מחניים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מחניים
Mahanayim.jpg
מגדל האסם ההיסטורי במחניים
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הצפון
מועצה אזורית הגליל העליון
גובה ממוצע[1] ‎264 מטר
תאריך ייסוד 1939
תנועה מיישבת התנועה הקיבוצית
סוג יישוב קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1]
  - אוכלוסייה 798 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎-2.1% בשנה
32°59′21″N 35°34′12″E / 32.9891140080792°N 35.5701372477397°E / 32.9891140080792; 35.5701372477397
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[2]
7 מתוך 10
http://kibbutzmahanayim.blogspot.com
קיבוץ מחניים, ספטמבר 1946

מַחֲנַיִם הוא קיבוץ בצפון רמת כורזים, כשלושה ק"מ מצפון-מזרח לראש פינה, בתחום המועצה האזורית הגליל העליון.

היסטוריה

אדמות מחניים נרכשו בשנת 1891[3] בידי אגודת "אהבת ציון" של חובבי ציון בגליציה לשם הקמת מושבה במקום. החברה מכרה מניות ולכל מאה מניות העניקה זכות התיישבות במקום בהגרלה לאחד הקונים[4]. עוד טרם הקמת המושבה, הוצע לאגודת אהבת ציון ב-1898 להחליף את המושבה באדמות של הברון בחורן, לצורך הרחבת משמר הירדן[5].

בשנת 1898 התיישבו שם מספר משפחות מגליציה, בעיקר ממחוז בוצ'אץ' והסביבה, בראשות אברהם זאלץ וזכריה שפירא מטרנוב וקראו למקום על שם העיר המקראית מחניים שהייתה בגלעד בשם זה[6][7]. לאחר תקופת התחלה לא קלה נתקבלו רישיונות לבניית הבתים, ונפתחה במקום חנות שמכרה לתושבים ולערביי הסביבה[8]. בסוף שנת 1899 מפרסם העיתון חבצלת ידיעה : "22 בתים ורפתות במחניים" ומוסיף : " כל בית יהיה משני חדרים ובית-תבשיל, ורפת והגגות עשויים משופעים מזה ומזה ומכוסים ברעפי חרס"[9]. אנשי המקום נזקקו לתמיכה לצורך סיום בניית בתיהם ובחברה לתמיכת בני ישראל עובדי אדמה ובעלי מלאכה בסוריא ובארץ הקודש התלבטו האם יש למושבה זכות קיום ואם יש טעם לתמוך בה[10]. בשנת 1901 נסגרה חברת אהבת ציון שהפסיקה לשלוח תמיכה לאיכרים והמושבה קרסה[11]. בראש פינה הוקם ועד לסיוע לאנשי מחנים בעזרת כסף שהגיע מחוץ לארץ[12]. בשנת 1903 נמכרה אדמת מחנים לחקלאי ראש פינה ומתיישבי מחנים פונו מבתיהם תמורת פיצויים[13]. ניסיון ההתיישבות לא עלה יפה, בגלל חוסר התמצאות בתנאי הארץ, מחסור בהון וחוסר מקצועיות גרמו להתפוררות המושבה.

בהמשך היה ניסיון של יק"א ליישב במקום פועלים שיגדלו טבק וכן הביאו קבוצת מתיישבים מן הקווקז לגדל בה בעלי חיים. בשנת 1909 הקציב הוועד האודסאי 1200 פרנק לצורך שכירת מורה עבור המתיישבים, בתקווה שהדבר יקשור אותם למקום, אולם לא נמצא מורה שימלא את התפקיד[דרוש מקור: אין כלום ב"מכתב מהגליל העליון" על כך][14]. בסופו של דבר גם יהודי הקווקז נטשו בשנת 1912[15]. בזמן מלחמת העולם הראשונה בשנת 1916 עלתה למקום קבוצה של פועלים מפועלי ציון היה זה יישוב הפועלים הראשון בגליל העליון. בשנת 1922, מחניים הפך למושב עובדים וכעבור שש שנים נעזב שוב.

ב-23 במאי 1939 נבנתה מחניים בשלישית עם ייסודו של הקיבוץ הנוכחי על ידי חברי קיבוץ "יודפת" אנשי צפת. בשנת 1952 עבר משבר קשה על תנועת הקיבוץ המאוחד והיה פילוג בתנועה, עם הפילוג פרשו ממחניים חלק מן החברים. במקומם הגיע לקיבוץ גרעין של תנועת המחנות העולים. במהלך המחצית השנייה של המאה ה-20 הגיע לקיבוץ בכל שנה גרעין ובו כ-20 חברים מתנועת הנוער העובד והלומד במסגרת חוות הכשרה.

מדרום לקיבוץ נמצא שדה התעופה ראש פינה (המכונה גם "שדה התעופה מחניים"), המשמש לטיסות אזרחיות למרכז הארץ וכן כשדה חירום של חיל האוויר.

מצפון לקיבוץ זורם נחל מחניים הנקרא על שם הקיבוץ.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מחניים בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף ינואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  3. ^ הצופה בארץ הגליל, הצפירה, 7 במאי 1891
  4. ^ אברהם בן אהרם ד"ר זלץ, זכריהו מנדל שפירא, בגבול המעשה, הצפירה, 26 במאי 1899
  5. ^ ד"ר א. מרכוס, על ציון ועל מקראיה, הצפירה, 19 באוגוסט 1898
  6. ^ אתר הקיבוץ
  7. ^ בתנ"ך ב ספר בראשית ל"ב/ג':" וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב כַּאֲשֶׁר רָאָם, מַחֲנֵה אֱלֹקִים זֶה; וַיִּקְרָא שֵׁם-הַמָּקוֹם הַהוּא, מַחֲנָיִם. בספר יהושע כ"א/ל"ו: "וּמִמַּטֵּה-גָד, אֶת-עִיר מִקְלַט הָרֹצֵחַ, אֶת-רָמֹת בַּגִּלְעָד, וְאֶת-מִגְרָשֶׁהָ; וְאֶת-מַחֲנַיִם, וְאֶת-מִגְרָשֶׁהָ"
  8. ^ א. מן הצופים, מכתבים מגליל העליון, הצפירה, 25 באפריל 1899
    א. מן הצופים, מכתבים מגליל העליון בא"י, הצפירה, 24 בספטמבר 1899
    שמואל צינדער, מחנים, הצפירה, 11 באוקטובר 1899
  9. ^ חבצלת, כסליו תר"ס, (1899), מתוך : שלמה שבא, דן בן אמוץ, "ארץ ציון ירושלים", הוצאת זמורה, מידן, ביתן, 1973, פרק : מושבות עמוד 76
  10. ^ תוצאות מהפרוטוקולים של ישיבת הוועד, הצפירה, 28 בפברואר 1900
  11. ^ שוממות המושבה מחנים, המגיד, 23 בינואר 1902
    י. סגל, צללי חיים, הצפירה, 18 בספטמבר 1901
    שמחה שולמאן, אמיתתם של דברים ברורים, הצפירה, 19 בספטמבר 1901
  12. ^ א. מן הצופים, מכתבים מגליל העליון, הצפירה, 1 ביולי 1902
  13. ^ הצופה, בארץ ישראל (ג), הצפירה, 11 במאי 1903
  14. ^ מכתב מגליל העליון, הפועל הצעיר, 11 בפברואר 1910
  15. ^ בארץ ישראל, הצפירה, 5 ביוני 1912