נילומטר
מתקן הנילומטר היה מבנה בו מדדו את ניקיון הנילוס ואת גובה פניו בתקופת ההצפות השנתית.
בין יוני לספטמבר, הנהר הזורם במצרים היה פורץ את גדותיו ומציף את האדמות המישוריות הסמוכות. לכשנסוגו המים, בין ספטמבר לאוקטובר, הם השאירו מאחוריהם אדמת סחף שחורה ועשירה. ההצפות, אח'ט (akhet) במצרית עתיקה היוו את אחת משלוש העונות עימם בני מצרים העתיקה חילקו את השנה. (ראו לוח השנה המצרי).
קשה להפריז בחשיבות ההצפות השנתיות על התרבות המצרית. גאות מתונה הייתה חיונית למחזור החקלאות, אולם גאות נמוכה יותר הייתה עלולה לגרום לרעב וגאות גבוהה מדי הייתה עלולה להביא לאסונות, בסוחפה את התשתיות ותעלות ההצפה במישורי ההצפה. רשומות מתקופת הפרעונים הראו שבאחת מכל חמש שנים בממוצע הייתה גאות טובה שלא הציפה מדי את האדמות ולא החסירה מהן מים.
היכולת לחזות את כמות ההצפות הייתה חלק מהמסתורין של הכהנים. אך כמובן שיחקה תפקיד פוליטי ומנהלי, כיוון שאיכות ההצפה קבעה את רמת המיסים שהשליטים יכלו לגבות מאיכריהם. כאן נכנס לתפקיד הנילומטר, כשהכהנים מדדו את הגובה היומיומי של הנהר והכריזו על הגאות הצפויה בקיץ.
מתקן הנילומטר הפשוט ביותר הוא עמוד הניצב בתוך מימי הנילוס, עם סימנים במרווחים קבועים הקובעים את עומק המים. במתקן שכזה, השוכן בתוך מבנה משוכלל ומקושט, עדיין ניתן לחזות באי רודה שבמרכז קהיר. למרות שנילומטר זה מתוארך לשנת 861 לספירה כשנבנה על פי הזמנת הח'ליף אל-מתוכל הראשון לבית עבאס, הרי שהוא נבנה על גבי נילומטר קדום יותר.[1][2]
תכנון מתקדם יותר של הנילומטר כולל גרם מדרגות היורד לתוך המים, עם סימנים עומק לאורך הקירות. הדוגמה הידועה ביותר נמצאת באי יב אשר באסואן. המיקום הלז היה בעל חשיבות מיוחדת, משום שלאורך רוב ההיסטוריה המצרית, יב סימנה את הגבול הדרומי של מצרים ולכן זהו המיקום הראשון בו הבחינו בהצפות השנתיות.
הדגם המתקדם ביותר כלל תעלה שהובילה מגדת הנהר - ולעיתים למרחקים ארוכים במיוחד - עד לסיומה בבור מים, מכל מים או באר. בורות הנילומטר הללו היו ממוקמים לרוב בתחום מקדשים, להם רק לכהנים ולשליטים הייתה גישה. ניתן לראות דוגמה נאה, עם באר גלילית עמוקה, ותעלה פתוחה בחומה המקיפה, במקדש קום אומבו צפונית לאסואן.
בעוד שהנילומטרים הראשונים מוצאים עוד בימי הפרעונים, הם שימשו גם את שאר התרבויות ששלטו במצרים. במהלך המאה ה-20 נמדדו ההצפות השנתיות של הנילוס לראשונה בצורה קפדנית, אך מדידות אלה הופסקו עם בניית של סכר אסואן, שהביא להפסקת הצורך בנילומטרים.
נילומטר מופיע בארץ בכמה רצפות פסיפס: בבית הנילוס בציפורי, בכנסיית הלחם והדגים בטבחה ובבית לאונטיס אשר בבית שאן (כיום במוזיאון ישראל).
התמונה למעלה של הנילומטר מציגה את גובה הנילוס 17 (כ-8.5 מטר). IZ מייצג י"ז, 17: האות העשירית ביוונית עתיקה הנה iota I, והאות השביעית Ζ zêta.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
