רבי לוי יצחק בנדר
 | |
| הרב לוי יצחק בנדר, 1985 | |
| לידה | 1897 |
|---|---|
| פטירה | 1989 (בגיל 92 בערך) |
| מקום פעילות | אומן וירושלים |
| השתייכות | חסידות ברסלב |
| רבותיו | הרב אברהם חזן |
| תלמידיו | ראה פסקה |
| חיבוריו | ראה פסקה |
הרב לוי יצחק בנדר (כ"ג בסיוון ה'תרנ"ז, 23 ביוני 1897 - כ"ב בתמוז ה'תשמ"ט, 25 ביולי 1989) היה ממנהיגיה הבולטים של חסידות ברסלב במאה ה-20.
ביוגרפיה
נולד בעיירה גרודזיסק מזובייצקי שבפולין לאברהם נח. בגיל 17 התקרב לחסידות ברסלב, ומאז הייתה עבורו לדרך חיים ופעל רבות להפיצה. בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה חצה את הגבול מפולין לרוסיה והעתיק את מגוריו לעיר אומן שבאוקראינה, מקום קברו של רבי נחמן מברסלב ומרכז חסידות ברסלב בימים ההם. באומן התקרב אל הרב אברהם חזן בנו של רבי נחמן מטולטשין (תלמידו הקרוב של רבי נתן מברסלב).
בשנת 1936 נאסר בידי השירות החשאי הסובייטי הנ.ק.ו.ד. בשל פעילות דתית להפצת היהדות ובחשד להברחת כספים לתוך ברית המועצות לצורך פעילותו. הם התכוונו להוציאו להורג, אך ברגע האחרון שוחרר ממאסר הודות לחנינה מיוחדת שקיבל ממושל אוקראינה דאז, שהיה נשוי לבת של אחד מחסידי ברסלב. כעבור תקופה קצרה התחרטו על שחרורו והוציאו צו מעצר חדש נגדו, אך כל נסיונותיהם ללוכדו בשנית עלו בתוהו, לאחר שנמלט מאומן ומצא מסתור באזור מוסקבה.
בפרוץ מלחמת העולם השנייה, עם פלישתם של הנאצים לברית-המועצות, בניסיון להתרחק מאזורי הכיבוש, עבר לאוזבקיסטן והתגורר שם בערים בוכרה וטשקנט. לאחר המלחמה שהה במחנות העקורים בגרמניה ושם שימש כדיין ומורה הוראה לפליטים שהתקבצו שם.
בשנת 1949 עלה לישראל והתיישב בעיר ירושלים, והיה מבין מחדשי תנועת חסידות ברסלב שהייתה במצב התפוררות בארץ ישראל. נודע כמעביר המסורת הוותיקה של חסידות ברסלב שלפני מלחמת העולם השנייה, והיה מקובל על הרוב המכריע של חסידי ברסלב בארץ ישראל ובעולם.
נפטר בכ"ב בתמוז תשמ"ט כשמסביבו קהל רב ונטמן בעת חצות לילה בבית הקברות בהר הזיתים בחלקת חסידי ברסלב.
השקפת עולמו
שמו יצא כאדם שקול מאד ומתון בהליכותיו והנהגותיו, בנושאי דת ובכלל. מחשבתו הייתה נתונה תמיד ליום המוות, מתוך צורך תמידי להתכונן רוחנית ומוסרית לעולם הבא, לפי אמונתו, וברוח דרכו של מורו ורבו רבי נחמן מברסלב.
קרא רבות ליישום עצותיו של רבי נחמן מברסלב בענייני אמונה ותפילה, והנחיותיו של רבי נחמן ב'עבודת הבורא' כחלק מסדר יום, כמו השכמה בחצות הלילה ועריכת תיקון חצות, התבודדות שעה ביום, ומנהג חסידי ברסלב להשכים לתפילת שחרית עם הנץ החמה ועוד. העיד על עצמו שכך נהג בדקדקנות יום-יום למעלה משבעים שנה מאז שהתקרב לחסידות ברסלב. למרות געגועיו העזים לעיר אומן ולקברו של רבי נחמן, כפי שהשתקף תמיד משיעוריו, לא ראה בעין יפה את הנסיעות לאומן, שהחלו בשלהי תקופת שלטון ברית המועצות, בעיקר מתוך חשש לשלום החסידים, וכפי שהתבטא: "הכרתי את הקומוניסטים הללו מקרוב, ואני יודע על בשרי מה הם מסוגלים לעולל. אינני סומך עליהם כלל".
מתלמידיו
- רבי אליעזר שלמה שיק, רב קהילת היכל הקודש, יבניאל
- הרב יעקב מאיר שכטר, רב קהילת קרן אור
- הרב נתן ליברמנש
- הרב ישראל מאיר ברנר
- הרב ניסן דוד קיוואק, רב קהילת מאירת עינים
- הרב משה ראובן ביננשטוק
- הרב נחמן ישראל בורשטיין
- הרב עופר שלמה גיסין
- הרב מאיר קרלבך
- הרב שמעון יוסף ויזנפלד, ראש ישיבות אור הנצח ונצח מאיר-ברסלב
- הרב אברהם נחמן שמחה ויצהנדלר
- הרב אברהם יארבלום
- הרב ישראל יצחק בזנסון, רב קהילת שיר חדש
- הרב אליעזר בורשטיין
- הרב אליהו גודלבסקי
- הרב שמעון טייכנר
- הרב יחיאל מיכל דורפמן
- הרב אברהם מרדכי פלברבוים
- (אליעזר ברלנד, מנהיג שובו בנים)
מספריו
שיעוריו הרבים הודפסו בספרים הבאים:
- שיח שרפי קודש (ירושלים תשמ"ז) ח' חלקים משיחותיו וסיפוריו על זקני חסידי ברסלב, יצא במהדורה חדשה באדר תש"פ ג' חלקים.
- נועם שיח (ירושלים תשנ"ב) ב' חלקים תרגום שיחותיו של ר' לוי יצחק כשחלקו העליון הוא שיחתו כפי שנמסרה בשפת היידיש וחלקו התחתון הוא תרגום בעברית
- דיבורי אמונה (ירושלים תשס"ג) ה' חלקים והם עיבוד לעברית עדכנית מהקלטות של שיחותיו.
- תמימי דרך, מכתבי התעוררות והתחזקות ועצות לעבודת השי"ת שנכתבו להרב צבי יוסף וואסילסקי, ירושלים תש"פ.
- טעם זקנים גליונות ביידיש ובעברית משיעוריו.
לקריאה נוספת
- בצלאל פרידמן, איש חסידך, ירושלים תשנ"ג.
קישורים חיצוניים
- האזנה לשיעורי רבי לוי יצחק בנדר בתרגום עברי, מאתר "שער ברסלב"
- בני בנדר (הראל), לדמותו של סבא, "כיכר השבת - האתר החרדי", 15.07.09
- סרטון משנת תשמ"ה, יוטיוב
- כרטיס הקבר של רבי לוי יצחק בנדר, באתר הר הזיתים
הערות שוליים
