משה הלברטל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-dialog-error.svg
ערך זה דורש שכתוב מפני אי התאמת אופיו או תכניו למדיניות המכלול. ייתכן שהמידע המצוי בערך זה מכיל דברי כפירה, כתוב מנקודת מבט חילונית, או שאין בו הבדלה בין קודש לחול ובין דת ישראל לדתות העמים.
ניתן להיעזר בשכתוב ערך זה במדריך לעריכה באספקלריה תורנית. אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך זה דורש שכתוב מפני אי התאמת אופיו או תכניו למדיניות המכלול. ייתכן שהמידע המצוי בערך זה מכיל דברי כפירה, כתוב מנקודת מבט חילונית, או שאין בו הבדלה בין קודש לחול ובין דת ישראל לדתות העמים.
ניתן להיעזר בשכתוב ערך זה במדריך לעריכה באספקלריה תורנית. אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית פילוסוף ריקה.

משה הַלְבֶּרְטל (נולד ב-1958) הוא פרופסור מן המניין בחוגים למחשבת ישראל ולפילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים, חבר סגל בית הספר למשפטים של המרכז הבינתחומי הרצליה[1], ופרופסור מן המניין ומופקד הקתדרה על שם גרוס בבית הספר למשפטים באוניברסיטת ניו יורק. בשנת 2010 נבחר לחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים[2].

ביוגרפיה

אביו נולד בלאנצוּט (Łańcut) שבגליציה והגיע כפליט שואה לאורוגוואי, ואמו ילידת ירושלים נסעה ללמד עברית במונטווידאו. משה הלברטל נולד במונטווידאו בירת אורוגוואי, ולאחר שלוש שנים בבואנוס איירס הגיע בגיל שמונה לירושלים.

למד בישיבת ההסדר הר עציון[3], ובמסגרת זו גם עשה את שירותו הצבאי, ולאחר מכן למד מהתואר הראשון ועד הדוקטורט בחוגים למחשבת ישראל ולפילוסופיה כללית באוניברסיטה העברית. סיים את התואר הראשון ב-1984, נושא עבודת הדוקטורט שלו היה: "ערכים כקריטריונים פרשניים בהלכה היהודית", והיא נכתבה בהדרכתם של פרופ' מנחם אלון ופרופ' אבישי מרגלית. קיבל את הדוקטורט ב-1989[4]. שהה כעמית ב-Society of Fellows באוניברסיטת הרווארד בשנים 1992-1988; מונה למרצה במחלקות לפילוסופיה יהודית ולפילוסופיה כללית באוניברסיטה העברית ב-1992 במסגרת מלגת אלון; משמש כעמית במכון הרטמן החל משנת 1992, מונה למרצה בכיר באוניברסיטה העברית ב-1996; שהה כפרופסור אורח בבית הספר למשפטים שבאוניברסיטת הרווארד בשנת 1996; מונה לפרופסור מן המניין באוניברסיטה העברית ב-1999; שהה כפרופסור אורח בבית הספר למשפטים באוניברסיטת פנסילבניה בשנת 2000; הופקד על הקתדרה על שם גרוס בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת ניו יורק בשנת 2002. בנוסף, הוא מלמד פילוסופיה פוליטית ויהודית בתכניות המנהיגות של מכון מנדל למנהיגות בירושלים.

בשנת 1999 זכה הלברטל בפרס מיכאל ברונו מטעם יד הנדיב[5]. ספרו "בין תורה לחכמה: רבי מנחם המאירי ובעלי ההלכה המיימונים בפרובאנס" זכה בפרס גורן-גולדשטיין בשנת 2001 בקטגוריית החיבור הטוב ביותר במחשבת ישראל בשנים 1997–2000. הלברטל קיבל תואר דוקטור לשם כבוד מטעם הסמינר התאולוגי היהודי בניו יורק בשנת 2008.

הלברטל היה בין מייסדי תנועות השמאל הדתיות "עוז ושלום" ו"נתיבות שלום". לאחר מכן היה פעיל בתנועת "מימד". היה ממנסחי "רוח צה"ל", הקוד האתי של הצבא, יחד עם פרופ' דני סטטמן, פרופ' אבי שגיא ופרופ' שאול סמילנסקי[6]. כן כיהן כחבר הנהלת האגודה לזכויות האזרח.

היה נשוי לד"ר טובה הרטמן-הלברטל, ולהם שלוש בנות. אחיו הוא הפובליציסט והמשפטן החרדי דב הלברטל.

מחקריו וספריו

תחומי עיסוקו של משה הלברטל הם: פילוסופיה של ההלכה, המחשבה היהודית של ימי הביניים, קבלה ופילוסופיה, וכן: אתיקה ומחשבה פוליטית בפילוסופיה כללית.

Idolatry

"עבודת אלילים", הוא ספרו הראשון של משה הלברטל. הספר נכתב בצוותא עם פרופ' אבישי מרגלית וראה אור בהוצאת אוניברסיטת הרווארד בשנת 1992. הספר בנוי משני מוקדים: האחד הוא הניסיון לתאר תפיסות שונות של שאלת האלילות ביהדות במגמה להראות כיצד שינויים בתפיסת האלילות וההבנה של מה זו אלילות משקפים תמורות בתפיסת הא-ל. המוקד השני הוא מתן הסבר על משמעות ביקורת האלילות בתולדות המחשבה הפילוסופית והפוליטית במערב, כפי שביקורת הטעות האלילית הופכת לביקורת האידאות אצל בייקון וביקורת הפטישיזם אצל מרקס.

People of the Book: Canon, Meaning and Authority

"עם הספר - קנון, משמעות ואוטוריטה" - הוא ספרו השני של הלברטל, שיצא לאור בהוצאת אוניברסיטת הרווארד בשנת 1997. הספר עוסק בתיאור המסורת היהודית כמסורת שמתגבשת סביב טקסטים בעלי סמכות. הספר מנתח מהי התופעה של קנוניזציה ואת הפונקציות השונות של קנון, איך ספר מקבל סמכות ומה הם ההשלכות של קנוניזציה על משמעותו של ספר. הנחתו של הלברטל היא שקנוניזציה אינה רק הענקת סמכות למשמעות נתונה, אלא היא גם יוצרת שינוי רדיקלי במשמעות של הספר שהוענקה לו סמכות. בין היתר עוסק הספר בהבחנה בין קנון נורמטיבי שעניינו יצירת נורמות בעלות סמכות, לקנון פורמטיבי שעניינו יצירת מצע תרבותי משותף לבני הקהילה. כמו כן הספר דן בעיצוב הקוריקולום במסורת היהודית, בעימותים שנלוו לתהליך זה, ובהשלכות התרבותיות והפילוסופיות של המחלוקות הללו.

מהפכות פרשניות בהתהוותן: ערכים כשיקולים פרשניים במדרשי הלכה

זהו עיבוד של עבודת הדוקטורט של הלברטל, שראה אור בהוצאת מאגנס בשנת 1997, מהדורה שנייה הודפסה ב-1999. הספר עוסק בשילוב של תורות הפרשנות עם פילוסופיה של ההלכה, כשהשאלה שעמדה על הפרק היא מהו המקום של שיקולים ערכיים כקריטריונים פרשניים בפרשנות הלכתית. לשאלה הזו יש השלכות רחבות על היחס בין חוק ומוסר וגם על תולדות ההלכה. ביתר פירוט הלברטל ניסה לשאול: אם ועד כמה כשפרשן עומד בפני כמה אופציות סמנטיות של הטקסט, האם הוא יכול לברור אחת מהן בגלל העדיפות הערכית שלה בעיניו. לשאלה זו יש השלכות רחבות על היחס בין מוסר והלכה וגם על השאלה האם פרשן יכול להביא את הערכים והשיפוטים שלו לפרשנות של כתבי הקודש. הלברטל הראה כיצד העלייה של ערכים חדשים והשילוב שלהם כקריטריונים פרשניים בעולם של חז"ל יוצרים תמורות משמעותיות בתולדות ההלכה.

בין תורה לחכמה: רבי מנחם המאירי ובעלי ההלכה המיימונים בפרובאנס

הספר יצא לאור בהוצאת מאגנס לראשונה ב-2000 ומהדורה שנייה ב-2001. הספר עוסק בקשר בין פילוסופיה והלכה בין בעלי הלכה שאחרי הרמב"ם בפרובאנס, ובעיקר בכתביו של מנחם המאירי שחי ופעל במחצית השנייה של המאה השלוש עשרה. הספר מנתח את היחסים בין פילוסופיה והלכה בכתבי המאירי ובעיקר בחיבורו הגדול "בית הבחירה". בין היתר הוא גם מטפל בתפישת הסובלנות הדתית הייחודית והמקורית של מנחם המאירי[7].

סתר וגילוי: הסוד וגבולותיו במסורת היהודית בימי הביניים

הספר ראה אור בהוצאת ארנה הס בשנת 2001, גרסה מורחבת שלו יצאה לאור בשנת 2007 בהוצאת אוניברסיטת פרינסטון בשם Concealment and Revelation: Esotericism in Jewish Thought and its Philosophical Implication. הספר עוסק בתפקיד התרבותי של הסוד במחשבה היהודית בימי הביניים, מתוך הנחה שכל השיטות הגדולות של המחשבה היהודית בימי הביניים: פילוסופיה, קבלה ואסטרולוגיה, מציגות את עצמן כרובד הסוד של המסורת. הספר מצביע על תפקיד המדיום של הסוד כתמורה שעוברת היהדות בימי הביניים. הפרק האחרון של החיבור עוסק בשאלות היסוד הפילוסופיות והפוליטיות של המתח בין סתר לשקיפות[8].

על דרך האמת: הרמב"ן ויצירתה של מסורת

הספר יצא לאור בהוצאת כתר ומכון שלום הרטמן ב-2006. הספר עוסק ברמב"ן כמקובל ובעל הלכה והוא מטפל בתפישות ההלכה והקבלה שלו והזיקה ביניהן. הפרקים הראשונים של הספר מנתחים את הפילוסופיה של ההלכה של הרמב"ן ואת תפיסתו את ההיסטוריה של ההלכה ומקומו הייחודי בהיסטוריה זאת. הפרקים הבאים מנתחים את תפיסת העולם של הרמב"ן כמקובל ביניהן את תורת הנס, תורת הבריאה וההתגלות, תפיסת ההיסטוריה, מושג החטא והחוק, טעמי המצוות והיחס שבין ההלכה והקבלה במשנתו[9].

הרמב"ם: רבי משה בן מיימון

ספר זה ראה אור בהוצאת מרכז זלמן שזר בשנת 2009, במסגרת הסדרה של גדולי הרוח והיצירה בעם היהודי. זהו ניסיון לספק תמונה של הביוגרפיה ותפיסת הדת של הרמב"ם ושל היחס בין הלכה ופילוסופיה בכתביו. הספר עומד על תודעתו העצמית של הרמב"ם כמחולל תמורה עמוקה בתפיסת היהדות, הן בהבניית ההלכה באמצעות חיבורו הגדול "משנה תורה", והן ברגישות הפילוסופית והדתית החדשה שאותה הוא שילב לליבה של היהדות[10].

עוד מספריו

  • Concealment and Revelation: Esotericism in Jewish Thought and its Philosophical Implications (Princeton University Press, 2007) (extended version of the Hebrew original)
    • Maimonides: Life and Thought (Princeton University Press, 2013)
    • The Birth of Doubt: Confronting Uncertainty in Early Rabbinic Literature (Brown Judaic Studies, 2020)
    • Nahmanides: Law and Mysticism (Yale University Press, 2020)
  • On Sacrifice (Princeton University Press 2012)[11]

ספרים בעריכתו

  • על האמונה: עיונים במושג האמונה ובתולדותיו במסורת היהודית, עורכים: משה הלברטל, דוד קורצווייל, אבי שגיא, הוצאת כתר 2005[12].

מאמריו

פרסים

בתשע"ג זכה בפרס של Jewish National Book Award בקטגוריית המלגות לרמב"ם לספרו Maimonides: Life and Thought (Princeton University Press, 2013)[13].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0