מכת שחין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


מַכַּת שְׁחִין היא המכה השישית מבין עשר המכות שהנחית ה' על מצרים, עקב סירובו של פרעה מלך מצרים, לשלח את בני ישראל מארצו, למרות פקודתו החוזרת ונשנית, שנמסרה לו על ידי משה.

במכה זו, זרק משה מלא חפניו פיח כבשן לכיון השמים, שהתפשט בדרך נס על כל מצרים, וגרם לפצעים ושלפוחיות על גופם של המצרים ועל בהמותיהם.

תיאור המכה במקרא

ויאמר ה' אל משה ואל אהרן קחו לכם מלא חפניכם פיח כבשן וזרקו משה השמימה לעיני פרעה. והיה לאבק על כל ארץ מצרים והיה על האדם ועל הבהמה לשחין פרח אבעבעת בכל ארץ מצרים. ויקחו את פיח הכבשן ויעמדו לפני פרעה ויזרק אתו משה השמימה ויהי שחין אבעבעת פרח באדם ובבהמה. ולא יכלו החרטומים לעמד לפני משה מפני השחין כי היה השחין בחרטומם ובכל מצרים. ויחזק ה' את לב פרעה ולא שמע אלהם כאשר דבר ה' אל משה.

  

האם פגעה המכה גם בעברים

במקרא לא מבואר מפורשות שמכת שחין פגעה במצרים בלבד, הדבר עורר מחלוקת בין פרשני המקרא וחכמים נוספים: לדעת רבי אברהם אבן עזרא, פשוטם של המקראות מורה כי המכות הראשונות: דם, צפרדע וכינים, וכן מכת שחין ומכת ארבה, פגעו במידה דומה בין במצרים ובין בעברים[1]. אך הרמב"ם חולק על דעתו וסבור כי פשוטם של המקראות מורה שגם במכת דם ובמכת צפרדע, לקו המצרים בלבד ולא העברים. לגבי מכת כינים, נוקט הרמב"ם שגם במושבות העברים הופיעו הכינים אך לא ציערו אותם[2].

במדרשי חז"ל

למה הביא עליהן? מפני ששמו את ישראל לחום להם חמין, ולצנן להם את הצונן, לפיכך לקו בשחין, כדי שלא יוכלו ליגע בגופן.

מדרש רבה

ממכה זו ואילך מופיע במקרא, שהשם חיזק את לב פרעה, וכך אמרו במדרש: ויחזק ה' את לב פרעה, כיון שראה הקדוש ברוך הוא, שלא חזר בו מחמש מכות ראשונות, מכאן ואילך, אמר הקדוש ברוך הוא, אפילו אם ירצה לשוב, אני מחזק לבו, כדי שאפרע כל הדין ממנו, שכן כתיב (שמות ז, ג): ואני אקשה את לב פרעה.

הערות שוליים

  1. ^ ראו: אבן עזרא (הארוך), שמות ז, כד. דבריו אלו עומדים בסתירה למדרשי חז"ל במספר מקומות, והם זכו להתייחסות שלילית עוד בתקופת הראשונים, ראו על כך אצל: י"ל קרינסקי, קרני אור על ה"אבן עזרא", בחומש "מחוקקי יהודה".
  2. ^ רמב"ם, פירוש המשניות למסכת אבות פרק חמישי, משנה ד.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0