רבי נחמן גולדשטיין
| לידה |
1825 ה'תקפ"ה |
|---|---|
| פטירה |
1894 (בגיל 69 בערך) ה'תרנ"ד צ'יהירין |
| מקום קבורה | צ'יהירין |
| מקום פעילות | טשערין |
| השתייכות | חסידות ברסלב |
| תחומי עיסוק | תורת רבי נחמן מברסלב |
| רבותיו | רבי נתן מברסלב |
| תלמידיו | רבי אברהם שטרנהרץ |
| חיבוריו | פרפראות לחכמה, ועוד |
רבי נחמן גולדשטיין (ידוע בשם "ר' נחמן מטשערין", "בעל הפרפראות", "הרב מטשעהרין" או ביידיש "דער טשערינער רב"; ה'תקפ"ה 1825 – אור לי"ג באדר ב ה'תרנ"ד, 20 במרץ 1894), היה רבה של העיר צ'יהירין שבאוקראינה, מתלמידיו הקרובים של רבי נתן שטרנהרץ מברסלב. נמנה עם מנהיגי חסידות ברסלב בדור השלישי ונחשב לדמות מרכזית בהעברת המסורת הברסלבית לדורות הבאים.
ביוגרפיה
רבי נחמן גולדשטיין נולד בעיירה ברסלב בשנת תקפ"ה (1825) לבנו של רב העיירה, ר' צבי אריה (1799–1868) ואשתו חיה לאה, לאחר עשור של ציפייה לילדים.[1]
בקרב חסידי ברסלב קיימת מסורת כי בילדותו, בסביבות גיל 11–13 מדי פעם נשלח על ידי אביו מהעיירה ברסלב לנמירוב (מרחק אווירי של כ-16 ק"מ) יחד עם אחיו הקטן חיים, כדי ללמוד אצל רבי נתן מברסלב ששהה שם באותה עת, בבית אחיו ר' יודל.[2] מאוחר יותר כשחזר רבי נתן לגור בברסלב, פעם הגיע גולדשטיין שהיה עדיין צעיר עם אביו וסבו לדרשת שבת חנוכה של רבי נתן. באותו אירוע, עודד אותו רבי נתן וסיפר כי שנים לפני כן רבי נחמן מברסלב אמר שהשתמש בזכות אבות כדי למנות את סבו ר' אהרן לרב העיירה, וייתכן כי דבריו כוונו בכלל לנכדו של הרב אהרון, נחמן.[3]
עד גיל 20, שמע גולדשטיין שיחות וסיפורים רבים בעל פה מרבי נתן, ובשלב מסוים גם קיבל את עזבונו עם כתביו. בשל כך היה לדמות מפתח בכל מה שקשור למסורות מר' נחמן מברסלב ותלמידו רבי נתן. בספרו "פרפראות לחכמה", הפירוש הראשון על ליקוטי מוהר"ן, מביא גולדשטיין הקשרים לדרשות רבות של רבי נחמן מברסלב בספר, כפי שקיבל מר' נתן בעל פה או בכתב, מתוך הכתבים שהופקדו בידיו. עם זאת, נראה שתחושת החמצה ליוותה אותו לאחר פטירת רבי נתן בשנת ה'תר"ה (1845), על שלא שימש אותו.[4] באותה שנה גם סבו ר' אהרון נפטר.
לאחר נישואיו הראשונים עבר לגור בעיירה שרביץ (Shchurivtsi, יידיש: שערוויץ) הסמוכה לברסלב, בבית חמיו ר' יצחק משרביץ.
לפני גיל 29, בין השנים ה'תר"ח-תרי"ג (1848-1853),[5] לאחר התלבטות, שכנע אותו ר' נפתלי ויינברג מנמירוב (מתלמידי רבי נחמן מברסלב) לקבל הצעה למשרת הרבנות ואב בית הדין בצ׳יהירין.[6] בכך החליף גולדשטיין בתפקיד את ר' שמואל אייזיק מצ'הירין, שהיה מתלמידי רבי נחמן מברסלב ונפטר באותה עת. במשרה זו החזיק למעלה מ-40 שנה, עד סוף ימיו.
בקיץ שנת ה'תרכ"ט (1869) לאחר מות אביו, נסע לארץ ישראל עם אחד מעשירי העיירה, ר' אבא מצ'הירין.[7] באותה שנה לאחר חזרתו, חיבר את הספר 'זמרת הארץ'. שם קישר עשרות דרשות שבספר ליקוטי מוהר"ן לערך קדושת ארץ ישראל.[8]
נפטר לאחר 3 שנות מחלה קשה[9] בי"ג אדר בשנת תרנ"ד בעיר צ'הירין ושם נקבר. ממשיך דרכו היה נכדו-תלמידו, ר' אברהם שטרנהרץ.
משפחתו
גולדשטיין נולד למשפחה שורשית של חסידי ברסלב, ולשושלת רבנים בת שלושה דורות לפחות. שני הוריו גדלו אצל תלמידי רבי נחמן מברסלב בעיירה ברסלב עצמה.
אביו ר' צבי אריה כיהן כדיין בעיירה והיה בנו של ר' אהרן (1775–1845), שקיבל את משרת אב בית הדין לפניו בשל קשריו עם רבי נחמן מברסלב.[10] ר' אהרון זה נחשב לאחד מבכירי תלמידי רבי נחמן מברסלב. הוא שימש כאחד משני העדים להבטחתו לגבי התיקון הכללי, ורבי נחמן התארח לעיתים בביתו.[11] אבי סבו היה ר' משה, שהיה אב בית הדין בקארסין.[12]
אמו חיה לאה הייתה בתו של הסוחר ר' חיים שרה'ס שגם הוא נמנה עם תלמידי רבי נחמן מברסלב, והתגורר בעיירה ברסלב.[13] במסורת הברסלבית נשמרו מספר התבטאויות הערכה עליו מפי רבו.[14]
אשתו בנישואיו הראשונים הייתה טשארנא, בת ר' יצחק משערוויץ, בנו של ר' אברהם מויניצה. אשתו בנישואין שניים הייתה פיגא ברגר מקרמנצ'וג.[15]
ידועים חמישה ילדים שנולדו לו: ר' חיים שכיהן אחריו ברבנות צ'יהירין (ונשא את בת ר' משה ברסלבער); ר' ישראל מצ'רקסי (טשעהרקאס ביידיש); בתו דבורה שנישאה לנכדו של רבי נתן מברסלב, נפתלי הירץ בן שכנא; בן שנפטר בגיל שנה[16] ובת נוספת ששמה לא ידוע.
אחיו היה הרב חיים גולדשטיין מברסלב, שכיהן כרב העיירה לאחר מות אביהם בשנת 1868.
השפעתו
היה הדמות התורנית הבכירה ביותר בחסידות ברסלב בדור שאחרי רבי נתן. הוא עמל על שיפור תדמיתה של חסידות ברסלב בעיני הציבור היהודי והחסידי הכללי, והשתמש לשם כך גם בסמכויותיו ויכולותיו כרב[17] וגם כעורך ומחבר ספרים.
הרחיב את קאנון הספרים הברסלבי בעריכה והדפסה תקדימית של ספרים כגון חיי מוהר"ן, ימי מוהרנ"ת ועלים לתרופה שהתבססו על כתבי רבי נתן שהגיעו לידו. בעריכתו צינזר קטעים רבים מתוך כתבי היד וגם הוסיף הקשרים והוספות רבות, לרוב תוך ציון "אמר המעתיק". כתב ספרי פירוש כגון "פרפראות לחכמה", על ליקוטי מוהר"ן, "רמזי המעשיות" על סיפורי מעשיות וכן "מראה מקומות" לספר המידות.
בספריו הדרשניים חתר להפיכת הספר 'ליקוטי מוהר"ן' לקאנוני וחובק כל, שניתן למצוא בכל דרשה שמופיעה בו משמעויות אין סופיות.[18] על ספרים אלו נמנו "יקרא דשבתא", "זמרת הארץ", "נחת השולחן" ו-"ירח האיתנים".
חיבוריו ופרסומיו
גולדשטיין היה סופר פורה ביותר וחיבר עשרות ספרים. במקביל גם פרסם והוציא לאור את כתביו של רבו ר' נתן מברסלב.
- חיי מוהר"ן. ספרו של ר' נתן מברסלב (על חייו של רבו ר' נחמן מברסלב) שלא הודפס בחייו מחשש לתסיסה שיגרום הספר בקרב המתנגדים לחסידות ברסלב. אחרי פטירתו של ר' נתן הועבר כתב היד לידי ר' נחמן מטשערין שפרסם את הספר שנים לאחר מכן, תוך שהוא משמיט סימנים אחדים מתוך הספר מחד, ומוסיף מאידך פרקים רבים ממה שקיבל מר' נתן בעל פה.
- ימי מוהרנ"ת. ספרו הביוגרפי של ר' נתן מברסלב. בספר מספר ר' נתן על חייו, התקרבותו לרבי נחמן מברסלב, ההתנגדות שהתלוותה אליה, ועל נסיעתו לארץ ישראל. כתב היד של הספר נותר גנוז עשרות שנים עד שר' נחמן מטשערין הוציאו לאור.
- ספר המידות עם מראי מקומות. ספר המידות הוא אחד מספריו של ר' נחמן מברסלב, שר' נחמן מטשערין הוסיף לו מראי מקומות.
- ליקוטי עצות מהדורא בתרא. מהדורה חדשה של הספר ליקוטי עצות שכתב ר' נתן מברסלב על פי תורותיו של ר' נחמן בליקוטי מוהר"ן. ר' נחמן מטשערין הוסיף ללקט עצות גם מהספר שיחות הר"ן ומהספר סיפורי מעשיות, וצירפם לספרו של ר' נתן.
- אוצר היראה (ליקוטי עצות המשולש). אחר שהוציא ר' נחמן מטשערין את הספר ליקוטי עצות מהדורא בתרא, הוא הוסיף ללקט עצות גם מספרי רבו ר' נתן מברסלב, וקיבצם יחד לספרו הגדול "אוצר היראה" בן ארבעה כרכים, שמשמש גם כקיצור לספר ליקוטי הלכות של ר' נתן.
- עלים לתרופה. לאחר פטירתו של ר' נתן, סובב הרב מטשעהרין אצל תלמידיו ובניו, קיבץ את המכתבים שכתב ר' נתן, והדפיסם בספר "עלים לתרופה – מכתבי מוהרנ"ת".
- פרפראות לחכמה. חיבורו המרכזי של ר' נחמן מטשערין (שעל שמו נקרא לפעמים בקרב חסידי ברסלב - "בעל הפרפראות"). הפירוש השיטתי הראשון על הספר ליקוטי מוהר"ן של ר' נחמן. בספר מובאים בין היתר סיפורים ושיחות שקיבל הרב מטשערין מרבו ר' נתן ושופכים אור על הבנת תורותיו העמוקות של ר' נחמן מברסלב. הפירוש הוא בסיס לפירושים האחרים שנכתבו במשך הדורות על הספר ליקוטי מוהר"ן.
- רמזי המעשיות. הפירוש הראשון לסיפורי המעשיות של ר' נחמן מברסלב.
- ליקוטי תפילות ותחנונים. כהשלמה לספרו של רבו ר' נתן מברסלב - ליקוטי תפילות, כתב ר' נחמן מטשערין תפילות לכל התורות בליקוטי מוהר"ן שר' נתן לא כתב עליהן תפילות. הספר הודפס בחיי המחבר, בשנת תרל"ו, ובשנים מאוחרות יותר הוא שולב במהדורות אחדות לתוך הספר ליקוטי תפילות של ר' נתן.
- יקרא דשבתא. הספר מבוסס על שיחתו של רבי נחמן מברסלב, על פיו ניתן לפרש על פי כל תורה ושיחה של רבי נחמן, את כל התורה כולה. בספר מבקש המחבר להוכיח את אמיתות השיחה, כשהוא עובר מסימן לסימן בליקוטי מוהר"ן, ומפרש על פיו את כל ענייני השבת.
- ירח האיתנים. גם ספר זה מתבסס על העיקרון הנ"ל, כשהפעם מבאר המחבר את ענייני החגים של חודש תשרי, על פי כל סימן וסימן בליקוטי מוהר"ן. את הספר לא זכה המחבר לפרסם בחייו, והוא הועבר יחד עם הכתבים האחרים לנכדו ר' אברהם שטרנהרץ שפרסם את חלקו בשנת תשי"א, יחד עם ספרו טובות זכרונות.
- נחת השולחן. גם ספר זה מתבסס על העיקרון הנ"ל, כשהפעם בא המחבר מכיוון שונה, ומפרש את כל הסימנים בשולחן ערוך על פי הסימן הראשון של ליקוטי מוהר"ן.
- דרך חסידים ולשון חסידים. שני כרכים בהם ליקט הרב מטשערין מתורותיהם של גדולי החסידות בדורותיה הראשונים, על פי ערכים.
- זמרת הארץ - ארץ ישראל. חלק ראשון פירוש תורות מליקוטי מוהר"ן באופן המבהיר את תורת רבי נחמן כקשורה בקשר הדוק עם ארץ ישראל. חלק שני ליקוט מספרי ברסלב כל העוסק בקדושת הארץ.
חלק ניכר מכתביו לא הספיק גולדשטיין להדפיס בחייו, והם נותרו בכתב יד. חלקם הודפסו לאחר פטירתו בידי תלמידיו, וחלקם אבדו במלחמת השחרור, בעת בריחת נכדו ר' אברהם שטרנהרץ מביתו שבעיר העתיקה בירושלים. ספר אחד שניצל בחלקו והודפס על ידי ר' אברהם שטרנהרץ, הוא הספר "ירח האיתנים".
ראו גם
- רבי נחמן מברסלב
- רבי נתן מברסלב
- רבי אברהם שטרנהרץ
לקריאה נוספת
- פרפראות לחכמה, הוצאת תורת הנצח, מבוא
- אנשי הצדיק, תשע"א
קישורים חיצוניים
נחמן בן צבי אריה גולדשטין (1825-1894), דף שער בספרייה הלאומית- פודקאסט "ספרים ביד הרצים" עם אלכסנדרה מנדלבום, על ספרי ר' נחמן מטשערין
הערות שוליים
- ^ כרך ב, שיח שרפי קודש (ברסלב), עמ' תקפח
- ^ מבועי הנחל תשמ"ב, וראו שיח שרפי קודש כרך ב תשסח
- ^ מבועי הנחל שם, וגרסה שונה בשיח שרפי קודש כרך ב תשפג, וכן דיון במכתבים למערכת
- ^ הקדמת הרב מטשעהרין לליקוטי עצות המשולש / אוצר היראה. וכן שיח שרפי קודש כרך ג שנג
- ^ ידוע שכיהן יותר מ-40 שנה כרבה של טשעהרין, ונפטר בגיל 69. ע"ע גידולי הנחל אות ש סעיף ל, ר' שמואל יצחק רוזנפלד, בהערה על שנת פטירתו
- ^ שיח שרפי קודש כרך ג שכז
- ^ עלים לתרופה, מכתבי מוהר"י טו. גידולי הנחל אות א סעיף ר' אבא מטשעהרין. מבועי הנחל תשמ"ב
- ^ הקדמת זמרת הארץ
- ^ שיח שרפי קודש כרך ג שסא, שסב
- ^ צוואת הרב מטשעהרין בסופה. הודפסה בתוך ספר כוכבי אור
- ^ שיחות הר"ן רנא
- ^ להרחבה ראו נח שטרנפלד, ספר גידולי הנחל אות א, סעיף לז, ר' אהרון ב"ר משה הרב דברסלב וכן אות צ, סעיפים יז-יח, ר' צבי אריה ב"ר אהרן
- ^ אבני"ה ברזל לז
- ^ נח שטרנפלד, גידולי הנחל אות ח סעיף ג. שם נכתב בטעות שהתגורר בשערוויץ, כנראה עקב בלבול בין חותנו של אביו לבין חותנו של הרב מטשעהרין, ר' יצחק משערוויץ
- ^ שיח שרפי קודש (ברסלב) כרך ה אות תרמ"ב
- ^ שיח שרפי קודש כרך ג שמח
- ^ כרך ה, קס, שיח שרפי קודש (ברסלב)
- ^ אלכסנדרה מנדלבום קופייב, התפתחותה של חסידות ברסלב: מפעלו הספרותי וההגותי של ר' נחמן גולדשטיין מטשעהרין, 2022
