סימן או סיבה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

סימן או סיבה היא חקירה על תנאי הנאמר בדין מסוים, האם הוא רק כסימן לדין, או שהוא סיבת הדין. לדוגמא שמיעת צופר הרכב הוא סימן על בואו של הרכב ולא הסיבה לבואו, ולעומת זאת פתיחת שער החניון היא גם סיבה לכניסת הרכב ולא רק סימן. השלכה חשובה של חקירה זו היא האם הדין נשאר בהעדר התנאי: העדרו של סימן אינו משנה את הדין, ולעומת זאת העדר סיבה משנה כמובן גם את תוצאת הדין.

"סימן או סיבה" נחשבת דוגמה נפוצה למושגי יסוד בדרך הלימוד הישיבתית הקלאסית, בעולם החרדי הליטאי.

דוגמאות בהלכה

מהות הלילה

אחת הדוגמאות הידועות היא השאלה לגבי הגדרת הלילה: האם מהות הלילה היא החשיכה, וראיית שלשה כוכבים בינוניים הם רק סימן שהגיע הלילה - זמן החשיכה, או אולי צאת הכוכבים זו סיבה, כלומר שלילה מעצם הגדרתו הוא "הזמן בו יוצאים שלשה כוכבים"[1].

שור מועד

דוגמה נפוצה נוספת שיש לה משמעות הלכתית, היא החקירה האם שור מועד נעשה מועד משום שהתרגל לנגוח על ידי שנגח 3 פעמים (סיבה), או שמי שנוגח 3 פעמים זה מוכיח שהוא נגחן בטבעו (סימן).

לחקירה זו, יש השלכה לשאלה הלכתית, האם יש ללמוד מדין שור מועד, לדין אמירת משיב הרוח ומוריד הגשם. ההלכה לגבי הזכרת גשמים היא שהמסופק אם אמר משיב הרוח ומוריד הגשם לאחר שלושים יום מתחילת הזכרת הגשמים, אינו צריך לחזור, כיוון שחזקתו שאמר כפי שהתרגל. בשור מועד נלמד דינו של שור שנגח 3 פעמים ביום אחד, בקל וחומר משור שנגח שלוש נגיחות בשלושה ימים "ריחק נגיחותיו חייב, קירב נגיחותיו לא כל שכן". אם דין שור מועד הוא משום שהשור התרגל, ניתן ללמוד את דינו של מי שאמר 90 פעמים ברצף "משיב הרוח ומוריד הגשם" שאף הוא התרגל, בקל וחומר ממי שהתפלל שלושים יום - "ריחק תפילותיו שאמר 30 יום הורגל, קירב לא כל שכן"[2].

אבודה ממנו ומכל אדם

רבי שמואל רוזובסקי דן בשאלה האם הדין "אבודה ממנו ומכל אדם" הוא סימן או סיבה; כלומר, האם העובדה שהאבדה אבודה מכל אדם בעולם היא המתרת אותה, או שמא צריך שהאבדה תהיה אבודה רק מהמאבד, אלא שכל עוד לא אבודה מכל אדם הרי היא עדיין לא אבודה לגמרי מהמאבד שכן אדם אחר יכול להחזירה לו[3].

ראו גם

לקריאה נוספת

  • זאב פרעס, סימן וסיבה, אופקים תשע"ט

הערות שוליים

  1. ^ ראה קובץ שיעורים מסכת פסחים סימן ב, וברכת אברהם פסחים דף ב דין לילה ג.
  2. ^ ונחלקו בזה מהר"ם מרוטנבורג ורבינו פרץ בארבעה טורים, אורח חיים, סימן קי"ד.
  3. ^ חידושי ר' שמואל בבא מציעא עמוד קטו.
First page of the first tractate of the Talmud (Daf Beis of Maseches Brachos).jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא הלכה. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.