מהפכת הדפוס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

עיינו גם בפורטל

P literature.svg

פורטל עולם הספר מציג את מכלול הערכים והנושאים הקשורים לעולם הספר וההוצאה לאור והתפתחותה מהעת העתיקה ועד ימינו, מונחים מרכזיים, מושגים, מאמרים נבחרים, תמונות, קישורים שימושיים ועוד.

התפשטות הדפוס במאה ה-15

מהפכת הדפוס היא מהפכה טכנולוגית שהתחילה עם המצאת הדפוס המודרני על ידי יוהאן גוטנברג באמצע המאה ה-15, המצאה אשר נחשבת על ידי רבים להמצאה החשובה ביותר באלף הקודם. המצאתו של גוטנברג אפשרה הדפסה של המוני ספרים תוך זמן קצר ובעלות נמוכה יחסית, והביאה לעלייה משמעותית ממושכת באחוזי האוריינות בקרב הציבור הרחב. לפני מהפכת הדפוס, הפצת ספרים בעותקים רבים דרשה העסקת אנשים רבים, ומחירי הספרים, שהועתקו בכתב יד, היו גבוהים ביותר. לפיכך, הפצת מידע באותם ימים הייתה איטית מאוד, והוגבלה רק לבני המעמד הגבוה.

ההיסטוריה של הדפוס לפני גוטנברג

נעשה שימוש בדפוס להכנת ספרים שלמים החל במאה השביעית. הדפוס בסין היה מבוסס בתחילה על הכנת תבניות של עמודים שלמים בחיתוכי עץ, לוחות חרס או גלילי חותם. הסינים התקדמו עד להמצאת סדר דפוס - שימוש בתבניות נפרדות לכל סימן ואות, המורכבים יחדיו להפקת עמוד. לצורך זה השתמשו בתבניות מפורצלן. המצאת הסדר לא התפשטה, כנראה בשל מורכבות הכתב הסיני, שדרש אלפי או אף עשרות אלפי תבניות שונות, לעומת הכתב המערבי שהסתפק בעשרות בודדות. יתר על כן, השימוש בפורצלן שביר, שגם שינה צורה בקלייה בתנור, מנע הפקה מהירה וזולה של אותיות דפוס אחידות.

הטכנולוגיה של ייצור נייר והדפסת עמודים שלמים הועברה לאירופה על ידי סוחרים ערבים בסביבות שנת 1200 לספירה, אך תיעוד ראשון על הדפס של עמוד שלם מחיתוך עץ באירופה מתוארך לשנת 1410. ספרים שנוצרו בדרך הזאת מתחילים להופיע בשנת 1430. עד אז, ספרים באירופה ובמזרח התיכון הוכנו על ידי העתקה. לאונרדו דה וינצ'י תכנן מכבש דפוס לפי השיטה הזאת, אך אין לנו ידיעה אם תוכניותיו בוצעו הלכה למעשה.

המצאתו של גוטנברג

גוטנברג היה צורף זהב, ומתוקף מקצועו התמצא היטב במלאכת ההטבעה וההחתמה. עיקר המצאתו הייתה במעבר מלוחות מגולפים לאותיות מגולפות עשויות מתכת. את האותיות הבודדות אפשר לסדר כל פעם בהרכב אחר וליצור על ידי כך את כל מילות השפה באמצעות כלי אחד בלבד עבור כל אות. באמצעות תהליך דו-שלבי - חריטת ביד אומן של אות שקועה מפלדה ולאחר מכן יציקת עותקים בולטים רבים וזהים מסגסוגת עופרת קלה להתכה. בכך פתר גוטנברג סוגיה שדרשה מאותיות הדפוס תכונות מנוגדות: מחד דרושה מתכת רכה, אחרת יש להשתמש בלחץ גדול פי כמה בתהליך ההדפסה מה שמייקר את המכבש ומקשה על השימוש בו, ומאידך דרושה מתכת קשה על מנת שמלאכת האומן לא תתבזבז על אות דפוס קצרת ימים. כך הפכה המלאכה היקרה להחריד של יצירת תחריטי עמודים למלאכה זולה בהרבה, ולכן גם נגישה בהרבה. גוטנברג תרם את שלו גם במציאת הסגסוגת המתאימה עבור אותיות הדפוס, ביצירת צבע דפוס הולם, טיפול בנייר, פיתוח מכבש דפוס מתאים, ותיאום כל הדרוש להוצאת המלאכה לפועל. למעשה הסגסוגת שפיתח גוטנברג לאותיות הדפוס - עופרת, אנטימון וכמויות קטנות של יסודות נוספים - נמצאת בשימוש עד ימינו.

השלבים בתהליך הדפוס הם כדלהלן:

  1. הכנת הגופנים המשמשים להדפסה, בתהליך יציקה, בעזרת תבניות הנקראות "אמהות דפוס", "אמות דפוס" או "מטריצות" ("אמהות" בלטינית)
  2. ארגון הגופנים, בתיבת הסדר המחולקת לתאים (תא לכל אות).
  3. ייצור הדיו לדפוס
  4. ייצור נייר לדפוס
  5. סידור האותיות, שורה אחרי שורה, במסגרת שתשמש להדפסה, פעולה שנקראת סְדָר
  6. הגהה ותיקון השגיאות שנעשו במהלך הסדר
  7. משיחת הדיו על המשטח העליון של מסגרת ההדפסה
  8. הנחת גיליון נייר על פני המסגרת
  9. הכנסת המסגרת עם הנייר למכבש דפוס.
  10. הידוק גיליון נייר על המסגרת
  11. הוצאת המסגרת מן המכבש, הסרת הנייר להמשך העיבוד: ייבוש, חיתוך, וכריכה

כדי להתגבר על כל האתגרים, המציא גוטנברג מספר המצאות ושכלולים להמצאות קודמות.

  • ייצור המטריצות עצמן. המטריצות עשויות מנתך פליז או מתכת דומה, וצורת האות מוטבעת בה על ידי חרט פלדה שעוצב בידי מהעצב האות בתהליך ידני
  • בניית התבנית המשמשת ליציקת הגופנים, באופן שתהליך היציקה עצמו יהיה מהיר, והגופן היצוק ישוחרר ממנה ויעבור להמשך העיבוד בתהליך קצר, ליציקת הגופן הבא
  • פיתוח הנתך ששימש לגופנים עצמם: במאה ה-15 מדע המטלורגיה לא היה קיים, למעשה, והידע שכן אצל בעלי המקצועות שעסקו במתכת, ובראשם הצורפים. גוטנברג פיתח נתך העשוי בעיקרו מעופרת, אנטימון, ובדיל, שהתאים לצרכיו: נקודת התכה נמוכה יחסית, שאפשרה יציקה זריזה, ויחד עם זאת קושי ועמידות שאפשרו שימוש לצורכי הדפסה, ושמרו על איכות סבירה גם אחרי הדפסת אלפי עותקים. הנתך שפיתח גוטנברג, צורף מהמאה ה-15, המשיך לשמש בשינויים קלים עד תום עידן דפוס הבלט, גם כאשר שום חלק אחר מתהליך הדפוס לא דמה לציוד של גוטנברג.
  • פיתוח או איתור דיו ונייר שמתאימים לשימוש בתהליך החדש
  • מכבש הדפוס עצמו: מכבשים דומים בעקרון פעולתם שימשו בתעשיות שונות, למשל כבישת שמן זית, אך אלו התאימו לספק לחץ לזמן ממושך, ולא התאימו לדפוס בלי שינויים ושכלולים כדי ליצור לחץ אחיד בעצמה הרצויה לזמן קצר, כך שהתבנית והנייר שהודפס יכולו להשתחרר במהרה, להכנת המכבש להדפסת הגיליון הבא. המכבש המשיך להשתכלל, אך עד סוף המאה ה-19, היו בשימוש נרחב מכבשי דפוס שעקרון פעולתם זהה בעיקרו למכבש של גוטנברג
  • טכניקות ומכשירים לחיתוך וכריכה, שמתאימים להכנת מספר גדול של ספרים זהים

הספר הראשון שהודפס בשיטה זו היה התנ"ך בשפה הלטינית, המכונה תנ"ך גוטנברג, בשנת 1456, הוא הודפס ב-180 עותקים - מספר עותקים עצום לעומת הספרים שקדמו לו, שנכתבו בחרט סופרים, אחד אחד. גוטנברג לא הצליח מבחינה עסקית, ובית הדפוס שלו עבר לידיים אחרות. בשנת 1468 נפטר גוטנברג כשהוא חסר כול.

התפשטות הדפוס והשפעותיו

תוך זמן קצר התפשטה ההמצאה ובתי דפוס רבים קמו והתחילו לפעול. בתוך חמישים שנה בלבד עלה מספר הספרים שהופקו באירופה ממאות בודדות לכחצי מיליון. להתפשטות מהירה זו של הספר הכתוב היו השלכות מרחיקות לכת:

  1. עלייה בלימוד קרוא וכתוב, שהובילה לעלייה בביקוש לספרים.
  2. השכלה נרחבת לכל שכבות החברה, כולל איכרים מהמעמד הנמוך.
  3. הקמת אוניברסיטאות בערים רבות באירופה בגלל הביקוש הגובר להשכלה.
  4. ירידה בכוחה של הכנסייה בגלל נגישות רבה יותר לספרי הקודש והפצת דעות נגדה ונגד השלטון, שהביאו לצמיחת הנצרות הפרוטסטנטית. הפרוטסטנטים, תומכים בקריאה צמודת-טקסט ללא תיווך הפירושים המסורתיים של הנצרות הקתולית. פירושים אלו, שעד עליית הפרוטסטנטיות היו הדרך הלגיטימית היחידה להבנת המקרא, נכתבו בלטינית והוחזקו בעותקים מעטים אצל אנשי הכנסייה. תרגום התנ"ך לשפה הגרמנית, תחילה, ולשפות נוספות, והפצת התנ"כים בעותקים רבים בעקבות מהפכת הדפוס הביאו לשחיקת המונופול של הקתוליות על הבנת התנ"ך ולירידת כוחה.
  5. פרסום הודעות וצווים של המלכים הפך לקל הרבה יותר.
  6. הדפסת ספרים בשפות לאומיות, כגון צרפתית, אנגלית, גרמנית ועוד, גרמה להעשרת שפות אלו ואחרות ולהעמקת השימוש בשפות אלו. כתוצאה מכך התגבשו זהויות לאומיות סביב הידע והתרבות המתחדשים, ונכתבו יצירות בשפות לאומיות. הדבר העצים את הלכידות התרבותית סביב השפות, ובכך תרם לעליית הלאומיות.
  7. יצירת שפה ספרותית אחידה, השפה בה מדפיסים את הספרים.
  8. הופעת העיתונות.

מהפכת המצאת הדפוס בדרך כלל נחשבת לנקודת הציון של המעבר מימי הביניים לתקופת הרנסאנס, ולשורשיה הראשונים של מהפכת המידע של ימינו.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0