עמוס גלבוע

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עמוס גלבוע
לידה 14 במרץ 1939
פטירה 29 בדצמבר 2020 (בגיל 81)
השתייכות Badge of the Israeli Defense Forces 2022 version.svg צבא הגנה לישראל
דרגה תת-אלוףתת-אלוף
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
מלחמת ששת הימיםמלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשהמלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפוריםמלחמת יום הכיפורים
מבצע ליטני
מלחמת לבנוןמלחמת לבנון
האינתיפאדה הראשונה
הלחימה ברצועת הביטחון
תפקידים אזרחיים

עמוס גלבוע (14 במרץ 1939 - 29 בדצמבר 2020) היה קצין צה"ל בדרגת תת-אלוף, כיהן כראש חטיבת המחקר של אמ"ן.

חייו

גלבוע גדל בקריית חיים. הוא החל את שירותו הצבאי כלוחם בחטיבת גולני[1], השלים קורס קציני חי"ר ושימש כמפקד מחלקת סיור בגדוד 12 (ברק)[2] ומפקד פלוגה וקצין מבצעים בחטיבת שריון. בשנת 1963 השתחרר מצה"ל ולמד לימודי מזרח תיכון וערבית באוניברסיטה העברית[3]. בהמשך התגייס שוב לצה"ל לחיל המודיעין ומילא בו תפקידים רבים[4], בהם ראש הזירה המזרחית, עוזר ראש אמ"ן להערכה (כולל בתקופת המהפכה האיראנית) וראש חטיבת המחקר[5] בשנים 1984-1982. כמו כן שימש סגן הנספח הצבאי בשגרירות ישראל בארצות הברית. בשנת 1974 השתתף בשיחות על הסכם הפרדת הכוחות בין ישראל לסוריה[3]. בסוף 1982 השתתף בשיחות השלום בין ישראל ללבנון[6] ובשנת 1984 עמד בראש המשלחת הישראלית לשיחות א-נאקורה שהתקיימו בין נציגי ישראל ללבנון במפקדת יוניפי"ל[7].

לאחר שחרורו מצה"ל הצטרף ב-1 בדצמבר 1985 לסגל העיתון "מעריב" כפרשן לענייני ביטחון, מודיעין, מדיניות והמזרח התיכון[8]. שימש יועץ ראש הממשלה לענייני ערבים ויועץ לשר הביטחון משה ארנס. בסוף 1991 מונה למפקד גלי צה"ל אך בעקבות ריאיון מעורר סערה ומעוות (בו בין השאר סיווג לפי נטיות פוליטיות את עובדי התחנה ודירג אותם מבחינת איכות) שנתן לרונאל פישר מהעיתון "חדשות" ימים ספורים לפני כניסתו לתפקיד, לאחר שבוע בלבד בתפקיד גלבוע התפטר[9].

בשנים 20042010 כיהן כדירקטור בחברת "מעריב החזקות". שימש מרצה מן החוץ בנושאי מודיעין בבית-ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי הרצליה.

גלבוע היה בעל תואר ראשון בלימודי המזרח התיכון וערבית מהאוניברסיטה העברית בירושלים ותואר שני בלימודי המזרח התיכון מהאוניברסיטה העברית.

לאחר הבחירות לכנסת העשרים ואחת פרסם במעריב מאמר בו כתב: "כמפא”יניק בן מפא”יניק בעברי, אני גאה להיות אחד מעדר מצביעי הליכוד"[10].

נפטר ב-29 בדצמבר 2020, הותיר אחריו אשה, שתי בנות וחמישה נכדים.

מאמרים וספרים

ספרים

  • Prof. Sergio Dellapergolla Brig. Gen. Amos Gilboa, The Jewish People Policy Planning Institute Planning Assessment, 2004-2005: The Jewish People Between Thriving and Decline, Gefen Publishing House Ltd, 2005

ספרים באמ"ן

  • תורת המחקר הלאומית" ("הספר הירוק"), מהדורה שנייה, אמ"ן מחקר - "עיונים מתודולוגים", 1997
  • המאפיה אינה עונה - פרשת חטיבה משוריינת סורית במלחמת יום הכיפורים, אמ"ן מחקר - "עיונים מתודולוגים", 1998
  • לשגר בבינארי - פרשת ה-רש"קים הכימיים ל-טק"ק העיראקי במלחמת המפרץ בשנת 1991, אמ"ן מחקר - "עיונים מתודולוגים", 1998
  • אביר רועים - פרשת התרעה מודיעינית בגזרה הסורית לבנונית בשנת 1983, אמ"ן מחקר - "עיונים מתודולוגים", 1999
  • שעת לילה - פרשת חיסול מזכ"ל חזבאללה עבאס מוסוי בפברואר 1992, אמ"ן מחקר - "עיונים מתודולוגים", 1999
  • חורף גשום - פרשת התרעה בגזרה הסורית- לבנונית בקיץ 1996, ומשהו על יהודה גיל, אמ"ן מחקר - "עיונים מתודולוגים", 2000
  • בין הסדר למשבר -ההתמודדות המודיעינית בסוגיה הפלסטינית ספטמבר 1999- אוקטובר 2000, אמ"ן מחקר - "עיונים מתודולוגים", 2002
  • תיבת נוח - פרשת ההשתלטות על האוניה קארין-איי בליל 2–3 ינואר 2002, אמ"ן מחקר - "עיונים מתודולוגים", 2003
  • דמדומי בוקר - נסיגת צה"ל מלבנון מאי 2000, אמ"ן מחקר - "עיונים מתודולוגים", 2005
  • הפתעה מודיעינית רבתי - חדירת מזל"ט של חזבאללה לצפון המדינה, 7 נובמבר 2004, אמ"ן מחקר - "עיונים מתודולוגים", 2005

מאמרים

ביקורת ספרים

לקריאה נוספת

  • Lapid Ephraim, The Israeli Intelligence Community: An Insider's View, Gefen - Jerusalem, 2020

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0