רבי משה לנדינסקי
 | |
| לידה |
1862 תרכ"ב קנישין |
|---|---|
| פטירה |
23 במרץ 1938 (בגיל 76 בערך) כ' באדר ב' תרצ"ח |
| מקום קבורה | ראדין |
הרב משה לנדינסקי (תרכ"ב, 1862 - כ' באדר ב' תרצ"ח, 23 במרץ 1938) היה ראש ישיבת ראדין במשך כארבעים שנה.
תולדותיו
נולד בעיירה קנישין הסמוכה לביאליסטוק, בנם של דוד וצביה לנדינסקי. בצעירותו למד תקופה קצרה בעיר מולדתו ואחר עבר ללמוד אצל הרב שבתי וולך ששימש כגאב"ד בעירו רזנאי.
בגיל 22 נשא לאישה את בת הגביר הרבני רבי ישראל ניימן, אף הוא מקנישין. לאחר נישואיו נמנה עם אברכי כולל ברודסקי בוולוז'ין. שם למד כשמונה שנים, כאשר בשלוש השנים הראשונות לא עזב את המקום, ולא התראה אפילו עם אשתו וביתו הקטנה[1].
בשנת תר"ס (1900) נקרא על ידי החפץ חיים לכהן כראש הישיבה בישיבתו בראדין, בהמלצת מורו הנצי"ב מוולוז'ין. כעבור שנים אחדות מונה לצדו הרב נפתלי טרופ. בכל הזמן הזה עמד לימין החפץ חיים ואף ערך לו אחדים מספריו[1].
בתקופת מלחמת העולם הראשונה, לאחר שהרוסים נסוגו והצבא הגרמני התקרב לראדין, התקבלה החלטה שהישיבה תתפצל לשתיים, חלק אחד יישאר בראדין והשני ינוע לתוך רוסיה. רוב התלמידים, ובהם החפץ חיים והרב טרופ, עזבו את ראדין, והמיעוט ובתוכו הרב לנדינסקי נותר בראדין. בשנת תרפ"א (1921) שבו הגולים לראדין. הרב לנדינסקי קיבל את פניהם בתחנת הרכבת. אולם בניין הישיבה היה הרוס ונטוש והתלמידים נאלצו להשתכן בבית המדרש המקומי. עם הזמן שבה הישיבה למסלולה בהנהגתם של הרב לנדינסקי והרב טרופ.
בשנת תרפ"ח (1928) נפטר הרב טרופ ולצדו של הרב לנדינסקי מונו שני ראשי ישיבה צעירים, הרב ברוך יוסף פייבלזון (חתנו של הרב טרופ) והרב מנחם מנדל זקס (חתנו של החפץ חיים).
לאחר פטירת החפץ חיים הורע מצבה הכלכלי של הישיבה והרב לנדינסקי נאלץ לנסוע ללונדון כדי לגייס כסף להחזקת הישיבה.
נפטר בכ' באדר ב' תרצ"ח ונקבר בבית העלמין בראדין.
צאצאו, הרב חיים פלאטו, הקים את ישיבת ראדין בנתניה. בנו של הרב פלאטו, מנחם מנדל, פרסם את הספר "בשבילי ראדין", על הישיבה בראדין ותולדות חייו של הרב לנדינסקי.
צאצאיו
- צירל, אשת הרב אברהם ישראל משה סלומון, הרב מחרקוב. בנם הוא הרב דוד סלומון. ונכדם הוא הרב ברוך שמעון סלומון.
- הרב נחמן דוד לנדינסקי - מייסד ישיבת גייטסהד באנגליה, וראש הישיבה הראשון שלה. עבר לניו יורק, שם כיהן בישיבת חפץ חיים.
- דאבא, אשת הרב אברהם סחרוב, אב"ד טרובי (טראקי) הסמוכה לוילנה. נספה בשואה עם כל משפחתו, מלבד בתו צביה, אשת הרב שמואל דוד וואלקין. בנם הוא הרב חיים וואלקין.
- פריידא, אשת הרב זלמן פליטניק, אב"ד ליברפול ובסוף ימיו רב בישיבת דבר ירושלים[2]
- אלכסנדר זיסקינד לנדינסקי הי"ד, התגורר בווקשנה שבליטא, ונספה בשואה.
- הרב מרדכי לנדינסקי - רב בנובופהוסט בפולין, לימים ר"מ ומנהל ישיבת "חפץ חיים" בניו יורק
לקריאה נוספת
- מנחם מנדל פלאטו, בשבילי ראדין, דברי ימיה של הישיבה משולבים בסיפור תולדות חייו של מרן הגאון משה לונדינסקי
קישורים חיצוניים
- אשר זלקא ראנד (עורך), "הרב ר' משה לאנדינסקי זצ"ל", תולדות אנשי שם ח"א, ניו יורק, תש"י, עמ' 70–71, באתר HebrewBooks
- 'לנדינסקי ר' משה', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 65 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1263).
- ישיבת ראדין, דוד זריז באתר דעת
- ישראל שפירא, ככה יעשה לראש ישיבה שלא התקדם לשיטה הליטאית, באתר כיכר השבת
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אשר זלקא ראנד (עורך), "הרב ר' משה לאנדינסקי זצ"ל", תולדות אנשי שם ח"א, ניו יורק, תש"י, עמ' 70–71, באתר HebrewBooks.
- ^ עליו ראו: יצחק אלפסי, דורשי ציון בפועל, ירושלים תשס"ו, עמ' 351.
