סטיב ג'ובס
 | |
| ג'ובס מחזיק באייפון מהדור הרביעי, 2010 | |
| לידה | 24 בפברואר 1955 |
|---|---|
| פטירה | 5 באוקטובר 2011 (בגיל 56) |
| מקום מגורים | ארצות הברית |
| הערות | שותף בהקמת אפל ופיקסאר |
| תרומות עיקריות | |
| נחשב אחד מחלוצי המחשוב האישי, בזכות מחשב Apple II וכן בזכות תרומתו לפיתוח ממשק המשתמש הגרפי במחשבי מקינטוש. | |
סטיבן פול "סטיב" ג'ובס (באנגלית: Steven Paul "Steve" Jobs; 24 בפברואר 1955 – 5 באוקטובר 2011) היה איש עסקים ויזם אמריקאי ממייסדי חברת אפל, והמנכ"ל הראשון שלה, תפקיד בו שימש בין השנים 1976–1983, ולאחר מכן משנת 1997 ועד חודשים ספורים לפני מותו ב-2011. בזכות מחשב Apple II פורץ הדרך, נחשב ג'ובס לאחד מחלוצי המחשוב האישי. הוא נמנה עם המניעים העיקריים להבאת ממשק המשתמש הגרפי למחשב האישי במחשבי מקינטוש, ונחשב לדמות המרכזית שמאחורי הזינוק הפיננסי של חברת אפל בראשית המאה ה-21, בזכות מוצרים פופולריים וחדשניים כדוגמת iPod, iPad ו-iPhone. היה גם שותף להקמת חברת האנימציה פיקסאר ולהקמת חברת NeXT. הוא נמנה עם עשירי העולם, והונו הוערך בספטמבר 2011 בסך של 7 מיליארד דולר.[1]
ביוגרפיה
ג'ובס נולד בסן פרנסיסקו, קליפורניה. הוריו הביולוגיים היו ג'ואן קארול שיבל, אמריקאית קתולית, ועבד אל-פתאח ג'ון ג'נדלי, סטודנט ומורה מוסלמי יליד סוריה. הם לא נישאו וזמן קצר לאחר לידתו אומץ על ידי פול וקלרה ג'ובס ממאונטיין ויו שבקליפורניה. סטיב ג'ובס הוטבל בכנסייה הלותרנית.[2] אחותו היא הסופרת מונה סימפסון.
לאחר שלא מצא עניין בלימודים בבית הספר לחץ על הוריו לשנות מקום מגורים כדי שיוכל ללמוד בבית ספר טוב יותר. כשהיה בכיתה ט' הכיר ג'ובס את סטיב ווזניאק, שכונה בפי חבריו "ווז". ווזניאק היה באותה עת בכיתה יב'.
ב-1972 סיים ג'ובס את לימודיו בתיכון בקופרטינו שבקליפורניה. לאחר הלימודים נכח בהרצאות של חברת HP ועבד בחברה במהלך חופשת הקיץ. הוא החל ללמוד בקולג' ריד היוקרתי בפורטלנד שבאורגון, אך נטש את הלימודים לאחר סמסטר אחד. למרות זאת המשיך להגיע להרצאות בקולג'. ג'ובס העיד על עצמו כי במהלך שהותו בקולג' היה דל אמצעים. הוא נאלץ לישון על הרצפה בחדרו של חבר, היה ממחזר בקבוקים תמורת פיקדון כדי לקנות אוכל, ואף הלך ברגל 11 ק"מ בכל יום ראשון בבוקר כדי לקבל ארוחה במקדש של התנועה הבינלאומית למען תודעת קרישנה.
כריסן ברנן, בת זוגו הראשונה של סטיב ג'ובס, העידה שבתחילת 1973 חי ג'ובס חיים פשוטים בתא בלוס גאטוס, קליפורניה, עבד כטכנאי באטארי וחסך כסף לטיול הממשמש ובא להודו. היא מספרת בביוגרפיה שלה שג'ובס היה קורא את הספר Be Here Now (והעניק לה עותק), הקשיב למוזיקה דרום הודית, והשתמש בכרית מדיטציה יפנית.[3]
ג'ובס ביקר בהודו באמצע 1974 כדי לבקר את נים קרולי באבא, גורו הינדי, באשראם שלו בחיפוש אחר הארה רוחנית. לאחר שהות של שבעה חודשים עזב ג'ובס את הודו וחזר לארצות הברית. במהלך תקופה זו התנסה ג'ובס בסמים פסיכדלים, וטען לאחר מכן שחווייתו עם LSD הייתה "אחד משניים או שלושה הדברים החשובים ביותר שעשיתי בחיים שלי".[4]
ג'ובס עזר לווזניאק למכור מכשיר שפיתח אשר הערים על חברות הטלפונים ואיפשר ביצוע שיחות בחינם (בניגוד לחוק). ביחד, הם מכרו מספר מכשירים כאלה הנקראים "בלו בוקס". המכשיר הדיגיטלי שיוצר על ידם היה ללא צורך בכוונונים כלשהם. בתחתיתו הם הדביקו מדבקה בה נכתב "כל העולם אצלו בידיים".[5]
ווזניאק וג'ובס היו חברים ב"מועדון המחשב", שם (ב-1976) הוצג האלטאיר: המחשב האישי הראשון. האלטאיר לא נראה כמו מחשב מודרני ובנוסף הוא הגיע ללא תוכנה. אלטאיר שימש עבורם השראה, לבניית מחשב, שיכלול מקלדת ומסך.
בשנת 1976, בגיל 20, הקים ג'ובס, יחד עם ידידו סטיב ווזניאק ועם רונלד ויין, את חברת אפל מהמוסך שבבית הוריו. כדי לממן את הרכיבים, ווזניאק וג'ובס מכרו חפצים אישיים (ווזניאק מכר מכונת חישוב של חברת HP וג'ובס מכר את רכבו). המחשב הראשון שהוציאו השניים, Apple I, לא זכה להצלחה רבה (את ההזמנה הראשונה ל-50 מחשבים הם קיבלו מאדם בשם פול טרל, שהיה בעליהן של שלוש חנויות אלקטרוניקה) אך הדגם השני שלו, Apple II, זכה להצלחה גדולה. על מנת לממן את בניית ה Apple II גייסו ווזניאק וג'ובס משקיע בשם מייק מארקולה (שנטל לאחר מכן חלק בניהולה של אפל). כבר בשלב מוקדם זה הפגין ג'ובס חושים חדים לצרכיו של הציבור, כאשר דחף לבנייתו של מחשב שלם על כל חלקיו, המכוון לציבור הרחב ולא לציבור מצומצם של חובבים בוני מחשבים. גישה זו הפכה את Apple II למחשב האישי הראשון שהוצע לציבור הרחב, והצלחתו הפכה את אפל לגורם מרכזי בתעשיית המחשבים האישיים המתפתחת. בסוף שנות ה-70 הבין ג'ובס כי למרות הצלחתו הרבה של Apple II לא ירחק היום ויקומו לו מתחרים ראויים בידי חברות מרכזיות בתחום המחשבים. לאור תובנה זו דחף ג'ובס לפיתוחו של מחשב שייצור פער איכותי חדש בין מחשבי אפל למחשבי החברות המתחרות. פריצת הדרך התרחשה בזכות ביקורו של ג'ובס במרכז המחקר של חברת זירוקס בשנת 1979. שם גילה ג'ובס מחשב עם מסך צבעוני, שאפשר לנוע על פניו עם עכבר. המחשב, שלפיתוחו דחף ג'ובס, התבסס על ממשק משתמש גרפי מונחה עכבר. הפרויקט המרכזי שפותח באפל היה דגם "ליסה" והיה באחריותו של ג'ובס, אך לאחר שג'ובס חדל מלנהל את הפרויקט, הוא עבר לנהל את פיתוחה של גרסת מחשב מתקדמת-פחות, אך זולה יותר. משהחלו למכור מחשב זה, הוא זכה לשם "מקינטוש" (Macintosh), כמעין וריאציה לשם של זן תפוחים (McIntosh).
ג'ובס לא זכה לקצור את פירות הצלחתו של ה"מקינטוש". בשנת 1983 גייס ג'ובס כמנכ"ל אפל את איש חברת "פפסי" ג'ון סקאלי.[6] ג'ובס היה מודע למגבלות כישורי הניהול שלו באותה עת, וסבר כי נוכחותו של סקאלי תועיל לחברה, אך בתוך זמן קצר גילה כי המנכ"ל החדש דוחק את רגליו.
בשנת 1985, שלושה חודשים לאחר יום הולדת ה-30 של ג'ובס, החליט הדירקטוריון של אפל לפטר את ג'ובס מכל פעילות בחברה, לאחר עשר שנים שבהן הפכה החברה להיות שווה שני מיליארד דולר והעסיקה 4,000 עובדים. הוא הקים את חברת נקסט (NeXT), שייצרה מחשבים אישיים עם מערכת הפעלה מבוססת יוניקס. נקסט נחשבה למערכת חדשנית מבחינה טכנולוגית, בין השאר בזכות שימוש בטכנולוגיות תכנות מונחה עצמים, תצוגה מבוססת פוסטסקריפט והתקנים מגנטו-אופטיים. מטרתה של נקסט (NeXT) הייתה ייצור מחשבים לשוק ההשכלה הגבוהה (אוניברסיטאות), אך המחשב היה יקר מידי (10,000$) והמכירות לא הצדיקו את קיום החברה, שנמכרה בסופו של דבר לאפל. הגרסה המקורית של הרשת הכלל עולמית (WWW), הנגישה דרך האינטרנט, פותחה על ידי טים ברנרס-לי על אחד ממחשבי נקסט.
בשנת 1986 רכש מג'ורג' לוקאס את חטיבת גרפיקת המחשב של חברת הסרטים שלו תמורת 10 מיליון דולר. ג'ובס הקים יחד עם אדווין קטמל את פיקסר בהתבסס על הטכנולוגיות שפותחו בחטיבה. בשנים הראשונות ניסתה פיקסר למכור מחשבים, אך לאחר מכן התרכזה ביצירת תוכנות גרפיות ויצירת סרטי אנימציה באמצעותם. שנים מאוחר יותר הפכה פיקסר לסטודיו האנימציה הגדול בעולם.
בשנת 1996 נרכשה חברת נקסט על ידי אפל תמורת 402 מיליון דולר וג'ובס שב לחברה אותה ייסד. באמצע שנת 1997 מונה למנכ"ל זמני של החברה, אחרי עזיבתו של גיל אמיליו. הטכנולוגיה של נקסט, ובמיוחד מערכת ההפעלה שלה "נקסטסטפ" (NeXTSTEP) הפכו לבסיס למערכת ההפעלה OS X של המקינטוש.
בכהונתו כמנכ"ל זמני ומשנת 2000 כמנכ"ל קבוע של אפל, שינה ג'ובס את החברה. הוא הציג דגמים חדשניים כמו איי-מק (iMac) ומאוחר יותר את נגן המוזיקה אייפוד (iPod). ג'ובס השתכר דולר אחד לשנה במשרתו כמנכ"ל אפל, עובדה שהכניסה אותו לספר השיאים של גינס כמנכ"ל המשתכר את השכר הזעום ביותר.
בתו הראשונה של ג'ובס, ליסה, נולדה בשנת 1978. ג'ובס נישא ללורן פאוול בשנת 1991 ולזוג נולדו שלושה ילדים. ג'ובס הוריש לפאוול-ג'ובס את מרבית הונו, שהורכב ברובו ממניות של חברת וולט דיסני אותן קיבל עבור מכירת פיקסאר. נכון לספטמבר 2016, נאמד הונה של פאוול-ג'ובס ב-17.3 מיליארד דולר.[7]
באוקטובר 2003 אובחן ג'ובס כחולה בסוג נדיר יחסית של סרטן הלבלב. סוג זה של סרטן מאופיין ברמת אגרסיביות נמוכה. במשך תשעה חודשים סירב לעבור טיפולים רפואיים, ובחר במקום זאת לנסות להתמודד עם מחלתו באמצעות דיאטה ושיטות אחרות שהתבססו כולן על הרפואה האלטרנטיבית. מאוחר יותר אמר ג'ובס לביוגרף שלו שהוא מצטער על החלטה זו. ביולי 2004 עבר ג'ובס ניתוח להסרת הגידול.[8] ג'ובס לא נדרש לעבור כימותרפיה או רדיותרפיה.
.jpg)
ב-2006 מכר את חברת פיקסאר לחברת וולט דיסני בעסקת חילופי מניות בשווי של 7.4 מיליארד דולר.[9] לאחר העסקה הפך לבעל המניות הרב ביותר בחברת דיסני וחבר דירקטוריון.
בדצמבר 2008 גילה כי הוא סובל מחוסר איזון הורמונלי בגוף.[10] שבועיים לאחר מכן הודיע על היעדרות של חצי שנה מתפקידו כמנכ"ל אפל עקב מצבו הבריאותי, וביוני 2009 הוא עבר השתלת כבד.[11]
ב-9 בספטמבר 2009, באירוע המוזיקה השנתי של אפל, שבו גם הוצג לראשונה iPod (מסוג Nano) עם מקלט רדיו FM ומצלמה (וידאו בלבד) מובנים, עוד באותו החודש חזר ג'ובס לאפל כמנכ"ל.[12]
ביוני 2010 הציג ג'ובס את האייפון הרביעי והמשופר, שעורר סערה תקשורתית בשל בעיות הקליטה שבו וזכה לימים לכינוי "אנטנה גייט".[13] בספטמבר 2010, הציג ג'ובס, בכנס המוזיקה השנתי של אפל, את קו הנגנים החדש, שכלל iPod מסוג shuffle חדש, iPod מסוג Nano בעל מסך מגע, ו-iPod מסוג Touch בעל שתי מצלמות.
סיום תפקידו ומותו
ב-17 בינואר 2011 הודיע ג'ובס כי ייצא לחופשת מחלה, אך הבהיר כי הוא ימשיך להיות מעורב באופן חלקי בניהול החברה.[14] במרץ 2011 הוא הופיע באירוע של אפל והציג את 2 iPad, וביוני 2011 הוא שוב הופיע על הבמה והציג את iCloud.[15] באוגוסט 2011 התפטר ג'ובס מתפקיד המנכ"ל (אך נשאר בתפקיד יו"ר הדירקטוריון). טים קוק, שהיה מנהל התפעול של אפל, החליפו בתפקיד המנכ"ל.[16]
ב-5 באוקטובר 2011 נפטר סטיב ג'ובס, מסרטן הלבלב.[17]
בהלוויתו, כבקשתו, ניגן נגן הצ'לו יו-יו מה סוויטה לצ'לו מספר אחת של באך (רי"ב 1007). נגן זה היה מוערך מאוד על ידי ג'ובס, ושנה לאחר מותו הייתה נגינה זו מוזיקת הרקע בסרטון זיכרון שנוצר על ידי אפל והוצג בדף הבית של החברה מספר ימים.
ג'ובס בתרבות
.JPG)
בשנת 1999 יצא הסרט שודדי עמק הסיליקון (Pirates of Silicon Valley), סרט טלוויזיה ביוגרפי בו מתואר פרק מחייו של סטיב ג'ובס, וכן הקמתה של חברת אפל. הסרט מכסה את השנים 1971–1997. בסרט גילם את דמותו השחקן נואה ויילי, המוכר בעיקר בתפקידו כרופא "ג'ון קרטר" בסדרה ER.
לאחר מותו, יצא לאקרנים בשנת 2013 הסרט "ג'ובס", סרט ביוגרפי על חייו של סטיב ג'ובס, החל משנת 1974 עת היה סטודנט במכללת ריד ועד להצגת האייפוד בשנת 2001. בסרט גילם את דמותו אשטון קוצ'ר.
בשנת 2015 יצא סרט נוסף המתאר את חייו, "סטיב ג'ובס", בבימויו של דני בויל ובכיכובו של מייקל פסבנדר. בנוסף באותה השנה יצא סרט תיעודי בשם "סטיב ג'ובס: האיש במכונה" שבויים על ידי אלכס גיבני.
נאומיו
ג'ובס נודע בנאומי הפתיחה שנשא בכינוסי מקוורלד-אקספו השנתיים בסן פרנסיסקו ובכנסי המתכנתים העולמיים של אפל (Apple Worldwide Developers Conference). נאומיו משכו קהל רב והוא נחשב נואם מחונן.
הוא נודע בתפיסתו לפיה "אמנים אמיתיים מספקים את הסחורה", כשהכוונה היא לכך שאין חשיבות לעיצוב חדשני אם המוצר אינו יוצא לשוק בזמן. המונח נטבע בשנת 1981 על ידי ברל סמית (או באד טריבל) מחברת אפל.
לקריאה נוספת
- וולטר אייזקסון, סטיב ג'ובס, בעברית: מודן הוצאה לאור, 2011
- איילת כרמל, תיק אישי: 40 טייקונים בינלאומיים, ידיעות אחרונות - ספרי חמד - גלובס, 2006. עמ' 73–76.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט: סטיב ג'ובס |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: סטיב ג'ובס |
- סטיב ג'ובס, באתר Justia
- ד"ר דן ערב, ד"ר דוד גורביץ' ויונתן גת, סטיב ג'ובס || "פיתה אותנו להעדיף סלולר על זוגיות", בסדרה "גיבור תרבות" של "כאן"
- סטיב ג'ובס, הישארו רעבים. הישארו פזיזים, באתר הארץ, 25 בספטמבר 2005 - נאום חייו באוניברסיטת סטנפורד (גם פה)
- בן 30 נדחק מייסד "אפל" לפרוש - ולהתחיל מהתחלה, גד שמרון, מעריב, 8 באוקטובר 1985
- סיני גז, אפל בלי ג'ובס, באתר nrg, 16 בינואר 2009
- דניס ויטצ'בסקי, סטיב ג'ובס: האיש ששינה את העולם, באתר וואלה!, 25 באוגוסט 2011
- אמיר טייג, סטיב ג'ובס: האיש שידע טוב מכם מה אתם רוצים, באתר TheMarker, 28 באוגוסט 2011
- מייסד אפל סטיב ג'ובס מת מסרטן בגיל 56, באתר nrg, 6 באוקטובר 2011
- גלובס, השנים האבודות: ההקלטות הגנוזות של סטיב ג'ובס, באתר גלובס, 28 ביוני 2012
- רן לוי, גאון או איש מכירות? שנה למותו של סטיב ג'ובס, באתר ynet, 5 באוקטובר 2012
- אריק שיינר, סטיב ג'ובס לא באמת פוטר מאפל. הסיפור מאחורי המיתוס, באתר וואלה!, 08 בפברואר 2018
- שירות כלכליסט, הייתם מקבלים אותו לעבודה? נחשפו קורות החיים של סטיב ג'ובס מגיל 18, באתר כלכליסט, 12 במרץ 2018
- עמוד לזכרו של סטיב ג'ובס באתר applenews
- עמוד לזכרו של סטיב ג'ובס באתר Aple
- הפילוסופייה של סטיב ג'ובס, מתוך ראיון שנתן ב-1994
- סטיב ג'ובס, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- סטיב ג'ובס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ Steve Jobs - Profile, Forbes
- ^ Steve Jobs: Died Buddhist, Raised Lutheran
- ^ Brennan, Chrisann, The Bite in the Apple, St. Martin's Griffin.
- ^ Markoff, John., What the dormouse said-- : how the sixties counterculture shaped the personal computer industry, New York: Viking, 2005
- ^ Steve Jobs: The lost Interview
- ^ סקאלי נזכר כי כדי לפתותו שאל אותו ג'ובס: "האם תרצה למכור כל החיים שלך מים מסוכרים עם צבע מאכל?"
- ^ באתר פורבס
- ^ Benny Evangelista, Apple's Jobs has cancerous tumor removed - He'll take a month off to recuperate, SFGate, August 2, 2004
- ^ רויטרס, דיסני תשלם 7.4 מיליארד דולר כדי לרכוש את אולפני ההנפשה פיקסאר, באתר הארץ, 25 בינואר 2006
- ^ AP, סטיב ג'ובס: "אני סובל מחוסר איזון הורמונלי", באתר ynet, 5 בינואר 2009
- ^ ynet, דיווח: סטיב ג'ובס עבר השתלת כבד, באתר ynet, 20 ביוני 2009
- ^ שירות רויטרס, סטיב ג'ובס חזר רשמית לתפקיד מנכ"ל אפל; יעבוד בעיקר מהבית, באתר גלובס, 30 ביוני 2009
- ^ טל שחף, כשג'ובס איבד קליטה: עשור לאנטנה-גייט, באתר ynet
- ^ שירות גלובס, ג'ובס הודיע על חופשת מחלה - אפל צונחת 7% בגרמניה, באתר גלובס, 17 בינואר 2011
- ^ סוכנויות הידיעות, ג'ובס חשף את שירותי הענן iCloud ואת מערכת ההפעלה iOS 5 לאייפון, באתר TheMarker, 6 ביוני 2011
- ^ יהונתן זילבר וזיו קיטרו, סטיב ג'ובס התפטר מתפקידו כמנכ"ל אפל, באתר ynet, 24 באוגוסט 2011
- ^ John Markoff, Steve Jobs, Apple’s Visionary, Dies at 56, New York Times, October 5, 2011
- סטיב ג'ובס
- סן פרנסיסקו: אישים
- מייסדי חברות טכנולוגיה
- אמריקאים בתעשיית המחשבים
- אנשי עסקים אמריקאים
- בודהיסטים
- מנכ"לי אפל
- ממציאים אמריקאים
- מיליארדרים אמריקאים
- זוכי המדליה הלאומית לטכנולוגיה ולחדשנות
- אגדות דיסני
- אמריקאים ממוצא סורי
- אישים שהופיעו ברשימת טיים 100: אמריקאים
- אמריקאים שנולדו ב-1955
- אמריקאים שנפטרו מסרטן הלבלב
- אמריקאים שנפטרו ב-2011