מסילת איילון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מסילת איילון
רכבת דו קומתית לנתב"ג נוסעת על מסילת האיילון בין תחנת הרכבת תל אביב מרכז לתחנת הרכבת תל אביב השלום
רכבת דו קומתית לנתב"ג נוסעת על מסילת האיילון בין תחנת הרכבת תל אביב מרכז לתחנת הרכבת תל אביב השלום
מידע כללי
מדינה ישראל
עיר תל אביב
מפעיל IsraelTrainLogoSymbolOnly.svg רכבת ישראל
מידע על ההקמה
פתיחת המסילה יולי 1993
מידע על המסילה
תחילת המסילה תל אביב מרכז
סיום המסילה תחנת הרכבת תל אביב דרום - תפעולית
אורך המסילה 4.7 ק"מ
רוחב המסילה 143.5 ס"מ
מסלולים 3
מתח חשמלי 25 אלף וולט, AC, עילי
מספר התחנות 3
רשימת התחנות
תל אביב מרכז, תל אביב השלום, תל אביב ההגנה
מסילת איילון
Straight track
מסילת החוף
Station on track
0 תל אביב – סבידור מרכז
Underbridge
דרך מנחם בגין, כביש 481 ISR-HW481.png
Underbridge
רח' על פרשת דרכים
Underbridge
רח' מוזס
Station on track
1.3 תל אביב – השלום
Underbridge
רח' גבעת התחמושת
Underbridge
גשר יהודית
Underbridge
רחוב יצחק שדה
Underbridge
רחוב לה גוארדיה
Underbridge
דרך ההגנה
Station on track
3.6 תל אביב – ההגנה
Unknown route-map component "ABZgl"
מסילת תל אביב – פלשת
Underbridge
נתיבי איילון (צפון) ISR-HW20.png
Underbridge
דרך קיבוץ גלויות, כביש 461 ISR-HW461.png
Unknown route-map component "eBHF"
4.7 תל אביב דרום
Straight track
מסילת הרכבת יפו–ירושלים


מסילת האיילון היא מסילת רכבת של רכבת ישראל, הנמתחת לאורך נחל איילון ותעלת איילון, בין הנתיבים של נתיבי איילון ומחברת בין מסילת החוף בתחנת הרכבת תל אביב מרכז ובין מסילת הרכבת יפו–ירושלים בתחנת הרכבת תל אביב דרום - תפעולית (מקטע תל אביב-לוד). אורכה כ-5 ק"מ והיא מהווה חלק מהקו הראשי של רכבת ישראל. זאת המסילה הראשונה בישראל שנבנתה מלכתחילה כמסילה כפולה, ומשמשת את כל קווי הנוסעים הבינעירוניים ואת הקווים הפרבריים של גוש דן. כיום היא המסילה העמוסה ביותר ברשת המסילות של רכבת ישראל, מנקזת אליה כ־75% מהשירות הרכבתי בישראל ובשל כך היא חסם מסילתי. נעים עליה קטרים מונעי דיזל וחשמל.

היסטוריה

מסילת האיילון לכיוון גשר יהודית ותחנת רכבת השלום, יולי 2020
מסילת האיילון לכיוון דרום, יולי 2020
גשר יצחק שדה, יולי 2020

כבר בימי המנדט עלה הרעיון לסלול מסילה לאורך נחל איילון לצורך שיפור רשת המסילות בארץ ישראל[דרוש מקור]. תכנון המסילה החל בשנת 1956.[1]

ב־1970 הוקמה "חברת נתיבי איילון" בבעלות שווה של ממשלת ישראל ועיריית תל אביב. שב-1973, הציגה את תוכנית נתיבי איילון לכביש מהיר, רב־נתיבים שיחצה את האזור המטרופוליטני של תל אביב רבתי מצפון לדרום לאורך נחל איילון, ויחבר את רשתות הכבישים הבין־עירוניים לירושלים, לחיפה ולאשדוד. במסגרת הפרויקט הציגה החברה גם תוכנית לבניית מסילות רכבת במקביל לכביש. מסילות אשר מיועדות לקשר את רשת המסילות הצפונית בישראל עם רשת המסילות הדרומית (עד בניית מסילת איילון, תחנת הרכבת תל אביב מרכז הייתה זו תחנת קצה של מסילת החוף לכיוון חיפה, ותחנת הרכבת תל אביב דרום לרכבות מירושלים, רחובות ובאר שבע). כמו כן תכננו המסילות לשמש כמערכת תעבורה להסעת המונים לכל האזור המטרופוליטני של תל אביב עם שלוחות בין-עירוניות. בתכנון מ-1973 נלקחה גם בחשבון האפשרות שבעתיד יוסטו מי האיילון לים התיכון, דרך יפו, ועל ידי כך יפונה תוואי התעלה לשירותים תחבורתיים נוספים.[2]

העבודות בפועל החלו רק ב-1988 עם העתקת רציפי תחנת הרכבת תל אביב מרכז ממקומם המקורי, בצמוד לצידו הצפוני של אולם הנוסעים, אל ערוץ נחל איילון והמשכת המסילות ממנה דרומה (עד אז זו הייתה תחנת הקצה של מסילת החוף).[3] המסילה נפתחה ב-1993 כמסילה כפולה, ושירתה את הקווים מתל אביב לרחובות, אשדוד, וירושלים. לאורך המסילה הוכנה תשתית לשלוש תחנות רכבת עתידיות מתחת לגשרי הרחובות השלום, יצחק שדה וההגנה. נכון לעכשיו אין תוכניות להקים את תחנת הרכבת תל אביב יצחק שדה.

במרץ 1996 נפתחה תחנת הרכבת תל אביב השלום וב-22 ביוני 2002 נפתחה תחנת הרכבת תל אביב ההגנה.

עם פתיחת הקו הפרברי לראש העין בשנת 2000 (שהוארך מאוחר יותר אל כפר סבא) החל להיווצר עומס על המסילה הכפולה שהגיע בשעות השיא ל-8 רכבות בכל כיוון בשעה. על מנת להוסיף רכבות נוספות וקווי שירות נוספים היה צורך במסילות נוספות. ב-2001 הוחלט להוסיף מסילה נוספת ולהרחיב את כל התחנות לאורכו. העבודות החלו ב-2002 וכללו הוספת רציף אחד בתחנת הרכבת תל אביב השלום ושני רציפים בתחנת הרכבת תל אביב מרכז ובתחנת הרכבת תל אביב ההגנה. לשם הרחבת תחנת הרכבת תל אביב השלום הוסטה התעלה בה זורם נחל איילון מזרחה כך שחלקה עובר מתחת לנתיבים של נתיבי איילון צפון. המסילה השלישית והרציפים הסמוכים לה נכנסו לשימוש ב-2 בספטמבר 2006[4] וכיום פועלות במסילה המשולשת עד 14 רכבות בשעה בכל כיוון.

בשנת 2005, המליצה חברת ההנדסה האמריקאית PB (חברת הבקרה החיצונית של רכבת ישראל מטעם משרד האוצר) על הקמת מסילה רביעית באיילון, כדי שהרכבת תוכל לעמוד ברמות הביקוש הצפוי (לפי התחזיות אז, בשנת 2010 יסעו ברכבת כ-60 מיליון נוסעים וב-2020 - יותר מ-110 מיליון נוסעים). במרץ 2006, אושר תקציב של כ-2 מיליארד שקל. אך הביצוע התעכב עקב מחלוקת על הטיית תוואי נחל איילון.[5]

ב-25 בספטמבר 2011 נפתח קו מסילת הרכבת תל אביב – פלשת שממשיך לאשדוד ולאשקלון, ומתפצל ממסילת איילון בתחנת הרכבת תל אביב ההגנה. במסגרת העבודות על הקו נבנה בתחנה רציף חמישי, שיחד עם רציף 4 משרת את הרכבות בקו.[6]

ב-2019, החלה חברת SEMI הספרדית לחשמל את שלוש המסילות הפעילות, החל מתחנת ההגנה וצפונה. עבודות החשמול מבוצעות כחלק מחשמול קו הרכבת החשמלי המהיר אל נתב"ג וירושלים, ובעתיד ישמשו קווים נוספים של רכבת ישראל. ברבעון השני של 2020 הושלם חשמול המסילה.

תכנונים עתידיים - מסילה רביעית

מסילת האיילון הנמתחת לצד תעלת האיילון, לתוכה הוסללו מימי נחל איילון במהלכו בתחומי תל אביב ורמת גן, יחד עם המסילה הכפולה מתחנת הרכבת תל אביב דרום תפעולית עד מחלף גנות מהווה חסם מסילתי ברשת המסילות הארצית - כ־75% מהשירות הרכבתי בישראל מתנקז כיום לציר איילון שקיבולתו שלוש מסילות בלבד, עבור רכבות מהירות ורכבות פרבריות. על מנת לשחרר את צוואר הבקבוק ולהגדיל את נפח התנועה יש צורך בהוספת מסילה רביעית. כדי למנוע את עליית מפלס מי התעלה, ששטחה יצומצם עם הוספת מסילה, והצפת גוש דן במי נגר עילי כתוצאה מגשמי חורף, יש להטות חלק או את כל מימי נחל איילון לנתיב אחר או לוסת את זרימתם טרם הגעתם לתעלת האיילון ולהשתמש בשטח התעלה להקמת המסילה הנוספת ורציפים נוספים.[7] מספר חלופות ניקוז הוצגו למשרד התחבורה ורשות ניקוז ירקון (האחראית גם על האיילון) וחברת נתיבי ישראל:[8]

  • להזרים את מי השיטפונות לים בצינור תת־קרקעי.
  • להקים אתרי אגירה של מי שיטפונות במעלה הנחל ובפארק אריאל שרון בכניסה לתל אביב
  • להכשיר שטח במקווה ישראל שאותו ניתן יהיה להציף במי שיטפונות
  • לנצל שטחים בשלוש מחצבות מודיעין, נטוף ומפעל נשר ברמלה, במעלה האיילון לאגירת מים. המים במאגרים אלו יחלחלו בחלקם לקרקע וכך יוכלו לתגבר את מאגרי מי התהום הטבעיים.

מורכבות הפרויקט ועלותו הביאו לדחיית ההחלטה לשנים רבות.[9]

ביוני 2018 אישרה הממשלה את תת"ל 33 אשר במסגרתה מתוכננת מסילה רביעית באיילון החל מקטע תחנת תל אביב מרכז ועד לוד (ביצוע בפועל עד גנות).[10] הצפי להשלמתה הוא ב-2028–2029 ועלותה המשוערת כ-5.5 מיליארד ש"ח. מלבד המסילה הרביעית היא כוללת גם את עבודות הניקוז הנרחבות, רציף נוסעים נוסף בתחנות ההגנה והשלום ושני רציפים נוספים בת"א מרכז, מחלף מסילתי מדרום לההגנה, תוספת ושינוי תנוחת נתיבים בכביש 1 בין מחלף חיל השריון לגנות. עוד קודם לסיום הפרויקט מתוכנן עד 2023 להחליף את מערכת האיתות והבקרה של הרכבת מה שיאפשר להגדיל את נפח התנועה במסילות איילון עד כדי 17 רכבות בשעה.

בתוכנית הפיתוח העתידית אף נידונות תוכניות לשתי מסילות נוספות על אותו תוואי, אלא שהן מתוכננות להיחפר במנהרה תת-קרקעית באורך כולל של כ-50 ק"מ בין נתב"ג אל קיבוץ שפיים, שם מתוכנן מרכז תחבורה גדול.

בסוף מאי 2020 החלה חברת נתיבי ישראל בקידוחים והתקנת קלונסאות באפיק הנחל כדי לחזק את הקרקע ולהקים גשר שעליו תעבור המסילה במקטע ההגנה - סבידור.

בחודש אוקטובר 2021 הוכרזו הזוכות במכרז של נתיבי ישראל, להקמת מפעל ניקוז לטובת המסילה הרביעית באיילון.[11]

במסגרת פתרון בעיות הניקוז יוקמו בפארק אריאל שרון אגם מלאכותי וסכר חכם שיווסתו את זרימת הנחלים לתוך תעלת איילון. תעלת האיילון תועמק ותקורה ומעליה תמתח מסילת הרכבת הרביעית והתשתית החשמלית עבורה. מיזם הניקוז עתיד להסתיים ב-2026 ועלותו המשוערת כחצי מיליארד שקלים.

בפברואר 2022, הושגו הסכמות בין רכבת ישראל לחברת נתיבי ישראל, בנוגע לחלוקת העבודה בין שתי החברות בפרויקט. ההסכמות התגבשו לאחר חילוקי דעות ארוכים בין שני הגופים, אשר במהלכם הועברו חלקים שונים מהפרויקט בין שתי החברות, דבר אשר עיכב את העבודות. לדברי אנשי משרד התחבורה, הפרויקט שהיה מתכונן להסתיים ב-2026, יסתיים ב-2028.[12]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מסילת איילון בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ חציית ת"א במסילת ברזל לסלוק תקלות התחבורה בעיר, הארץ, 12 בפברואר 1959
  2. ^ י אבנון, נתיבי איילון פרויקט התחבורתי הגדול בישראל, דבר, 1 באוקטובר 1973
  3. ^ דניאל מולד, חשמלית ושמה תקווה לתל אביב, מעריב, 24 במרץ 1987
  4. ^ שרון קדמי, רכבת ישראל פתחה לתנועה את המסילה השלישית באיילון, באתר הארץ, 5 בספטמבר 2006
  5. ^ קטר מחפש מסילה, באתר TheMarker‏, 17 במרץ 2006
  6. ^ מיכאל יעקובסון, הקטרים באים: קו הרכבת החדש של גוש דן נחשף, באתר Xnet‏, 11 ביולי 2011
  7. ^ דניאל שמיל, איתי טרילניק, "פתרון להצפות בנתיבי איילון יעלה 2 מיליארד שקל", באתר TheMarker‏, 9 בינואר 2013
  8. ^ נתי יפת, ‏התוכנית להקמת מסילה רביעית בציר איילון עולה שלב, באתר גלובס, 20 בדצמבר 2016
  9. ^ שרון קדמי, קובי הבר: לא נאשר מסילה רביעית באיילון עד סיום הבדיקות הכלכליות והתכנוניות, באתר הארץ, 5 במרץ 2006
  10. ^ אביעד ברטוב, הנה באה הרכבת: מגדילים את מספר המסילות ברצועת האיילון – עד לוד, באתר מקומונט לוד, ‏11 ביוני 2018
  11. ^ יובל שדה, אלה הזוכות במכרז להקמת מפעל ניקוז לטובת המסילה הרביעית באיילון, באתר כלכליסט, ‏12 באוקטובר 2021
  12. ^ יובל שדה, בפעם החמישית תוך שנה: מסילת הרכבת באיילון שוב מחליפה ידיים, באתר כלכליסט, ‏8 בפברואר 2022
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0