אכילה בערב יום הכיפורים

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: ערוך בדרך הפרד"ס - נוהג ישן שהוחלף מזמן במדיניות אנציקלופדית במתכונת סטנדרטית. דרושים גם שיפור לשוני והיצמדות למסקנות, תוך השמטת ראיות והרחבות צדדיות..
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.


שגיאות פרמטריות בתבנית:חג

פרמטרים [ מצוות, טעמים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

ערב יום הכיפורים

Weinles On the eve of Yom Kippur.jpg
נחגג ט' בתשרי
מתקשר ל ראש השנה, יום הכיפורים

אכילה בערב יום הכיפורים היא מצווה לאכול בערב יום הכיפורים ואמרו חז"ל "כל האוכל ושותה בתשיעי – מעלה עליו הכתוב כאילו מתענה תשיעי ועשירי."[1]

שער ההלכה

מצות האכילה

'מצווה לאכול בערב יום כיפור ולהרבות בסעודה'[2]. ויש למעט בלימודו בערב יום הכיפורים כדי לאכול ולשתות[3].

שיעור האכילה

אם המצווה היא השלמה של סעודת יום טוב, שיעור האכילה יהיה כזית כשאר סעודות מצווה ויוצא ידי חובה אף אם לא אכל לחם.[4] המנחת חינוך מנגיד את מצוות האכילה למצוות עינוי ואיסור אכילה ביום הכיפורים, ועל פי זה החובה היא לאכול ככותבת ואין צורך באכילת פת.[5] לפי הסברה המקובלת בקרב הראשונים שהעניין הוא להקל או להכביד על הצום, אין שיעור מסוים, וככל הנראה העניין הוא לאכול לכל אורך היום, וגם לא נראה שיש חיוב פת, כיוון שהיא אינה מעלה או מורידה בעניין קושי או קלות הצום.

מסופר על הגר"א שנהג לאכול צימוקים במשך כל היום, כדי לא להפסיק ממצוות האכילה.[דרוש מקור]

תענית חלום

אסור להתענות בערב יום הכיפורים אפילו תענית חלום.[6] 'אכן אם מתיירא לנפשו ורוצה להתענות, יתענה עד סעודה המפסקת, מפני שמעיקר הדין מספיק כשיאכל פעם אחת בסעודה המפסקת.[7] ואם אינו מתענה בערב יום הכיפורים כלל, טוב שיתענה איזה יום אחר יום הכיפורים.[7]

נדר

מי שנדר שלא לאכול בשר חוץ מיום טוב, מותר לו לאכול בשר בערב יום כיפור, מפני שבלשון בני אדם ערב יום הכיפורים נקרא יום טוב. ומותר לו לאכול בשר בין בסעודה המפסקת, ובין במשך היום וכל אבל בלילה של ערב יום כיפור אסור.[8]

ודוקא בנודר ממש. אבל מי שלא נדר בהדיא, אלא שנוהג כך שלא לאכול בשר כי אם בימים שאין אומרים בהם תחנון, אזי אפילו בלילה של ערב יום הכיפורים מותר לאכול. ודווקא בלילה ממש, אבל לא מקודם לזה, אף על פי שהתפלל ערבית.[9]

הנוהֵג לא לאכול בשר

מי שנוהג שלא לאכול בשר בכל ימות החול כי אם ביום שאין אומרים בו תחנון מותר לאכול בשר אפילו בליל ערב יום הכיפורים וכל שכן ביום. אולם זה רק במקומות שאין אומרים הרבה סליחות בלילה שהן חושבין ליו"ט גם את הלילה אבל במקומות שמרבים בסליחות שאין חושבין את הלילה ליו"ט אין לאכול בשר בלילה[10] ואפילו במקומות שאין מרבים בו בסליחות לא יאכל בשר קודם צאת הכוכבים של ליל ערב יום כיפור אע"פ שהתפלל ערבית מבעוד יום לפי שאין חושבין ליו"ט אלא לילה ממש[11] שהרי אומרים תחנון אחר תפלת המנחה של ח' תשרי[12].

נשים

אשה חייבת לאכול בערב יום כיפור,[13] ויש שנסתפק בדבר, מפני כי יש סברא לומר דזה מצות עשה שהזמן גרמא ונשים פטורות, או שמא הן מחויבות כמו שהן מחויבות בעינוי, כנלמד מן הפסוק.[14]

שער האגדה

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אכילה בערב יום הכיפורים (אגדה)

שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הוּא לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ בָּעֶרֶב מֵעֶרֶב עַד עֶרֶב תִּשְׁבְּתוּ שַׁבַּתְּכֶם

ויקרא פרק כג לב

בדרך הדרש

נאמר בתורה ועניתם את נפשתיכם בתשעה לחדש בערב מערב עד ערב תשבתו שבתכם[15] ודרשו חז"ל[16] תני חייא בר רב מדפתי 'ועניתם את נפשותיכם בתשעה' וכי בתשעה מתענין והלא בעשירי מתענין אלא לומר לך כל האוכל ושותה בתשיעי מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. הטעם למצוות האכילה היא 'למען נחזק להרבות תפלה ותחנונים ביום הכפורים ולשית עצות בנפשנו על התשובה ועיקריה'.[17] והוא מאהבת הקב"ה לישראל שלא ציוום להתענות אלא יום אחד בשנה ולטובתם לכפר עוונותיהם וציוום שיאכלו וישתו תחלה שלא יזיק להם העינוי .ועוד שכל הקובע סעודה בערב יום הכפורים היא בכדי להראות שמחתנו בהגיע זמן כפרתנו, ותהיה לנו לעד על דאגתנו לאשמתנו ויגונותינו לעונותינו.[18]

יש אומרים בטעם מצוות האכילה בתשיעי שהואיל והעינוי מתוך העונג הוא יותר קשה לכן החשיבו חז"ל זאת כשתי תעניות באומרם כאילו התענה תשיעי ועשירי .[19] אמנם יש שדחו טעם זה ואמרו שאין זה נכון על פי הנראה בחוש שכשאדם אוכל מאכלים טובים נוח יותר להתענות למחר כי נותנים לו כח יותר, אין לו על ידי זה עינוי גדול יותר מחר.[20]

יש שסוברים שמצוות אכילה בערב יום הכפורים היא בעצם הקדמה של סעודת יום טוב שלא יכולה להתקיים במהלך היום עצמו בשל מצוות הצום והעינוי.[21]

בדרך הסוד

על דרך הסוד האוכל ושותה בערב יום הכיפורים בכוונת מצוה, מעלה את הצורה הפנימית של האכל הנאכל למדרגם אדם, וצורת האוכל הנאכל כשהוא במדרגת אדם שעושה את מצות התענית אחר כך ביום הכיפורים. ולכן זה כאלו התענה תשעי ועשירי כי צורת הנאכל מתענה עמו.[22] ויתר מכך משום שביום הכיפורים כל איש מישראל שב בתשובה מסתמא ועולה למדריגה גדולה, וכאלו מקריב את עצמו לקרבן, לכך מצוה שיאכל וישתה בתשיעי, כדי שניצוצי הקדושה אשר נשארו בקרבו יעלו עמו אז, ובזה יהיה להם עליה גדולה[23] ועל פי זה יש שביארו את זה שכתבה התורה ועניתם את נפשותיכם לשון רבים. שציותה התורה שיענה בתענית הקדוש הזה נפשו ונפש דומם צומח חי מדבר עמו על ידי שאכל ושתה בתשיעי, ולכן אמרה התורה ועניתם את נפשותיכם, היינו נפש עצמו ונפש דומם צומח חי מדבר אשר בקרבו,[24]

בדרך החסידות

בדרך החסידות נאמר שיום הכפורים הוא בחינת עולם הבא שאין בו לא אכילה ולא שתיה רק צדיקים יושבים ונהנים מזיו השכינה. וצריך הכנה לתענוג הגדול ההוא שיוכלו לקבלו. וזה נעשה על ידי אכילה ושתיה בערב יום כיפור שהיא הכנה וכלי לקבל התענוג. והוא בסוד ויחזו את האלהים ויאכלו וישתו (שמות כ"ד, י"א) שהיו נהנים מזיו השכינה על ידי ויאכלו וישתו. ונמצא שצריך לתקן ולעשות כלי תחלה כדי שיוכלו אחר כך להכנס לפנים לתענוג הגדול.[25]

יש שכתבו בלשון אחר שיום הכיפורים הוא יום מיוחד ונבדל מכל ימות השנה, שזה היום הוא למעלה כל הימים ולמעלה מן הטבע. והוא יום מעין עולם הבא שאין בו אכילה ושתיה, ויום הביטול אליו יתברך לגמרי. ויום זה הוא באמת יום שמחה מאוד לבני ישראל. אך אין יכולים להידבק בשמחה זאת כראוי בעודנו בעולם הזה ובטבע. ועל ידי שמחת אכילה ושתייה בתשיעי יכולים להידבק בהארת יום הכיפורים אחר כך ביום העשירי.[26]


הערות שולים

  1. מסכת יומא דף פא דף ב, בשם חייא בר רב מדפתי
  2. שולחן ערוך אורח חיים · תרד · א
  3. והוסיף במגן אברהם  שם
  4. תשובות והנהגות, ה, קפז.
  5. מנחת חינוך מצווה שיג
  6. הרמ"א שם משם המהרי"ל
  7. 7.0 7.1 משנה בוררה שם
  8. משנה ברורה אורח חיים · תרד · א
  9. משנה ברורה אורח חיים · תרד · א
  10. של"ה ריש מסכת יומא (רכז, ב) ד"ה וענין ליל. מ"א סק"א.
  11. מ"א שם.
  12. לבוש סי' קלא ס"ו. של"ה שם. מ"א שם. וכ"ה בסידור (לפני למנצח).
  13. שו"ת כתב סופר (או"ח סימן קי"ב) בשם מהרי"ל במנהגיו [הלכות ערב יו"כ סימן ט]
  14. רבנו עקיבא איגר בתשובה סי' ט"ז, וכן מביא ה[[מנחת חינוך (ספר)|]] (מצוה שיג) בשם ספר שלא היה בידיו ושלא זכר את מסקנתו.
  15. ויקרא כג לב
  16. ראש השנה דף ט, א;
  17. שערי תשובה שער רביעי אות ח
  18. שערי תשובה שער רביעי אות ח
  19. פרי צדיק לערב יום הכפורים - אות ד בשם הגהות הזוהר הקדוש
  20. ספר פרי צדיק לערב יום הכפורים - אות ד, וכתב שם עוד בלאו הכי קשה הרי רש"י כתב טעם האכילה ושתיה כדי שיוכל להתענות והוא אמר בהיפך. וגם במדרש הנ"ל אמר שהוא ליקרא דיום הכפורים ולפי דעתו הוא להיפך ומה יקרא דיום הכפורים יש בזה שירגיש עינוי יותר
  21. רבנו יונה, מובא בריטב"א בחידושיו למסכת ראש השנה דף ט עמ' א.
  22. כתבי הרמ"ע מפאנו - מאמר מעין גנים - חלק שני
  23. ישמח משה - פרשת בראשית דף ט ע"א
  24. ישמח משה - פרשת בראשית דף ט ע"א
    וביאר עוד שלכן המשיכה התורה ואמרה: בתשעה לחדש, כלומר על ידי תשעה לחדש היינו על ידי אכילת תשעה לחדש, ואם כן ועניתם את נפשותיכם כמשמעו, וממילא מוכח דמצוה לאכול בתשיעי, והיא פלא בס"ד.
  25. מאור עינים - פרשת האזינו
  26. שפת אמת - דברים - ליום כפור - שנת [תרמ"א] ו[תרנ"ב]