מודיעין-מכבים-רעות

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף מודיעין (עיר))
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מודיעין־מכבים־רעות
Modi'in COA.svg
Parkmodi.JPG
בנייני מודיעין והאגם בפארק ענבה
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז המרכז
מעמד מוניציפלי עירייה
ראש העירייה חיים ביבס
גובה ממוצע[1] ‎209 מטר
תאריך ייסוד 1985 - מכבים
1987 - רעות
1996 - מודיעין
סוג יישוב עיר 100,000‏–199,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף ינואר 2024 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 102,682 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה ארצי 18
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎3.1% בשנה
  - צפיפות אוכלוסייה 2,126 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ארצי 109
תחום שיפוט[2] 48,290 דונם
    - דירוג ארצי 48
31°53′43″N 35°00′45″E / 31.8954140165576°N 35.0125853575025°E / 31.8954140165576; 35.0125853575025
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[3]
9 מתוך 10
    - דירוג ארצי 19
מדד ג'יני
לשנת 2019[2]
0.4477
    - דירוג ארצי 48
לאום ודת[2]
יהודים: 97.8%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 0%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0%דרוזים: 0%אחרים: 2.2%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
אוכלוסייה לפי גיל[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 6.6%
גילאי 5 - 9 9.1%
גילאי 10 - 14 11.0%
גילאי 15 - 19 10.1%
גילאי 20 - 29 12.3%
גילאי 30 - 44 15.9%
גילאי 45 - 59 21.4%
גילאי 60 - 64 4.0%
גילאי 65 ומעלה 9.5%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 44
–  יסודיים 31
–  על-יסודיים 26
תלמידים 23,464
 –  יסודי 11,293
 –  על-יסודי 12,171
מספר כיתות 882
ממוצע תלמידים לכיתה 28.0
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021)
פרופיל מודיעין־מכבים־רעות נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
www.modiin.muni.il
כיכר השוטר במודיעין
כיכר מנחם בגין במודיעין

מוֹדִיעִין־מַכַּבִּים־רֵעוּת (ידועה בקיצור: מודיעין) היא עיר במחוז המרכז בישראל, הממוקמת בין ירושלים לבין תל אביב-יפו. העיר במתכונתה הנוכחית היא תוצאה של איחוד רשויות עליו הוחלט בשנת 2003, בו אוחדו העיר מודיעין והיישוב הקהילתי מכבים-רעות לרשות אחת, לה שטח שיפוט של 50,000 דונם.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף ינואר 2024 (אומדן), מתגוררים במודיעין-מכבים-רעות 102,682 תושבים (מקום 18 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎3.1%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 92.8%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 13,746 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).[4]

שם העיר

העיר קרויה על שם העיר מודיעין הקדומה, שבין תושביה הידועים נמנים מתתיהו הכהן וחמשת בניו. העיר שכנה גם היא בשפלת יהודה, כתשעה ק"מ ממזרח ללוד, אך לא במקום המדויק בו נמצאת העיר כיום. מקור השם מכבים הוא בכינוי שניתן לבניו של מתתיהו, וביניהם יהודה המכבי.

השם מודיעין אמנם בנוי מהשורש י-ד-ע, אך לא ידוע בוודאות מדוע העיר הקדומה נקראה כך. יש הטוענים כי המקום שימש בין היתר להעברת הודעות ובשורות, ומשמעות שמו היא "המקום בו מודיעים". על פי מסכת ראש השנה, בתקופה שנהגו לקבוע את הלוח העברי לפי מולד הירח, אנשי הסנהדרין היו חוקרים עדים, שראו את צורת הירח, ולפי עדותם היו מחליטים מתי חל ראש חודש. אם אושרה העדות, היו חברי בית הדין מכריזים על קידוש החודש בקריאת "מקודש, מקודש". ואחר כך היו מודיעים ומפיצים את הבשורה לכל הקהילות היהודיות על ידי הדלקת משואות אש או עשן בראשי ההרים.

בהסבר זה תומך הגאוגרף וההיסטוריון זאב וילנאי: "ראשיתו של היישוב היתה, כנראה, בראש הר שנקרא המודיעים, כי ממנו היו מודיעים – במשואות אש או בתמרות עשן – הודעות ליישובי הסביבה". 

על פי המקורות, היוונים נהגו להגות את השם כ-"מודעין". דוגמאות לכך נמצאו בכתביהם של סופרים כמו יוספוס או אוסביוס מקיסריה שכתב על המקום: "מודעין כפר קרוב ללוד, משם היו המכבים, שאת מצבת קברם מראים שם עד היום". בלטינית נהגו לבטא את השם כ-"מודעים" והוא נכתב כ- modeim[דרוש מקור]. בארמית כונתה העיר "מודיעין".[דרוש מקור] במשנה ובתלמוד נזכרת "מודעית"[דרוש מקור], ובמפת מידבא כתוב: "מודיעים היא עתה מודיתא"[דרוש מקור].

שמה לא הוזכר במקורות היהודיים עד זמן החשמונאים, בתקופת בית שני. השם "מודיעין" נזכר לראשונה בספר מכבים, ומאז הוא מופיע במקומות שונים בספרות היהודית, בצורותיו השונות, הנזכרות לעיל, לרוב בשינוי הסיומת. האותיות מ"ם ונו"ן בסוף השם מסמנות צורה עברית או ארמית.

במקורות כגון התלמוד, המדרשים וספריו של יוסף בן מתתיהו המקום נקרא גם בשמות אחרים כגון: "מודיעין","מודיעית"[דרוש מקור], "מודעין[דרוש מקור]", "מודיעים", "הר מודעית[דרוש מקור]", "מודיתא[דרוש מקור]" ועוד. נראה שהשמות מודיעין ומודיעים היו נפוצות שתיהן בתקופת בית שני אך עם העדפה ברורה לשם מודיעים במקורות היהודיים.

כך למשל נכתב בתלמוד הבבלי מסכת פסחים: "מן המודיעים לירושלים - חמשה עשר מילין הויא". מקור נוסף, הקשור למשפחת החשמונאים מופיע בבבלי, מסכת קידושין: "...שהיו אומרים (לאלכסנדר ינאי, המלך): "אמו נשבית במודיעים, ויבוקש הדבר ולא נמצא".

למרות זאת, נראה כי עדיין השמות היו כה נפוצים זה לצד זה עד כי לעיתים נכתבו יחדיו באותו משפט. כך למשל נכתב בתוספתא: "מן המודיעין ולפנים - נאמנין על כלי חרס דקים לקודש, מן המודיעים ולחוץ - אין נאמנין". התוספתא היא המקור העברי הקדום ביותר שבו מופיעים שתי צורות אלו, אך היא מקור מאוחר יחסית בהיסטוריה של המקום ונכתבה כשלוש מאות שנה לאחר ימי המכבים.

נתונים גאוגרפיים

העיר ממוקמת באזור גבעות יהודה, משקיפה אל שפלת לוד ממערב ואל הרי ירושלים ממזרח. הגבעות בעיר מתנשאות לרום הנע בין 220 ל־300 מטר, ובהן גבעות כגון גבעת ברפיליה (239 מטר), גבעת שר (253 מטר) וגבעת התיתורה (כ-290 מטר). נקודות הציון הגבוהות ביותר (כ־300 מטר) נמצאות סמוך לצומת שילת, ברחוב מגדל הלבנון ובסמוך לגבעת הברושים בין מכבים לרעות.

האקלים בעיר הוא אקלים ים-תיכוני, הנפוץ במדינות שלאורך חופי הים התיכון, ומתאפיין בחורף גשום וקיץ יבש. ערוצי הנחלים והוואדיות מתמלאים מים וזורמים רק כאשר יורד גשם בעונת החורף. מסביב לעיר נפוצה צמחיית חורש ים-תיכוני.

גבולות השטח המוניציפלי

מצפון גובלת העיר במושבים שילת וכפר רות, במזרח בכפר הפלסטיני בית סירא, בדרום בקיבוץ שעלבים וביישוב הקהילתי נוף איילון ובמערב ביער בן שמן. לגבי חלק מגבולות השטח המוניציפלי של העיר קיימות מחלוקות משפטיות[5]:

  • שדות חקלאיים בין רחוב פרג למכבים (עמק החמניות). השטח הוחכר למספר שנים לא ידוע למושב מסילת ציון. המושב משלם לעירייה ארנונה עבור שטח חקלאי ואין אפשרות בנייה במקום.
  • שטח בין מכבים למבוא חורון. אין בהירות לאיזה ישות שייך השטח.
  • שטחים מעובדים של נוף איילון, ליד גשר הרכבת (קו לירושלים). קיים ויכוח בין עיריית מודיעין לנוף איילון לגבי בעלות על הקרקע.
  • שטח של 1,000 דונם במשולש בין כביש 1, קיבוץ שעלבים, לבין מרכז עינב של מודיעין, נמצא בלב הוויכוח על הבעלות בין עיריית מודיעין לבין מועצה אזורית גזר.

היסטוריה

ימיה הראשונים של העיר המאוחדת מודיעין־מכבים־רעות החלו ביוזמה של הוגה רעיון המכביה יוסף יקותיאלי, שעשה צעדים ראשונים לתכנון עיר באזור מודיעין, אך יוזמתו לא קרמה עור וגידים. שמו הונצח בכיכר יקותיאלי שבמכבים. ב־1985 החלה תנועת מכבי העולמית, בראשות הד"ר ישראל פלד, שהפך אזרח כבוד ותושב המקום, בהקמה בפועל של יישוב צמוד קרקע בשם מכבים. באותה שנה התקבלה במקביל החלטת ממשלה עקרונית על הקמת עיר באזור.

ב־1990 אושרה באופן רשמי, במועצה לתכנון ובנייה, הקמת העיר על שטח של 30,000 דונם. כצעד ראשון, החלה הקמתו של יישוב צמוד קרקע נוסף בגבעה הסמוכה למכבים בשם רעות. יוזמת ההקמה של היישוב הייתה עמותה מטעם צבא הגנה לישראל שייעדה את המגורים במקום למשרתי כוחות הביטחון. באפריל אותה שנה הוקמה מועצה מקומית מאוחדת לשני היישובים בשם מכבים-רעות. ב-1994 החלו עבודות הפיתוח של היישוב העירוני מודיעין וב־1996 החל אכלוס העיר. גם היישוב מודיעין הוכר כמועצה מקומית וב-2001 עם הגידול במספר התושבים הוכרז כעיר.

הקמת העיר לוותה בביקורת. המתנגדים טענו שהקמת יישוב נוסף בשפלת יהודה תפגע בערים חלשות סמוכות כגון לוד ורמלה, ושהקמת העיר פוגעת באתרים ארכאולוגיים רבים הנמצאים באזור, פוגעת בנוף ובטבע, ובבעלי החיים החיים באזור יער בן שמן.

איחוד מודיעין ומכבים-רעות

בשנת 2003 החליט משרד הפנים על איחוד היישובים והוכרזה העיר מודיעין־מכבים־רעות. מכבים ורעות הפכו לרובע עירוני בעיר, למרות התנגדותם של חלק מתושבי מכבים-רעות, בין השאר עקב אופיה העירוני של מודיעין והמעבר מתרבות יישוב מקומי אל עיר גדולה.

תושבי מכבים-רעות התנגדו להקמת מודיעין עוד בטרם הוקמה בטענה שהעיר תפגע באיכות חייהם. עם קבלת ההחלטה על האיחוד עם מודיעין ניהלו תושבים ממכבים־רעות מאבק לביטול האיחוד אך ללא הצלחה. גם מספר שנים לאחר האיחוד נשמעו לעיתים קרובות ביקורות של תושבי מכבים-רעות על התנהלות העירייה המאוחדת. כמו כן, גם פעולות העירייה הנעשות לטובת שילוב היישובים זוכות להבעת מחאה מצד מנהלי המאבק לביטול האיחוד. נושאים המעסיקים את מנהלי המאבק כוללים לדוגמה טענות על בניית כביש עוקף רעות (שכונה 11/12) הפוגע לטענתם באיכות חיי התושבים הסמוכים והתוכניות לבנייה בגבעות מדרום למודיעין, מחסומים על כביש יאיר פרג ומעברים חסומים בין שכונת השבטים (בוכמן) ורעות. מחלוקות אלו היוו בעיה מרכזית למשך מספר שנים, אך עם התפתחותה של העיר השלימו הצדדים עם העובדה.

תכנון עירוני וסביבה

היכל התרבות במודיעין
קניון עזריאלי במודיעין

העיר מודיעין תוכננה כולה מראש במטרה להיות עיר מחוז גדולה בין ירושלים לתל אביב. את תוכנית המתאר של העיר תכנן האדריכל משה ספדיה. על תכנון העיר קיימת ביקורת קשה הטוענת כי העיר שהתפתחה היא פרבר שינה נוסף ולא עיר מרכזית בעלת מרכז עסקים ראשי עצמאי ומשגשג. ביקורת נוספת היא שהעיר קמה ללא קשר או זיקה להיסטוריה של המקום.

החברה להגנת הטבע מזהירה שהתפתחות העיר עלולה להזיק לערים השכנות הוותיקות, לוד ורמלה, משום שתגרום לעזיבתם של תושבים ממעמד סוציו־אקונומי גבוה ובכך תחליש אותן[6]. בנוסף, הזהירו מתכנני ערים את משרד השיכון כי הקמתם של אזורי תעשייה חדשים בעיר תגרום להיחלשותם של אזורי תעשייה קיימים ביישובים שמסביב לעיר, כולל רמלה ולוד.

במודיעין כל הרחובות הוקמו על גבי הטופוגרפיה ההררית של הגבעות כאשר כל השדרות בנויות בתחתית העמקים של הגבעות וגם בעלות שם של עמקים ברחבי הארץ לעומת ראשי הגבעות שהוקמו בצורת מעגלים ונושאים שמות של מגדלים. רוב השירותים המסחריים והציבוריים בעיר נמצאים בתוך השדרות ולא בצדדי השדרות כמקובל ברוב הערים. בנוסף, כאשר תכננו את המרכזים המסחריים הראשונים בעיר, רצה המתכנן שהם יפנו אל הצדדים של שדרה עם הפנים אל הרחוב, לאחר מאבק של תושביה העתידיים הראשונים של העיר הוחלט כי כל המרכזים המסחריים במרכזי השדרות יפנו עם הפנים אל השדרות ולא אל הצדדים וזאת במטרה למנוע רעש לכיוון בתי המגורים. כל המרכזים המסחריים בעיר הם בעלי קומה אחת או שתי קומות עם מראה שכונתי ועם רחבה פנימית מרכזית שאליה פונות כל החנויות. חלק מן השדרות בעמקים עוברות בתוואי יובלים שמתנקזים אל נחל ענבה.

כל השדרות בעיר משמשות בתור צירי העיר הראשיים. הן מתחילות מהכיכר המרכזית המכונה כיכר התחבורה שבה נמצאת תחנת הרכבת "מודיעין מרכז" ותחנת האוטובוסים המרכזית. שדרות החשמונאים הן ציר התנועה הראשי החוצה את העיר מצפון לדרום, שסמוך אליו עתיד לקום מרכז העסקים הראשי של העיר. הפארק העירוני המתחיל בכיכר המרכזית של העיר היושב מסביב לערוץ נחל ענבה תוכנן להתרחב לגבעה הצמודה לכביש הראשי אך שטח זה הוקצה לבסוף לשכונת מגורים בשם "שכונת הציפורים". הפארק העירוני אמור להתרחב בעתיד עד כביש מספר 1 במערב בסמוך אל מחלף ענבה ולכלול בתוכו אתרים ארכאולוגיים.

בשנת 2009 זכתה העיר ב"דגל היופי" בתחרות קריה יפה לישראל של המועצה לישראל יפה. בדרום העיר נבנה סקייט פארק מוריה, שהוא ה"סקייט פארק" הגדול בישראל[דרוש מקור].

ארכאולוגיה

ברחבי העיר מצויים אתרים ארכאולוגים רבים. בשכונת הנחלים ברחוב נחל זוהר ישנו אתר ארכאולוגי הכולל חווה חקלאית מתקופת החשמונאים ואילו בשטחים הפתוחים במערב העיר ואזור נחל ענבה ישנם כבשני סיד טורקיים רבים ששימשו לצורך הכנת סיד לבנייה על ידי שריפה של אבני גיר במהלך התקופה העות'מאנית בארץ ישראל, הכבשנים מצויים ברובם בשטחים המערביים של העיר. בין היתר ישנם אתרים ארכאולוגים ששימשו להפקת שמן זית. באזור המערבי והדרומי של העיר מצויים גם כמה כפרים ערביים עתיקים שחלקם נטוש וחלקם שימש בתור ישוב עונתי עבור החקלאים שגרו באזור.

תעשייה ומסחר

מודיעין היא עיר שינה, שכן רובם המוחלט של תושביה עובדים מחוץ לעיר ומספר מקומות התעסוקה בה עדיין קטן[7]. בשכונות העיר מודיעין פועלים כ-12 מרכזים מסחריים. אלו הם מרכזים שכונתיים שנועדו לספק את צורכיהם היום-יומיים של התושבים. בשנות העיר הראשונות, בגלל העדר מרכזים מסחריים גדולים, התפתחו חלק מן המרכזים השכונתיים כמרכזי מסחר עירוניים ראשיים כשהבולט בהם הוא "מודיעין סנטר".

כאשר ביקשה העירייה להקים אזורי תעשייה בעיר היא נענתה בסירוב של משרדי הממשלה בטענה שהדבר יביא להיחלשותם של אזורי התעשייה הקיימים באזור לוד-רמלה המשמשים גם בחלקם גם תעשייה רגילה ומפעלים מזהמים. לאחר בקשות רבות הוחלט שלא יקומו בעיר תעשיות כבדות ומזהמות ולא יקומו מבני לוגיסטיקה ומחסנים (דבר שלא יצא אל הפועל לבסוף). בשנת 2014 נסלל כביש המחבר בין 2 אזורי התעשייה ואל כביש 431.

בקרבת העיר ממוקם אזור מסחרי גדול שהוקם על חלק מאדמות היישוב שילת. אתר זה כלל שטחי מסחר שנבנו בחלקם על גבי מבני חממות ששימשו בעבר את ענף החקלאות של שילת. מבני המסחר שהתפתחו באזור זה ללא תכנון מסודר, היו מאז אמצע העשור הראשון של המאה ה-21 בשלבי פינוי והריסה.

בתוכנית האב של מודיעין הוקצו בפאתי העיר בנפרד משכונות המגורים שני אזורים לשימושי תעשייה ומסחר שאינם מזהמים וטובלים בגינות ירק. מרכז העסקים הראשי הוא למעשה רצועת שטח המתחילה בכניסה הראשית אל העיר ומסתיימת בכיכר התחבורה בה מתוכננים לקום בנייני המשרדים הראשיים של העיר ביחד עם חנויות ומרכזי עסקים אחרים.

מרכז העסקים הראשי

מודיעין מאופיינת כעיר שינה כיוון שאין לה מרכז עירוני נרחב ואזורי תעסוקה גדולים. מרכז העסקים הראשי מתוכנן לעבור בתוך רצועה מקבילה מצידה המזרחי של שדרות החשמונאים בין הכניסה לעיר מכביש 443 עד לכיכר התחבורה. בתחילה הייתה כוונה למקם את המע"ר משני צידיו של כביש שדרות החשמונאים אך לבסוף הוחלט לוותר על צידו המערבי לטובת מגדלי מגורים. בשטחו של מרכז העסקים הראשי מתוכננים לקום: הספרייה העירונית, בית הכנסת המרכזי, מתחם משלט 1 (פיקוד העורף, משטרה, מכבי אש, מגן דוד אדום), ומשרדי ממשלה מחוזיים. המכללה העירונית והבריכה העירונית ממוקמים בשדרות עמק זבולון, ואילו המתנ"ס העירוני ממוקם בשדרות עמק האלה.

בקצה הדרומי של מרכז העסקים העירוני נמצאת: "כיכר התחבורה" המאכלסת בתוכה את התחנה המרכזית של העיר ובה מצויים הקניון היחידי בעיר של חברת קנית של קבוצת עזריאלי. הקניון שנפתח ביוני 2008 משמש כאזור המסחר הראשי של העיר בהיעדר רחובות מסחריים עם חנויות ומשרדים ובסמוך אליו נמצאת "תחנת הרכבת מודיעין מרכז" שמתוכננת להיות בעתיד קניון נוסף וכניסה אל התחנה המרכזית מתחתיה. בשאר השטחים הגובלים בכיכר מתוכננים לקום: "בניין עיריית מודיעין-מכבים-רעות" ולצידו "המוזיאון העירוני". בצידה השני של הכיכר מתוכננת לקום "המכללה העירונית" ומעונות סטודנטים.

בשנת 2015 גודר השטח המיועד למרכז העסקים העירוני והחלו עבודות יישור והכשרה לבנייה. באוגוסט 2017 נפתחה התחנה המרכזית השוכנת מתחת לכיכר התחבורה בצמוד לתחנת הרכבת.

אזור התעסוקה (הפארק הטכנולוגי מודיעין)

בצפון מערב העיר, בסמוך ליער בן שמן, תוכנן אזור תעסוקה ובדרום מערב העיר תוכנן אזור המלאכה והשירותים שבחלקו מוקם על אדמות קיבוץ שעלבים. אזור התעסוקה נועד לאכלס במקור תעשיות מדע וטכנולוגיה ושטחי מסחר תומכים. בשנת 2003 אוכלס המבנה הראשון באזור שנודע בשם "ליגד סנטר", אך עקב המיתון באותה תקופה הוא התקשה לאכלס חברות תעשייתיות והיי טק. המחסור בשטחי מסחר ושירותים במרכז העיר הסיט את השימוש במבנה למסחר ושירותים עירוניים. החל משנת 2007 החלה הקמת מבנים נוספים באזור. אזור התעסוקה שהוקם בשנת 2003 נועד לאכלס בתחילה את 3 בנייני ליגד סנטר למשרדים ותעשיית היי-טק, לאחר שהוקמו רק 2 מבין 3 הבניינים שהיו אמורים לקום נחל האזור כישלון בניסיון להביא תעשיות מתקדמות ומשרדים כגון ניסיון להקים את בניין הנהלת "סלקום" (לפני שעברו אל נתניה). ניסיון נוסף היה בשנת 2007 להקים במקום את בניין הנהלת מגן דוד אדום יחד עם בית ספר לחובשים ועם בנק הדם - ניסיון נוסף שנכשל. החל מסוף העשור הראשון של המאה ה-21 הוקמו במקום מבני לוגיסטיקה ומשרדי ההנהלה של חברות כגון "קרביץ" ו"אופיס דיפו". בסמוך לאזור התעסוקה עתיד לקום בית חולים ואצטדיון עירוני.

אזור המלאכה (מרכז עינב)

באזור המערבי של העיר בסמוך לשעלבים שוכן אזור המלאכה והשירותים הנועד לשמש תעשייה קלה, תעשייה זעירה, מחסנים, מוסכים ומרכזי מסחר בעלי אופי חוץ שכונתי כדוגמת פאואר סנטרים. בספטמבר 2005 נפתח בשדרה הראשית של אזור המלאכה - הפאוור סנטר "ישפרו סנטר", ובו חנויות רבות ובית קולנוע. בהמשך נפתחו באזור מרכזים נוספים וסניפים של מספר רשתות מזון גדולות. שמו של האזור נקרא: "עינב" על שם נחל ענבה העובר בסמוך. בשנת 2010 החלה העירייה לסלול דרכים נוספות ולשווק שטחים נוספים כדי להקים בתי מלאכה נוספים.

ספורט

מועדון הכדורגל "עירוני מודיעין" משחק כיום בליגה ב דרום ב.

קריית הספורט העירונית מתוכננת לקום בסמוך אל "תחנת הרכבת פאתי מודיעין" ומימול אזור המלאכה בצידו השני של כביש 431.

אתרים

שלושת המקומות המשוערים של קברי המכבים לפי מפה משנת 1870 - על רקע העיר מודיעין של ימינו
כבשן סיד טורקי-עות'מאני באזור נחל ענבה

עליה

עיר קולטת עליה

מודיעין היא עיר שמושכת אליה עולים חדשים וותיקים.[דרוש מקור] העיר מציעה לקהילת העולים חינוך, רמת חיים גבוהה,[דרוש מקור] וקירבה יחסית למרכז הארץ. כמו כן, הקימו העולים קהילות וקבוצות תמיכה רבות, ברחבי העיר.[דרוש מקור]

ניתן למצוא במודיעין עולים ממדינות שונות, כמו דרום אפריקה, ארגנטינה, פרו, צרפת, אנגליה, ארצות הברית, קנדה, ברית המועצות לשעבר ועוד. העולים מתגוררים בכל שכונות העיר עם ריכוזים גדולים בשכונות - הפרחים, אבני חן, השבטים ומוריה.[דרוש מקור]

לעירית מודיעין קיימת מחלקה לקליטת עולים[8] הנותנת שירותים לעולים החדשים.

ב-2016 התגוררו בעיר כ-12,000 עולים חדשים[9].

אנדרטאות

אנדרטה לצנחנים יצחק נצר ונסים שקורי במודיעין
  • אנדרטה לנופלים במערכות ישראל ובפעולות איבה - ברחוב עמק זבולון ליד פארק ענבה
  • אנדרטה לשני צנחנים - בדרך מנחם בגין ליד כיכר בגין. לזכר שני צנחנים: יצחק נצר (בנו של משה נצר) ונסים שקורי, שנפלו במקום בתאונת אימונים ב-1967.
  • אנדרטה לברוך מזרחי שנפל בפעולת איבה-בנחל חבר ליד המדרגות, כמו גם אנדרטאות תואמות לנתן כהן ולאבנר גולדמן שנפלו במהלך מבצעים צבאיים כאשר לכל אחד מהם נקרא מעלה מדרגות על שמו.

תקשורת

בעיר מופצים מספר עיתונים מקומיים. ביניהם: מודיעין News (אלי דנון), ידיעות מודיעין (רשת ידיעות אחרונות), גל גפן ו-ModiInfo לדוברי האנגלית.

כמו כן, פועלים בעיר מספר אתרי אינטרנט לחדשות ומידע מקומי. ביניהם: מודיעין בכף ידך - האפליקציה של מודיעין (למידע פרקטי), מודיעינט ו-MCity (למידע חדשותי).

חינוך

בשנת הלימודים התשע"ב (2011–2012) לומדים בעיר כ-8,500 תלמידים בבתי ספר על-יסודיים, כ-11,250 תלמידים בבתי ספר יסודיים, וכ-4,900 ילדים בגני ילדים[10]. בשנת 2007 הוענק לעיר מודיעין פרס החינוך.

בתאריך 3.1.2018 מועצת העיר מודיעין אשרה מתווה להקמת מוסד אקדמי בעיר במרחק הליכה ממרכז העיר החדש[11]

מוסדות חינוך

בתי ספר יסודיים
  • אבני החושן (ממ"ד)
  • אופק
  • אלונים
  • אסיף
  • אריאל (ממ"ד תורני)
  • גוונים (חינוך מיוחד)
  • דורות
  • דמוקרטי (ע"ש נדב מרחב)
  • דרכי יהודה (ממ"ד)
  • היובל
  • האלה
  • הכרמים
  • חוט השני
  • יזמ"ה תל"י (מכבים)
  • יחד (זרם החינוך המשולב)
  • ממלכתי חדש אבני חן
  • מעוז המכבים (מכבים)
  • מעלות (מחוננים)
  • משואות נריה (ממ"ד)
  • ניצנים
  • נתיב זבולון (ממ"ד)
  • עידנים
  • עמית (רעות)
  • קשת
  • רעים
  • רמון ע"ש אילן רמון
  • שבטי ישראל (ממ"ד)
  • ענבלים (שכונת הציפורים)
בתי ספר על יסודיים

תנועות נוער

טקס אש בתנועת הנוער מכבי צעיר סניף מודיעין

במודיעין פועלות 10 תנועות נוער שונות, הפרוסות ב-19 סניפים ושבטים ברחבי העיר. בתנועות חברים כ-4,500 ילדים ובני נוער. התנועות שותפות למגוון אירועים עירוניים כגון יום תנועות הנוער העירוני, בשיתוף עם חטיבת יפתח של הפלמ"ח, ארגון אירועי יום הזיכרון המרכזיים בעיר וארגון אירועי פורים המוניים לקהילה.

צופים

• שבט יובל

• שבט אופק

• שבט דרור - צופים דתיים

• שבט לביא - צופים דתיים

• שבט אמיר

• שבט תבור

מכבי צעיר

• מכבי צעיר סניף מודיעין

• מכבי צעיר סניף מכבים

בני עקיבא

• בני עקיבא - סניף יש"י

• בני עקיבא - סניף מק"ש

• בני עקיבא - סניף רע"ם

הנוער העובד והלומד

• קן מודיעין

• קן כרמים

השומר הצעיר
הנוער הלאומי
חוגי הסיירות
נוע"ם
נוער תל"ם
עזרא
כנפיים של קרמבו

תנועת תרבות

מועצת התלמידים והנוער העירונית: מועצת הנוער העירונית הינה הגוף הנבחר והמייצג של כלל בני הנוער בעיר. במועצה חברים בני נוער אשר מייצגים מועצות תלמידים בית ספריות, תנועות נוער וארגוני נוער בעיר. המועצה מוכרת לכל הגופים והגורמים השונים בעירייה ובעיר בכלל. במועצת הנוער חברים נציגים אשר נבחרו בבחירות דמוקרטיות מכלל גופי הנוער בעיר (בכיתות ז' עד י"ב בלבד). את מועצת הנוער מובילים חברי מזכירות המועצה אשר נבחרו מתוך המועצה עצמה. מזכירות המועצה המצומצמת כוללת: יושב ראש, סגן יושב ראש, דובר, מזכ"ל, ומבקר. והמזכירות המורחבת כוללת: חברי מזכירות מצומצמת, נציגים מחוזיים במועצת התלמידים המחוזית, יו"ר ועדת פנאי יו"ר ועדת גשר, יו"ר ועדת התנדבות.

תחבורה

בעיר רחוב מרכזי בשם שדרות החשמונאים המחבר את כביש 443 וכביש 3. רחובות מרכזיים נוספים ממוקמים בתוואי העמקים שבין הגבעות: עמק החולה, עמק איילון, עמק דותן, עמק בית שאן, עמק האלה, עמק זבולון, דרך מנחם בגין ושדרות יצחק רבין.

כבישים בינעירוניים

מודיעין ממוקמת בסמוך לכביש 443 המחבר את העיר לוד עם העיר ירושלים וזהו עורק התחבורה העיקרי הן לכיוון מערב (השפלה וגוש דן) והן לכיוון מזרח (ירושלים). כמו כן מודיעין מחוברת לכביש 3 המוביל דרומה. לכיוון צפון מוליך כביש 446 המגיע אל מודיעין עילית, ובהמשכו לכביש 465 שמתחבר עם כביש 444. כביש עיקרי נוסף שנפתח לתנועה ב-2009 הוא כביש 431 שמחבר בין מודיעין לראשון לציון, נס ציונה, באר יעקב ורמלה.

תחבורה ציבורית

בשנת 2017 הסתיימה בניית מרכז התחבורה של העיר, אשר כולל תחנה מרכזית וכולל שירות אוטובוסים של חברת קווים ואגד תעבורה לאזור מרכז הארץ ובהמשך יחובר מרכז התחבורה גם לתחנת הרכבת מודיעין מרכז.

שכונות

שכונות העיר
מע"ר = מרכז עסקים ראשי

מודיעין

מתכנני מודיעין הגדירו בעיר אזורים שכונו מתחמי בנייה, וכל מתחם שעמד בפני פיתוח נמסר לאדריכל שהכין תוכנית־על שהגדירה את מבנה הרחובות ומאפייני הבנייה הכלליים. באופן טבעי, המתחמים התוו את גבולות השכונות וכל שכונה כונתה באופן זמני על שם האדריכל שתיכנן אותה. ביוני 2009 הכריזה העירייה על שמות חדשים לשכונות, שנבחרו מתוך הצעות התושבים ואף על גבולות חדשים שבמסגרתם פוצלו שכונות גדולות. תיאור השכונות ושמותיהן הקודמים בסוגריים:

  • השבטים (בוכמן צפון) ומוריה (בוכמן דרום) - המתחם הדרומי ביותר בעיר. רוב המבנים במתחם זה צמודי קרקע, בבתים דו משפחתיים. בחלק הצפוני נקראים הרחובות על שם שבטי ישראל ובחלק הדרומי נקראים הרחובות על שם נשים מההיסטוריה היהודית הקדומה. שם השכונה הדרומית, מוריה, הוא שם נשי המייצג נשים אלו.
  • הפרחים (מירומי) - מתחם קטן במרכז העיר. בשטחו מרכז מסחרי, שני בתי ספר יסודיים ובית ספר על יסודי. הרחובות במתחם נקראים על שם עצים, פרחים וצמחים. בחלק הצפוני קיים תת-מתחם קטן שבו שמות הרחובות הם ביטוים משיר השירים.
  • הנחלים (ספדיה) ומשואה (גבעת סי) - מתחם במזרח העיר, שתוכנן על ידי האדריכל משה ספדיה. במתחם יש חמישה מרכזים מסחריים, בית ספר על יסודי ושלושה בתי ספר יסודיים. שמות הרחובות הראשיים במתחם הם על שם עמקים בארץ ושמות הרחובות המשניים על שם נחלים ונהרות בישראל. השם משואה נבחר כדי לייצג את מיקומו הגבוה של אזור זה. במתחם הנחלים נמצא אזור המכונה 'מליבו' שנבנה על ידי חברה קבלנית זו.
  • הכרמים (ציפור) - המתחם הצפוני ביותר בעיר. חלקו הצפוני היה עדיין בתהליכי בנייה בשנת 2009. במתחם זה הרחובות נקראים על שם חודשי השנה העברית. מקור שם השכונה בכרמים שגדלו בדרום-מזרחה טרם הקמתה.
  • אבני חן (קייזר) - מתחם במערב העיר. חלקו עדיין בבנייה. הרחובות במתחם נקראים על שם אבני החושן של הכהן הגדול. הרחוב הראשי נקרא אבני החושן ומוביל למרכז המסחר הבנוי מתחת לבתי המגורים, היחיד במודיעין הבנוי בצורה זו.
  • הנביאים (השמשוני צפון) והמגינים (השמשוני דרום) - מתחם בצפון מערב העיר. במתחם שלושה מרכזים מסחריים, שלושה בתי ספר יסודיים ושני בתי ספר על יסודיים. המתחם נחצה על ידי רחוב עמק בית שאן לאזור בו הרחובות נקראים על שם הנביאים ולאזור "צבאי" בו השמות הם של אלופים, חטיבות ומבצעים של צבא הגנה לישראל.
  • הציפורים (קייזר דרום) - שכונה בבניה ואיכלוס במערב העיר, בה נקראים הרחובות על שמות ציפורים. השכונה קטנה יחסית ונכללים בה רק שבעה רחובות. בנייתה החלה ב-2013 והיא צפויה לכלול 1,000 יחידות דיור.
  • נופים - שכונה במערב העיר בסמוך לנחל ענבה, שבנייתה החלה ב-2014. היא צפויה לכלול 1,800 יחידות דיור ו-9,500 מטר רבוע של שטחי מסחר. כמו כן, יוקמו בה גני ילדים, בתי-ספר יסודיים ועל יסודיים.

השכונות מחוברות ביניהן על ידי שדרות רחבות הנושאות שמות עמקים בישראל. עם זאת, שני רחובות הקרויים על שם עמקים נמצאים בתוך השכונות: רחוב עמק יזרעאל ורחוב עמק חרוד. בעשור השני של המאה ה-21 היו מתחמי מגורים נוספים בתכנון ובבנייה, בעיקר ממערב ומדרום לשכונת אבני חן.

מכבים־רעות (רובע עירוני)

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – מכבים-רעות

מכבים ורעות היו יישובים קהילתיים שאוחדו תחת מועצה מקומית אחת בשנת 1990. בשנת 2003 אוחדה המועצה המקומית מכבים-רעות עם העיר מודיעין. ב-2006 הכריז שר הפנים על מכבים-רעות כעל רובע עירוני.

יוסף יקותיאלי, מי שהיה יוזם רעיון המכביה ומגשימו, היה גם היוזם של הקמת עיר חדשה באזור מודיעין ואף התחיל בביצוע הפעולות הדרושות להקמת היישוב מכבים. שמו הונצח ב"כיכר יקותיאלי" במכבים. הגוף שהוביל את הפרויקט להקמת מכבים, הוא מכבי עולמי, בראשות ד"ר ישראל פלד - היום אזרח כבוד של היישוב ותושב המקום. הגוף שהוביל את הקמת רעות היה עמותה של אנשי קבע בצה"ל.

מיזמים בתכנון ובבנייה

שכונות מגורים נוספות

במסגרת השלמת שלב א' המתוכנן של העיר, צפויה בניית שלוש שכונות מגורים נוספות[12], בסוף שלב א', בשנת 2020 לערך, אמורה אוכלוסיית העיר למנות כ-120 אלף תושבים. שיווק יחידות הדיור בשכונות אלו מתוכנן להתחיל בשנת 2015.

  • שכונת נופים (שכונת N) מערבית לשכונת הציפורים (קייזר דרום). רחובותיה של השכונה יקראו על שם חבלי ארץ שונים ואזורים גאוגרפים ברחבי מדינת ישראל. גודל השכונה המתוכנן הוא כ-1,500 יחידות דיור.
  • שכונת גבעת שר (שכונת L) מערבית לשכונת השבטים, מעל כביש 431. הרחובות בשכונה ייקראו על שמות תבלינים. גודל השכונה המתוכנן הוא כ-3,500 יחידות דיור.
  • שכונת מורשת (שכונת P) מערבית לשכונת אבני חן[13]. גודל השכונה המתוכנן הוא כ-5,000 יחידות דיור[14].

שאר המיזמים

  • חיבור מודיעין למסילת הרכבת הנסללת תל אביב-ירושלים בכיוון ירושלים (קשת מודיעין)
  • בניית מרכז עסקים ראשי עירוני
  • בניית מדרחוב עירוני
  • הגדלת אזור התעשייה המערבי בעיר
  • בניית מחלף בצומת שילת בכביש 443
  • בניית אצטדיון באזור תחנת רכבת פאתי מודיעין
  • פרויקט ניסיוני של הקמת תשתית אינטרנט/טלפוניה קווית על בסיס רשת חשמל. יבוצע על ידי חברת חשמל וחברת פרטנר תקשורת

ראשי עיר

ערים תאומות

ראו גם

לקריאה נוספת

  • עשור למודיעין, דוברות עיריית מודיעין מכבים רעות, עורך: אפי מלצר, 2007

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף ינואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2021
  3. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  4. ^ פרופיל מודיעין-מכבים-רעות באתר הלמ"ס
  5. ^ גל גפן-מודיעין והסביבה, קובי אור, חסרי גבולות, 4 באוגוסט 2010
  6. ^ צפריר רינת, רשויות התכנון נוטות להגדיל את העיר מודיעין על חשבון רמלה ולוד, באתר הארץ, נובמבר 2007
  7. ^ דניאל מורגנשטרן, תמ"א 35 – סכנה לסביבה בישראל, באתר ynet, 1 במאי 2005
  8. ^ [1]
  9. ^ אתר עיריית מודיעין
  10. ^ עירית מודיעין - שנת הלימודים תשע"ב יוצאת לדרך
  11. ^ "אושר מתווה להקמת מוסד אקדמי". נבדק ב-2018-01-12.
  12. ^ מרכז ישפרו יקרא מרכז עינב
  13. ^ על פי מפה עירונית, לדוגמה מ-2010 - [2]
  14. ^ זמן מודיעין, דנה יופה, החלום ושברו, 10 באוקטובר 2010
מודיעין - מראה כללי מדרך בורמה
Magnify-clip.png
מודיעין - מראה כללי מדרך בורמה