ספר האשכול

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. וכן חוסר עיסוק בספר עצמו.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

ספר האשכול הוא ספר הלכה שנכתב על ידי הראב"ד השני (הרב אברהם ב"ר יצחק אב בית דין), במאה השתים עשרה ושימש כמקור פסיקה ליהדות פרובנס. הספר עוסק בהרחבה בדברי הגאונים ובייחוד בספר הלכות גדולות.

מהדורת אוירבך

באמצע המאה ה-19 (האלברשטאדט, תרכ"ח) יצא הספר לאור על ידי הרב צבי בנימין אוירבך (הרב הצב"א) מגרמניה, שהוסיף לו ביאור בשם "נחל אשכול". אוירבך כתב בהקדמה שהספר מבוסס על כתב יד שקיבל מאדם בשם משה מרציג. מיד אחרי הוצאתו לאור, עוד בחיי הרב אוירבך, פורסם מאמר ב"החלוץ" מה'מגיה'[1] שטען שהספר של הרב אוירבך הוא זיוף המכיל חומר רב שאינו מקורי.

לאחר מותו של אוירבך פרסם שלום אלבק נגד מהדורת אוירבך וטען שהוא מזויף. טענתו העיקרית הייתה שהספר קיים בספריות הידועות בשני כתבי יד דומים, בהם כרבע מהחומר שהדפיס הרב אוירבך. אין שום עותק קיים בעולם הדומה לספר של אוירבך. לטענת אלבק רובו של הספר הוא פרי רוחו של אוירבך, או רעיונות שהעתיק מספרי זמנו. אלבק טען: "היכן כתב היד הזה?"

בשעתו עם פרסום הספר על ידי אוירבך הוא התקבל ללא עוררין, היות שאוירבך היה דמות רבנית שלא היה ניתן להעלות על הדעת לחשוד בו בזיוף. אפילו בספרי הלכה מקובלים כמו "משנה ברורה" הוא מובא מספר פעמים. עם פרסום מאמרו של אלבק התעורר רעש גדול והמבוכה רבתה. כעבור תקופה פירסמו שני נכדים של אוירבך כתב הגנה על סבם, בשם "צדקת הצדיק" (ברלין תר"ע), בו הם טוענים שאכן היה קיים אדם בשם "משה מרציג" שציווה לקבור עמו את כל כתביו האישיים, והם משערים שבטעות נקבר עמו גם כתב היד הזה. אלבק לא קיבל את דבריהם ופרסם קונטרס בשם "כופר האשכול" (ווארשא תרע"א) להרחיב את טענותיו.

אלבק לא קיבל את דברי ההגנה על מהדורת אוירבך, והוא ההדיר "אשכול" משלו על פי כתבי היד הקיימים, מהדורה שלבסוף יצאה לאור על ידי בנו חנוך אלבק. במאמרו "מחוקקי יהודה" טען אלבק כי ספר האשכול הוא למעשה "מהדורה קצרה" של ספר העתים שחיבר החכם הספרדי יהודה בן ברזילי הברצלוני.[2]

לקריאה נוספת

  • שלמה יוסף זווין, סופרים וספרים, כרך ראשון עמ' 106.
  • ישראל מ' תא שמע, רבי זרחיה הלוי בעל המאור ובני חוגו: לתולדות הספרות הרבנית בפרובאנס, ירושלים תשנ"ג, עמודים 41-40.
  • הרב זאב רבינוביץ, שערי תורת בבל, ירושלים תשכ"א עמ' 488
  • שולמית אליצור, למה צמנו, ירושלים תשס"ז. עמודים 115 ו-228.
  • הרב אליעזר יהודה בראדט, ליקוטי אליעזר, ירושלים תש"ע, עמוד סד.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

לא נמצא templatedata תקין

  1. שלום אלבק שיער שה'מגיה' הוא רפאל קירכהיים מפרנקפורט מחברו האנונומי של קטלוג אוסף כרמולי בפרנפקורט.
  2. שלום אלבעק, ‏מחוקקי יהודה, ברסלויא תרע"א, באתר HebrewBooks.
Stub judaism.png ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות ובנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0