עוג מלך הבשן
עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן היה מלך של ארץ הבשן בתקופת נדודי בני ישראל במדבר; נלחם מול בני ישראל באדרעי ונוצח. במדרש מתואר עוג כאדם גדול ממדים ואגדות שונות נקשרו בשמו. על פי המדרש, עוג הוא היחיד חוץ מנוח ומשפחתו ששרד את המבול.[1]
במקרא
.JPG)
אזכורו של עוג בקשר למלחמתו בעם ישראל לכשנכנסו לארץ, מופיע בספר במדבר:
"וַיִּפְנוּ וַיַּעֲלוּ דֶּרֶךְ הַבָּשָׁן, וַיֵּצֵא עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן לִקְרָאתָם הוּא וְכָל עַמּוֹ לַמִּלְחָמָה אֶדְרֶעִי.. וַיַּכּוּ אֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו וְאֶת כָּל עַמּוֹ, עַד בִּלְתִּי הִשְׁאִיר לוֹ שָׂרִיד וַיִּירְשׁוּ אֶת אַרְצוֹ"[2]
בספר דברים מופיע פסוק שמתאר את מיטתו של עוג מלך הבשן, ואת מיקומה:
"כִּי רַק עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן נִשְׁאַר מִיֶּתֶר הָרְפָאִים, הִנֵּה עַרְשׂוֹ עֶרֶשׂ בַּרְזֶל, הֲלֹה הִוא בְּרַבַּת בְּנֵי עַמּוֹן, תֵּשַׁע אַמּוֹת אָרְכָּהּ, וְאַרְבַּע אַמּוֹת רָחְבָּהּ, בְּאַמַּת אִישׁ"[3]
במאה הקודמת[דרושה הבהרה] נמצא על יד רבת עמון דולמן ייחודי לאזור, שמידותיו הן בגודל המתאים לתיאור הפסוק. כמו כן, הוא עשוי אבן בזלת - דבר שאולי מתקשר לתיאור "ערש ברזל".[4]
בפרשנות ובמדרשים
בגמרא[5] מסופר כי עוג היה אחיו של סיחון מלך האמורי[6].
במדרשי האגדה עוג מתואר כענק כביר. גובה קרסולו היה 30 אמה[7], אורך עצם הירך שלו הייתה יותר מ-3 פרסאות[8] (כלומר: יותר מ-6000 אמות), ויש אומרים שאורך רגליו היה 18 אמות[9]. כף הרגל שלו היה באורך 40 מיל[10]. במסכת סופרים[11] מסופר כי בארוחתו היה עליו לאכול אלף שוורים (או אלף בעלי-חיים אחרים) בכדי לשבוע, ושתייתו היתה אלף מידות[דרושה הבהרה].
בפסוק נאמר כי אורך מיטתו של עוג היה תשע אמות ורוחבה ארבע אמות. בדברים רבה[12] מובאת דעת ריש לקיש שעוג היה בריה מנוולת, היות שיחס גובהו לרוחבו לא היה רגיל, אלא רוחבו היה חצי מאורכו. כן מובא שם כי כסאו ומיטתו של עוג היו עשויים ברזל בלבד ולא עץ, משום שהעץ לא סבל את כובדו והיה נשבר תחתיו.
הרמב"ם כתב שגובהו של עוג היה בערך כפול מגובה אדם ממוצע:
כי ערש היא המיטה, אף ערשנו רעננה, ואין ערש האדם כפי מידתו בשווה, לפי שאינו בגד שלובש אותו, אלא הערש יהיה תמיד יותר גדול מן האדם הישן עליו. והנוהג הידוע שהוא יהיה יותר ארוך מן האדם כדי שליש אורכו. ואם היה אורך הערש הזה תשע אמות, יהיה אורך הישן עליו כפי הנוהג ביחס המיטות שש אמות או יותר מעט. ואמרו 'באמת איש', רוצה לומר אמת אדם בינוני, כלומר: משאר בני אדם, לא שזה באמת עוג. לפי שכל אדם אברי יחסיים על הרוב, והרי הוא אומר כי אורך עוג היה פי שנים באורך אחד משאר בני אדם או יותר מעט.
וזה בלי ספק נדיר באישי המין, אלא שאינו נמנע בשום אופן.
— מורה נבוכים ב, מז תרגום הר"י קאפח.
הרמב"ן פירש:
...כי עוג זה נקרא מלך האמורי בעבור כי מלך עליהם, אבל הוא עצמו מן הרפאים הוא, ולהגיד על גבהו וגודלו כי היו הרפאים עם גדול ורם כענקים. אמר כי ערשו ערש ברזל, לא יסבול אותו ערש עצים כשאר בני אדם, והוא בעיר רבה שהייתה עיר מושב... והנה נשארה מטתו שמה ברבה אשר היא עתה לבני עמון, והעמונים קיימו אותה לעדות כי השמידו עם גדול ורם, והאיש הגבור אשר כגובה ארזים גבהו וחסון הוא כאלונים לכדו ממנו מלכותו...
— פירוש הרמב"ן לספר דברים, פרק ג' פס' י"א.
במאה ה-19, במהלך הכשרת השטח לבניית מגרש הרוסים בירושלים, נתגלה שריד עמוד גדול מחובר לסלע האם, המוצג במקומו עד היום. עמוד זה נקרא בפי ילדי ירושלים בשם 'אצבע עוג מלך הבשן', בשל גודלו.
עוג בזמן המבול
בחז"ל מבואר שעוג היה חי בזמן המבול וניצל ממנו[13].
- יש אומרים שניצל כאשר עמד סביב התיבה[14] או נתלה עליה[15] ושם היו המים צוננים כדי שהזפת שציפתה את התיבה לא תימס[16].
- כעין זה משמע במדרש[17] שעוג וסיחון עמדו והמים לא הגיעו לקרסוליהם שהיו בגובה רב.
- ויש מפרשים שברח לארץ ישראל ושם - לחלק מהדעות - לא היה מבול, ועל אף ההבל של המים, היה יכול לשרוד מחמת גודלו וכוחו הרב.
- דעה אחרת סוברת שעוג שהה במים אך מחמת כוחו וגבורתו והיותו מבני הנפילים היה יכול לסבול את המים החמים[18].
- בפרקי דרבי אליעזר[19] מסופר שעוג נשבע לנח שיהיה לעבד לו ולזרעו אחריו, ונח עשה חור בתיבה וסיפק לו מזונות.
זכותו של עוג להינצל מהמבול מבוארת בדברי חז"ל בכמה אופנים
- לפי חלק מהדעות הנזכרות הצלתו היתה גשמית מחמת גודלו וכוחו ולא כנס משמים.
- רבי צדוק הכהן מלובלין[20] מפרש שניצל משום שלא חטא בהשחתה וזו היתה גבורתו לכבוש את יצרו[21].
- המהר"ל[22] כותב שעוג וסיחון ניצלו, כדי שמשה יהרוג אותם לפני הכניסה לארץ, להראות לעולם חסדי ה' שהציל את בני ישראל משני מלכים חזקים כל כך ששרדו את המבול.
- וביאר באופן אחר שכיון שהיו מבני הנפילים היה בהם חלק אלקי ולא היו ראויים למות על ידי המים כי אם על ידי משה רבינו.
ישנן דעות בחז"ל שאף סיחון אחיו של עוג שרד את המבול[23].
עוג בזמן המלחמה להצלת לוט
בשעה שנשבה לוט אחיינו של אברהם, במלחמת המלכים, הגיע פליט מן המלחמה והודיע לאברהם על שבי בן משפחתו[24].
בחז"ל ישנה דעה שאותו פליט היה עוג, שהיה מלך בעשתרות מקום מגורי הרפאים, ולא נהרג על ידי אמרפל וחבריו כשכבשו את רפאים והכו את יושביה[25].
אך חז"ל דורשים אותו לגנאי, שלא היתה כונתו לטובה, אלא רצה שיהרג אברהם במלחמה, ויקח הוא את שרה אשת אברהם לאשה[26]. על מעשהו הטוב בהודעת אברהם קיבל שכר שהאריך ימים, אך על כוונתו הרעה נענש שנפל ביד זרעו של אברהם[27].
ויש מפרשים[28] שכונתו היתה אך ורק לשם נקמת בני עמו.
במדרש[29] מסופר ששמו נקרא עוג משום שהגיע להודיע לאברהם על שביו של לוט בשעה שעסק באפיית עוגות מצות[30].
עוג בתור אליעזר עבד אברהם
בפרקי דרבי אליעזר (פרק טז) מזוהה עוג מלך הבשן בתור אליעזר עבד אברהם[31]: ”זקן ביתו של אברהם היה עבדו אליעזר. ומאין היה עבדו, אלא כיון שיצא מאור כשדים עמדו כל גדולי הדור ונתנו לו מתנות, ועמד נמרוד וכתב את עבדו אליעזר לאברהם. וכשגמל חסד עם יצחק בנו הוציאו לחרות. ונתן לו הקדוש ברוך הוא שכרו בעולם הזה, בשביל שלא יהא שכר לרשעים בעולם הבא, והקימו למלך, והוא עוג מלך הבשן”.
בילקוט שמעוני[32] מובא: ”עוג הוא אליעזר, ופרסות רגליו ארבעים מיל, ואברהם היה טומנו בכף ידו. פעם אחת גער בו (אברהם), ומיראתו נפל שינו ממנו, ונטלו אברהם ועשאו מיטת שן והיה ישן שם, ויש אומרים כסא עשאו וישב בו כל ימי חייו. ומי נתנו לאברהם, נמרוד”.
בדעת זקנים מבעלי התוספות[33] התקשו בדברים אלו, משום שמובא בחז"ל שאליעזר נכנס בחייו לגן עדן[34], ואילו עוג מלך הבשן נהרג על ידי משה. ותירצו שעוג הוא כינוי למלכי הבשן (כמו הפרעונים), ואליעזר עבד אברהם אינו עוג שנהרג על ידי משה.
מותו
עוג נהרג בקרב מול עם ישראל בשנה ה-40 לנדודיהם במדבר. על פי חישובי המקרא, זה יוצא בשנת 1271 לפנה"ס (ב'ת"ץ). על פי המדרש, כאשר עם ישראל באו לכבוש את הבשן, עוג רצה להפיל עליהם הר. הוא עקר הר מהמקום שלו, ובא לזרוק על בני ישראל. כדי שזה לא יקרה, הקב"ה זימן להר המון נמלים שאכלו אותו מבפנים, ויצרו מין טבעת. ההר נפל על הצוואר של עוג, ובנס, השיניים שלו גדלו בן רגע, ולא נתנו לו אפשרות להוציא את ההר מצווארו. משה רבנו ניצל את המצב הניסי, ודקר בחניתו את הענק בקרסולו, עוג התמוטט ונפל כך הוא מת מחנק.
אבן שבקש עוג מלך הבשן לזרוק על ישראל גמרא גמירי לה אמר מחנה ישראל כמה הוי תלתא פרסי איזיל ואיעקר טורא בר תלתא פרסי ואישדי עלייהו ואיקטלינהו אזל עקר טורא בר תלתא פרסי ואייתי על רישיה ואייתי קודשא בריך הוא עליה קמצי ונקבוה ונחית בצואריה הוה בעי למשלפה משכי שיניה להאי גיסא ולהאי גיסא ולא מצי למשלפה והיינו דכתיב (תהילים ג) "שני רשעים שברת"...
ממדיו של עוג משמשים כסמל
חז"ל משתמשים בדמותו של עוג, כסמל לבריה גדולה במיוחד. "טוב תינוק בן יומו שהוא חי, שאימתו מושלכת על כל הבריות, מן עוג מלך הבשן ששימש לאברהם לעבד, ופרסות רגליו היו מ' מיל, כיון שמת ירדו שקצים ורמשים על גביו" [35].
ראו גם
לקריאה נוספת
- " Kosman, Admiel: The Story of a Giant Story - The Winding Way of Og King of Bashan in the Jewish Aggadic Tradition", in: HUCA 73, (2002) pp. 157-190.
קישורים חיצוניים
- אדמיאל קוסמן, עוג מלך הבשן במקרא, במדרש ובאגדה, דף שבועי, הפקולטה ללימודי היהדות, אוניברסיטת בר-אילן.
- הרב דב ביגון, מפלתו של עוג, מאמר שבועי, ערוץ מאיר.
הערות שוליים
- ^ מסכת זבחים, דף קי"ג עמוד ב'
- ^ ספר במדבר, פרק כ"א, פסוקים ל"ג-ל"ה
- ^ ספר דברים, פרק ג', פסוק י"א.
- ^ מעובד מתוך הספר 'התנך כהיסטוריה / ורנר קלר'
- ^ מסכת נדה, דף ס"א עמוד א'
- ^ ”בני אחיה, שבא משמחזאי ועזאל, שני מלאכים שירדו בדור אנוש” (רש"י שם).
- ^ מסכת ברכות, דף נ"ד עמוד ב'
- ^ מסכת נדה, דף כ"ד עמוד ב'
- ^ דברים רבה, פרשה א', פסקה כ"ד, וראו במהדורת ליברמן פסקה כט
- ^ תנא דבי אליהו זוטא, פרק כד; ילקוט שמעוני (פרשת חוקת, רמז תשסה)
- ^ פרק יא
- ^ מהדורת ליברמן, דברים פרק א פסקה כט
- ^ תלמוד בבלי, מסכת נדה, דף ס"א עמוד א' 'אמר רבי יוחנן, זה עוג שפלט מדור המבול'
- ^ רש"י זבחים קיג: ד"ה נס.
- ^ פרקי דרבי אליעזר פכ"ג ותרגום יונתן בן עוזיאל בראשית י"ד י"ג.
- ^ בבלי זבחים קיג: 'עוג מלך הבשן היכא קאי? אלא נס נעשה להם, שנצטננו בצידי התיבה'.
- ^ מדרש רבה דברים יא י.
- ^ רע"ב בספרו עמר נקא על רש"י בראשית י"ד י"ג. ומנחת יהודה פר' נח ד"ה וכפרת בשם הר"ר אליקים.
- ^ פכ"ג.
- ^ צדקת הצדיק אות צו.
- ^ רסיסי לילה אות מ"ד.
- ^ גור אריה בראשית י"ד י"ג.
- ^ ויש סוברים שנולד בתיבה או לאחר המבול.
- ^ בראשית יד יג.
- ^ רש"י שם, על פי מדרש תנחומא חקת כה.
- ^ רש"י שם. בשם מדרש רבה בראשית מב ח.
- ^ בראשית רבה שם
- ^ רא"ם שם.
- ^ בראשית רבה מב ח.
- ^ ופירש המהרז"ו שם שעשה עצמו כאילו בא לקבל על עצמו מצוות, אך כונתו היתה לרעה כנ"ל.
- ^ וראו תנא דבי אליהו זוטא, פרק כד
- ^ פרשת חוקת, רמז תשסה
- ^ פרשת לך לך
- ^ מסכת דרך ארץ זוטא, באתר "דעת"
- ^ תנא דבי אליהו,זוטא,כד