מיכאל רבין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מיכאל רבין
מיכאל רבין
לידה 1 בספטמבר 1931 (גיל: 92)
ענף מדעי מתמטיקה
מקום מגורים ישראל
פרסים והוקרה פרס טיורינג (1976)
פרס ישראל (1995)
פרס דן דוד (2010)
תרומות עיקריות
מחקרים בלוגיקה מתמטית, תורת החישוביות, אלגוריתמים הסתברותיים, חישוב מבוזר וחישוב מקבילי

מיכאל עוזר רבין (נולד ב-1 בספטמבר 1931) הוא מתמטיקאי ישראלי בעל תרומה ניכרת למדעי המחשב, חתן פרס טיורינג, פרס ישראל ופרס דן דוד. ממייסדי החוג למדעי המחשב באוניברסיטה העברית בירושלים, וכעת פרופסור אמריטוס שם.

ביוגרפיה

מיכאל רבין נולד בשנת 1931 בברסלאו שבגרמניה (כיום ורוצלב, פולין) לד"ר ישראל אברהם רבין ולד"ר אסתר רבין. בשנת 1935 עלתה משפחתו לארץ ישראל. רבין למד בבית הספר "נצח ישראל" ובבית הספר הריאלי העברי בחיפה, שם למד תחת חסותו של המתמטיקאי אלישע נתניהו שכיהן כמורה בתיכון[1].

בצעירותו רצה להיות מיקרוביולוג, בהשפעת הספר "ציידי החיידקים" של פ' דה-קריף. אולם לאחר שנחשף בגיל 12 לגאומטריה האוקלידית, נשבה בקסם המתמטיקה. בראשית 1948 התגייס ושירת במלחמת העצמאות כקשר בחיל התותחנים.

רבין למד מתמטיקה באוניברסיטה העברית בשנים 1950–1953, והתעניין בעיקר באלגברה ובלוגיקה. בשנת 1951 זכה בפרס על שם חיים נחמן ביאליק לסטודנטים מצטיינים[2]. לאחר שנה באוניברסיטת פנסילבניה, למד לדוקטורט באוניברסיטת פרינסטון בהנחייתו של אלונזו צ'רץ'. עבודת הגמר שלו קישרה בין מושג החישוביות לתורת החבורות. לאחר שסיים בהצלחה את לימודי הדוקטורט בשנת 1956, הזמין אותו קורט גדל להיות חבר במכון למחקר מתקדם בפרינסטון, שם שהה ולימד מתמטיקה בשנים 1956–1958. בשנת 1958 נתמנה למרצה באוניברסיטה העברית. לאחר מכן חילק רבין את זמנו בין מחקר והוראה באוניברסיטה לבין מחקר במעבדות המחקר של חברת IBM.

ב-1959 פרסם רבין יחד עם דנה סקוט מאמר קצר ואלגנטי, שבו הראו השניים כיצד ניתן להתייחס לאוטומט כאל אובייקט מתמטי, הוכיחו את המשפטים העיקריים בתחום והמציאו את האוטומט הלא דטרמינסטי. שני הכותבים זכו על מאמר זה בפרס טיורינג. בשנת 1965 הועלה לדרגת פרופסור מן המניין באוניברסיטה העברית[3].

בשנת 1970 יסד את המחלקה למדעי המחשב במסגרת המכון למתמטיקה באוניברסיטה העברית, יחד עם פרופ' אלי שמיר. בשנת 1972 מונה לרקטור האוניברסיטה[4]. מאז שנת 1980 ולאורך שנים רבות חילק רבין את זמנו בין האוניברסיטה העברית לאוניברסיטת הרוורד. באמצע שנות ה-90 לימד גם במרכז הבינתחומי הרצליה.

הוא נשוי לרות רבין, ולהם שתי בנות. אחיו המנוח, פרופ' חיים רבין, היה בלשן וחוקר הלשון העברית והלשונות השמיות, ואחותו, פרופ' מרים בן-פרץ, היא חוקרת חינוך והוראה. בתו, טל רבין, גם היא חוקרת בתחום ההצפנה, ובתו שרון רבין-מרגליות היא פרופסור למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה, חתנו הוא פרופסור למשפטים יורם מרגליות מאוניברסיטת תל אביב.

מחקר

מחקרו של רבין פרוש על מספר תחומים: לוגיקה מתמטית, תורת החישוביות, אלגוריתמים הסתברותיים, חישוב מבוזר וחישוב מקבילי. בכל אחד מהתחומים הללו הוא ביצע כמה פריצות דרך מחקריות, שהטביעו את חותמן על תחום המחקר בכללותו.

אחת מעבודותיו החשובות והמפורסמות ביותר היא בתחום האלגוריתמים ההסתברותיים. הרעיון של רבין הוא לאפשר לתוכנית מחשב לקבוע את צעד החישוב הבא באמצעות "הטלת מטבע", כלומר, באופן אקראי, במקום לקבוע אותו באופן דטרמינסטי. הבחירה האקראית מבטיחה, בהסתברות גבוהה, בחירת מסלול חישוב שמביא לפתרון הנכון במספר ממוצע של צעדי חישוב שקטן במידה רבה ממספר צעדי החישוב בשיטה הדטרמיניסטית הקלאסית. ראו עוד בנושא זה: שיטת מונטה קרלו. שימוש נוסף של אקראיות שרבין תרם רבות להבנתו הוא בתחום האלגוריתמים המבוזרים ובפרט לבעיית "ההסכמה הביזנטית" (Byzantine Agreement). זו היא בעיה מרכזית במערכות מבוזרות שבה יש למעבדים שונים ערכים שונים והם רוצים להסכים על ערך משותף - לדוגמה אם לפעול או לא. הקושי הוא שחלק מהמעבדים הם עוינים, "ביזנטיים", ומנסים להפריע להשגת ההסכמה. הבעיה הוגדרה על ידי לזלי למפורט ועמיתיו בתחילת שנות ה-80 וידוע כי כל אלגוריתם הסכמה דטרמיניסטי זקוק למספר צעדים יחסי למספר המעבדים העוינים. רבין הראה כי אלגוריתמים הסתברותיים זקוקים למספר צעדים קטן יותר. הגישה של רבין הובילה אחרי מספר שנים לפיתוח שיטה עם מספר צעדים קבוע.

בתחום ההצפנה ידוע רבין בזכות שיטת הצפנה וחתימה עם מפתח פומבי הקרויה על שמו - הצפנת רבין, שהייתה הראשונה שניתן היה להוכיח לגביה שקילות מסוימת לבעיית פירוק מספרים לגורמים ראשוניים ובזכות המצאת מושג ופרוטוקול העברה עלומה (Oblivious Transfer).

רבין לימד אלפי סטודנטים באוניברסיטה העברית, שבה אף שימש כרקטור, ובאוניברסיטאות אחרות, ובכלל זה אוניברסיטאות ברקלי, ייל, ניו יורק, MIT, פרינסטון, הרוורד ופריז. בין תלמידיו הבולטים נמנים שהרן שלח ומיכאל בן-אור.

הכרה לאומית ובינלאומית

פרופ' רבין זכה בפרסים הבאים:

פרופ' רבין גם חבר באגודות הבאות:

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מיכאל רבין בוויקישיתוף

הערות שוליים