נביאים ראשונים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נביאים ראשונים הוא שם כולל לארבעת הספרים הראשונים בסדרת הנביאים, שהיא הסדרה השניה בתנ"ך. ספרים אלו הם חלק מתורה שבכתב, ויש להם דין כתבי הקודש.

ספרי נביאים ראשונים

ספרי נביאים ראשונים הם ספר יהושע ספר שופטים ספר שמואל וספר מלכים. ספרים אלו ממשיכים את הרצף ההיסטורי משעת פטירת משה לאורך ההיסטוריה של ישראל בארץ, מכניסתם בראשות יהושע, ועד גלות בבל.

הספרים שמים דגש על המאורעות ההיסטוריים ואינם כוללים נבואות ארוכות, או דברי חכמה של השופטים הנביאים או המלכים, זאת למרות שבתקופה המתוארת בספרים אלו ניבאו ישעיהו ירמיהו ורוב נביאי תרי עשר. כמו"כ בתקופה זו חוברו ספר תהילים וכל ספרי שלמה.

רבי יצחק אברבנאל מסביר כי ספרי נביאים ראשונים נועדו לספור ההיסטורי של תקופת המלכים והשופטים, ולכן לא הובאו בהם נבואות שלא הוצרכו להבנת הסיפור[1]. הוא כותב טעם נוסף להפרדת הנבואות מהסיפור ההיסטורי, כדי לא להכביד על המעיין.

תוכן הספרים

ספרי נביאים ראשונים כתובים ברצף כרונולוגי מתמיד, למעט כפילויות מעטות[2], וסיפורים ספציפיים שאינם מובאים על פי הסדר הכרונולוגי[3].

ספר יהושע כולל בתוכו את הסיפור ההיסטורי בתקופת יהושע. הספר מתחיל במינויו של יהושע ע"י ה' לממשיך של משה ומסתיים במותו של יהושע וקבורתו בתמנת חרס. הספר כולל בתוכו את סיפור הניסים שעשה יהושע, קריעת הירדן, והעמדת השמש, וכן את סיפור כיבוש הארץ והנחלתו.

ספר שופטים ממשיך בתיאור חלוקת הנחלות, ולאחר מכן מתאר את תקופת השופטים שכולל עליות ומורדות במצבם הכלכלי והבטחוני של עם ישראל. את תקופת השופטים חותם סיפורו של שמשון. בסוף הספר מופיעים סיפור פסל מיכה, וסיפור פילגש בגבעה. הפרשנים חלוקים אם מעשים אלו סודרו בצורה כרונולוגית, או שאירעו בתקופות קדומות יותר וסודרו בסוף הספר בגלל אי שיוכם לשופט ספציפי.

ספר שמואל ממשיך את הסיפור ההיסטורי מסוף תקופת השופטים, ועד לתחילת תקופת המלכים. רובו של ספר שמואל א' עוסק בתקופת שאול המלך, ורדיפותיו אחרי דוד המלך. שמואל א' מסתיים במות שאול. ספר שמואל ב' מתחיל במות שאול ומאבק הירושה בין אנשי דוד ואנשי איש בושת, ושאר הספר עוסק בתקופת מלכותו של דוד המלך. הספר מסתיים בסיפור המגפה ובניית המזבח בגורן ארונה היבוסי.

ספר מלכים כולל את כל תקופת המלכים, החל מימיו האחרונים של דוד המלך ועד הגליית צדקיהו המלך האחרון לבבל. הספר כולל בתוכו את פיצול ממלכת ישראל וממלכת יהודה, וקורות שתי הממלכות מתחילתם לסופם. את הספר חותם רצח גדליה בן אחיקם שהיווה את מכת המוות ליישוב היהודי בארץ ישראל.

סגנון הספרים

ספרים אלו כתובים בסגנון פשוט, המזכיר מאד את סגנון התורה. לשון מליצית או שירית כמעט ואינה מופיעה בספרים אלו (בשונה מספרי נביאים אחרונים), למעט שירת דבורה[4] תפילת חנה[5], ושירת דוד[6].

מחברי הספרים

בברייתא[7] מייחסים את ארבעת הספרים לשלושה כותבים בלבד: "יהושע - כתב ספרו (=ספר יהושע), שמואל - כתב ספרו (=ספר שמואל), ושופטים... ירמיה - כתב ספר מלכים".

הערות שוליים

  1. ^ הקדמה לנביאים ראשונים
  2. ^ לדוגמא ראו שופטים פרק ב', חזרה על סיפור מותו וקבורתו של יהושע
  3. ^ ראה הסיפורים בסוף ספר שופטים, ודברי הפרשנים שם.
  4. ^ שופטים פרק ה
  5. ^ שמו"א פרק ב
  6. ^ שמוא"ב פרק כ"ב
  7. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף ט"ו עמוד ב'.