מדרש תהילים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף מדרש שוחר טוב)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מדרש תהילים הוא מדרש אגדה על ספר תהילים, מלבד מזמור קכ"ג ומזמור קל"ג, הוזכר כבר בבראשית רבה[1].

המדרש נקרא גם מדרש שוחר טוב על שם הפסוק בו פותח המדרש ”שֹׁחֵר טוֹב יְבַקֵּשׁ רָצוֹן” (ספר משלי, פרק י"א, פסוק כ"ז). רש"י כינה את המדרש "אגדת תְּהִלִים".

לשון המדרש היא ברובה לשון קודש.

זמנו ומוצאו

לדעת יום-טוב ליפמן צונץ המדרש נערך בתקופת הגאונים באיטליה, אך שלמה בובר דחה את טענותיו המתבססות על גרסאות שגויות של המדרש, ולדעתו מקור המדרש הוא בארץ ישראל בעת העתיקה. חנוך אלבק סבר שהמדרש מאוחר בהסתמך על ניתוח סגנונו.[2]

המדרשים ממזמור קי"ט ועד לסוף הספר, מאוחרים יותר ואינם מקובץ המדרשים הקדום.[3] מדרשים רבים הועתקו מילקוט שמעוני.

מדרשים מפורסמים

חלב הלביאה היא מעשייה נודעת שמקורה במדרש תהילים. עיבוד לגרסת המדרש נכנס לספרו של חיים נחמן ביאליק "ויהי היום" ובעקבותיו עובד המדרש גם במסגרת סדרת האנימציה אגדות המלך שלמה.

מדרש נוסף שהתפרסם וצוטט רבות על ידי אנשי הציונות הדתית, ובין השאר הופיע בספר מכתבים לטליה[4]: ”בני, סימן זה יהא בידך, אם ראית בית הקברות לפניך, הרי היא המדינה קרובה לך, כך אמר להם הקב"ה לישראל, אם ראיתם את הצרות שתכפו אתכם, באותה שעה אתם נגאלין”. השימוש במדרש זה נעשה הן בהקשר של סמיכות השואה לקום המדינה והן בהקשר של סמיכות יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ויום העצמאות[5].

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מדרש תהילים בוויקישיתוף
מהדורות צילום של הספר

הערות שוליים

  1. ^ פרשה לג ג
  2. ^ "מדרש תהילים – שוחר טוב" באתר מחלקי המים.
  3. ^ יאיר זקוביץ, אביגדור שנאן, לא כך כתוב בתנ"ך, תל אביב, ידיעות אחרונות, 2006, עמ' 272.
  4. ^ מכתבים לטליה עמוד 121, המדרש הוא על פרק כ פסוק ב
  5. ^ בספר מכתבים לטליה זה מפורש בהקשר של השואה, במאמר של הרב שמואל בירנבוים המדרש מופיע בהקשר של סמיכות יום הזיכרון ויום העצמאות
Scroll 2 (PSF).png ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0