מחניים (שכונה בירושלים)
מחניים היא שכונה חרדית קטנה בצפון ירושלים, סמוך לשכונת סנהדריה.
גבולותיה: רחוב שמואל הנביא ממזרח ודרך בר-אילן מדרום. במערב היא גובלת בשכונת תל ארזה ובצפון בשכונות עזרת תורה וקריית צאנז. הרחובות המרכזיים בשכונה הם רחובות אהלי יוסף ובק (על שם ניסן בק).
היסטוריה
הבית הראשון באזור שלימים היה לשכונת מחניים נבנה על ידי הרב יצחק הזמי[1], מדייני העידה התימנית בירושלים, בשנת 1912 לערך.
השכונה הוקמה על ידי התארגנות פרטית בתשרי תרפ"ד (1923) בראשות אברהם צארום והרב חיים יצחק הלוי, אחיו של הרב הראשי ליהודי תימן, יחיא יצחק הלוי, עבור האוכלוסייה התימנית. עד אוקטובר 1927 נבנו בשכונה 18 בתים[2]. בל' בתשרי הונה אבן פינה לבית הכנסת בשכונה[3].
המצב הביטחוני בשכונה היה רעוע ותושבי השכונה שסבלו מהתקפות חוזרות של שודדים ביקשו סיוע בשמירה[4][5][6].
בשנות ה-30 היו דמי השכירות בשכונה מהנמוכים בירושלים[7]. במהלך מלחמת העצמאות השכונה כמעט וננטשה עקב היותה שכונת ספר. כשחזרו התושבים לקחת מחפציהם גילו ששודדים בזזו את רכושם[8]. בגג של הבית ברחוב מחניים 6 הייתה עמדת הגנה.
עד שנות ה-50 היה אופי השכונה חילוני-מסורתי והיה בה רוב תימני. היו בה בית חרושת לקרח ובית חרושת למשי. בגבולה מצפון הייתה תחנת ניסיונות חקלאית וממערב, מגרש כדורגל של הפועל. רבים מבני השכונה היו לוחמים במחתרות.
במהלך השנים עבר על השכונה תהליך התחרדות וכיום היא חלק מגוש השכונות החרדיות שבצפון ירושלים.
בשנת 2005 נחשפה ברחוב ניסן בק בשכונה, על ידי רשות העתיקות, מחצבה מתקופת בית שני, שמשערים כי שימשה לחציבת אבנים לכותל המערבי ולחומה השלישית של ירושלים. האבנים שנמצאו במחצבה דומות בגודלן לאבנים הקטנות שניתן לראותן בכותל המערבי, או לאלה של החומה השלישית ולפיכך, משערים שאבני המחצבה הזו שימשו גם לבניית מבנים אלה. המחצבה ננטשה בתקופת המרד הגדול.
בית הכנסת התימני, בצומת ניסן בק ואוהלי יוסף
רחוב זכריה הרופא (שכונת התימנים, פאתי מאה שערים) בשנות השלושים של המאה ה-20
לקריאה נוספת
- יצחק שפירא, ירושלים מחוץ לחומה, ירושלים תש"ח, עמודים 74 - 79
קישורים חיצוניים
מידע על אתר מחניים, בארכיון המנדטורי באתר רשות העתיקות
הערות שוליים
- ^ הרב יצחק המזי ז"ל, הצופה, 29 בינואר 1941
- ^ שכונת מחנים, דואר היום, 26 באוקטובר 1927
- ^ חגיגת הנחת אבן היסוד לביהכ"נ יסוד ציון בשכונת מחנים, דואר היום, 31 באוקטובר 1927
- ^ אברהם צארם, ירושלים יום יום, דואר היום, 19 באפריל 1926
שוב נסיון לשוד, דואר היום, 2 במאי 1926
התנפלות, דואר היום, 26 ביוני 1927 - ^ שכונת מחנים חסרה כל בטחון, דואר היום, 16 ביוני 1936
- ^ שוב שוד מזויין, המשקיף, 29 באפריל 1945
- ^ ועד הקהלה העברית בירושלים, דואר היום, 4 באפריל 1935
- ^ התחילו בשוד, קול העם, 12 בספטמבר 1948
| שכונות חרדיות בירושלים | ||
|---|---|---|
| תחילת היציאה מהחומות, לפני 1890 | בית ישראל • בתי ויטנברג • מאה שערים | 
|
| בנייה בתקופה הטורקית, מ-1890 | בתי אונגרין • בתי הורנשטיין • בתי ורשה • בתי נייטין • בתי ברוידא • בתי ראנד • כנסת ישראל • זיכרון משה (התחרדה) • חצר שטרויס • שכונת אחווה (התחרדה) • גבעת שאול (התחרדה) • כרם אברהם (התחרדה) • שערי חסד • רוחמה | |
| בנייה במנדט הבריטי | בתי מונקאטש • גאולה • מחניים • סנהדריה • שיכון פאג"י • תל ארזה (התחרדה) • בית וגן (התחרדה) • מקור ברוך (התחרדה) | |
| בנייה ישראלית לפני מלחמת ששת הימים | קריית אונסדורף • קריית מטרסדורף • קריית צאנז • קריית שומרי אמונים • שיכון חב"ד • שמואל הנביא (התחרדה) • כרם • רוממה (התחרדה) | |
| בנייה ישראלית אחרי מלחמת ששת הימים | גבעת משה • הר נוף • קריית איתרי • סנהדריה המורחבת • נוה יעקב מזרח • עזרת תורה • קריית בעלז • רמת אשכול (התחרדה) • רמות פולין • רמת שלמה • רמות אלון (התחרדה) | |
