רבי מנחם מנדל כשר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף מנחם מנדל כשר)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב מנחם מנדל כשר
Saba Kasher2.jpeg
לידה 7 במרץ 1895
י"א באדר ה'תרנ"ה
וורשה
פטירה 3 בנובמבר 1983 (בגיל 88)
כ"ז בחשון ה'תשמ"ד
ירושלים
מקום פעילות ישראל, ארצות הברית
תחומי עיסוק מדרש, הגדה של פסח, ביבליוגרפיה
חיבוריו תורה שלמה, התקופה הגדולה

הרב מנחם מנדל כשר (7 במרץ 1895, י"א באדר ה'תרנ"ה - 3 בנובמבר 1983, כ"ז בחשון ה'תשמ"ד) היה תלמיד חכם וראש ישיבה שחיבר מעל 30 ספרים בנושאים תורניים, בהם יצירתו המקיפה "תורה שלמה". עסק רבות בתורת רבי יוסף רוזין ("הרוגצ'ובר"), הוציא רבים מכתביו לאור ופרסם את הספר "מפענח צפונות" שנועד לפרש את ספריו של הרוגצ'ובר - צפנת פענח (על הרמב"ם) וצפנת פענח (שאלות ותשובות).

זכה בפרס ישראל לספרות תורנית (1963) ופעמיים בפרס הרב קוק (1944 ו-1951). בעל תואר דוקטור לשם כבוד מישיבה יוניברסיטי. השתייך לחסידות גור.

ביוגרפיה

נולד בוורשה לרבי יצחק פרץ[1]. לדברי נכדו ידע בגיל צעיר את כל שישה סדרי משנה בעל פה. בעודו צעיר לימים התכתב עם כמה רבנים ידועים בענייני הלכה. בהם: הרב יוסף רוזין, הרב מאיר דן פלוצקי מחבר "כלי חמדה", הרב מנחם זמבא, הרב אלחנן וסרמן, הרב אברהם ישעיה קרליץ ("החזון איש"), הרב ירוחם פישל פרלא, הרב שלמה אליעזר אלפנדרי, הרב חיים משה אלישר ועוד. בגיל 19 החל לערוך את הירחון התורני "דגל התורה" בהוצאת אגודת ישראל בפולין, שהופיע בוורשה בשנים תרפ"א-תרפ"ג. לאחר נישואיו עם בתו של הרב ברוך פריימן מוורטה התיישב שם והתיידד עם רב העיר הרב מאיר דן פלוצקי, ואף נסמך להוראה על ידו.

בשנת ה'תרפ"ד (1924) עלה לארץ ישראל בשליחות האדמו"ר מגור[2] הקים את ישיבת שפת אמת ועמד בראשה בשנתיים הראשונות לקיומה. באותה תקופה יזם את מפעלו המרכזי "תורה שלמה" ובשנת ה'תרפ"ז הוציא לאור את הכרך הראשון[3]. כדי לקדם את מפעלו זה פרש מראשות הישיבה והיגר לארצות הברית בשנת תרפ"ט.

הרב כשר היה מעורב בעסקי ציבור ובין השאר היה מזכיר מועצת גדולי התורה בפולין, הקים את ה"מתיבתא" בוורשה, והיה חבר ויו"ר של חברת "זיכרון דוד" שפעלה לרכישת קרקעות בין ירושלים לחברון לפני קום המדינה.

עמד בראש הוועד הציבורי שפעל להעלות את האדמו"ר מגור הרב אברהם מרדכי אלתר ועוד כמה מבני משפחתו לארץ ישראל כחצי שנה לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה ובכך הצילם ממוות.

את עיקר פעילותו הקדיש ליצירה התורנית.

מחלוקת עזה הייתה בינו לבין הרב חיים צימרמן בענייני קו התאריך שהדפיס בספרו "אגן הסהר" דברים חריפים נגד שיטת הרב כשר.

משפחתו

שני בניו הם הרב משה שלמה כשר, שניהל את מכון הוצאת הספרים של אביו ונפטר כארבעה חודשים אחריו, ושמעון כשר[4]. שני חתניו הם הרב ד"ר אהרן גרינבאום, שהיה מראשי הג'וינט וההדיר את פירושי רב שמואל בן חפני גאון על התורה, ויחיאל פרדמן. בניו של שמעון הם הפרופסור אסא כשר והפרופסור רימון כשר.

 
 
 
 
רבי מנחם מנדל כשר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב משה שלמה כשר
 
שמעון כשר
 
מרים כשר
 
אהרן גרינבאום
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
נעמי כשר
 
אסא כשר
 
רימון כשר
 
אפרים גרינבאום
 
 


מורשתו

הרב כשר לא הותיר אחריו ישיבה או תלמידים. מכון "תורה שלמה" האט את פעילותו לאחר פטירתו. ולאחר פטירת הרב משה כשר והרב גרינבוים פסקה לגמרי. עיקר מורשתו היא בספרים הרבים שהוציא לאור, כפי שהתבטא נכדו, אסא כשר: "כאשר היה מדבר איתי, כמעט כל מילה שנייה היה עם השורש מדפיס. למה הדפסת? מה אני מדפיס? צריך להדפיס, הדפסתי, נדפיס, זה היה עולמו בלי הרף"[5].

עיסוקו במשנת הרוגצ'ובר

באחת הפעמים שהרב כשר שהה בארצות הברית נודע לו שקיימים צילומים זעירים מחידושי הרוגצ'ובר בכתב ידו, וקיימת אפשרות לפענחם ולהוציאם לאור. הרב כשר נרתם מיידית למלאכה, וייסד יחד עם ישיבת רבינו יצחק אלחנן מכון "צפנת פענח" להוצאת דברי תורת הרוגצ'ובר. במשך השנים יצאו לאור על ידיו חידושי הרוגצ'ובר על התורה, על מורה נבוכים ועל כמה ממסכתות התלמוד, כמו כן פרסם גם כמה ספרים על דמותו ושיטתו, אך עדיין המלאכה לא הושלמה.

יחסו לציונות

הרב כשר השתייך באופן מוצהר לחסידות גור המתנגדת באופן עקרוני לרעיונות הציונות, בשנת תר"פ עוד בהיותו בורשה חיבר קונטרס בשם 'דעת הרבנים' על איסור השתתפות נשים בבחירות שהיה אז במוקד פולמוס ציבורי בישוב היהודי בארץ ישראל ובקונטרס זה הוא תוקף בחריפות רבה את הציונות ואת המזרחי. אך לאחר קום המדינה הוא פרסם בספריו את דעתו שהקמת המדינה היא אתחלתא דגאולה וקיבוץ גלויות. את השקפתו בעניין זה ביטא במיוחד בספרו הנרחב "התקופה הגדולה" וכן בספרו "הגדת פסח ארצישראלית" לפיה הקמת מדינת ישראל הינה אתחלתא דגאולה ובפרט היום ראוי לקיים את המצוה מן המובחר ולשתות כוס חמישית בליל הסדר כוס של גאולה (ראה להלן קישור לספרים אלו). כמו גם בניו שרתו בצבא.

ספריו

  • תורה שלמה הוצאה חדשה בתוספת תיקונים והשלמות-44 חלקים, ירושלים תשנ"ב.
  • התקופה הגדולה, שאליו מצורף הספר קול התור של תלמיד הגר"א, 1969. הספר עוסק בדיון בשאלה על המצב המודרני והגדרת "אתחלתא דגאולה".
  • מלחמת יום הכפורים בתוספת מאמר "שמע ישראל", ירושלים, תשל"ד. הספר עוסק במשמעותה של אותה מלחמה, על יסוד דברי חז"ל, ספרי ראשונים ואחרונים.
  • ארבעת הרועים, דרכם של ארבעה מגדולי הרבנים (הגר"א, הבעש"ט, האור החיים והחתם סופר) בנושא הגאולה.
  • גמרא שלמה בשיתוף עם הרב ברוך נאה, ירושלים תש"ך. יצאו לאור רק שני כרכים על תחילת מסכת פסחים עם שינוי נוסחאות.
  • הגדה שלמה על הגדה של פסח יחד עם הרב שמואל אשכנזי.
  • הגדה ארצישראלית.
  • מפענח צפונות ירושלים תשל"ו (292 עמודים). עוסק בבירורי גדרים ומונחים מספרי הצפנת פענח.
  • שו"ת דברי מנחם ארבעה כרכים, ירושלים תשל"ז (1376 עמודים).
  • קו התאריך הישראלי בעריכת הרב זלמן קורן.
  • שרי האלף בשיתוף עם יעקב דב מנדלבוים. ניו יורק, תשי"ט (888 עמודים). מהד' שנייה: ירושלים, מכון תורה שלמה, תשל"ט (2 כרכים).
  • דעת הרבנים וקונטרס מלחמת מצווה, ורשה תרע"ט. ובו התייחסות להשתתפות נשים בבחירות. [3]
  • כוס חמישי, ניו יורק תש"י. בירור בשיטת המהר"ל בכוס חמישית בליל הסדר
  • האדם על הירח, ניו יורק, תשכ"ט (72 עמודים). נכתב תוך ארבעה ימים, על פי עדות המחבר, בעקבות הגעת האדם אל הירח.
  • הרמב"ם ומכילתא דרשב"י, ירושלים תש"ם - הוכחות שלפני הרמב"ם עמדה המכילתא דרשב"י, ופירוש של מאה הלכות במשנה תורה לרמב"ם על פי המכילתא דרשב"י.
  • חמי טבריה, על כל נושאי חמי טבריה שבתלמוד.
  • דין מצות יבום בזמן הזה.
  • בעניין החתך שעושים בתפילין לשים בו היו"ד.
ספרים וירחונים שערך
  • תשובות רש"י, ירושלים תרפ"ה. (40 עמודים)
  • דגל התורה (ירחון תורני), ווארשא, תרפ"א-ג'.
  • נועם (ירחון תורני-25 כרכים), ירושלים, מכון תורה שלמה.
  • שמע ישראל, חומש תורה שלמה על הפרשה הראשונה שבקריאת שמע, עם מדרשים ודברי ראשונים ואחרונים, בתוספת מילואים, ירושלים תש"ם. מהדורה מורחבת עם הוספות של בן נינו, ישראל פרנקל, שם תשע"ו

לקריאה נוספת

  • על דעת רבו, ירושלים תשפ"ד.

קישורים חיצוניים

  • ויקיטקסט מנחם מנדל כשר, באתר ויקיטקסט
  • ספריו המקוונים

    הערות שוליים

    1. ^ על ייחוסו לרש"י ראו בהקדמה שכתב לספר תשובות רש"י.
    2. ^ לפי עדות נכדו פרופסור אסא כשר הוא חזר לארץ בשל היותו ציוני אוהב ישראל.[1]
    3. ^ על פי דברי המחבר, הוא החל בכתיבת הפירוש כבר בגיל 15 ולפני תחילת מלחמת העולם הראשונה כבר היה באמתחתו רוב הפירוש לספר בראשית. הוא נמנע לפרסמו בעקבות עצת אביו לאחר שהתייעץ עם כמה אדמו"רים ותלמידי חכמים.
    4. ^ נולד בעיר ורשה בירת פולין ועלה לארץ כילד קטן בן תשע בשנת 1923. הוא למד בסמינר למורים בירושלים והיה מורה בתחילת הדרך. הוא שירת כקצין חינוך באחת מחטיבות הפלמ"ח ואחרי המלחמה המשיך לשרת בקבע בחיל המודיעין עד מותו בשנת 1968בגיל 54.
    5. ^ [2].
    Logo hamichlol 3.png
    הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
    רשימת התורמים
    רישיון cc-by-sa 3.0