עלות השחר
ערך זה עוסק בזמן תחילת היום בהלכה. אם התכוונתם למבצע ברצועת עזה שנערך באוגוסט 2022, ראו 
עלות השחר או עַמוּד הַשַׁחַר הוא זמן תחילת היום בהלכה. זמן עלות השחר נקבע לפי הופעת אור השמש על פני השמים, בעוד שהשמש עצמה איננה נראית ועודנה מתחת לאופק. בספרות חז"ל מצוי גם הביטוי איילת השחר, ויש שרצו לייחס לו את ראיית כוכב הלכת נוגה המופיע לעיתים לפני זריחת השמש.
קביעת עלות השחר
בתלמוד[1]הובאה מחלוקת האם זמן עלות השחר הוא כזמן הליכה של 4 או של 5 מיל לפני הזריחה - בתקופת ניסן ותשרי בהם היום והלילה שווים. כמו כן, בסוגיא זו תלויה מחלוקת נוספת: מהו השיעור של זמן הליכת מיל. ובפוסקים הראשונים והאחרונים נחלקו כמי נפסקה ההלכה. לפי מנהג רוב קהילות הספרדים, זמן עלות השחר מוקדם להנץ החמה ב-72 דקות (4 מיל * 18 דקות). רוב הנוהגים בשיטה זו, מחשבים 72 דקות מהנץ החמה אחורה, וזהו זמן עלות השחר בין בקיץ ובין בחורף. אך הרבה פוסקים סוברים שצריכים לחשב על פי מעלות, שכן הופעתו של אור אינו שוה בכל השנה ובכל מקום, ולפי זה משתנה הפער בין עלות השחר להנץ החמה לפי עונות השנה ולפי המקום (בקיץ הפער גדול יותר, ובחורף יותר גדול מאשר באביב ובסתיו, ובמקומות יותר רחוקים מקו המשווה, הפער מאריך יותר).
לפי מנהג האשכנזים בירושלים (וכך כתב בלוח ארץ ישראל לרב יחיאל מיכל טוקצינסקי) זמן עלות השחר הוא 90 דקות (4 מיל * 22.5 דקות) לפני הנץ החמה, והוא מחשב זמן זה לפי מעלות.
מאידך גיסא, הוכיח רבי אברהם חיים נאה[2], שלדעת רוב הראשונים והרבה אחרונים זמן עלות השחר הוא 120 דקות לפני הנץ החמה (5 מיל * 24 דקות)[3]. העיקר להלכה בין לאשכנזים ובין לספרדים הוא כ-72 דקות לפי מעלות. הלוחות החדשים משתמשים בנוסחאות המתפרסמות באלמנך של הצי האמריקאי, כדי לחשב את מיקום השמש מתחת לאופק במעלות קשת, בזמן עלות השחר בימי השוויון, ומכך להסיק על הזמן המדויק בשאר עונות השנה.
קישורים חיצוניים
- לוח עם זמני היום, באתר "ישיבה"
- הרב יונה מרצבך, איילת השחר ועמוד השחר, נעם, ב, באתר היברובוקס
הערות שוליים
- ^ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף צ"ד עמוד א'
- ^ בוויכוח חריף שניהל עם הרב יחיאל מיכל טוקצינסקי מעל דפי "קול ישראל" - ראו בקובץ "יגדיל תורה" שנה שישית גיליון ג (כג) עמ' 23 - 65.
- ^ כך סבר גם בדעת השו"ע הרב. וכן הדפיס בלוח כולל חב"ד. אך יש רבים הסוברים שלדעת בעל השו"ע הרב הוא 96 דקות לפני הזריחה. (הרב אריה ליב קפלן בספרו משולחן הארי והר"א אלאשווילי בקונטרס 'אהלי שם')
| זמני היום בהלכה | ||
|---|---|---|
| בוקר | קריאת הגבר • עמוד השחר • משיכיר • הנץ החמה • סוף זמן קריאת שמע • סוף זמן תפילה | 
|
| צהריים | חצות היום • מנחה גדולה • מנחה קטנה • פלג המנחה | |
| ערב | שקיעת החמה • בין השמשות • צאת הכוכבים | |
| לילה | חצות הלילה • אשמורות הלילה | |
| ראו גם | שעות זמניות • קו התאריך בהלכה • הלוח העברי | |
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.
