מעיליא

מעיליא
	שרידי מבצר המלך במרכז מעיליא
שם בערבית	معليا
מדינה	ישראל
מחוז	הצפון
מעמד מוניציפלי	מועצה מקומית
ראש המועצה	חאתם עראף
גובה ממוצע	‎502 מטר
סוג יישוב	יישוב 2,000‏–4,999 תושבים
	נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף פברואר 2024 (אומדן)
- אוכלוסייה	3,295 תושבים
- דירוג אוכלוסייה ארצי	243
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎0.4% בשנה
- צפיפות אוכלוסייה	1,569 תושבים לקמ"ר
- דירוג צפיפות ארצי	145
תחום שיפוט	2,100 דונם
- דירוג ארצי	239
	(למפת הגליל המערבי רגילה) מעיליא33°01′36″N 35°15′27″E / 33.0267874951638°N 35.2575325201589°E
מדד חברתי-כלכלי - אשכול; לשנת 2019	7 מתוך 10
- דירוג ארצי	58
מדד ג'יני; לשנת 2019	0.3986
- דירוג ארצי	134
לאום ודת
	יהודים: 0%; ערבים-מוסלמים: 0.1%; ערבים-נוצרים: 97.4%; דרוזים: 0.1%; אחרים: 2.4%;
	יהודים: 0%; ערבים-מוסלמים: 0.1%; ערבים-נוצרים: 97.4%; דרוזים: 0.1%; אחרים: 2.4%;
	לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
אוכלוסייה לפי גיל
גילאי 0 - 4	6.7%
גילאי 5 - 9	6.6%
גילאי 10 - 14	6.3%
גילאי 15 - 19	7.7%
גילאי 20 - 29	13.7%
גילאי 30 - 44	18.8%
גילאי 45 - 59	18.8%
גילאי 60 - 64	5.0%
גילאי 65 ומעלה	16.5%
	לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
חינוך
סה"כ בתי ספר	2
– יסודיים	1
– על-יסודיים	1
תלמידים	750
– יסודי	414
– על-יסודי	336
מספר כיתות	31
ממוצע תלמידים לכיתה	23.7
	לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021)
	פרופיל מעיליא נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
	http://www.mielya.muni.il

מעִילְיָא (בערבית: معليا) היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל. הכפר שוכן בגליל העליון, בסמוך לעיר מעלות-תרשיחא. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1957. במרכז הכפר נמצאת מצודה צלבנית בשם מבצר המלך.

מעיליא ופסוטה הם שני הכפרים הערביים היחידים בישראל שרוב מוחלט של תושביהם (למעלה מ-97%) הם ערבים-נוצרים.

היסטוריה

בית בד עתיק

העת העתיקה

העדויות הראשונות ליישוב במקום הן מתקופת הברונזה. יש חוקרים המזהים את היישוב עם העיר "אשר בעלות" המוזכרת בתנ"ך בספר מלכים א' (ד',ט"ז). בשיפוע הגבעה שמדרום לכנסייה המודרנית התגלו כ-12 כוכים שכנראה שימשו כקברים בממלכת ישראל, זאת לפי הקרמיקה שנתגלתה בקרבתם - עיקרה מתקופת הברזל בארץ ישראל.

מן התקופה הרומית נמצא במקום שבר זכוכית ועליו מנורה, המעידה על התיישבות יהודית במקום.

ימי הביניים

היישוב הנוכחי החל עם בניית "מבצר המלך" בתחילת המאה ה-12 על ידי בלדווין השלישי, מלך ממלכת ירושלים הצלבנית. המצודה הוקמה על מנת להגן על הדרך מעכו לדמשק שעברה שם. במהלך המאה ה-12 הפכה מעיליא לבירת הגליל. בשנת 1220 נמכר המבצר למסדר הטבטוני וחשיבותו פחתה עם הקמת מבצר המונפור הסמוך. בשנת 1265 נכבש המבצר על ידי השליט המוסלמי ביברס. לאחר מכן החלו מוסלמים להתיישב במקום.

התקופה העות'מאנית

בשנת 1596, בתקופת האימפריה העות'מאנית, נמנו בכפר 15 בתי-אב מוסלמים ושניים נוצריים. במאה ה-18 ביצע השליט הבדואי דאהר אל-עומר חילופי אוכלוסין - הוא הביא לכפר נוצרים מלבנון ומסוריה ואת תושבי מעיליא המוסלמים יישב בתרשיחא. הנוצרים החלו בשיפוץ המבצר והתיישבו בו. מאוחר יותר התפתח הכפר לכיוון מערב.

חוקר ארץ ישראל הצרפתי ויקטור גרן ביקר בכפר בשנת 1870, וכתב כי יושבים בו 400 נוצרים מהזרם היווני אוניאטי, שהשלימו לא מזמן את בנייתה של כנסייה חדשה על יסודותיה של אחת עתיקה. הוא ציין כי במקום ניכרים חורבותיה של עיירה בצורה, ותיאר את שרידיה של המצודה הקדומה השוכנים בקודקוד הגבעה.^[4]

בסקר ארץ-ישראל המערבית משנת 1881 מתואר היישוב ככפר גדול בנוי אבן ובו כנסייה ושרידי מסגד, גרים בו 450 נוצרים והוא מוקף מטעי זית ושטחים חקלאיים מעובדים.^[5]

המנדט הבריטי

בתקופת המנדט הבריטי השתייך הכפר לנפת עכו. על פי סקר הכפרים 1945 בארץ ישראל התגוררו בו 900 נפשות ושטחיו החקלאיים מנו 29,084 דונמים (מתוכם 9,948 דונמים שטחים ציבוריים).^[6]

שלטון ישראל

בראשית מלחמת העצמאות אירח הכפר יחידה תימנית של "צבא השחרור הערבי". תושבי מעיליא התארגנו להגנה על כפרם. הם רכשו נשק ומנעו בכח בריחת תושבים ללבנון.^[7] בקרב קצר במבצע חירם, נעשה שימוש בתותחים,^[8] שבגללם תושבי הכפר ברחו להרים מסביב לכפר ולנו במערות.^[9] ב-31 באוקטובר 1948, לאחר התבוסה בקרב, עזבו כמעט כל התושבים את הכפר, חלקם חצו את הגבול ללבנון. אולם בימים הבאים התירו מפקדי צה"ל המקומיים לכל הנמלטים לחזור – מקרה יוצא דופן במלחמה.^[10]

לקראת סוף 1949 ביקשו בממסד הביטחוני הישראלי לגרש את תושבי מעיליא, אולם בגלל התנגדות משרד החוץ הדבר לא יצא אל הפועל^[11]. על הכפר נעשו מספר פשיטות בחיפוש אחר מסתננים^[12] והיו ששיערו שהמטרה הייתה לגרום לתושבים לנטוש את מעיליא^[13]. לאחר המלחמה, והתבססות השלטון הישראלי באזור, הוצגו האירועים בצורה שונה לגמרי: "עקבות המלחמה אינם ניכרים כאן כלל, כי תושבי המקום לא גילו התנגדות למדינת ישראל בתקומתה. הדגל הלבן אשר הורם במעיליא חסך לתושביהו הרס וקורבנות"^[14].

בינואר 1962 חוברה מעיליא לרשת החשמל הארצית^[15].

בקיץ 1979 אירעו במעיליא עימותים קשים עם שוטרים שאבטחו את פריצת הדרך למצפה הילה^[16], בטענה שהמצפה מוקם על אדמות בבעלות ערבית, או שהקמת המצפה תפגע בהתפתחות עתידית של מעיליא, טענות שהוכחשו על ידי אנשי הסוכנות היהודית^[17]^[18]^[19]^[20]. באותה שנה, הציב האמן יגאל תומרקין בין הכנסייה למבצר המלך, פסל של צלב נטוי על צידו וקבור בחלקו באדמה ולמרגלותיו זכוכית שבורה, על מנת שייסמל הזדהות עם מאבק התושבים נגד הרעיון של 'ייהוד הגליל' והקמת המצפים.

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף פברואר 2024 (אומדן), מתגוררים במעיליא 3,295 תושבים (מקום 243 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎0.4%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 75.0%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 8,963 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).^[21]

נכון לסוף שנת 2021, כ-97% מכלל תושבי הכפר הם ערבים-נוצרים מהזרם הקתולי.

גידולים וחלקאות

ענפי הפרנסה העיקריים בכפר עד שנות ה-60 היו גידול זיתים וטבק. בשנת 1965 עסקו 45% מהמפרנסים בחקלאות, 30% בעבודה שכירה וכ-25% במלאכה ומסחר זעיר^[22]. כיום רמת ההכנסה לנפש במעיליא היא הגבוהה ביותר מבין היישובים הערביים בישראל. 30 אחוז מהאוכלוסייה הבוגרת הם אקדמאים ובעלי מקצועות חופשיים.^[23] ענפי החקלאות העיקריים ביישוב כיום הם גידול זיתים וגידול חזירים, שכן חוק איסור גידול חזיר לא-תקף על יישוב זה (כמו גם ב-7 יישובים אחרים, בהם קיימת אוכלוסייה נוצרית משמעותית בישראל).

לקריאה נוספת

אמנון גופר, סודות גליליים, הוצאת עם עובד, 2007, עמ' 173-150

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מעיליא בוויקישיתוף

אתר המועצה המקומית

פרופיל מעיליא נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס

אמנון גופר, אידיליה במעיליא: מחכים לחג המולד ולתיירים, באתר ynet, 10 בדצמבר 2012
משה גלעד, מעיליא: המקום היחיד בעולם שבו אנשים מזמינים ארכיאולוגים לחפור בבתיהם, באתר הארץ, 21 בספטמבר 2022
מעיליא (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

^ ^1.0 ^1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
^ ^2.0 ^2.1 ^2.2 ^2.3 ^2.4 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2021
^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
^ ויקטור גרן, כרך ז': הגליל (ב), תרגום: חיים בן־עמרם, תיאור גיאוגרפי, היסטורי וארכיאולוגי של ארץ ישראל, ירושלים: יד יצחק בן־צבי, תשמ"ז, עמ' 33
^ The survey of western Palestine : memoirs of the topography, orography, hydrography, and archaeology
^ נתונים מסקר הכפרים 1945 בארץ ישראל, שהוצגו מחדש בספר Hadawi, Village statistics 1945, Classification of Land and Area Ownership in Palestine, Beirut, 1970, ומהספר נסרקו לאתר PalestineRemembered.com.
^ ברוך קימרלינג ויואל שמואל מגדל, פלסטינים: עם בהיווצרותו, עמ' 141.
^ עם התותחנים בגליל, הבוקר, 17 ביולי 1949
^ Elias Shoufani, "The Fall of a Village", Journal of Palestine Studies, Vol. 1 No. 4, Summer, 1972; (pp. 108-121)
^ בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים 1947–1949, עם עובד, 1991, עמוד 304.
^ בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים 1947-1949, עם עובד, 1991, עמוד 323
^ סריקה ועוצר לשם תפישת מסתננים, חרות, 17 בנובמבר 1949
^ בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים 1947-1949, עם עובד, 1991, עמוד 320
^ יהודה דמינסקי, דור חדש בכפר ערבי עתיק, זמנים, 22 בדצמבר 1953
^ סופחו לרשת החשמל, חרות, 8 בינואר 1962
^ תושבי מעיליה מנעו עלית מצפה לקרקע, דבר, 14 ביוני 1979
^ טובה צימוקי, פעילות הערבים נגד הקמת מצפה הר זיו משקפת התנגדות לשליטתנו בגליל, דבר, 29 ביוני 1979
^ יוסף צוריאל, נדחו העבודות להקמת מצפה הר זיו בגליל, מעריב, 4 ביולי 1979
^ יואל דר, היום יוחל בעבודות פריצת הדרך למצפה החדש בהר זיו, דבר, 5 ביולי 1979
^ במחסומים ובברד אבנים קידמו תושבי מעיליה בגליל את מפלסי הדרך להר זיו, מעריב, 10 ביולי 1979
המערכה על יישוב הגליל, מעריב, 13 ביולי 1979
^ פרופיל מעיליא באתר הלמ"ס
^ מזכיר אחד-הרבה תפקידים, מעריב, 26 בינואר 1966
^ דובי זכאי, מעיליא: כפר יווני קתולי, באתר ynet, 20 בדצמבר 2002

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

37021977מעיליא

[U-1] 1.0 ^1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.

[STAT-2] 2.0 ^2.1 ^2.2 ^2.3 ^2.4 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2021

[ESHKOL-3] הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019

[4] ויקטור גרן, כרך ז': הגליל (ב), תרגום: חיים בן־עמרם, תיאור גיאוגרפי, היסטורי וארכיאולוגי של ארץ ישראל, ירושלים: יד יצחק בן־צבי, תשמ"ז, עמ' 33

[5] The survey of western Palestine : memoirs of the topography, orography, hydrography, and archaeology

[6] נתונים מסקר הכפרים 1945 בארץ ישראל, שהוצגו מחדש בספר Hadawi, Village statistics 1945, Classification of Land and Area Ownership in Palestine, Beirut, 1970, ומהספר נסרקו לאתר PalestineRemembered.com.

[7] ברוך קימרלינג ויואל שמואל מגדל, פלסטינים: עם בהיווצרותו, עמ' 141.

[8] עם התותחנים בגליל, הבוקר, 17 ביולי 1949

[9] Elias Shoufani, "The Fall of a Village", Journal of Palestine Studies, Vol. 1 No. 4, Summer, 1972; (pp. 108-121)

[10] בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים 1947–1949, עם עובד, 1991, עמוד 304.

[11] בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים 1947-1949, עם עובד, 1991, עמוד 323

[12] סריקה ועוצר לשם תפישת מסתננים, חרות, 17 בנובמבר 1949

[13] בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים 1947-1949, עם עובד, 1991, עמוד 320

[14] יהודה דמינסקי, דור חדש בכפר ערבי עתיק, זמנים, 22 בדצמבר 1953

[15] סופחו לרשת החשמל, חרות, 8 בינואר 1962

[16] תושבי מעיליה מנעו עלית מצפה לקרקע, דבר, 14 ביוני 1979

[17] טובה צימוקי, פעילות הערבים נגד הקמת מצפה הר זיו משקפת התנגדות לשליטתנו בגליל, דבר, 29 ביוני 1979

[18] יוסף צוריאל, נדחו העבודות להקמת מצפה הר זיו בגליל, מעריב, 4 ביולי 1979

[19] יואל דר, היום יוחל בעבודות פריצת הדרך למצפה החדש בהר זיו, דבר, 5 ביולי 1979

[20] במחסומים ובברד אבנים קידמו תושבי מעיליה בגליל את מפלסי הדרך להר זיו, מעריב, 10 ביולי 1979
המערכה על יישוב הגליל, מעריב, 13 ביולי 1979

[21] פרופיל מעיליא באתר הלמ"ס

[22] מזכיר אחד-הרבה תפקידים, מעריב, 26 בינואר 1966

[23] דובי זכאי, מעיליא: כפר יווני קתולי, באתר ynet, 20 בדצמבר 2002

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

מחוז הצפון
נפות	נפת רמת הגולן • נפת צפת • נפת עכו • נפת כנרת • נפת יזרעאל
ערים	בית שאן • טבריה • טמרה • יקנעם עילית • כרמיאל • מגדל העמק • מעלות-תרשיחא • נהריה • נוף הגליל • נצרת • סח'נין • עכו • עפולה • עראבה • צפת • קריית שמונה • שפרעם • מע'אר
מועצות מקומיות	אבו סנאן • אכסאל • אעבלין • בועיינה-נוג'ידאת • בוקעאתא • ביר אל-מכסור • בית ג'ן • בסמת טבעון • בענה • ג'דיידה-מכר • ג'וליס • ג'ש (גוש חלב) • דבורייה • דיר חנא • דיר אל-אסד • זרזיר • חורפיש • חצור הגלילית • טובא-זנגרייה • טורעאן • יאנוח-ג'ת • יבנאל • יסוד המעלה • יפיע • ירכא • כאבול • כאוכב אבו אל-היג'א • כסרא-סמיע • כעביה-טבאש-חג'אג'רה • כפר ורדים • כפר יאסיף • כפר כמא • כפר כנא • כפר מנדא • כפר תבור • מג'ד אל-כרום • מג'דל שמס • מגדל • מזרעה • מטולה • מסעדה • מעיליא • משהד • נחף • סאג'ור • ע'ג'ר • עיילבון • עילוט • עין מאהל • עין קנייא • פסוטה • פקיעין • קצרין • ראמה • ראש פינה • ריינה • רמת ישי • שבלי - אום אל-גנם • שלומי • שעב
מועצות אזוריות	אל-בטוף • בוסתאן אל מרג' • גולן • הגלבוע • הגליל העליון • הגליל התחתון • מבואות החרמון • מגידו • מטה אשר • מעלה יוסף • מרום הגליל • משגב • עמק הירדן • עמק המעיינות • עמק יזרעאל
מועצה מקומית תעשייתית	מגדל תפן
יישובים לשעבר	אבוקה • אחוזת נפתלי • אתגר • גבעות זייד • מחנה ישראל • שייח' בראק