מטרה (תכלית)
מטרה או יעד היא מצב עתידי שבכוח שמתגמל[1] (לרוב לחיוב, אך לעיתים גם לשלילה). מטרה היא משהו שרוצים בהשגתו, תכלית או כוונה.
פעולות מכוונות מטרה מיועדות להגשים יעד מועיל או מקדם כלשהו עבור הפרט, כמו שליחת היד אל עבר כוס מים כדי לשבור את הצמא[2]. על פי רוב, מצב בו הוגשמה המטרה מכונה הצלחה, בעוד שאי הגשמתה מכונה כישלון.
ישנן מטרות לטווח הקצר ומטרות לטווח הארוך.
תהליכים המיועדים להגשמת מטרות
ישנם מקרים בהם מפעולה אקראית או אימפולסיבית תוביל להגשמת מטרה, אך על פי רוב ההסתברות לכך נמוכה יותר. לכן אנשים רבים מעדיפים שלא לפעול בדרכים אלו כאשר מדובר במטרה בעלת חשיבות רבה עבורם.
כדי להעלות את הסיכויים להגשמת המטרה ניתן לפעול במספר דרכים, לעשות שימוש בכלים מתאימים ולהפעיל מיומנויות קוגניטיביות שונות. בחירת המטרה הרצויה והדרך שבה ניתן לממשה מערב קבלת החלטות. שלב התכנון מיועד לגבש תוכנית פעולה ולהימנע משגיאות. גיבוש ויישום תוכנית הפעולה מצריך פעמים רבות שימוש ביכולת פתרון בעיות וארגון.
היבטים רגשיים וחברתיים
מטרות יכולות להיות מוצבות על ידי אדם, קבוצה חברתית או ארגון.
ישנם מספר דרכים שבהן קבוצה של אנשים יכולה להתאגד לצורך הגשמת מטרה משותפת. לדוגמה:
- קולקטיב הוא קבוצת אנשים הפועלת לשם הגשמת מטרה משותפת, תוך קיום שוויון חברתי בין חברי הקבוצה.
- עמותה היא תאגיד המורכב מקבוצה של בני-אדם ו/או תאגידים אחרים אשר חברו יחד למען מטרה מסוימת (לרוב מטרה ציבורית), ונרשמו בפנקס העמותות על ידי רשם העמותות שבמשרד המשפטים שמפקח על פעילותן.
- חברה (תאגיד) היא ארגון בעל ישות משפטית שמאגד אנשים למען מטרה משותפת, בדרך כלל לשם הפקת רווח.
- צוות עבודה הוא קבוצה חברתית הפועלת בתיאום על מנת להשיג מטרה משותפת ומוגדרת מראש.
מנהיגות היא יכולתו של אדם או קבוצת אנשים להוביל אנשים אחרים אל עבר מטרה משותפת. עבודת צוות (או עבודה משותפת) היא כפעילות משותפת של שני פרטים או יותר, הפועלים לשם מטרה דומה תוך שיתוף פעולה ביניהם.
הנעה (או מוטיבציה) היא מכלול התהליכים אשר מעוררים, מכוונים ומשמרים את ההתנהגות האנושית לעבר מטרה מסוימת.
מנגנונים פיזיולוגיים ועצביים
המוח האנושי מסוגל להתייחס למטרות ולפעול למען השגתן[1].
מערכת החיזוק היא אחד המנגנונים שיכולים לשמש לצורך הערכת יעילות האסטרטגיה שנבחרה ואת המידה שבה היא מסייעת להשגת המטרה הנבחרת. קליפת המוח הקדם-מצחית יכולה לתרום לתהליך החיזוק, במצבים בהם מעשיו של האדם עצמו מקדמים אותו לעבר מטרה רצויה עבורו[3].
הסטריאטום הוא חלק מגרעיני הבסיס והוא מעורב בהנחיית ההתנהגות אל עבר השגת חיזוקים. הוא עושה זאת על ידי הנעה לבחירה וסידור של הפעולות באופן המכוון להשגת המטרה. לצורך פעולתו, הסטראטום מתבסס על מידע שמתקבל מקליפת המוח הקדם-מצחית[1].
גרעין האקומבנס, מעורב במנגנוני חיזוק וקשב[3]. הוא נמצא בסטריאטום ומעודד בחירה של פעולות, אשר יובילו לגמול מצופה[1].
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 Calkins, Susan D. (Ed); Bell, Martha Ann (Ed), (2010). Child development at the intersection of emotion and cognition. Human brain development. Washington, DC, US: American Psychological Association.
- ^ Perrykkad, K., & Hohwy, J. (2020). Fidgeting as self-evidencing: A predictive processing account of non-goal-directed action. New Ideas in Psychology, 56, 100750.
- ^ 3.0 3.1 Neil R. Carlson, (2013). Physiology of Behavior. Boston: Pearson.
