ספר מצוות קטן
ספר מצוות קטן (סמ"ק) (בשמו המקורי'שבעת עמודי גולה') הוא ספר הלכה שחובר על ידי רבי יצחק מקורביל ופורסם במאה השלוש עשרה.
מטרת החיבור
רבי יצחק מקורביל מצהיר בתחילת ספרו שהספר מהווה סוג של קיצור לספר מצוות גדול (סמ"ג) של רבי משה מקוצי : "גם כל איש אשר לא ידע הפירוש יעיין בספר המצוות אשר ייסד רבי משה מקוצי... ואני לא להתגדר עשיתי, כי אין גידור בזה, כי מעשה הדיוט הוא, אך כי עת הצורך הוא, פן ישתכחו מפי ישראל". לאור הדברים הללו עולה כי מטרת הספר הייתה כנראה להוות ספר פשוט ללומדי תורה. הספר נמנע מהאריכות שבה מובאים הדיונים בספר הסמ"ג ובספר מצוות קטן הדברים מובאים בפשטות ובקיצור. הספר חולק לשבעה "עמודים", ומטרת המחבר שבכל יום ילמדו עמוד אחד, ובכך ההלכות הבסיסיות יהיו שגורות בפי כולם.
מבנה הספר
רבי יצחק מקורביל נשען בייחוד על מנין המצוות של רבי משה מקוצי, אך אין בסמ"ק את כל המצוות המנויות בסמ"ג אלא רק את אלו הנהוגות בזמן הזה. בספר הסמ"ק מופיעות גם מצוות דרבנן השייכות לנושא בו הוא דן. בכך שונה הסמ"ק מהסמ"ג שכן הסמ"ג הביא את המצוות מדרבנן רק בסוף ספרו ולא באמצעו.
רבי יצחק מספר בהקדמתו לספר שהוא חילק את הספר לשבעה חלקים, על מנת שאדם ילמד בכל יום בשבוע חלק אחד. כך אמור הקורא להשלים בכל שבוע את סבב הלימוד בספר זה: "כתבתי אלו המצוות המוטלות עלינו בזמן הזה בשבעה עמודים כנגד שבעת ימי השבוע, ובקשתי כל איש לקרוא בכל יום עמוד אחד למען ייטב לו".
כמו כן מספר רבי יצחק בהקדמתו לספר שהוא שלח את הספר לכמה קהילות יהודיות בצרפת, על מנת שהספר יועתק בכמה שיותר עותקים רבים: "וכל גבאי עיר ועיר יצוו להעתיק את המצוות האלה ולתת השכר מן הקופה ואחר כך יהיו בידיהם למשמרת וכל אשר ירצה להעתיק או ללמוד בו ישאלם ויחזירם בו ביום".
הספר אכן זכה לפופולריות ולתפוצה רבה בקהילות ישראל השונות. ייתכן שהסיבה לכך היא שבספר ישנם גם דברי מוסר, אגדה ואף משלים.
ההערכה לספר
לצד הפופולריות של הספר בקרב פשוטי העם זכה הספר להערכה רבה אף מצדם של גדולי ישראל. היו ראשונים שקבעו את הספר בתוך סידורי התפילה והמליצו על לימוד בספר במקום קריאת תהילים. כך למשל כתב הרשב"ץ בתשובה (ח"א, סימן נ"א) על הסמ"ק כי "דברי זה הספר קב ונקי וראוי לסמוך עליו". דברי הסמ"ק מובאים פעמים רבות בטור, בבית יוסף ובדרכי משה, ולעיתים קרובות הם נפסקו להלכה.
הפופולריות של הספר ותפוצתו הביאו לכך שהספר הפך לספר הפסיקה הבסיסי במקומות רבים. בעקבות כך בכל מקום היו מוסיפים בגיליון הספר דינים שלא הובאו בגוף הספר. וכך כותב החיד"א (שם הגדולים, מערת ספרים אות ע): "ושלח הספר לכל בני הגולה שיעתיקוהו... ודין גרמא (=וזה גרם) שבאשכנז יש הרבה סמ"ק על קלף, ובכל סמ"ק יש הגהות מתחלפות לא ראי זה כראי זה, דבכל עיר גדולי הדורות כתבו הגהות כפי דעתם. וראיתי כמה סמ"ק כל אחד בהגהות שונות". ההגהות המפורסמות ביותר הן הגהות רבנו פרץ, שעם השנים עורבבו עם דבריו של רבי יצחק עצמו. מהדורה של הסמ"ק ב-1935 (התרצ"ה) שהוצאה לאור על ידי דוד הרפעניס ניסתה לפתור בעיה זאת, והבדילה בין הגהותיו של רבנו פרץ לבין דבריו המקוריים של הסמ"ק. הגהות נוספות שנדפסו הן הגהות רבי משה מצוריך. הגהות אלו ארוכות מאוד, וכוללות בעיקר פסקי בעלי התוספות, והכרעה במחלוקותיהם.
לקריאה נוספת
- האנציקלופדיה העברית, הערך רבי 'יצחק בן יוסף מקורביל', כרך כ, עמ' 178.
- רבי חיים טשרנוביץ, תולדות הפוסקים, חלק ב', עמ' 93-95.
קישורים חיצוניים
