מאיר שלו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מאיר שלו
קובץ:Meir Shalev Leipziger Buchmesse 2015.JPG
לידה 29 ביולי 1948
ישראלישראל נהלל, ישראל
פטירה 11 באפריל 2023 (בגיל 74)
ישראלישראל אלוני אבא, ישראל
מדינה ישראלישראל ישראל
לאום ישראל
מקום קבורה נהלל
עיסוק סופר ופובליציסט
מעסיק ידיעות אחרונות
שפות היצירה עברית
נושאי כתיבה רומנים וספרי ילדים
יצירות בולטות רומן רוסי, עשו, יונה ונער
תקופת הפעילות 19692023 (כ־54 שנים)
פרסים והוקרה

1989 – פרס ברנשטיין
1989 – פרס האגודה האנטומולוגית הישראלית
1998 – פרס העיר ורונה ומועדון רומיאו ויוליה

2006 – פרס ברנר[1]

מאיר שלו (29 ביולי 194811 באפריל 2023) היה סופר, עיתונאי, מחזאי ופובליציסט ישראלי, כתב רומנים מהווי ארץ ישראל וספרי ילדים, ובעל טור שבועי בעיתון "ידיעות אחרונות". ספריו זכו להצלחה גדולה בקרב קהל הקוראים והוא נחשב לאחד הסופרים הישראלים הנקראים ביותר[2].

ספריו של שלו תורגמו לכעשרים שפות[3].

ביוגרפיה

שלו נולד במושב נהלל למשורר, המורה והסופר הירושלמי יצחק שלו, ולבתיה לבית בן-ברק מנהלל שהייתה מורה. אחיו, ד"ר צור שלו, הוא היסטוריון של תקופת הרנסאנס, מרצה באוניברסיטת חיפה ולשעבר נווט בחיל האוויר. אחותו, רפאלה שיר, הייתה ציירת. שלו היה אחיינו של מרדכי שלו ובן דודם של הסופרת צרויה שלו, המתמטיקאי והסופר ענר שלו וחבר הכנסת רם בן ברק.

בגיל צעיר עבר עם משפחתו לארבע שנים לקיבוץ גינוסר וב-1952 השתקעה המשפחה ב"שיכון קריית משה" שבשכונת קריית משה בירושלים, שם גדל, מלבד שנתיים נוספות בנהלל בשנים 1957–1958[4]. למד בבית הספר התיכון שליד האוניברסיטה העברית[2].

באוגוסט 1966 התגייס לצה"ל ושירת בסיירת גולני[5]. במלחמת ששת הימים השתתף בקרב תל פאחר[6]. בנובמבר 1967 נפצע במלחמת ההתשה בבקעת הירדן מארבעה כדורים מאש כוחותינו[7]. דמותו של שלו מופיעה לרגע בספרו "עשו", כחברו של בנימין, בחור צולע עם משקפיים, המתרועע עם רומי[8]. ב-1969 התפרסם שירו האנטי-מלחמתי "על דעת הנערים"[9].

אחרי שירותו בצה"ל סיים לימודי תואר ראשון בפסיכולוגיה מהאוניברסיטה העברית בירושלים. לאחר מכן החל לעבוד בטלוויזיה הישראלית. בשנת 1975 היה עוזר מפיק[10] ועורך משנה[11]. הוא היה שותף בחיבור החידות של תוכנית "מחפשים את המטמון", ובשנת 1977 היה בצוות השעשועון "שלוש יוצא אחד"[12].

בשנת 1977 היה עוזר עורך של התוכנית "עלי כותרת"[13], בה גם הופיע בפינה שהביאה אירועים מצחיקים מרחבי העולם, ובהמשך בפינה סאטירית[14]. בשנת 1978 הוא הצטרף לצוות של השעשועון "תשע בריבוע"[15]. שלו גם הגיש פינת ביקורת עיתונות בטלוויזיה, ובשנת 1980 הגיש פינת לשון בשם "חטף פתח"[16].הנחה את התכנית "ארץ אהבתי" שהפיקה עוגניה שמחוני, והנחה גם את התוכנית "שעה טובה" ששודרה בליל שבת בערוץ הראשון.

בשנת 1988 יצא לאור הרומן הראשון מפרי עטו, "רומן רוסי". אחריו פרסם עוד שמונה רומנים, ספרי עיון שונים וספרי ילדים. החל משנות השמונים פרסם טור עיתונאי קבוע בימי שישי, שהחל להופיע ב"הארץ", ולאחר מספר שנים עבר ל"ידיעות אחרונות"[2].

חיים אישיים

שלו היה נשוי לרינה שלו, לשניים בת ובן. הוא התגורר באלוני אבא וטיפח בחצרו גינת-בר, עליה כתב בספרו "גינת בר" ושיצא לאור ב-2017.

נפטר ב-11 באפריל 2023, בגיל 74, לאחר מאבק במחלת הסרטן[17].

ארכיונו האישי שמור בספרייה הלאומית[18].

פרסים והוקרה

עמדותיו

שלו נחשב לאחד הדוברים הבולטים של השמאל הציוני. והיה מבקר קשה של הימין הישראלי והממסד הדתי.

במשך שנים רבות היה בעל טור ב"מוסף לשבת" של העיתון ידיעות אחרונות. בטור זה, שהיה כתוב בהומור ובעוקצנות, ביקר שלו את מדיניות הממשלה, בפרט בנושאי חינוך, טבע וסביבה, דת ומדינה.

תשומת לב מיוחדת הקדיש שלו בטורו למצב החינוך והתרבות בישראל. דוגמה לכך היא הקטע הבא, מתוך הטור שפורסם ב-23 בספטמבר 2005:

אקלימו של בית הספר, כולל האלימות, הוא המשך ישיר של האקלים הכללי, כולל האלימות, ובמדינת ישראל, בניגוד לחברה היהודית שהצמיחה והקימה אותה, אין החינוך, ההשכלה והידע מוערכים ונכספים כמו שפעם היו. סולם העדיפויות של הממשלה אחר, וגם מה שהתחיל כלגלוג על משכילים חיוורי פנים, נעשה סולם ערכים שבו ערוץ הילדים הוא ההכשרה האינטלקטואלית לקראת ערוץ 2.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 פרס ברנר למאיר שלו ושפרה הורן
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 אבנר הולצמן, מאיר שלו, ב"לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית"
  3. ^ מאיר שלו, באתר המכון לתרגום ספרות עברית (באנגלית)
  4. ^ אתר למנויים בלבד יעל דיין, "גינת בר": מאיר שלו בורא גן עדן פרטי, באתר הארץ, 29 במרץ 2017
  5. ^ במחנה, ‏איזה פריט צה"לי היה הכי משמעותי עבורכם?, באתר ‏מאקו‏‏, ‏26 בספטמבר 2011‏
    מאיר שלו, "בחזרה לסיירת גולני", במחנה, 1988.
  6. ^ לי-טל תייר, ששה ימים וזיכרון, ביטאון ביבשה גיליון 2, יוני 2007.
  7. ^ תיאור תקרית הפציעה בקטע מתוך ראיון של מאיר שלו עם מיכה פרידמן ב"הארץ" ב-1992, אתר "מוקירים" (דף לזכר זאב דורי)
  8. ^ מאיר שלו, "עשו", עם עובד, 1991, עמודים 362–363
  9. ^ מאיר שלו, על דעת הנערים, מעריב, 14 במרץ 1969
  10. ^ טדי פרויס, לא כלום אפילו לא עניבה, דבר, 14 באוגוסט 1975
  11. ^ נעמי גל, לחוף ירדן..., מעריב, 16 ביוני 1975
  12. ^ מי למה כמה, דבר, 5 באוגוסט 1977
  13. ^ רפאל הלפרין יתבע את ירון לונדון בגלל התכנית על שבירת אבנים, דבר, 12 ביוני 1977
  14. ^ מי שמתראיינת בשבת - אינה פטורה מגיוס, דבר, 11 ביולי 1978
  15. ^ כל בו טל, דבר, 27 באפריל 1978
  16. ^ דני בלטמן, המצחיקן שמדקדק את השפה, מעריב, 20 במרץ 1980
  17. ^ גילי איזיקוביץ, מאיר שלו, מגדולי הספרות העברית, מת בגיל 74, באתר הארץ, 11 באפריל 2023
  18. ^ ארכיון מאיר שלו (ARC. 4* 1828), באתר הספרייה הלאומית.
  19. ^ פרס פורטה סיבריה למאיר שלו, באתר nrg‏, 28 בינואר 2009
  20. ^ מיה סלע, הסופר מאיר שלו זכה בפרס ניומן לספרות עברית על מפעל חיים, באתר הארץ, 23 במאי 2011
  21. ^ יום בן-גוריון 2012
  22. ^ מיה סלע, חמישה אנשי ספרות ישראלים יקבלו עיטור מממשלת צרפת, באתר הארץ, 26 ביוני 2013
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0