מרעה
מרעה הוא שטח אדמה ועליו צמחייה המשמש לרעיית בעלי חיים; אם לרעיית מקנה כחלק ממערכת חקלאית או טבעית ואם לרעיית חיות בר בסביבתן הטבעית. לפני התפתחות החקלאות התעשייתית היה המרעה מקור המזון העיקרי בגידול מקנה כגון בקר, צאן וסוסים. השימוש במרעה על ידי בני אדם עדיין נפוץ, במיוחד באזורים צחיחים בהם הקרקע אינה מתאימה לעיבוד חקלאי. באזורים ממוזגים יותר קיים, בייחוד בעולם המערבי, שימוש במרעה לצורך גידול בעלי חיים בשטח פתוח וחקלאות אורגנית[דרוש מקור]. בדרך כלל השימוש במונח "מרעה" הוא עבור יונקים, אולם מונח זה מקובל גם בהתייחס למרחבי ההזנה הצמחית של עופות ודבורים.
צמחיית המרעה
צמחיית המרעה יכולה לכלול מינים שונים של עשב, צמחי קטנית, בעלי פרחים, שיחים ואף עצים.
קיימת שיטה מכוונת לרעיית בקר ובהמות נוספות בתוך מטעים[1]. בעלי החיים ניזונים מהעשב שגדל בין העצים ובה בעת הם מדשנים את העצים בזבל אורגני. העצים עצמם מספקים לחיות צל ומסתור[2].
סוג הקרקע, ומאפיינים אקלימיים כגון כמות משקעים ורמות טמפרטורה הם משתנים בעלי חשיבות בממשק המרעה.
בממשק החקלאי המודרני קיים גם מרעה זרוע. המרעה הזרוע יכול להיות זרוע בגידול חד-שנתי או בגידול רב-שנתי, בממשק בעל או שלחין.
ראו גם
לקריאה נוספת
- החי והצומח של ארץ-ישראל : אנציקלופדיה שימושית מאוירת, כרך 12 – צמחים ובעלי-חיים במשק האדם, עורך - ארנון יצחק, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1998, עמ' 53–56
- על צומח בעלי חיים ואנשים http://il1.activepoint.com/Yad_mire2016/
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ סילוופסטורה (Silvopastura)
- ^ ניר חסון, לכו לסגור את הברז: עוד חמישה פתרונות בהישג יד למשבר האקלים, הארץ, 29 בנובמבר 2020
