עליזה שנהר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עליזה שנהר-אלרעי
לידה 1 ביולי 1943 (גיל: 80)
ענף מדעי ספרות עברית והשוואתית
מקום מגורים ישראל
פרסים והוקרה פרס רמת-גן לספרות לשנת 2013 על מפעל חיים
הערות בכירה מנהלית באקדמיה ובחברות ציבוריות, דיפלומטית, חברת מועצת העיר חיפה

עליזה שנהר-אלרעי (נולדה ב-1 ביולי 1943) היא פרופסור אמריטה בחוג לספרות עברית והשוואתית באוניברסיטת חיפה, לשעבר רקטור האוניברסיטה ונשיאת המכללה האקדמית עמק יזרעאל ויושבת ראש ועד ראשי המכללות האקדמיות הציבוריות. כיהנה בעבר כשגרירת ישראל ברוסיה וכרקטור אוניברסיטת חיפה, ועמדה בראש "ועדת שנהר" לבחינת לימודי היהדות בחינוך הממלכתי.

ביוגרפיה

שנהר נולדה בטבריה למלכה ולישראל גוטר שגרו באותה עת בראש פינה. בילדותה עברו בני משפחתה, הוריה ואחיה משה, לחיפה שם סיימה את בית חינוך תיכון ("תיכון חדש") בשנת 1961. שנהר הייתה חברה פעילה בתנועת הנוער העובד והלומד ושירתה בחיל הים בשנים 1961–1963. היא סיימה את שירותה הצבאי בדרגת סמלת ובאותה תקופה סיימה גם את סמינר צה"ל למורים.

את לימודי התואר הראשון (ספרות עברית ולשון עברית), התואר השני (בספרות עברית עם התמחות בספרות עממית) והדוקטורט סיימה באוניברסיטה העברית בירושלים. נושא עבודת הדוקטורט, שנכתבה בהדרכת פרופ' דב נוי והוגשה ב-1975, היה "העימות המשפחתי בסיפורי העם של עדות ישראל".

שנהר הצטרפה לסגל אוניברסיטת חיפה, שם קיבלה דרגת מרצה בכיר בשנת 1978, דרגת "פרופסור חבר" בשנת 1982 ודרגת "פרופסור מן המניין" בשנת 1989. בנוסף, כיהנה כראש החטיבה לפולקלור באוניברסיטת חיפה (19751980), כראש החוג לספרות עברית והשוואתית (1980–1983) וכראש אקדמי של ארכיון הסיפור העממי "אסע"י" (1983-1991). כמו כן, יסדה את החוג ללימודים רב-תחומיים ועמדה בראשו (1986-1987). שנהר אף שימשה כפרופסור אורח באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס ובאוניברסיטת גטינגן בגרמניה.

בשנת 1991 נבחרה לתפקיד רקטור אוניברסיטת חיפה, והייתה האישה הראשונה בישראל שכיהנה כרקטור אוניברסיטה. באותה שנה נבחרה על ידי שר החינוך והתרבות, זבולון המר, לעמוד בראש ועדה לבחינת לימודי היהדות במערכת החינוך הממלכתית בישראל ("ועדת שנהר"). הוועדה הגישה את המלצותיה לשר החינוך פרופ' אמנון רובינשטיין באוגוסט 1994.

בשנים 1994–1997 כיהנה שנהר כשגרירת ישראל בפדרציה הרוסית, בעקבות בקשתו של שר החוץ, שמעון פרס. היא שהתה בפדרציה הרוסית עם בן זוגה, פרופ' גדעון אלרעי, עד שלהי שנת 1997. פרופ' אלרֹעי, שהיה מנהל מחלקה פנימית א' במרכז הרפואי רמב"ם ונציב קבילות המטופלים של בית החולים, נפטר ב-31 במרץ 2007.

לאחר שובה, החלה שנהר לכהן, מספטמבר 1997, כנשיאת המכללה האקדמית עמק יזרעאל, שהוקמה אז על ידי מכללת עמק יזרעאל, והיא הייתה ממייסדי המכללה האקדמית.

במקביל, שנהר כיהנה כיו"ר המועצה הציבורית לקליטת עלייה בחיפה, כחברת מועצת המנהלים של הסינמטק בחיפה, כיו"ר מועצת המנהלים של התיאטרון העירוני חיפה, כחברת חבר הנאמנים של פרס יו"ר הכנסת לתרומה לאיכות החיים בישראל, כחברת הוועד המנהל של המכון הישראלי לדמוקרטיה וכחברת חבר הנאמנים של אנו (בית התפוצות), וכן שימשה פעמים אחדות כשופטת בוועדות פרס ישראל לספרות יפה ולחקר הספרות. בנוסף, שימשה כחברת מערכת "פעמים", "מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי" והוצאת הספרים בתחום הפולקלור ב-Wayne State University שבדטרויט.

שנהר קיבלה תואר דוקטור לשם כבוד של הסמינר התאולוגי היהודי בניו יורק ושל אוניברסיטת הרטפורד וכן קיבלה את מדליית הנשיא של אוניברסיטת המדינה של מרכז קונטיקט. בשנים 20102012 כיהנה שנהר כיושבת ראש ועד ראשי המכללות הציבוריות בישראל[1]. בנוסף היא מכהנת כחברת הוועדה המייעצת של קרן "בראשית" לחיזוק הזהות היהודית של יוצאי חבר המדינות, כחברת כבוד באקדמיה הרוסית למדעים, כחברת המועצה הבינלאומית של הקרן החדשה לישראל[2], וכיהנה כחברה במועצת עיריית חיפה אליה נבחרה בשורות מפלגת העבודה. ב-2013 קיבלה את אות יקירת חיפה[3]. שנהר היא זוכת פרס רמת-גן לספרות לשנת 2013 על מפעל חיים.

יושבת ראש הנהלת העמותה לתולדות חיפה ויושבת ראש עמותת טנא בריאות. מתגוררת בסביוני דניה.

ספרים

  • על החוקרת ויצירתה - "פולקלור ואידאולוגיה - קובץ מחקרים המוגש לפרופ' עליזה שנהר", בעריכת חיה בר יצחק

ספרים שכתבה

  • שנהר אלרעי, ע' (1982). מסיפור עממי לסיפור ילדים. חיפה: החברה ליישום של אוניברסיטת חיפה.
  • שנהר אלרעי, ע' (1982). הסיפור העממי של עדות ישראל. תל אביב: גומא הוצאה לאור צ'ריקובר.
  • שנהר אלרעי, ע' (1984). כוחה של תשתית. תל אביב: עקד.
  • שרלין, ש' ו שנהר אלרעי, ע' (1987). שימרו נפשם! על מתבגרים מתאבדים ושירתם. חיפה: אוניברסיטת חיפה - הקתדרה ע"ש קרוסמן.
  • שנהר אלרעי, ע' (1986,1988). סיפורים משכבר - המעשייה העממית לילד, חיפה: אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח, תל אביב: מודן.
  • Shenhar, A. (1986). Jewish and Israeli folklore. New Delhi: South Asian Publishing Folklore Series.
  • Sharlin, S. A., & Shenhar, A. (1987).On adolescent suicide and poetry: An approach for early detection. American Foster Care Press.
  • שנהר אלרעי, ע' (1989). הפנים לפנים - תשתיות בסיפורי עגנון. תל אביב: פפירוס בית הוצאה לאור.
  • שנהר אלרעי, ע' (1994). מספר, סיפור, קהל. תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד.
  • שנהר, ע' (2008). זמן אשה. תל אביב: כנרת, זמורה-ביתן-דביר מוציאים לאור בע"מ.
  • שנהר, ע' (2011). אהובות ושנואות, הוצאת פרדס.
  • שנהר, ע' (2016). קוראת במקור: על אגדות עתיקות וחדשות. הוצאת פרדס.
  • שנהר ע' וליפשיץ י' (2020) מדרש אישה - עלילות הנשים במקרא, בתלמוד ובמדרש

ספרים שערכה וההדירה

  • סרי, ר' (1968). הקמיע הקדוש: שנים עשר סיפורי עם מתימן. ע' שנהר (עורכת). חיפה: ארכיון הסיפור העממי בישראל (אסעל ידי).
  • גוטר, מ' (1974). כיבוד אם: שנים עשר סיפורי עם מבוצ'אץ. ע' שנהר (עורכת). חיפה: ארכיון הסיפור העממי בישראל (אסעל ידי).
  • שנהר, ע' (עורכת) (1974). חודש חודש וסיפורו 1973. חיפה: ארכיון הסיפור העממי בישראל (אסעל ידי).
  • שנהר, ע' ופלאח, ס' (עורכים) (1978). סיפורי עם דרוזיים. ירושלים: האוניברסיטה העברית.
  • שנהר, ע' ובר יצחק, ח' (1981). סיפורי עם מבית-שאן. חיפה: אוניברסיטת חיפה.
  • שנהר, ע' ובר יצחק, ח' (עורכים) (1982). סיפורי עם משלומי. חיפה: אוניברסיטת חיפה.
  • Bar-Itzhak, H., & Shenhar, A. (Eds.) (1993). Jewish Moroccan folk narratives from Israel. Wayne State University Press.

ספרי לימוד וחוברות לימוד

  • שנהר, ע' (1978). סיפורי עם - מחרוזת - פרקי ספרות לבית-הספר היסודי. ירושלים: משרד החינוך והתרבות - המרכז לתוכניות לימודים.
  • מלצר, ש', באב"ד, ר' ושנהר, ע' (1979). תשעה סיפורים ועוד סיפור - הסיפור העממי בעדות ישראל. חיפה: משרד החינוך והתרבות - המרכז לתוכניות לימודים.

כן פרסמה עשרות מאמרים על הפולקלור היהודי, הזיקות בין הספרות שבעל פה לספרות שבכתב והתרבות היהודית. פרסמה גם מאמרים בתחום ההשכלה הגבוהה בישראל.

ספרי שירה

  • שנהר, ע' (1971). אדי חלום. תל אביב: אל"ף.
  • שנהר, ע' (1976). טעינה ופריקה. תל אביב: מסדה.
  • שנהר, ע' (1979). אחור וקדם. תל אביב: עקד.

לקריאה נוספת

  • שי חורב, עליזה שנהר, בלקסיקון החיפאים אישים ודמויות בחיפה, דוכיפת הוצאה לאור, עמ' 378, 2018.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עליזה שנהר בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ יהלי מורן זליקוביץ', פרופ' עליזה שנהר מונתה ליו"ר ועד ראשי המכללות, באתר ynet, 6 ביוני 2010
  2. ^ [1] אתר הקרן החדשה לישראל.
  3. ^ רשימת יקירי חיפה תשע"ג, באתר עיריית חיפה


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0