מסכת פאה

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מסכת פֵּאָה היא המסכת השנייה בסדר זרעים לאחר מסכת ברכות. המסכת עוסקת במצוות פאה (הקצאת חלק מהקמה בשדה (עוד לפני הקציר) עבור עניי העם), לקט שכחה ופאה, פרט ועוללות, מעשר עני ושאר מתנות עניים.

במסכת מפורטות ההלכות הקשורות במצווה, כמו למי מותר לקחת מהפאה, מה גדלו של החלק שצריכים להקצות לפאה, מתי מותר לעניים לקחת מהפאה, וכדומה.

ככל המסכתות בסדר זרעים (למעט מסכת ברכות) על מסכת זו אין תלמוד בבלי אלא רק משנה, תוספתא ותלמוד ירושלמי. בתלמוד הירושלמי, הפרק הראשון של מסכת זו כולל בתוכו הלכות תלמוד תורה ולשון הרע ועיקרו כולל דברי מוסר.

מיקומה של המסכת בסדר זרעים

בהקדמתו של הרמב"ם למשנה, מצוין כי הסיבה לכך שמסכת פאה היא המסכת הראשונה בסדר זרעים (מבין המסכתות העוסקת במצוות התלויות בארץ) היא מכיוון שמתנות העניים ניתנות עוד בשעת הגידול ואילו המצוות האחרות התלויות בארץ חלות לאחר הקציר או איסוף הפרי.

פרקי המסכת

  1. אֵלּוּ דְּבָרִים (שש משניות[1]) - שיעור הפאה, אלו גידולים חייבים בפאה.
  2. אֵלּוּ מַפְסִיקִין (שמונה משניות) - מה נחשב לשדה נפרד לפאה? קצירת חצי שדה.
  3. מַלְבְּנוֹת (שמונה משניות) - המשך מה נחשב לשדה, גודל שדה מינימלי לעניין מצוות שונות.
  4. הַפֵּאָה (אחת עשרה משניות) - לקיחת הפאה, התחלת לקט.
  5. גָּדִישׁ (שמונה משניות) - המשך לקט, התחלת שכחה.
  6. בֵּית שַׁמַּאי (אחת עשרה משניות) - שכחה בתבואה.
  7. כָּל זַיִת (שמונה משניות) - שכחה בפירות, פרט ועוללות.
  8. מֵאֵימָתַי (תשע משניות) - מי רשאי לקחת מתנות עניים, נאמנות העניים לעניין מעשרות, מינימום נתינה לעני.

בסה"כ במסכת 69 משניות.

משניות מיוחדות

המשנה הראשונה במסכת פאה נאמרת בתפילה לאחר ברכות התורה כמייצגת את המשנה. המשנה עוסקת במצוות שאין להם כמות מינימלית מהתורה ומציינת דרך אגב מצוות שיש להם שכר גם בעולם הזה וגם בעולם הבא.

"אלו דברים שאין להם שיעור: הפאה, והביכורים, והראיון, וגמילות חסדים, ותלמוד תורה. ואלו דברים שאדם אוכל פרותיהן בעולם הזה, והקרן קיימת לו לעולם הבא: כיבוד אב ואם, וגמילות חסדים, והבאת שלום בין אדם לחברו; ותלמוד תורה כנגד כולם."[2]

המשנה האחרונה במסכת פאה מברכת את העני אשר נמנע מלהזקק למתנות עניים על אף שהוא רשאי לקחת תוך ציון הפסוק: "ברוך הגבר אשר יבטח בה', והיה ה' מבטחו"[3].

פרשני המסכת

בנוסף לפרשני המשנה והירושלמי הקלאסיים פורש התלמוד הירושלמי על מסכת פאה על ידי הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)[4] במסגרת פירושו על הירושלמי (תלמוד שטיינזלץ). הפירוש נדפס בתשמ"ח ונכון ל-תשע"ג, זו המסכת היחידה מהתלמוד הירושלמי שפורשה במסגרת מפעל זה.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

לא נמצא templatedata תקין

  1. מספר המשניות בכל פרק הוא לפי הספירה במשניות קהתי. בדפוסים אחרים תיתכן חלוקה שונה.
  2. משנה, מסכת פאה, פרק א', משנה א'
  3. ספר ירמיהו, פרק י"ז, פסוק ז'
  4. הפירוש נכתב בשיתוף הרב אריאל הולנד והרב מנחם פרומן.
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0