סלים ג'ובראן
 | |||||||
| לידה |
 חיפה, פלשתינה (א"י) | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
 ישראל | ||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
סלים ג'ובראן (בערבית: سليم جبران; 4 באוגוסט 1947 – 15 במרץ 2024) היה שופט בית המשפט העליון ויושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-20, והערבי הראשון בישראל שכיהן במשרות אלו במינוי קבע (קדם לו במינוי זמני, בבית המשפט העליון, השופט עבד א-רחמן זועבי). החל מיוני 2017 ועד לפרישתו לגמלאות באוגוסט 2017 כיהן כמשנה לנשיא בית המשפט העליון.
ביוגרפיה
השופט ג'ובראן היה נוצרי מרוני יליד חיפה. בשנת 1963 סיים את לימודיו התיכוניים בבית הספר טרה סנטה בעכו. בשנת 1968 סיים את לימודי המשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1970, עם תום תקופת התמחותו, קיבל רישיון לעריכת דין. בשנים 1970–1982 עבד כעורך דין עצמאי.
בחודש יוני 1982 מונה לכהונת שופט בית משפט השלום בחיפה. בחודש מרץ 1993 נבחר לכהונת שופט בית המשפט המחוזי בחיפה. בתקופת כהונתו כשופט מחוזי הרבה לעסוק בתיקים פליליים וישב בראש הרכב פלילי בבית המשפט.
בעת כהונתו כשופט מחוזי שימש גם כמרצה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. בעבר כיהן כנגיד ארגון רוטרי ישראל והוא היה חבר במסדר הבונים החופשיים[1].
בחודש אפריל 2003 התמנה לכהונת שופט בפועל בבית המשפט העליון בירושלים, לתקופה של שנה, וב-24 במאי 2004 מונה לכהונת קבע כשופט בית המשפט העליון[2]. הוא כיהן בתפקיד עד לשנת 2017 כאשר פרש וג'ורג' קרא מונה במקומו.
ב-2 באפריל 2013 מונה ליושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת העשרים.
בשנת 2012 קיבל תואר דוקטור לשם כבוד מטעם אוניברסיטת חיפה[3]. קיבל אות אביר איכות השלטון 2017 בקטגוריית הרשות השופטת מטעם התנועה לאיכות השלטון[4]. ב-2018 קיבל את אות יקיר העיר חיפה[5].
היה פעיל בקרן ליברה וכיהן כיושב ראש וועדת ההשקעות של הקרן.
עמדות
ג'ובראן נחשב לשופט ליברלי[6].
בעת השבעת נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס, נמנע ג'ובראן מלהצטרף לשירת ההמנון. הדבר גרר ביקורת, אך עמיתו לבית המשפט העליון, השופט אליקים רובינשטיין יצא להגנתו, ואף כתב עליו: "מחברות יומיומית במשך קרוב לשמונה שנים, בעבודתנו המשותפת, אוכל להעיד על יושרתו כשופט ועל היותו אזרח נאמן של מדינת ישראל המייצג את המדינה בכבוד ובהצלחה בחו"ל, וירבו כמותו"[7].
באחד מפסקי הדין כתב[8]:
- ”טרם סיום, נבקש להביע את הערכתנו לעותר, אשר החליט לעלות ארצה לשם גיוסו לצה"ל, ומאז מועד שחרורו משירות חובה המשיך לבצע שירות מילואים בהיקפים משמעותיים, ותורם תרומה חשובה לביטחון המדינה.”
בנאום שנשא בהשתלמות של פרקליטות המדינה קבע שערביי ישראל מופלים לרעה, ופירט ”קיימים פערים בחינוך, בתעסוקה, בהקצאת קרקעות לבניית והרחבת יישובים, מחסור באזורי תעשייה, מחסור בתשתיות, השילוט בדרכים בערבית יש בו שגיאות רבות ועוד. כשאני בא בטענות לממסד אני בא בטענות גם לעצמנו - מנהיגי הציבור הערבי צריכים גם הם לקחת אחריות ולטפל בבעיות של המגזר הערבי. גם הם צריכים להיאבק ולדרוש ולהיפגש עם שרים על מנת לצמצם את הפערים”[9].
מפסיקותיו
משפט אזרחי
באחד מפסקי הדין שלו המתייחס לפסק דין אפרופים היה בדעת הרוב שיש לפרש כתב ערבות על פי אומד דעת הצדדים שהערבות כוונה רק לעסקאות מסוימות, אף על פי שלשון כתב הערבות לא כלל מגבלה כזאת[10].
משפט פלילי
ג'ובראן נחשב כשופט הנוטה לזכות במקרים גבוליים מבחינת ראיות, בהשוואה לחבריו בספסל בית המשפט העליון. כך, במקרה אחד היה בעמדת הרוב המזכה בניגוד לדעת המיעוט המרשיעה של השופט יצחק עמית, שטען שעל סמך ראיות נסיבתיות והעדר הסבר חלופי יש להרשיע את הנאשם[11]. במקרה אחר הצטרף לדעתו של השופט מני מזוז שיש לזכות נאשם שזוכה מהריגה אף מגרימת מוות ברשלנות, בניגוד לעמדתו החולקת של השופט נעם סולברג[12].
- ב-18 באפריל 2016, בערעורו של השייח' ראאד סלאח על הרשעתו בהסתה לאלימות, פסק ג'ובראן בדעת מיעוט שקריאתו של סלאח לאינתיפאדה אינה הסתה לאלימות. נימוקו לכך: "המונח "אינתיפאדה" (انتفاضة) לרוב מיוחס לפעולה אלימה, אך סבורני כי בהקשר שבו הדברים נאמרו לא ניתן לשלול את הסברו של המבקש כי אין מדובר בהסתה לפעילות אלימה, אלא בקריאה להתגייסות כוללת, לא בהכרח אלימה, לשם הגנה על מה שנראה בעיני המבקש כפגיעה במקום קדוש"[13].
חיים אישיים
לשופט ג'ובראן ארבעה ילדים, שלושה מהם עורכי דין. בתו ראניה, עורכת דין, הייתה הערבייה הישראלית הראשונה שהשלימה קורס צוערים במשרד החוץ הישראלי ושימשה כדיפלומטית מטעם ישראל עד שנת 2009[14]. בנו שרבל עורך דין בתחום הספורט ומייצג שחקני כדורגל בישראל ומחוצה לה .
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט: סלים ג'ובראן |
- סלים ג'ובראן, באתר הרשות השופטת
- אודות סלים ג'ובראן, באתר ארגון בוגרי האוניברסיטה העברית
- דברי פרידה של השופט ג'ובראן עם פרישתו, באתר הממשל בישראל
- יובל יועז, המלכוד של כבוד השופט ג'ובראן, באתר הארץ, 11 באפריל 2004
- יובל יועז, השופט שנמנע בכל מחיר ממחלוקות, באתר הארץ, 11 באוגוסט 2006
- טובה צימוקי, ערך השוויון - נר לגלימתו: השופט סלים ג'ובראן פורש, באתר ynet, 27 ביולי 2017
- רויטל חובל, שופט העליון ג'ובראן עם פרישתו: המדינה צריכה לעשות הרבה כדי להגיע לשוויון אמיתי, באתר הארץ, 3 באוגוסט 2017
- מור שמעוני, לוחם הזכויות השוות: בית המשפט העליון נפרד מסלים ג'ובראן, באתר מעריב אונליין, 3 באוגוסט 2017
- שחר שחר, "באתי לבית המשפט העליון כדי לייצג את כלל האזרחים, לעשות צדק לכולם, אבל לא אחת חשבתי והרגשתי שאני מייצג את האוכלוסיות המוחלשות בחברה. אם אני, שבאתי מאוכלוסייה מוחלשת, לא אגן עליהן, אז מי כן?", באתר לשכת עורכי הדין, ינואר 2018
- ירון דרוקמן, טובה צימוקי, גלעד מורג, ליאור אל-חי, הלך לעולמו שופט העליון לשעבר סלים ג'ובראן, באתר ynet, 15 במרץ 2024
הערות שוליים
- ^ השופט סלים ג'ובראן. האתר הרשמי של הרשות השופטת, אתר השירותים והמידע הממשלתי
- ^ הודעה על מינוי שופטים, ילקוט הפרסומים 5313, התשס"ד, 22 ביוני 2004, עמ' 3352
- ^ מקבלי התואר דוקטור כבוד מאוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת חיפה
- ^ אבירי איכות השלטון לשנת 2017, באתר התנועה לאיכות השלטון
- ^ אות יקיר העיר חיפה לשנת תשע"ח, באתר עיריית חיפה
- ^
שרון פולבר, האקטיביזם של שקד מבסס את השמרנות בעליון, באתר הארץ, 24 בפברואר 2017
- ^ אביעד גליקמן, רובינשטיין למען ג'ובראן: לא חייב לשיר התקווה, באתר ynet, 1 במרץ 2012
- ^ בג"ץ 4543/16 משה בן הרוש נ' שר הביטחון
- ^ יעל פרידסון, השופט ג'ובראן: יש אפליה נגד הציבור הערבי, באתר nrg, 26 בנובמבר 2014
- ^ ע"א 3894/11 דלק – חברת הדלק הישראלית בע"מ נ' ניר בן שלום
- ^ ע"פ 2697/14 פלוני נ' מדינת ישראל
- ^ ע"פ 149/15 מרואן מורה נ' מדינת ישראל
- ^ רע"פ 7669/15 ראאד סלאח מחאג'נה נ' מדינת ישראל, ניתן ב-18 באפריל 2016
אמרי סדן, השופט ג'ובראן: קריאה לאינתיפאדה אינה הסתה לאלימות, באתר nrg, 18 באפריל 2016. - ^ אלי ברדנשטיין, ההפתעה והאכזבה של הדיפלומטית הערבייה, באתר nrg, 23 בדצמבר 2009
 | ||
|---|---|---|
|
| שופטים לשעבר בבית המשפט העליון | ||
|---|---|---|
| נשיאים | זמורה • אולשן • אגרנט • זוסמן • לנדוי • כַהן • שמגר • ברק • ביניש • גרוניס • נאור • חיות | 
|
| שופטים | דונקלבלום • חשין • אסף • זילברג • ברנזון • גויטיין • ויתקון • כהן • מני • הלוי • קיסטר • עציוני • שרשבסקי • בן-פורת • אשר • אלון • בכור • בייסקי • לוין • כהן • כהן • לוין • בך • נתניהו • חלימה • גולדברג • מלץ • אור • מצא • חשין • זמיר • דורנר • טל • שטרסברג-כהן • קדמי • טירקל • אנגלרד • ריבלין • פרוקצ'יה • לוי • ארבל • זילברטל • רובינשטיין • ג'ובראן • דנציגר • שהם • מלצר • מזוז • הנדל • קרא • ברון | |
| שופטים במינוי זמני | בקר • זהר • לוין • צלטנר • כהן • בן-עתו • שילה • שינבוים • אבנור • וייס • בן דרור • וינוגרד • ולנשטיין • אריאל • אלוני • בן יאיר • גולדברג • אלון • אילן • זועבי • ברלינר • עדיאל • חשין • שוחט | |
| ראו גם: שופטים מכהנים | ||
| יושבי ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת | ||
|---|---|---|
|
- המכלול: השלמה - ישראל
- סגל אוניברסיטת חיפה: משפטים
- עורכי דין ערבים ישראלים
- בוגרי תיכון טרה סנטה (עכו)
- בוגרי האוניברסיטה העברית בירושלים: משפטים
- ערבים נוצרים ישראלים
- שופטי בית המשפט העליון בדימוס
- שופטי בית המשפט המחוזי בחיפה
- שופטי בית משפט השלום בחיפה
- מקבלי תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת חיפה
- שופטים ערבים ישראלים
- זוכי אות אביר איכות השלטון
- יקירי חיפה
- חברי הבונים החופשיים בישראל
- מרונים ישראלים
- ישראלים שנולדו ב-1947
- ישראלים שנפטרו ב-2024