מדד ג'יני
מדד ג'יני או מקדם ג'יני הוא מדד לאי-שוויון בחלוקת ההכנסות שפיתח הסטטיסטיקאי והדמוגרף האיטלקי קורדו ג'יני ושפורסם בשנת 1912 במאמרו "Variabilità e mutabilità" ("שׁוֹנוּת ומֲשׁתָּנוּת"). מקדם ג'יני הוא מספר בין 0 ל-1 הנמדד לפי היחס שבין השטח הכלוא בין עקומת לורנץ לקו 45 המעלות ושטח המשולש כולו (זה שמתחת לקו 45 המעלות ואשר שטחו 0.5). מקדם אפס פירושו שוויון מושלם, דהיינו שלכולם אותה הכנסה; ואילו מקדם 1 פירושו אי-שוויון מוחלט, דהיינו שאצל אדם אחד מצויה כל ההכנסה ושלכל השאר אין הכנסה כלל.
הסבר: כאשר לכולם אותה הכנסה – עקומת לורנץ מתלכדת עם קו 45 המעלות (%X מהאוכלוסייה מרוויחים %X מההכנסה) ולכן השטח ביניהם הוא 0, ובאי-שוויון מוחלט – 99.99% מהאוכלוסייה (כולם למעט 1) מרוויחים 0 ולכן עקומת לורנץ חופפת לציר האופקי, והשטח בין העקומה לקו 45 המעלות זהה לשטח המשולש שבין הקו לציר האופקי.
מדד ג'יני במדינות העולם השונות
מדד ג'יני העולמי
מדד ג'יני העולמי (המתייחס לאי-השוויון בין בני האדם בעולם כולו) עמד נכון לשנת 2006 על 0.612, ירידה של 10.4% מאז שנות השבעים.[1]
מדד ג'יני בישראל
בין 1979 ל-1997 נשמר מדד ג'יני של מדינת ישראל באותה רמה בערך – ב-0.3 בערך בסוף שנות ה-70 ל-0.33 באמצע שנות ה-90. ואולם בין 1998 ל-2006 גדל מדד ג'יני בישראל מ-0.36 ל-0.39. מה שדירג אותה במקום ה-70 בעולם והציב אותה כאחת המדינות בעלות אי-השוויון הכלכלי (בבחינת הכנסות ברוטו, לפני תשלומי העברה) הגדול ביותר מבין מדינות המערב (אך לפני ארצות הברית)[2]. עד שנת 2011, ירד במעט מדד הג'יני בישראל, לשיעור של 0.37, לעומת ממוצע של 0.314 במדינות ה-OECD, והציב את ישראל במקום החמישי - אחרי מקסיקו, טורקיה, צ'ילה וארצות הברית.[3] בין שנת 2006 לשנת 2013 ירד המדד והגיע ב-2014 לרמה של 0.37, דבר שדירג אותה במקום ה-66 בעולם.
להלן נתוני המדד לשנים 1998-2016:[4][5][6]
| שנה | מדד ג'יני לאחר תשלומי
העברה ומסים ישירים |
מדד ג'יני לפני תשלומי
העברה ומסים ישירים |
| 2016 | 0.3590 | 0.4659 |
| 2015 | 0.3653 | 0.4719 |
| 2014 | 0.3706 | 0.4771 |
| 2013 | 0.3634 | 0.4755 |
| 2012 | 0.377 | 0.4891 |
| 2011 | 0.3794 | 0.4973 |
| 2010 | 0.3841 | 0.5045 |
| 2009 | 0.3892 | 0.5099 |
| 2008 | 0.3853 | 0.5118 |
| 2007 | 0.3831 | 0.5134 |
| 2006 | 0.3923 | 0.5237 |
| 2005 | 0.3878 | 0.5225 |
| 2004 | 0.3799 | 0.5234 |
| 2003 | 0.3685 | 0.5265 |
| 2002 | 0.3679 | 0.5372 |
| 1999 | 0.3593 | 0.5167 |
| 1998 | 0.3556 | 0.5230 |
יתרונות וחסרונות של המדד
למדד ג'יני מספר יתרונות, ההופכים אותו לכלי מדידה מייצג יותר מאשר מדידת השתנות התמ"ג או ההכנסה הממוצעת כאשר באים לבחון את מידת השוויון בהכנסות. הבולטים בהם הם היותו פשוט וחד-משמעי דיו כדי שניתן יהיה להבינו על נקלה, להשוות את השתנותו במדינה או באזור מסוים לאורך זמן, ובין אזורים ומדינות שונות.
על אף פשטות המדידה והחישוב המדד סובל עם זאת, גם מכמה חסרונות בולטים:
- המדד הבוחן את ההכנסה לפני מסים גורם לעיוות בתוצאות במדינות רבות. לדוגמה, מדינה שבה יש פער חריף בהכנסות לפני מסים, אך המיסוי בה מדורג אף הוא בחריפות עשויה להניב פערים נמוכים בהרבה בהכנסות אחרי מיסוי.
- מדד ג'יני בוחן את הכנסותיהם של תושבים, אך מתעלם מהטבות המגולמות באופנים אחרים (לדוגמה, תלושי מזון) או הטבות עקיפות כמו הנחות, פטורים וסובסידיות שונות המתבטאות בצריכה עצמה.
- התייחסות ליחידות גאוגרפיות מגוונות בחבילה אחת מניבה בדרך כלל מקדם גבוה בהרבה עבור האזור כולו בהשוואה לכל אחד מאזורי המשנה בנפרד.
- לעיתים המדידה במדינות שונות מתייחסת לפרטים ובמקרים אחרים למשקי בית. המדד במקרים כאלו יהיה משמעותי פנימית (כלומר, בהשוואה לאורך זמן של המדד באותה מדינה) אך לא בין מדינות שבהן אופן המדידה שונה. כלל דומה ניתן להחיל ביחס לאופנים שונים של איסוף נתונים. לדוגמה, חלוקת האוכלוסייה הנמדדת לחמישונים (גירעון נמוך) תניב מקדם נמוך יותר מאשר חלוקה לעשרים (גירעון גבוה) וזאת על בסיס אותה תפוצה בדיוק. השפעה מעוותת יש גם למידת הגירעון במדינה.
- חלוקות שונות עד מאד של הכנסה עשויות להניב מקדם זהה. לדוגמה, מדינה שבה למחצית משקי הבית אין כלל הכנסה ואילו החצי השני מתחלק בהכנסה אופן שוויוני תקבל מקדם של 0.5. כלכלה מקבילה שבה יש שוויון מוחלט בין כל משקי הבית, לבד ממשק בית עשיר הנהנה ממחצית ההכנסה תהיה גם היא עם מקדם של 0.5.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- מדד ג'יני, באתר מכון ראוּת
- מדד ג'יני במדינות העולם, בוויקיפדיה האנגלית
- מדד ג'יני – טבלה עולמית משווה, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה
הערות שוליים
- ^ Maxim Pinkovskiy, Xavier Sala-i-Martin. Parametric Estimations of the World Distribution of Income. National Bureau of Economic Research 2010. PDF
- ^ עדי שורץ, עולם שלישי? אנחנו?, באתר הארץ, 20 באפריל 2007
- ^ צבי זרחיה, דו"ח: "ישראל עדיין מובילה בשיעורי העוני בעולם המפותח", באתר TheMarker, 24 ביוני 2012
- ^ ממדי העוני והפערים החברתיים, דו"ח שנתי, 2014 - דו"ח המוסד לביטוח לאומי לשנת 2014.
- ^ ממדי העוני והפערים החברתיים, דו"ח שנתי, 2015 - דו"ח המוסד לביטוח לאומי לשנת 2015.
- ^ ממדי העוני והפערים החברתיים, דו"ח שנתי, 2016 - דו"ח המוסד לביטוח לאומי לשנת 2016.