מלחמת אוזנו של ג'נקינס
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. |
 | ||||||||||
| קרבות מלחמת אוזנו הכרותה של ג'נקינס | ||||||||||
| מלחמה: מלחמת הירושה האוסטרית | ||||||||||
| תאריכי הסכסוך | 23 באוקטובר 1739 – 18 באוקטובר 1748 (9 שנים) | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ||||||||||
מלחמת "אוזנו של ג'נקינס" (1739–1748) הייתה מלחמה בין בריטניה לבין מושבותיה של ספרד בחופי אמריקה הדרומית והצפונית, כחלק מהמאבק הקולוניאלי בין שתי האימפריות. שמה המשונה של המלחמה ניתן לה בשל נסיבות פריצתה, שנסובו סביב ימאי בריטי בשם רוברט ג'נקינס. בשל סמיכות האירועים, יש הקושרים את המלחמה למלחמת המלך ג'ורג' (הזירה הצפון אמריקאית של מלחמת הירושה האוסטרית), אך רוב החוקרים רואים אותה כמערכה בפני עצמה, בעלת סיבות ותוצאות עצמאיות.
רקע
במשך כחמישים שנה (מ-1700 לערך) הלכה וגדלה התחרות בתחום המסחר ב"עולם החדש" (אמריקה הצפונית והדרומית). בריטניה חשה בתקופה זו שספרד פגיעה מאוד, ולכן הרשתה לעצמה להתערב בענייניה הכלכליים והמסחריים. לאחר תקופה קצרה של יריבות גלויה, נחתמה ב-1713, במסגרת הסכם אוטרכט אמנה בין בריטניה לספרד, שהתירה לבריטניה לסחור בעבדים בשטחי הקולוניות הספרדיות; למרות האמנה, המשיך הצי הספרדי להתערב בתדירות גבוהה בסחר זה.
לאחר מלחמה קצרה בין בריטניה לספרד (1727-1729) נחתם הסכם נוסף ("הסכם סביליה"), שקבע כי בריטניה אינה רשאית לסחור עם המושבות הספרדיות; כדי לאכוף את ההסכם הותר לצי הספרדי לערוך חיפוש בכל אניה בריטית הנמצאת במים הטריטוריאליים של ספרד. אך אוניות המשמר של ספרד ניצלו באורח גחמני את ההסכם על מנת ללכוד ולעכב בכוונה תחילה אוניות בריטיות.
בריטניה, שלא הגיבה תחילה על השימוש לרעה בסמכויותיה של ספרד מההסכם, הופתעה מטענת הספרדים שמעשיהם הם תגובה להסגת הגבול בין ג'ורג'יה לפלורידה בידי אוניות בריטיות, ולפעילויות כריתת עצים של הבריטים בחופי הונדורס.
המושבה ג'ורג'יה הוקמה ב-1733 כאזור חיץ בין פלורידה הספרדית למושבות קרולינה שגבולותיהן לא הוגדרו בבירור; סימון הגבול המדויק בינה והמושבה הספרדית בפלורידה היה אחד הגורמים העיקריים למלחמה. בשנת 1735 ערכה ספרד התקפת פתע על סוואנה שבג'ורג'יה. כתוצאה החליט המושל הבריטי של ג'ורג'יה, גנרל ג'יימס אוגלת'ורפ לנקוט אמצעי הגנה - הקמת סדרת מבצרים וגיוס צבא מקומי. בעקבות סדרת אמנות עם שבטים מקומיים (כדי להגן על אגפיה של ג'ורג'יה מהצרפתים), היוותה ג'ורג'יה איום משמעותי על פלורידה הספרדית.
בשנת 1739, בעוד בריטניה ממשיכה בפעילות הקולוניאליסטית, היא חתמה על הסכם עם ספרד לקביעת הגבול הימי בין שתי המדינות אך לא אישרה אותו, בשל ההטרדות החוזרת ונשנות של גורמים ספרדיים כלפי אוניות אנגליות. לבסוף החליטה בריטניה כי אינה יכולה להמשיך ולעמוד מנגד ועליה להגיב באקט צבאי מלא.
ב-23 באוקטובר 1739 הכריזה בריטניה מלחמה כנגד מושבות ספרד ביבשת אמריקה, תוך בקשת סיוע ממושבותיה בצפון אמריקה. מטרתם של הבריטים הייתה לא פחות מאשר סילוק השלטון הספרדי בפלורידה והשתלטות על המסחר באזור.
הגורמים למלחמה
גורמים ישירים
הגורם הישיר למלחמה (והסיבה שקיבלה את שמה יוצא הדופן) הוא אירוע שקרה בשנת 1731 לימאי בריטי בשם רוברט ג'נקינס. ג'נקינס היה בעליה של ספינת סחר בשם "רבקה". בשנת 1731, נכנס ג'נקינס עם ספינתו לתחומי המים הטריטוריאליים של ספרד ליד פלורידה. שם נתקל ג'נקינס באוניית משמר ספרדית, שעצרה אותו (לפי הסכם סביליה). לדברי ג'נקינס, התעללו אנשי המשמר בו ובחובל שלו, ולפני שחרורם אף כרתו אנשי המשמר את אוזנו של ג'נקינס ואמרו כי עליו להראות את האוזן למלך ג'ורג', כהבעת עמדתה של ספרד על הנוכחות הבריטית.
שבע שנים לאחר האירוע נתבקש ג'נקינס על ידי גורמים שתמכו ביציאה למלחמה להציג את אוזנו הכרותה בפני הפרלמנט הבריטי ולצטט את דברי אנשי המשמר הספרדי אליו. עצם הבאת אוזנו של ג'נקינס בפני הפרלמנט היוותה תירוץ מספיק ליציאה למלחמה, שרבים השתוקקו לה בשל היריבות רבת השנים. לפי מספר מקורות אישרה ביוני 1739 הממשלה הבריטית למושל בג'ורג'יה, ולא מן הנמנע גם למושלים בריטיים אחרים, להוציא מכתבים המאשרים פעולות תגמול כנגד ספינות משמר ספרדיות, כתגובה רשמית ליחס בוטה ומזלזל כלפי אזרח בריטי; אותו אזרח הוא ככל הנראה רוברט ג'נקינס.
ייתכן גם כי הפרשה כולה הייתה פרי המצאתו של ג'נקינס: קשה לראות כיצד שמר על אוזנו במשך 7 שנים ללא קירור או קיבוע כימי, שלא היה בזמנו. האוזן הייתה אמורה להירקב לאחר ימים, וודאי שלא להישמר שנים[1]. לכן סביר יותר לראות את אוזנו של ג'נקינס כתירוץ לפתיחת מלחמה, שנבעה בעצם מניגודי אינטרסים כלכליים. כמו כן, לאחר האמנה מ-1713, שהגבילה את הסחר הבריטי באזורים שבשליטת ספרד, תמכה בריטניה באורח לא רשמי בהברחות מהאזור הספרדי, אליהם התנגד בתוקף משמר החופים של ספרד. מכאן נובעת האפשרות כי ג'נקינס לא היה אלא מבריח שנתפס ונענש בכריתת אוזנו.
בפרוץ המלחמה מילא תפקיד גם המלך ג'ורג' השני, שהיה במסע נרחב של כיבושים והקמת מושבות ברחבי הגלובוס. ג'ורג' השני היה נתון ללחץ כבד מצד העם, אשר הביע שנאה רבה לספרד, ואף הושפע מאשתו קרוליין אשר תמכה בפתיחת מלחמה. המלך קיבל את עצתה, שעלתה בקנה אחד עם דעתו של ההמון המשולהב; הצגת עמדתו של ג'נקינס בפני בית הנבחרים הבריטי הייתה בעצם צעד מחושב מצדו לשלהוב ההמון ולקבלת תמיכה בפרלמנט ליציאה למלחמה.
במישור המדיני
הסיבה הבסיסית למלחמה הייתה כלכלית - האימפריה הספרדית הייתה במצב של שגשוג כלכלי בעוד שבריטניה רק החלה בהרחבת האימפריה הקולוניאלית שלה, ולשתיהן היה צורך לפתוח קווי מסחר חדשים. בריטניה ראתה את החדירה לשוק הספרדי כאופציה כלכלית מזהירה, ואילו ספרד לא רצתה לוותר על המונופול הכלכלי בשטחיה.
בנוסף ביקשה הבורגנות הבריטית לפגוע בעצמאותם של השווקים האמריקאיים, שביקשו להיות חופשיים. ההשקפה הבריטית הייתה, כי ללא מלחמה בריטניה עלולה להפסיד את כל השקעותיה שבאזור אמריקה הצפונית והים הקריבי. פגיעה קשה כל כך באזור קולוניאלי אחד יכולה להשפיע במישרין על אזורים אחרים, המתרשמים מתוצאות עימותים כלכליים בין האימפריות.
מכיוון שהשיקולים הכלכליים עלולים היו להיראות לא מוסריים דים, סייע סיפורו של ג'נקינס למקבלי ההחלטות להיראות כיוצאים למלחמה צודקת (בעיני ההמון והפרלמנט) בעודם מטפלים באינטרסים הכלכליים של בריטניה.
מהלך המלחמה
בחזית ג'ורג'יה-פלורידה
עם תחילת המלחמה אסף המושל הצבאי של ג'ורג'יה אוגלת'ורפ כוחות כדי לתקוף את הספרדים בפלורידה, ובינואר 1740 אף ביצע שתי פשיטות מוצלחות על שני מבצרים ספרדיים, פיקולאטה וסן פרנסיסקו דה פופו, ממערב לסיינט אוגוסטין. עם זאת, בשל התפרצות מחלה, איבדו הבריטים חלק ניכר מהכוח שהיה ברשותם, והתקשו להמשיך במתקפה. תוכניתו של אוגלת'ורפ הייתה לתקוף את היישוב הספרדי בסיינט אוגוסטין בטרם יספיק לקבל סיוע ותגבורת, אך חוסר הארגון של כוחותיו היה בעוכריו, והוא נאלץ להמתין עד מאי 1740 ולהטיל מצור על המבצר. המצור נמשך עד יולי, אך נכשל בשל חוסר תיאום בין כוחות הצבא והצי. אוגלת'ורפ נסוג והחל להכין את כוחותיו למתקפת הנגד הספרדית. זו אירעה בשנת 1742. הספרדים נחתו באי סנט סימון, סמוך לחופי ג'ורג'יה, בכוח של כ-4,500 - 5,000 חיילים והתארגנו למתקפה על מבצר פרדריקה. הספרדים שלחו כוחות גישוש לכיוון המבצר, אך אלו נתקלו בקבוצה של סיירים בריטים ונאלצו להימלט אל המוצב הספרדי. המתקפה העיקרית של הספרדים נעצרה בקרב בלאדי מארש, ב-7 ביולי 1742, על אדמת מלחה בדרך למבצר פרדריקה, שם ארגן אוגלת'ורפ מארב מתוכנן והצליח לעצור בכוח של פחות מ-1,000 איש את המתקפה הספרדית. קרב זה, אף כי נהרגו בו רק כ-50 חיילים ספרדים, היה מכריע מבחינת מוראל הכוחות, וגרם לספרדים לוותר על מתקפות נוספות באזור ולסגת מהאי מספר ימים אחר כך. בשנת 1743 תכנן אוגלת'ורפ מתקפה נוספת על סיינט אוגוסטין, אך זו לא יצאה לבסוף אל הפועל. הסכם אקס-לה שאפל ב-1748 קבע בסופו של דבר את הגבול בין ג'ורג'יה לפלורידה כנהר סנט ג'ון, ושם קץ לעימותים באזור.
בחזית הימית
- 23 באוקטובר 1739 - ספרד מכתרת את גיברלטר במטרה לפגוע בכוחות בריטיים.
- נובמבר 1739 - בריטניה עורכת פשיטות מענישות במיצר דאריאן (פנמה)
- 3 בינואר 1741 - כוחות ימיים בריטיים במפרץ רופרט, דומיניקה.
- 9 בדצמבר 1741 - בריטניה נכשלת בניסיון פלישה לקובה.
מבחינה פוליטית
- 1743 - קונפליקטים בבריטניה בהקשר להמשך המלחמה בעקבות קיומה של מערכה נוספת לצד אוסטריה.
- 1748 - חתימה על הסכם שביתת נשק בין בריטניה לספרד במסגרת שאלת ג'ורג'יה.
תוצאות המלחמה
הבריטים המעיטו בכח ההתנגדות הספרדית ולכן לא הצליחו לכבוש שטחים ניכרים. התקפות הנגד של ספרד לא צלחו אף הן. אובדן כח אדם רב היה מנת חלקה של בריטניה. בסיכום ספירת ההרוגים נמנו כ-20,000 חיילים בריטיים הרוגים ו-407 ספינות, מרביתן ספינות סחר. חלק ניכר מהאבדות נזקף להתפרצויות של מחלות שונות בצבא.
בריטניה חתמה בסופו של דבר על הסכם שביתת נשק כי מצאה את עצמה מתגוננת במערכה גדולה וממושכת יותר עם ספרד וצרפת בהגנה על אוסטריה במסגרת מלחמת הירושה האוסטרית.
ביבליוגרפיה
- The Columbia Encyclopedia, Sixth Edition, 2001.
- THE ARCHIVISTS' BULLDOG, Vol. 1, No. 25, 21 September 1987 Milton Ormerod's The Ormerods (pp.141-142).
- SMOLLETT, THE “WAR OF JENKINS’S EAR”AND AN ACCOUNT OF THE EXPEDITION TO CARTHGENA, 1743 By Henry R. Viets, M.D. Librarian, Boston Medical Library.
- War of Jenkins' Ear (FAS Military Analysis Network) at: http://www.fas.org
- Nipissing University, History 2155 -- Early Modern Europe “Imperial Wars of the Eighteenth Century”, By Steve Muhlberger
- the "Land Forces of Britain, the Empire and Commonwealth" website,
- “Wars, Campaigns and Operations of Britain, the Empire and Commonwealth”
- War of Jenkins' Ear, 1739-1743 at: http://www.regiments.org/milhist/wars.
- "The war of the Spanish Succession" from the site: https://web.archive.org/web/20100103153012/http://www.nationmaster.com/encyclopedia
- http://www.regiments.org/milhist/wars/18thcent(הקישור אינו פעיל) the regiments.org web site at: "The Treaty of Aix la Chapelle" in 1748: http://www.regiments.org/milhist/wars/18thcent/39jenkin(הקישור אינו פעיל).
- מאמרו של סטיב מאהאלברגר
- THE ARCHIVISTS' BULLDOG Vol. 1, No. 25 (http://www.mdarchives.state.md.us") 21.11.1987
- https://web.archive.org/web/20100103153012/http://www.nationmaster.com/encyclopedia בערך "המלך ג'ורג' השני
- Keith Suter in the article: "British get into the pickle" at web site: https://web.archive.org/web/20080719000108/http://ink.news.com.au/
- Duncan Hallas: "Socialisim and war" 1982 published in the Socialist Review London 1998 pp 336-73 https://web.archive.org/web/20051126181838/http://guardian.co.uk/Millennium by Derek Brown at https://web.archive.org/web/20040603210155/http://www.regiments.org/milhist/wars/18thcent/39jenkin.htm
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
הערות שוליים
