מאור עינים (צ'רנוביל)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מאור עינים הוא ספר שנכתב על ידי רבי מנחם נחום טברסקי, מייסד חסידות טשרנוביל, מתלמידיו של הבעל שם טוב והמגיד ממזריטש.

היסטוריה

מאור עיניים

ישראל הם דבר חשוב מאוד לפני השם יתברך שבשבילם ברא כל העולמות כל הברואים, והשם יתברך מקבל תענוג מכל אחד מישראל אפילו מרשע גדול [1] כפלח הרמון רקתך אפילו רקנים שבך מלאים מצוות כרימון, וכשמדבר לשון הרע על אחד מישראל אפילו כשאומר אמת הוא מבטל תענוג הבורא יתברך כביכול ומביא בו מדת עצבות כביכול, כאמור [2] ויתעצב אל לבו ומהפך מעונג לנגע לכן שכרו מדה כנגד מדה נגעים באים עליו

מאור עיניים פרשת מצורע

הספר נערך על ידי תלמידו רבי אליהו, במטרה לחזק ולהפיץ ברבים את תורת החסידות, והוא ערוך כפירוש על-פי דרך הדרש והמוסר על פרשיות השבוע והמועדים.

"מאור עינים" נחשב לספר חסידי מוערך, עד כדי כך שהיו אדמו"רים[דרוש מקור] אשר הורו לחסידיהם להחזיק את הספר בתיק הטלית והתפילין כסגולה לשמירה והצלחה. חלקם אף הקפידו בעצמם ללמוד בו כל יום.

לפי המסופר, היה הספר במקורו עבה פי 15[3], אך רבי נחום הורה לגנוז את מרבית כתב היד ואישר רק קומץ קטן להדפסה. רבי נחום הסביר שבדפים שהורה לגנוז היו דברי תורה אשר הוא עדיין זוכר אותם, ואילו הקומץ הקטן שהסכים להדפיס הם דברי תורה שאינו זוכר שאמרם, ועל כן בוודאי לא נאמרו מפיו אלא בבחינת "שכינה מדברת מתוך גרונו" ורק אותם הוא מסכים להשאיר ולהדפיס[4].

בספר מוזכרות כשלושים אימרות שהוא מייחסן כציטוט ששמע מפי הבעל שם טוב או בשמו. רבי מנחם נחום נחשב אחד מבכירי תלמידיו של ממשיך הבעש"ט, המגיד ממזריטש, אותו ציטט רבות בספר (בדרך כלל בכינוי "מורי"). תורות רבות מהספר מובאים גם בספר "ליקוטי אמרים" של המגיד ממעזריטש, וקיימים ספיקות האם הם של המגיד עצמו או של המאור עיניים[5].

בסוף הספר מודפס גם הספר "ישמח לב", הכולל דרשות במסכתות הש"ס (בדפוס הראשון - סלאוויטא תקנ"ח - נדפס ספר זה בנפרד, אך כיום ברוב ההוצאות הם נדפסים יחד). מהדורה חדשה של הספר יצאה לאור בשנת תשע"ו בהוצאת "פאר מקדושים", בתוספת הערות ומראי מקומות.

שם החיבור

שני החיבורים נקראו על-שם הפסוק: "מאור עינים ישמח לב" אשר נאמר על התורה, והוא גם ה"פסוק" של שמו 'מנחם' - הראשון מבין שני שמותיו[6].

בשער הספר מופיע ההסבר לשם:

בחלק הראשון מאור עינים נאמר כך "כשמו כן הוא שמאיר לעולם כולו בכבודו כבוד תורתו"

ובחלק השני ישמח לב נאמר כך "כשמו כן הוא שמשמח אלקים ואנשים החפצים בתורת אלקים".

הסכמות לספר

הספר קיבל הסכמות נלהבות מגדולי החסידות, בעלי ההסכמות במהדורה הראשונה הם

מהדורות

  • דפוס ראשון, סלויטה תקנ"ח.
  • מהדורה מחודשת עם הארות, השוואת ומפתחות, על ידי יצחק שמעון אסטרייכר, ירושלים תשע"ב.
  • יחיאל חיים ליברמן, מאור עינים המבואר, ירושלים תשפ"א.

ראו גם

מהדורות הספר

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ שיר השירים ו', ז'
  2. ^ בראשית ו', ו'
  3. ^ ויש אומרים 10 או 18.
  4. ^ ספר 'אירוסין' - ילקוט מקורות אמרות ועובדות (פרק 'בת תלמיד חכם') בשם האדמו"ר רבי יוחנן מרחמסטריווקא.
  5. ^ ראה בהקדמה ללקוטי אמרים מהדורת מכון "שובי נפשי"
  6. ^ "מאור עינים ישמח לב, ושמועה טובה תדשן עצם" (משלי טו). פסוקים של שמות, הם פסוקים המתחילים באות הראשונה של השם ומסתיימים באות האחרונה. נהוג להגיד את הפסוק הזה לפני סיום תפילת שמונה עשרה והוא מקדים את הפסוק "יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה' צורי וגואלי". בסידורים שונים נדפסו הסברים למנהג זה, וכן מודפסת רשימת פסוקי השמות.
  7. ^ רבי מנחם נחום מצ'רנוביל, מאור עינים, ה'תקנ"ח, באתר היברובוקס
  8. ^ דף שער הספר באתר בית המכירות פומביות קדם
  9. ^ דף השער באתר בית המכירות הפומביות מורשת
  10. ^ צילום השער באתר בית המכירות פומביות מורשת
  11. ^ דף השער באתר בית המכירות מורשת
  12. ^ צילום דף השער באתר בית המכירות הפומביות גנזים
  13. ^ צילום דף השער באתר בית המכירות פומביות מסורת
  14. ^ רבי מנחם נחום מצ'רנוביל, מאור עינים, תרמ"ט, באתר היברובוקס
  15. ^ צילום דף השער של המהדורה באתר המכירות פומביות בידספירט
  16. ^ צילום דף השער באתר בית המכירות פומביות ברנד


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0