מר ינוקא ומר קשישא בני רב חסדא
מר ינוקא ומר קשישא בני רב חסדא הם שני אמוראים שחיו בדור החמישי לאמוראי בבל.
שמותיהם
מר ינוקא ומר קשישא, מוזכרים בתלמוד פעמים נדירות[1]. משמעות השמות היא "ילד" ו"קשיש", ושני הסברים ניתנו לכך: רש"י פירש: "שני בנים היו לרב חסדא, ושם שניהם שווין, אלא שהגדול קורין לו מר קשישא ולצעיר קורין לו מר ינוקא"[2]. ואילו בעלי התוספות חלקו על פירושו של רש"י וכתבו להפך: "הוא הגדול, ועל שם שנולד בינקותו של רב חסדא קרי ליה מר ינוקא. ומר קשישא הוא הצעיר, ונולד בקשישותו של רב חסדא"[3].
זהותם
בזיהוים של מר ינוקא ומר קשישא כבני רב חסדא יש קושי מסוים. החוקר הרב אהרן היימן העלה אפשרות שאביהם הוא אדם אחר שנקרא רב חסדא, ואינו האמורא המפורסם רב חסדא. זאת מפני שמר קשישא נמצא פעמים רבות בתלמוד הבבלי במשא ומתן הלכתי עם רב אשי, שנפטר כ-118 שנה אחרי רב חסדא, וכדברי הרב היימן ”ואם מר ינוקא נולד בינקותיה דרב חסדא איך יהיה בישיבת רב אשי, שהוא קרוב לשתי מאות שנה?!”[4]. אבל במפרשים מקובלת הקביעה שמר ינוקא ומר קשישא הם בני האמורא המפורסם רב חסדא. ואף הרב היימן חזר בסופו של דבר להסביר כדברי המפרשים, והשיב על קושייתו: ”לכן נראה לי שבאמת היו בני רב חסדא הנודע, אך נולדו קרוב לפטירת רב חסדא, והראשון נקרא בשם ינוקא והשני בשם קשישא, ולכן לא מצינו בשום מקום שידברו עם אביהם או שיאמרו הלכה בשמו, וזה יען כי לא זכו להכירו מעולם”[5]. ההיסטוריון הרב זאב יעבץ שיער כי מר ינוקא ומר קשישא אינם בנים נוספים של רב חסדא, אלא כינויים לשניים מבניו שנזכרו לעיל[6].
הערות שוליים
- ^ אחת מהם: בבלי, בבא בתרא ז ע"ב, תוספות בבא קמא קמא ע"א ד"ה לדידי.
- ^ פירוש רש"י, כתובות פט ע"ב ד"ה מר ינוקא.
- ^ תוספות בבא בבא בתרא ז ע"ב ד"ה מר ינוקא.
- ^ כן נכתב גם ב"אנציקלופדיה לחכמי התלמוד והגאונים" (בעריכת ד"ר מרדכי מרגליות), ערך מר ינוקא ומר קשישא (כרך ב).
- ^ ראו תוספות בבא קמא דף קמא ע"א ד"ה לדידי; הרב אהרן היימן, "תולדות תנאים ואמוראים", ערך רב חסדא (כרך ב) וערך מר ינוקא ומר קשישא (כרך ג).
- ^ "תולדות ישראל" כרך ז עמ' 137.
