מועצת גדולי התורה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מועצת גדולי התורה היא הסמכות הרוחנית העליונה בתנועות אגודת ישראל ודגל התורה.

תולדות המועצה

הקמת המועצה

מועצת גדולי התורה הוקמה בעקבות הקמתה של אגודת ישראל, בקטוביץ בשנת תרע"ב[1]. הוחלט אז שתוקמנה לתנועה שתי מועצות: מועצת בעלי בתים ומועצת רבנים[2] שבה יהיו חברים גדולי התורה בעולם[3]. באותו מעמד התמנתה מועצה זמנית של רבנים[4]. מבחינת סמכויות המועצה הוצעו הצעות בסגנון: "כל שאלה העומדת ושתעמוד על הפרק תפתר אך ורק על פי חוות דעת מועצת גדולי התורה"[5] ו"היא תהיה המנהלת הרוחנית אשר תעמוד בראש אגודת ישראל. דעת הוועד הזה תהיה מכרעת כשעלינו למדוד את הפעולות המעשיות באמת המידה של התורה ולהתוות להן דרך"[6]. בכנסייה הגדולה בווינה בשנת תרפ"ג אושרו חברים קבועים במועצה[7]. באותו מעמד הכריז יצחק ברויאר בשם הוועד הפועל של אגודת ישראל שמועצת גדולי התורה עומדת "מעל להיכנסיה הגדולה בכל השאלות החשובות"[8].

דרכי בחירה

לקראת הוועידה המתוכננת בבאד הומבורג בשנת ה'תרע"ה, שלא יצאה אל הפועל בגלל פרוץ מלחמת העולם הראשונה, פנתה הוועדה המארגנת אל רבנים ברחבי העולם היהודי בבקשה שיצביעו על גדולי הדור "היותר מצוינים בתורה ובחכמה" ממדינתם הראויים להיות חברים במועצה[9].

דרך בחירה אחרת שהייתה יותר רווחת הייתה שהחברים במועצה צירפו אליה חברים חדשים.

שם המועצה

בקטוביץ טרם הוחלט על שם למועצת הרבנים, והרב יצחק אייזיק הלוי התנגד בשנת ה'תרע"ג להצעת הרב שלמה ברויאר: "ועד גדולי הרבנים"[3]. לקראת הועידה בבאד הומבורג ב-ה'תרע"ה השתמשה הוועדה המארגנת בשם "מועצת חכמי התורה"[9]. היה גם שימוש בשם "מועצת גדולי ישראל"[6]. עם זאת, השם "מועצת גדולי התורה" כבר תפס אחיזה בדיונים מסוף שנת ה'תרע"ב[10].

עד השואה

אחת ההחלטות החשובות והידועות של מועצת גדולי התורה התקבלה במהלך הכנסיה הגדולה השלישית שהתקיימה במרינבד שבצ'כוסלובקיה בשנת תרצ"ז, כאשר גדולי ישראל החברים במועצה החליטו לדחות את תכנית ועדת פיל לחלוקת ארץ ישראל בכתבם: "ארצנו הקדושה נתונה לנו מאדון העולם בשבועה וברית עולם... הארץ הקדושה אשר הקב"ה הציב גבולותיה בתורה הקדושה, נתונה לעם ישראל עַם עולם, וכל ויתור שהוא על אדמות קודש הנתונה לנו על ידי הקב"ה בגבולותיה, אין בו ממש"[11][12].

בישראל

המועצה משמשת כסמכות העליונה של מפלגת אגודת ישראל. החלטות המועצה מתקבלות על פי רוב, וסדר היום נקבע על ידי הנשיא ומזכיר המועצה. המועצה קובעת את זהות חברי הכנסת של המפלגה ומינויים פוליטיים נוספים, ונדרשת להחלטות באשר לנושאים הנוגעים לסדר היום הציבורי והחרדי בישראל. המועצה הובילה בשנות ה-תש"י קו של התנגדות לשותפות בממשלה והתנגדות לשותפות עם המפלגות הדתיות לאומיות. לקראת הבחירות בשנת ה'תשט"ז הרב זלמן סורוצקין הוביל קו מתבדל יותר, שמנע ריצה משותפת עם פועלי אגודת ישראל, כנגד עמדת הרבי מגור, והרב יחזקאל סרנא שדרשו ריצה משותפת[13].

בראש מועצת גדולי התורה עמד הרב איסר זלמן מלצר ולאחר מכן הרב זלמן סורוצקין. לאחר פטירתו של הרב סורוצקין נבחר לתפקיד הרב משה יחיאל הלוי אפשטיין (הרבי מאוז'רוב)[14]. עם זאת, החברים הדומיננטיים בה היו הרבי מגור והרב שך[15]. מחלה שפקדה את הרבי מגור צמצמה עוד יותר את פעילות המועצה[16]. לאחר המהפך והצטרפות אגודת ישראל לקואליציה, ניהלה מועצת גדולי התורה ישיבות תכופות שבהן עקבו אחר קיום ההסכם הקואליציוני[17]. באותה תקופה הובילו את המועצה האדמו"ר החדש מגור - הרב שמחה בונים אלתר והרב שך. הרבי מגור שימש כנשיא המועצה עד שחלה בשנת תשמ"ה, אז נתמנה לצדו כנשיא המועצה האדמו"ר מויזניץ הרב משה יהושע הגר, עד לפטירתו בתשע"ב. בשנות ה-תש"ם התגלע קרע בין חסידים וליטאים במועצה ופעילותה הצטמצמה מאוד.

בשנת תשמ"ט, עם התפלגותה של אגודת ישראל והקמת מפלגת דגל התורה על ידי הפלג הליטאי, הוקמה מועצת גדולי תורה מקבילה, של מפלגת דגל התורה. באותה תקופה התרעננה גם פעילות מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.

בשנים שקודם הפיצול התנהלו במועצה דיונים בעיקר בין קבוצת האדמורי"ם בהנהגת האדמו"ר מגור לבין קבוצת ראשי הישיבות הליטאיים בהנהגת הרב שך, והכרעות המועצת התקבלו בדיונים בין הרבי מגור לרב שך[18]. לאחר פרישת "קבוצת הרב שך" מהמועצה, בשנת ה'תשמ"ד, והקמת מועצת דגל התורה בתשמ"ט, קיבל הרבי מגור את ההכרעות באגודת ישראל בהתייעצות עם חברי המועצת[19], והרב שך קיבל את ההכרעות בדגל התורה. לאחר היחלשות הרב שך מונה הרב שטינמן ליושב ראש המועצה של דגל התורה וההכרעות התקבלו בעיקר על פי הרב אלישיב והרב שטינמן[20].

כינוס מועצות גדולי התורה תשס"ט

כינוס משותף נדיר של המועצות התקיים בכ"ח בתמוז תשס"ט, בעקבות מאבק על מוסדות החינוך העצמאי, במטרה לשנות את מעמדו החוקי של ארגון זה מאגודה עות'מאנית לעמותה. בכינוס השתתפו חברי מועצות גדולי התורה בישראל ובארצות הברית, מלבד החברים המזוהים עם חסידות גור.

בשנת תשע"ב חודשה פעילות המועצה של דגל התורה בראשות הרב שטיינמן ובצירוף חברים חדשים. בשנת תשע"ג הוקמה מחדש גם המועצה של אגודת ישראל.

בחודש אדר תשע"ח מיד לאחר פטירתו של רבי שמואל אוירבך. הקימה מפלגת בני תורה את מועצת גדולי עולם התורה, במטרה להכריע בכל העניינים העומדים על הפרק.

בארצות הברית

מלבד המועצות הישראליות, קיימת גם[מועצת גדולי התורה בארצות הברית, שבה חברים הן חסידים והן ליטאים. למועצה בארצות הברית הייתה פחות השפעה בציבור החרדי האמריקאי, עקב כך שרוב החסידויות שם אינן משתייכות לאגודת ישראל (כגון חסידות סאטמר ונספחיה, חסידות באבוב, חסידות צאנז-קלויזנבורג וחסידות חב"ד), וכיום גם משום שרבים מרבני הציבור הליטאי בארצות הברית הם תלמידי בית בריסק המתנגדים לאגודת ישראל.

חברי מועצת גדולי התורה

עד מלחמת העולם השנייה

בקטוביץ מונו לחברי המועצה האדמו"ר מגור בעל ה"אמרי אמת", רבי שלום דובער שניאורסון[21] האדמו"ר מליובאוויטש, הרב חיים סולובייצ'יק, הרב יצחק אייזיק הלוי, הרב מאיר שמחה מדווינסק, רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי, רבי איצלה מפוניבז', הרב שלמה זלמן ברויאר, הרב זאב פיילכנפלד מפוזן, הרב דוד צבי הופמן והרב קופל רייך מבודפשט[4].

בכנסיה הגדולה בווינה בשנת תרפ"ג נכללו במועצה: החפץ חיים, האמרי אמת מגור, האדמו"ר מצ'ורטקוב, רבי חיים עוזר גרודזנסקי, רבי אליהו קלצקין, רבי מאיר אריק, האדמו"ר מסוקולוב, האדמו"ר מראדזין, הרב מאיר דן פלוצקי, הרב משה מרדכי אפשטיין, הרב מאיר שפירא מלובלין, הרב אברהם מנדל שטיינברג מברוד, הרב קלמן וובר מפישטיאן והרב שלמה זלמן ברויאר[22].

בשנת תרצ"ז היו חברי המועצה: רבי אברהם מרדכי אלתר, רבי יצחק מנחם מנדל דנציגר מאלכסנדר, רבי דוד בורנשטיין מסוכטשוב, רבי אברהם יעקב פרידמן מסדיגורה, רבי מרדכי שלום יוסף פרידמן מפשמישל, הרב אלחנן וסרמן ראש ישיבת אהל תורה בברנוביץ', הרב אהרן לוין, הרב אהרן קוטלר ראש ישיבת קלצק, הרב בן ציון יועזר (רבה של טורדה ונשיא לשכת התאחדות קהילות החרדים ברומניה), הרב דב בר אב"ד אוז'רקוב, הרב משה בלום אב"ד זמושץ', הרב זלמן סורוצקין, הרב יהודה לייב צירלסון, הרב יוסף צבי דושינסקי, הרב מנחם זמבה, הרב מרדכי רוטנברג רבה של אנטוורפן, הרב עקיבא סופר והרב שמואל דוד אונגר. נשיא המועצה היה הרב חיים עוזר גרודז'נסקי.

בישראל

לאחר מלחמת העולם השנייה הוחלט להקים מועצות נפרדות בישראל, אירופה וארצות הברית. החברים הראשונים במועצה בישראל היו רבי אברהם יעקב פרידמן מסדיגורה, הרב אברהם יצחק קליין, רבי ברוך הגר האדמו"ר מסרט ויז'ניץ, רבי דב בריש וידנפלד, הרב זלמן סורוצקין, הרב יוסף שלמה כהנמן והרב מאיר קרליץ[23]. לקראת הכנסיה הגדולה של אגודת ישראל בשנת ה'תש"י אורגנה מחדש מועצת גדולי התורה בראשות הרב איסר זלמן מלצר[24].

בשנת ה'תש"ך היו חברים במועצה: הרב זלמן סורוצקין, הרב ישראל אלתר הרבי מגור, רבי דב בריש וידנפלד, הרב אליעזר יהודה פינקל ראש ישיבת מיר, הרב יחזקאל סרנא ראש ישיבת חברון, רבי אברהם יעקב פרידמן מסדיגורה, הרב יחיאל מרדכי גורדון ראש ישיבת לומז'ה, הרב משה יחיאל הלוי אפשטיין האדמו"ר מאוז'רוב חנצ'ין, האדמו"ר מקוידינוב, רבי מרדכי שלום יוסף פרידמן האדמו"ר מפשמישל, הרב משה חברוני ראש ישיבת חברון, הרב אלעזר מנחם מן שך ראש ישיבת פוניבז', הרב יוסף אדלר הרב מטורדה, ואחרים[25].

בשנת ה'תשמ"א היו חברים במועצה: הרב אלעזר מנחם מן שך ראש ישיבת פוניבז', הרב שמחה בונים אלתר הרבי מגור, הרב משה יהושע הגר הרבי מויז'ניץ, הרב שלום נח ברזובסקי הרבי מסלונים, הרב שמואל אליהו טאוב הרבי ממודז'יץ, הרב אברהם יעקב פרידמן הרבי מסדיגורא, הרב יחיאל יהושע רבינוביץ' הרבי מביאלא, הרב פנחס מנחם אלתר, הרב משה שמואל שפירא ראש ישיבת באר יעקב, הרב שמחה זיסל ברוידא ראש ישיבת חברון, הרב אברהם יעקב זלזניק ראש ישיבת עץ חיים, הרב ברוך שמעון שניאורסון ראש ישיבת טשעבין, הרב יוחנן סופר מערלוי, הרב נסים קרליץ רב שכונת רמת אהרון וגאב"ד בית דין צדק בני ברק, והרב ישכר דב רוקח הרבי מבעלז[26].

לאחר פרישת הליטאים בתשמ"ט

לאחר פרישת הליטאים וחסידות בעלז מאגודת ישראל שימשו כנשיאי המועצה הרבי מגור, רבי שמחה בונים אלתר, והרבי מויז'ניץ, רבי משה יהושע הגר. כחברי הנשיאות שימשו רבי פנחס מנחם אלתר (אז ראש ישיבת שפת אמת), רבי יוחנן סופר מערלוי ורבי אברהם יעקב פרידמן מסדיגורה. כחברי מועצה נוספים שימשו האדמו"רים רבי אברהם מנחם דנציגר מאלכסנדר, רבי ישראל דן טאוב ממודז'יץ ורבי לוי יצחק הורוביץ מבוסטון, והרבנים: הרב אפרים פישל רבינוביץ ראש ישיבת בויאן, הרב יצחק פלקסר ראש ישיבת שפת אמת, הרב אהרן ברנשטיין ראש ישיבת חיי עולם, הרב מרדכי יפה שלזינגר אב"ד חוג חת"ם סופר, הרב בנימין יהושע זילבר מחבר הספר "אז נדברו".

בשנת תשע"ג נוספו חברים חדשים למועצה והיא כללה אחד עשר אדמו"רים: הרב יעקב אריה אלתר מגור, הרב ישראל הגר מויז'ניץ, רבי יוחנן סופר מערלוי, הרב ישכר דב רוקח מבעלז, הרב צבי אלימלך הלברשטאם מצאנז, הרב שמואל ברזובסקי מסלונים, הרב נחום דב ברייאר מבויאן, הרב בן-ציון רבינוביץ מביאלא, הרב חיים שאול טאוב ממודז'יץ, רבי ישראל משה פרידמן מסדיגורה והרב מנחם מנדל הגר מוויז'ניץ. גם האדמו"ר רבי אליעזר הגר מסרט ויז'ניץ צורף למועצה באופן רשמי, אולם בשל מחלתו לא נטל חלק פעיל בדיוניה עד לפטירתו. אחר פטירתו צורף למועצה בנו הרב יעקב הגר האדמו"ר הנוכחי. לאחר פטירת האדמו"ר רבי יוחנן סופר מערלוי צורף למועצה בנו ממלא-מקומו הרב משה סופר[27]. ולאחר פטירת האדמו"ר מסדיגורה ב-כ"א באב ה'תש"פ, היא כוללת עשרה אדמו"רים.

מועצת גדולי התורה של דגל התורה

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – מועצת גדולי התורה של דגל התורה

בתשמ"ט, כחלק מתהליך גדול של פרישה מאגודת ישראל והקמת דגל התורה, פרש הרב שך מהמועצת והקים את מועצת גדולי התורה של דגל התורה, בהרכב הראשוני היו מספר חברים ממועצת גדולי התורה המקורית אך צורפו מספר חברים נוספים. ומאז היא מתנהלת כגוף עצמאי. ראש ההרכב הראשוני של מועצת גדולי התורה של דגל התורה עמד הרב שך, ובהמשך ירשו אותו (בסדר הזה) הרב אלישיב הרב שטיינמן והרב גרשון אדלשטיין (בעבר: בשיתוף עם הרב חיים קנייבסקי).

מועצת גדולי התורה של דגל התורה ממעטת להתכנס ביחס למועצת גדולי התורה של אגודת ישראל וישיבותיה על פי רוב הם סמליות בלבד.

בארצות הברית

בנשיאות מועצת גדולי התורה בארצות הברית עמד רבי ראובן גרוזובסקי, ולאחריו רבי אהרן קוטלר, רבי משה פיינשטיין, רבי אליהו שווי ורבי יעקב פרלוב, האדמו"ר מנובומינסק וכיום נשיא המועצה הוא הרב שמואל קמנצקי.

בין החברים בה היו: רבי שלמה היימן, רבי אליעזר סילבר (נשיא אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה), רבי חיים מרדכי קאטץ, רבי מרדכי שלמה פרידמן מבויאן, רבי ישראל שפירא מבלאז'וב, רבי נחום מרדכי פרלוב מנובומינסק, רבי יעקב קמנצקי, רבי יעקב יצחק רודרמן, רבי יצחק הוטנר, רבי שניאור קוטלר, רבי ברוך סורוצקין, רבי שמואל ברנבוים, רבי אהרן שכטר, רבי אברהם חיים לוין, [[רבי דוד פיינשטיין (ארצות הברית)|רבי דוד פיינשטיין], רבי שמחה בונים ארנפלד, ורבי יצחק פייגלשטוק. הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק היה חבר במועצה, פרש ממנה ועבר לתנועת המזרחי, אך שמר על קשרים טובים עמה.

במועצה זו חברים כיום: הרב שמואל קמנצקי (ראש ישיבת פילדלפיה), הרב אהרן פלדמן (ראש ישיבת נר ישראל-בולטימור), הרב אריה מלכיאל קוטלר והרב ירוחם אולשין (ראשי ישיבת לייקווד), הרב יוסף הררי רפול (ראש ישיבת עטרת תורה), הרב אליה ברודני (ראש ישיבת מיר ברוקלין), הרב הלל דייוויד (פוסק בברוקלין), הרב שלמה אליהו מילר (דיין בטורונטו), הרב אהרן דוד גולדברג (ראש ישיבת טלז בקליבלנד), הרב יעקב הורוביץ (ראש ישיבת בית מאיר) והרב יוסף פרנקל (האדמו"ר מוויליפולי).

מזכירים

בפולין כיהן רבי מנחם מנדל כשר כמזכיר המועצה. בישראל כיהנו שלמה זלמן מוזס ואחריו רבי ישראל גרוסמן ראש ישיבת קרלין, רבי שלום חיים פרוש והסופר דוד זריצקי. כן כיהן תקופה קצרה הסופר הרב יעקב שנפלד.

לאחר התפלגות המועצה בשנת ה'תשמ"ט, מונה למזכיר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל הסופר שמואל אבישי שטוקהמר איש חסידות ויז'ניץ. אחריו כיהנו בתפקיד זה יעקב ולצר והדיין הרב מרדכי שטרן, גם הם חסידי ויז'ניץ. לקראת ראש השנה ה'תשע"ט, מיד לאחר שולצר פרש ממרכז חסידי ויז'ניץ מינהו הרב ישראל הגר האדמו"ר מויז'ניץ לכהן מחדש כמזכיר מועצת גדולי התורה.

במועצת גדולי התורה של דגל התורה כיהן כמזכיר הרב אפרים צמל (משגיח בישיבת אור שמח) ומסוף שנות ה'תש"נ אברהם רובינשטיין. כיום ראש עיריית בני ברק.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ האסיפה הכללית של ועד אגודת ישראל, הצפירה, 29 באוקטובר 1912
  2. ^ אספת אגודת ישראל בקטוביץ, מוריה, 14 ביוני 1912
  3. ^ 3.0 3.1 אשר רייכל, אגרות רבי יצחק אייזיק הלוי, מוסד הרב קוק, עמ' 66, באתר היברובוקס
  4. ^ 4.0 4.1 אספת אגודת ישראל בקטוביץ, מוריה, 18 ביוני 1912
  5. ^ בארצנו - אספת אגודת ישראל, מוריה, 16 בדצמבר 1912
  6. ^ 6.0 6.1 אליהו עקיבא רבינוביץ', מה חפצה אגודת ישראל?, המודיע, 14 בפברואר 1913 (התאריך לפי הלוח היוליאני)
  7. ^ http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12084&st=&pgnum=4 קובץ הפרדס שנה י"א גיליון ו'], אתר היברובוקס.
  8. ^ יוסף פונד, פירוד או השתתפות, אגודת ישראל מול הציונות ומדינת ישראל, הוצאת מאגנס, ירושלים תשנ"ט, עמ' 69
  9. ^ 9.0 9.1 אגדת ישראל, המודיע, 17 ביולי 1914 (התאריך לפי הלוח היוליאני)
  10. ^ פרטיכל, המודיע, 8 בנובמבר 1912 (התאריך לפי הלוח היוליאני)
  11. ^ מנחם רהט, דעה:שלוש בנובמבר, אתר ערוץ 7
  12. ^ מגרוסוורדיין ועד אמסטרדם • ראיון היסטורי, 11 באפריל 2010, בחדרי חרדים
  13. ^ יהושע ביצור, חולין של בחירות, מעריב, 8 בספטמבר 1965; המשך
  14. ^ הרב אפשטיין נבחר ליו"ר מועצת גדולי התורה, מעריב, 16 באוקטובר 1967
  15. ^ מועצת גדולי התורה תפסוק בעניין חזית של פלגי אג"י בבחירות, מעריב, 23 ביולי 1969
  16. ^ יהושע ביצור, צמרת אגו"י נוטה למנות הנהגה קולקטיבית, מעריב, 13 באוגוסט 1971
  17. ^ אברהם תירוש, מועצת גדולי התורה תובעת מלוא ההסכם הקואליציוני, מעריב, 22 בפברואר 1978
    אברהם תירוש, גדולי התורה "סותמים פיות משטינים ומקטרגים", מעריב, 11 במאי 1979
    יהושע ביצור ואברהם תירוש, גדולי התורה נתנו ארכה של חודש, מעריב, 9 ביולי 1979
  18. ^ אריה דיין,המעיין המתגבר: סיפורה של תנועת ש״ס, עמוד 43
  19. ^ ישראל קצובר, מסע אל ארץ החצרות מאי 1999
  20. ^ תמר רותם, לאן נעלמו גדולי התורה, באתר הארץ, 6 במאי 2003; אבישי בן חיים, יחס החרדים למפעל הציוני 28 באפריל 2008; עמירם ברקת‏, גם ביהדות התורה חוששים מאדישות, באתר וואלה!‏, 26 במרץ 2006
  21. ^ שזמן קצר לאחמ"כ חזר בו מתמיכתו באגודת ישראל והצטרף למתנגדים.
  22. ^ ראו באגודת ישראל, דואר היום, 5 במאי 1929
  23. ^ נח זבולוני, כיצד נוסדה ופועלת מועצת גדולי התורה, דבר, 16 ביולי 1981
  24. ^ הכנסייה הגדולה של אגו"י תתקיים בישראל, חרות, 30 באפריל 1950
  25. ^ יצחק דיש, מועצת גדולי התורה בפני זעזוע, חרות, 7 ביולי 1960
  26. ^ מועצת גדולי התורה, אשר גילתה אתמול חושים, דבר, 14 ביולי 1981
  27. ^ ישראל כהן, ‏ממלא מקום אביו: האדמו"ר מערלוי צורף למועצת גדולי התורה, באתר כיכר השבת, 19 בספטמבר 2016


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0