ספירת היסוד

מתוך המכלול
(הופנה מהדף מידת היסוד)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svg המונח "יסוד" מפנה לכאן. לערך העוסק ביסוד המזבח, ראו יסוד המזבח.

ספירת היסוד היא הספירת האחרונה מבין ששת ספירות המידות, והתשיעית מבין עשרת הספירות. ענינה של ספירת היסוד היא ההתקשרות של כל המידות, והורדתם לידי מעשה בספירת המלכות.

ענינה

ספירת היסוד היא הספירה האחרונה מבין ששת המידות וענינה הוא ההתקשרות והחיבור של המידות, והבאת המידות לידי תמצית. על ידי ההתקשרות של ספירת היסוד, יורדות ההשפעות של המידות אל ספירת המלכות, שהיא כבר היציאה החוצה בפועל.

בפסוק "לך ה' הגדולה והגבורה", המרמז על שבע הספירות האחרונות, מרומזת מידת היסוד במילים "כי כל בשמים ובארץ". וזהו ענינה, לקשר את ההשפעות של המידות, שהם בבחינת שמים, אל בחינת הארץ שהיא המלכות.

עבודתו של יוסף הצדיק היתה במידת היסוד, ולכן נקרא הוא בשם "צדיק".

בפתח אליהו נמשלת ספירת היסוד ל"אות ברית קודש, סיומא דגופא".

ספירת היסוד היא המשך לקו האמצעי והיא המשך לספירת הדעת ולספירת התפארת.

אצל האדם

גם אצל האדם עניינה של ספירת היסוד הוא השפעה והמשכה מהאדם אל זולתו, והיא המאפשרת לו לצמצם את עצמו במטרה להסביר לזולתו[1].

כמ-כן, גם באברי הגוף "מלכות - פה" (פתח אליהו), כמו הפה, שכל עניינו הוא בשביל הזולת, כך גם בחינת היסוד, כל עניינה הוא בשביל להשפיע ולהמשיך לזולת.

אביון

"אביון" הוא כינוי לספירת היסוד שבז"א, אבל רק כשהוא בגלות בהתלבשות בשרי עכו"ם, הם הקליפות וסט"א.

התלבשות ספירת היסוד ב"שרים", היא כדי להחיותם, ואופן חיותם הוא בחיצוניות דחיצוניות.

והביאור בזה; רצון העליון בחינת אור אין סוף ברוך הוא הוא מקור החיים המחיה את כל העולמות, אלא שהחיות נמשכת אל הנבראים על ידי צמצומים רבים ועצומים, וישנם גם נבראים המקבלים חיותם על ידי הקליפות וסט"א בהסתר פנים, שאינם חשים ואינם יודעים שחיותם הוא מה' עושה שמים וארץ, ואילו הקליפות עצמם נקראים - "שרים" המשפיעים חיות לעולם החומרי.

החיות המצומצמת הנמשכת בקליפות ומושפעיהם היא מחיצוניות הרצון העליון - בחינת אחוריים, והקליפות הטמאות לגמרי - המנגדים ממש להוי', מקבלים חיותם מחיצוניות דחיצוניות של הקדושה.

אף על פי שהקליפות הן תועבת ה' אשר שנא, מכל מקום הוא מחיה אותם (בחיות מצומצמת כנ"ל), כי "כל פעל ה' למענהו וגם רשע ליום רעה", כי גם בהם משתמש ה' לצורך הקדושה.

כמובן, שהחיות האלקית הנמשכת להחיות את הקליפות, מלבד שהיא עצמה מחיצוניות הקדושה, הנה, היא גם מחיה את הקליפות בחיצוניות - בדרך מקיף, שאינה מלובשת בתוכם ממש, והיא שם בבחינת גלות וזרות, ולזאת ספירת היסוד שהיא הספירה המשפיעה את החיות הזאת, נקראת בשם אביון.

עניינה בעבודה

ענינה של מידה זו בעבודה נתבארה בלשונו של רבי אברהם המלאך "יסוד הוא התקשרות לגמור כל דבר ממדות החמשה שאמרנו, דהיינו כשאדם לא ראה את אוהבו או את בנו כמה שנים ובא עת במחשבתו או בדעתו ליתן לו מתנה גדולה או לראות אותו בעצמו, והנה כל פרסה ופרסה שקרוב יותר לבנו יש לו אהבה יותר’ עד שבא לעיר שבנו שם אהבתו גדלה עד למאוד שחושב בדעתו הנה באתי לעיר אשר בני שם, והנה אראה איתו ואתן לו את המתנה גדולה אשר אני רוצה ליתן לו.

וההנאה הזו שהוא בגמר לראות עם בנו וליתן לו המתנה, וזה נקרא יחוד והתקשרות של אותה הנאה ואהבה שיש לו מזה שיגמור החסד עם בנו ליתן לו המתנה, ומקשר את מחשבתו ודעתו עד שאינו יכול לחשוב דבר אחר מחמת הנאה הגדולה שיש לו לגמור אותו מפני זה נקרא התקשרות,

שאפילו בא לו שונאו אינו יכול לגבור עליו מחמת גודל ההנאה שיש לו מזה במחשבתו ודעתו שיגמור לראות את בנו וליתן לו המתנה הגדולה, וכן אין מניח לו לחשוב ולפאר את עצמו בשום פאר אשר יש לו, וכן שלא לנצח לשום דבר שרוצה לנצח, וכן אינו יכול לבוא בדעתו הוד מדבר אחר המפואר, וכן אינו יכול להודות שום דבר, כי הנאה הזו גדולה במחשבתו ובדעתו כל כך, עד שמצמצם מחשבתו ושכלו ודעתו שלא יוכל לבוא לדעתו ושכלו שום דבר אחד מכל אותן המדות, מחמת גודל ההנאה שיש לו (בחושבו) הנה בא העת שאראה את עצמי עם בני ואתן לו המתנה הגדולה"
(הקדמה לספרו הק' חסד לאברהם).

וממשיך שם בלשונו הקדוש: "והנה התקשרות הוא מדה בפני עצמו גם כן בלא אותן המדות, כגון הנאת הזיווגים אשר נתן הבורא באדם ובכל הברואים, גם הנאת התקשרות הצדיקים בעבודת הבורא כי כשרואים ויודעים גדולת הבורא ומבינים את גודל האהבה שצריך לאהוב את הבורא שנתן לנו את התורה ותרי"ג מצות כדי שיוכל האדם שפל בריה כזה לעבוד את מלך מלכי המלכים א-ל גדול ונורא, יש להם גם כן הנאה זו עד שנתקשר מחשבתו ביראת הבורא ברוך הוא ובאהבתו ב"ה. והנה התקשרות ראשון שאמרנו הם שפלות המדה בנפילתו עד שבא בשפל תחתון שבתחתונים, אף על פי כן עשה אותו הבורא שהוא צורך העולם והתקשרות השני של המדה הזו כשהוא בגודל הקדושה את זה לעומת זה וכו'".

  1. ראה סידור עם דא"ח שער הסוכות.
הערך באדיבות חבדפדיה, קרדיט GFDL