עזרת ישראל (שכונה)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שכונת עזרת ישראל מרחוב יפו

עזרת ישראל היא שכונה קטנה במרכז ירושלים, בין רחוב יפו לרחוב הנביאים, מעט מערבה מ"צומת האיקסים". השכונה כוללת שני טורי בתים (במקורם, דו קומתיים) הנמשכים מרחוב יפו ועד חצרה האחורית של הכנסייה האוונגלית הבינלאומית (שחזיתה פונה לרחוב הנביאים).

היסטוריה

השכונה הוקמה בשנת 1892 על ידי קבוצה של ספרדים ואשכנזים בראשות החכם באשי יעקב מאיר, הראשון לציון הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל, הרב ניסים אלישר, הרב משה קנטרוביץ', הרב דוד פיינשטיין, הרב יעקב מאן ויוסף ריבלין. אופי השכונה כיום מסורתי-חילוני. הגבעה הסמוכה מצפון למיקום השכונה נחשבה על ידי מקובלים כ"פתחא דקרתא" (פתח העיר) ומקום מושבו של משיח בן יוסף, שיכשיר את הקרקע לביאת המשיח. לפני ייסוד השכונה הוקם באתר "אוהל משיח בן יוסף" בו התפללו מקובלים מתלמידי הגר"א לביאת המשיח.[1]

כאשר הוקמה הייתה השכונה מחוברת הן לרחוב יפו והן לרחוב הנביאים ובמבואיה הותקנו שערי ברזל, שנסגרו בלילה. בשנת 1908 הוקמה במגרש שבין קצה השכונה לרחוב הנביאים (מקומו של אוהל המקובלים) הכנסייה האוונגלית הבינלאומית וחסמה את מוצאה לרחוב הנביאים אז עבר האוהל לגן נביא עוכשא ברחוב שטראוס.

בין תושבי השכונה היו רחל ינאית ויצחק בן-צבי, והסופרים יהודה בורלא ויהודה האזרחי גדלו בה כילדים. בשכונה היו שלושה בתי דפוס, דפוס אברהם משה לונץ, בפינת רחוב יפו,[2] דפוס עזריאל של משה עזריאל בו הודפס עיתון "החרות" (בעריכת אברהם אלמליח) והדפוס הקואופרטיבי "אחדות" בו עבדו (ולעיתים אף התגוררו בו) בנוסף לבני הזוג בן-צבי גם דוד בן-גוריון, יוסף חיים ברנר, יעקב זרובבל וזאב אשור. בשכונה מצוי עד היום היכל הבונים החופשיים בירושלים.

ש"י עגנון, בעת שתיאר את ביקורו הראשון בירושלים, כתב:

אחרי שהנתחתי את מטלטלי בחדרי הלכתי אצל ברנר לשכונת עזרת ישראל, עכשיו סמטא דחוקה היא בתוך רחוב יפו. באותם ימים שכונה משכונות ירושלים הייתה.

מצוטט אצל קרויאנקר עמוד 264

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0