מטבע

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שני הצדדים של מטבע

מטבע, במשמעותו המקורית, הוא גוש מתכת בעל צורת עיגול או צורה דומה, שעליו הטבעה כלשהי (ומכאן נגזר שמו[1]), ואשר מטרתו לשמש אמצעי תשלום, המקל על פעולות הקנייה, המכירה והתשלום עבור סחורות, עבודה או שירותים.

בהשאלה, המושג מטבע משמש גם כינוי כללי לכל הכספים הרשמיים במדינות העולם, הכוללים שטרות כסף ומטבעות המוגדרים כהילך חוקי של כל מדינה. בישראל המטבע החוקי הנוכחי נקרא שקל חדש, והוא כולל את שטרות הנייר והמטבעות.

המילה 'מטבע' בשפה העברית יכולה להתקיים הן בצורת זכר והן בצורת נקבה[2].

היסטוריה

המטבעות הראשונים של קרויסוס מלך לידיה, עשויים מאלקטרום

המצאת המטבע בעת העתיקה, מיוחסת לממלכת לידיה שהתקיימה במערב טורקיה של היום, משם התפשט בעולם העתיק והגיע לרחבי תבל. המטבעות הראשונים נטבעו על ידי מלך לידיה אליאטס בסביבות שנת 640 לפנה"ס.[3] טורקיה ציינה מטבע זה במטבע מודרני שטבעה לכבודו.[4]

יש משערים כי שקל הקודש המוזכר בתורה אינו מטבע אלא יחידת משקל של מתכת יקרה (כסף או זהב). חז"ל דרשו בכמה מקומות שהתורה מצווה לפדות מעשר שני במטבע דווקא, על פי הכתוב (דברים יד כה) "וצרת הכסף בידך", ודרשו ש"צרת" פירושו צורה (בבא מציעא מז ב). באגדה מוזכר גם מטבע של אברהם אבינו,

הנהגת שטרות כסף כהילך חוקי, החלה בסין בשנת 812. באירופה עד המאה ה-17, שימשו המטבעות אמצעי תשלום בסיסי של המסחר והילך חוקי יחיד, עד ההפקה הראשונה של שטרות הכסף בשוודיה ביולי 1661.

מטבעות עתיקים

מטבע רומאי עתיק

שלא כמטבעות בני זמננו, ערכם של המטבעות בעת העתיקה לא נגזר מהתחייבות בנקאית הניתנת כנגדם ("כסף סינתטי"), אלא משוויה האמיתי של המתכת ("כסף טבעי"). לכן, נטבעו המטבעות העתיקים בעיקר ממתכות אצילות, שערכן היה גבוה במידה שאפשרה לטבוע מטבעות קלים לנשיאה. גם כיום נהוג לטבוע את המטבעות מחומרים מתכתיים שונים, בשל עמידותם וחוזקם, אולם לא ממתכות יקרות, כך שערכו הכספי של המטבע המודרני, גבוה על פי רוב מערך המתכת ממנו הוא מיוצר.

מטבעות של עשרה ש"ח: המטבע הימני מקורי, ושני האחרים מזויפים

עם השנים קיבלו המטבעות צורה אחידה, וכל מדינה הנפיקה מטבעות בערכים קבועים, שנקבעו על פי ערכה ומשקלה של המתכת ממנה ניצקו. מאחר שערך המטבעות העתיקים נבע ממשקלן בזהב, בכסף ובנחושת, נוצר במהלך ההיסטוריה כר נרחב של פעולות זיוף מטבעות. כך למשל ייצרו זייפנים מטבעות שמשקלן היה קטן מהמקובל, או שהכילו הרכב מתכות שונה. צורת זיוף נוספת הייתה שיוף שולי מטבעות קיימים על מנת לעשות שימוש בשבבי המתכת שהוסרו. כדי למנוע רמאויות מסוג זה, החלו יצרני המטבעות לטבוע חריצים בשולי המטבע, כך שכל שיוף ניתן יהיה להבחנה מידית. נוהג הטבעת מטבעות מחורצים בשוליהם השתמר עד ימינו, בעיקר מסיבות של יופי ואסתטיקה.

בזמננו משמשים המטבעות העתיקים בעיקר לאספנות ולתצוגה במוזיאונים, אולם עקב היותם עשויים ממתכת שהיא חומר עמיד, יש למטבעות לעתים רבות חשיבות היסטורית, מאחר שקל למוצאם בחפירות ארכאולוגיות וללמוד מסוגם, מכמותם ומהימצאותם בסמיכות למטבעות אחרים על גיל השכבה שנתגלתה ועל התרבות שהתקיימה בה.

מטבעות עתיקים נודעים: דרכמה, סטאטר, דינר, סלע ואס.

סוגי מטבע והנגזרות ממנו

מהמושג מטבע נגזרים מושגים נוספים:

  • מטבע חוץ: מטבע של מדינה אחרת, שמשמש תיירים ועוסקים במסחר בינלאומי.
  • מטבע קשה: הוא המוכר בעולם ככסף השומר היטב על ערכו יחסית למטבעות אחרים. דוגמאות למטבעות קשים: האירו האירופי, הין היפני, הפרנק השווייצרי ואחרים. בישראל ובמדינות רבות אחרות, נחשב גם הדולר האמריקאי למטבע קשה, אף ששערו נשחק בהתמדה יחסית למטבעות חזקים ממנו.
  • מטבע זיכרון: מטבע ממתכת, אשר הוטבע במיוחד לצורך הנצחת מאורע מסוים או אישיות מסוימת. מטבע זיכרון עשוי פעמים רבות ממתכת יקרה, כגון כסף או זהב, ומחירו גבוה במידה ניכרת מערכו הנקוב, כך שהוא אינו משמש אמצעי תשלום.

איסוף מטבעות

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – איסוף מטבעות

איסוף מטבעות הוא תחביב עולמי, שעיקרו לאסוף מטבעות שונים ממדינות ותקופות שונות.

נומיסמטיקה

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – נומיסמטיקה

נוּמִיסְמַטִיקַה היא מדע העוסק בחקר הכסף כאמצעי תשלום ובחקר עברו ההיסטורי, הכלכלי והגאוגרפי על צורותיו השונות. מקור המילה מיוונית עתיקה: numisma – מטבע. מדע זה נעזר בעיקר במטבעות.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

לא נמצא templatedata תקין
  1. יעקב עציון, ‏המטבע והטבעת יוצאים לטבע, מקור ראשון, מוסף "שבת", 4 במרץ 2011, גיליון 708.
  2. גם זכר גם נקבה באתר "השפה העברית"
  3. יובל נח הררי, קיצור תולדות האנושות, עמ' 185
  4. סביב הדמות נכתב באנגלית ובטורקית: המטבע הראשון בעולם 640 לפנה"ס. ראו: תמונת המטבע בקטלוג קראוזה במספר KM 957.