ספרות רומיות

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שעון רחוב בגרמניה, עם ספרות רומיות
שלט בברצלונה, "שנת 1503", השנה בספרות רומיות
טקסט בכיכר טרפלגר בלונדון, השנה - 1910 בספרות רומיות

ספרות רומיות הוא שמה של שיטת ספירה שמוצאה ברומא העתיקה, משם התפשטה לשאר חלקי העולם התרבותי של אז, עד אשר הוחלפה בשיטת הספרות ההודיות-ערביות בשל פשטותה ונוחות השימוש בה ביחס לשיטה הרומית.

כיום, הספרות הרומיות נותרו לשימוש בעיקר כאמצעי דקורטיבי, למשל בשעונים. בנוסף, הן מופיעות גם בטקסטים רשמיים כגון חוקת ארצות הברית, במרשמים רפואיים ולשם מספור רשימת פריטים או סעיפים קצרה או למספור מקבץ עמודים מועט, דוגמת הקדמה של ספר.

תיאור השיטה

השיטה מבוססת על הקבצה - כל מספר מיוצג כאוסף של סימנים, כאשר כל אחד מהסימנים מייצג כמות קבועה מראש, למרות שהיא כן תלויה במיקומו במספר. ערכו של המספר נקבע על פי סכום ערכי הסימנים המופיעים, כאשר חלק מהסימנים עשויים להיות מחוסרים מהסכום, בהתאם למיקומם במילה.

שיטת הספרות הרומיות מכילה שבעה סימנים שמקורם באלפבית השפה הלטינית:

  • I = אחת
  • V = חמש
  • X = עשר
  • L = חמישים
  • C = מאה (מקורו במילה centum שפירושה מאה)
  • D = חמש מאות
  • M = אלף (מקורו במילה mille שפירושה אלף)

ערכה של כל ספרה נקבע לפי האות המסמנת אותה.

אף שבחירתם של הרומאים באותיות מיוחדות לציון המספרים נעשתה במתכוון, ישנן מספר סברות לגבי כל אחת מהבחירות. אחת הטענות הקיימות היא שהאות I נבחרה לסימון הספרה 1 מפני שהיא קו יחיד.
איש המאה ה-16, מתאוס הוסטוס, הניח כי האות V מסמלת יד פתוחה, כאשר כל זוג אצבעות, למעט האגודל, צמודות, ומכאן שהאות X היא שתי ידיים שכאלה. ישנה גם סברה כי X מצביע על ההרגל להעביר שני קווים מוצלבים על עשר יחידות כתובות, ואם כך, ה-V נובע כחצי מהקו המוצלב. ההיסטוריון הגרמני תאודור מומזן, שהיה מומחה להיסטוריה של האימפריה הרומית, סבר שהאות C היא ראשי תיבות של centum (מאה) וכי M היא ראשי תיבות של mille (אלף). ייתכן כי האותיות L ו-D נבחרו כי הן האותיות הדומות ביותר מתוך האלפבית הרומי לחציין המדויק של C (חצי ממאה-חמישים), ו-M בהתאמה.

למספרים גדולים משתמשים בקו עליון מעל הספרה. קו עליון מעל ספרה או מספר רומיים מסמל הכפלתם ב-1,000 (ראו הרחבה כאן):

  • V = 5,000
  • X = 10,000

בכתיבת מספר, הספרות נרשמות משמאל לימין, מהגדולות לקטנות. אם מופיעה ספרה קטנה משמאל לספרה הגדולה ממנה, יש לחסר את הספרה הקטנה מהמספר הכולל. למשל:

  • V מסמל את המספר 5.
  • IV מסמל את המספר 4 - המספר 5 שמסומל על ידי V, פחות המספר 1 שמסומל על ידי I ומופיע משמאל ל-V.
  • VI מסמל את המספר 6: כאשר I מופיע מימין ל-V, ולכן הוא אינו מחוסר מהמספר הכולל אלא מחובר אליו.
  • 23 מסומן ב-XXIII שהוא צירוף של X+X+I+I+I.

מטרת החיסור היא לפשט צירופים: במקום לכתוב IIII עבור 4, אפשר יהיה לכתוב לכתוב שתי ספרות: IV.

השימוש בשיטת החיסור נעשה עבור הספרות הבאות: I יכול להופיע משמאל ל-V או ל-X. X יכול להופיע משמאל ל-L או ל-C, ו-C יכול להופיע משמאל ל-D או ל-M.

לדוגמה:

  • 19 יסומן כך - XIX, כלומר עשר ואחריו 9
  • 40 יסומן כך - XL, כלומר 10 שבא לפני ה-50, ולפי הנוסחה, היות שמדובר במספר ממעלה ראשונה יחסית לעשר, הוא יסומן בדרך הנקובה.
  • 49 יסומן כך - XLIX או כך IL
  • המספר 2321 יכתב כך - MMCCCXXI
  • והמספר 2449 כך - MMCDXLIX
  • והמספר 1494 כך - MCDXCIV

בעת העתיקה השימוש בשיטת החיסור היה מקובל פחות מאשר בימינו, ועל כן לרוב השתמשו ב-IIII על מנת לייצג 4, ולא ב-IV, וכדומה. עד היום, כזכר לשיטת כתיבה זו, מוצגת בדרך כלל הספרה 4 על פני לוח השעון כ-IIII ולא בצורה ה"תקנית" IV.

טבלת המרה של ספרות רומיות

רומי ספרה
אין[1] 0
I 1
II 2
III 3
IV 4
V 5
VI 6
VII 7
VIII 8
IX 9
X 10
XI 11
XII 12
XIII 13
XIV 14
XV 15
XVI 16
XVII 17
XVIII 18
XIX 19
XX 20
XXX 30
XL 40
L 50
LX 60
LXX 70
LXXX 80
XC 90
XCIX 99
C 100
CC 200
CD 400
D 500
DCLXVI 666
CM 900
M 1,000
MM 2,000
MMM 3,000
MV 4,000
V 5,000
X 10,000
L 50,000
C 100,000
D 500,000
M 1,000,000

המספר הגדול ביותר שניתן לייצגו באופן רשמי בספרות רומיות הוא: 3,999,999, והוא נכתב כך: MMMCMXCIXCMXCIX.[2]

למספרים גדולים יותר (כמו מיליארד) אין ייצוג רשמי בספרות רומיות.[2] אם נלך בעקבות הכלל לפיו קו עליון מכפיל ב-1,000 את ערך המספר שמתחתיו, נוכל לייצגו כ"אלף מיליון" על ידי סימון קו מעל המספר הרומי מיליון (M). כלומר, סך הכל שני קווים מעל הספרה הבסיסית אלף (M), ונקבל: .

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ בשנת 725 לערך, הוצע על ידי בדה ונרביליס או אחד מעמיתיו להשתמש באות N עבור 0
  2. ^ 2.0 2.1 שאלה ב-Yahoo! Answers בנוגע ל רישום מספרים גדולים בספרות רומיות