משל

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

משל הוא סיפור אלגורי (שיש לו משמעות מעבר לתוכנו המפורש והגלוי) קצר עם מוסר השכל השייך לסוגת הסיפור העממי יחד עם המעשייה, האגדה, הפתגם והמכתם (Epigram).

ברוב המקרים המשל דן במלך ושרים או בבעלי חיים אשר לעתים עוברים תהליך של האנשה. שימוש בחיות, או בפשוטי עם, יצורי בריאה פחותי חשיבות ומעמד בעיני המאזין, כנושאי המסר, מטרתו להנמיך הגנותיו, להחליש התנגדותו של המקשיב למסר, לאפשר לו הפעלת שיפוט על נושאי המסר ובעקיפין על עצמו, ובכך להקל על הפנמת מוסר ההשכל.

בספרי הנביאים משתמשים רבות במשלים כדי להעביר מסרים למלך או לעם. על שלמה המלך מסופר שידע משלים רבים ולפי המסורת אף כתב את ספר משלי שבו משלים רבים. משל מפורסם מהתנ"ך הוא "משל יותם" המוכר גם כמשל העצים (שופטים, ט', ז'-כ').

לרוב, המשל משמש כאמצעי חינוכי להעברת מסרים מוסריים או התנהגותיים.

נמשל

נמשל הוא המסר הסמוי (לפעמים גם ביטוים) שהמשל מרמז אליו - אין המשל בא אלא לשם הלקח הנלמד ממנו. לעתים מצורף למשל מסר גלוי והוא מאמרי החוכמה, המוסר והמסקנות מופיעים בסוף המשל או בראשו. לפעמים הנמשל סמוי ועלינו לחשפו בכוחות עצמנו.

ההבחנות בין משל לבין הנמשל:

  • המשל הוא סיפור פרטי, לעומת הנמשל שהוא אמירה כוללנית לגבי בני האדם.
  • המשל הוא המחשה, לעומת הנמשל שהוא אמירה מופשטת.

משל יכול להביא לא רק נמשל אחד או לקח אחד בלבד, אלא לעתים ניתן להפיק ממשל לקחים שונים ומגוונים. הנמשל הוא מסר תועלתי-מעשי ומטרתו להעמיד את האדם על המציאות, על הטבע האנושי ועל דרכי התמודדות הטובים והיעילים ביותר עם מציאות שכזו.

המסר צריך להיות ברור וחד משמעי, על מנת שהקורא ייצמד לעיקר ויפיק מן המשל בדיוק את המשמעות שאליה המתכוון הממשל.

בסיפורי המשל התייחסות אל הנמשל והלקח היא כאל דבר אחד ושלם שאינו ניתן להפרדה. כל אמירות כוללניות שבסוף המשל הן נמשל, ויש נמשל שמנוסח כלקח והוראתו יותר ממשית: "עשה כך", או "אל תעשה כך".

למשל יש יתרון על הטפת מוסר ישירה בכך שהסיפור מעניין את השומע (לרוב הילד), מוסר ההשכל נקלט יחד עם הסיפור, והשומע ייזכר בסיפור כולו בסיטואציה המתאימה ויזכור מה היה הנמשל.

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0