נהר כבר
נהר כְּבָר היה תעלת מים מלאכותית, או מערכת תעלות, שנבנתה בבבל באלף הראשון לפנה"ס למטרות השקיה ותחבורה. תוואי התעלה איננו ידוע כיום בוודאות וקיימת מחלוקת בין חוקרים בנושא זה.
שמה של התעלה מופיע לראשונה במקרא כנהר שעל גדותיו גרו גולי יהודה בבבל[1][2][3][4]. ייתכן שלנהר זה התכוונו גם הפסוקים בתהילים קל"ז - "על נהרות בבל, שם ישבנו, גם בכינו..."[5].
מהמאה ה-19 התגלו תעודות בבליות רבות המזכירות את נהר כבר בשם Naru-Kabari, אשר משמעותו בבלית היא הנהר הגדול. משתמע שמדובר בתעלה מלאכותית או במערכת של תעלות שמקורה בנהר הפרת, והיא נמשכת לאורך מאות קילומטרים, דרך וליד העיר ניפור, דרום מזרחית לבבל הבירה.
בחפירות שביצעה משלחת ארכאולוגית מאוניברסיטת פנסילבניה באזור העיר העתיקה ניפור, נמצאו תעודות המתייחסות לנהר כבר ועל בסיסם ניסו אנשי המשלחת לאתר את שרידיה של התעלה בחורבות העיר. לטענתם, סימני כתב היתדות ששימשו לכתוב את המושג Nar-Kabari, היוו גם יצוג אידאוגרמי למושג הפרת של ניפור. כלומר, המקבילה של נהר הפרת, בעיר ניפור. על בסיס זה העריכו שמה שנראה כמו שרידים של תעלה או נהר גדול שעבר במרכזה של העיר. רוחבה של התעלה היה להערכתם לפחות 20 מטר ועומקה לעיתים 5-6 מטרים. תוואי תעלה זו שגילו התחיל מנהר הפרת צפונית לעיר בבל, המשיך דרום מזרחה לעיר ניפור ובסופו התחבר מחדש לנהר הפרת באזור העיר אורוכ[6]. תעלה זו מוכרת גם מתקופות מאוחרות יותר כשאט אנ-ניל (אנ'). עם זאת, בתעודות אחרות צוין נהר כבר כתעלה שעברה ליד העיר ולא בתוכה. לא ברור, אם כן מה היה בדיוק מיקומה של התעלה באזור ניפור או אם כינויה התייחס למערכת שלך תעלות שעברו הן בתוך העיר והן לידה לכיוון דרום מזרח.
בתעודות אל יהודו, המתוארכות לתחילת המאה החמישית לפנה"ס, ועוסקות בחיי היום-יום של גולי יהודה בבבל, נמצאו גם התייחסויות ל-Naru-Kabari כמקום חתימת כמה מהן[7]. חוקרי תעודות אלה מעריכים שרובן נכתבו באזור מרחב העיר ניפור (ודרומה לה) וייתכן שגם זו עדות למקומו של נהר כבר, באזור התיישבות הגולים היהודאים.
בתעודות בבליות שהתגלו מהתקופה הפרסית צוין נהר כבר כערוץ תחבורה נפוץ לכיוון העיר שושן. בקרב קהילת מחקר המזרח הקרוב הקדום התפתח פולמוס באשר לזהותה של העיר שושן ובמשתמע, כיוון מסלולה הגאוגרפי של נהר כבר. חלק מהחוקרים טענו שבתקופה הנאו-בבלית היו מספר ערים שענו לשם זה, לעומת חוקרים אחרים שזיהו את העיר עם בירת הממלכה הפרסית, שושן. בקרב האסכולה השנייה התפתחה תובנה, כי המשך חפירתה של התעלה לכיוון פרס, היווה חלק ממאמץ אימפריאלי פרסי מתמשך לנצל את משאבי ממלכת בבל לטובת פרס ולהניע את מוקד הפעילות שבאזור בבל, לערי הבירה הפרסיות בדרום פרס[8].
ראו גם
הערות שוליים
- ^ ספר יחזקאל, פרק א', פסוק א'
- ^ ספר יחזקאל, פרק ג', פסוק ט"ו
- ^ ספר יחזקאל, פרק מ"ג, פסוק ג'
- ^ ספר יחזקאל, פרק י'
- ^ ספר תהילים, פרק קל"ז
- ^ Hilprecht H.Explorations of bible lands,Holms and Co., 1903 pp. 412-413
- ^ פיליפ ווקוסבוביץ, על נהרות בבל, הוצאת מוזיאון ארצות המקרא, 2015, עמ' 100
- ^ מאמר העוסק בזיהוי שושן ומציג תרגום תעודות המזכירות את הנהר
