עמנואל לסקר
 | |
| עמנואל לסקר 1895 | |
| לידה |
 ברלינכן (אנ'), פרוסיה |
|---|---|
| פטירה |
 ניו יורק, ארצות הברית |
| הישג בולט | אלוף עולם בשחמט 1894–1921 |
| הדרגה הגבוהה ביותר | רב-אמן (משנת 1914) |
| מד כושר מרבי | 2878 (מאי 1894), היסטורי |
| מקצוע נוסף | מתמטיקאי |
עמנואל לַסְקֶר (בגרמנית: Emanuel Lasker; 24 בדצמבר 1868 – 11 בינואר 1941) היה שחמטאי, מתמטיקאי ופילוסוף יהודי גרמני, אלוף העולם השני בשחמט. היה אלוף העולם במשך 27 שנים, ונחשב לאחד מגדולי השחמטאים בכל הזמנים. לסקר התמודד בהצלחה בתחרויות חזקות עד גיל 68! נודע כלוחם עז, כטקטיקן מופלא המסוגל לנצח משחקים לכאורה אבודים, וכחלוץ השחמט המודרני.
אמר עליו חוסה ראול קפבנלנקה: "אף אחד מהשחקנים הגדולים לא היה כה לא מובן לרוב השחמטאים החובבים ואפילו לאמנים, כעמנואל לסקר". ואמר עליו אלכסנדר אלכין: "עמנואל לסקר היה מורי כל חיי, בלעדיו לא הייתי מגיע לאן שהגעתי".[1]
קורות חיים
נולד ב-1868 בברלינכן (Berlinchen) שבברנדנבורג, פרוסיה (כיום בפולין), בנם של החזן אדולף לסקר ואשתו רוזליה, בת משפחת חזנים בשם ישראלסון. סבו של עמנואל, מצד אביו, היה רב בעיר לֶסֶן (Lessen) שבפרוסיה ונחשב לעושה נסים. למשפחה, שהתפרנסה בקושי, היו עוד שלושה ילדים, ברתולד, המבוגר בשמונה שנים מעמנואל והבנות תאופיליה ועמליה. ברתולד לסקר, שלמד רפואה, היה בעצמו שחמטאי מצטיין ובתקופת לימודיו התפרנס משיעורי שחמט ומשחקי קלפים. כשעמנואל חלה, בגיל שמונה, לימד אותו ברתולד לשחק שחמט. עמנואל למד מתמטיקה בארלנגן (Erlangen) וזכה להצלחות בתחרויות שחמט בגיל 21. הוא זכה במקום הראשון בתחרות שנערכה בברלין ואחר כך גם בברסלאו; בעקבות תחרויות אלו הוענקה לו דרגת אמן שחמט. בתחרות הבאה, באמסטרדם, שבה זכה איימוס ברן במקום הראשון, זכה לסקר במקום השני המכובד.
לסקר החל לנצח בתחרויות בינלאומיות, כך ניצח בזה אחר זה את ז'אק מיזס, בירד, בלקברן, גונסברג ומייסון, שנחשבו לשחקנים החזקים ביותר באנגליה. הוא נסע לארצות הברית וניצח גם שם את גדולי השחקנים.
התמודדויות על תואר אלוף העולם
בשנת 1894, בגיל 25, קיבל את הזכות להאבק מול אלוף העולם וילהלם שטייניץ, שהיה אז בן 58 וכושרו היה בסימן ירידה.
בקרבות על האליפות ניצח לסקר +10 -5 =4, ובכך היה לאלוף העולם השני. לסקר החזיק בכתר 27 שנים (יותר מכל אלוף עולם אחר). ההתמודדות מול שטייניץ התקיימה בניו-יורק, פילדלפיה ומונטריאול.
בשנת 1896 ניצח גם בדו-קרב גומלין מול שטייניץ, התמודדות שנערכה במוסקבה. 12.5-4.5
היו שטענו כי לסקר זכה בניצחון רק הודות למצבו הבריאותי הקשה של שטייניץ. לסקר עצמו נפל למשכב שנה לאחר הקרבות וכאשר חזר לשחק ב-1895 בתחרות בינלאומית באנגליה, הגיע רק למקום השלישי; בדיעבד מסתבר שזה היה כישלונו התחרותי הגדול ביותר. באותה שנה נערכה בסנקט פטרבורג תחרות שבה השתתפו ארבעת שחקני השחמט הטובים בעולם: שטייניץ, מיכאל צ'יגורין, פילסברי ולסקר, ובתחרות זו זכה לסקר במקום הראשון.
לסקר החל להרצות על שיטותיו ברחבי אנגליה; ב-1896 ניצח בתחרות בינלאומית בנירנברג, שבה השתתפו גדולי השחמטאים: שטייניץ, פילסברי, מארוצי, זיגברט טאראש, שלכטר, צ'יגורין ועוד. לסקר פרש מהשחמט למספר שנים אותן השקיע במחקריו המתמטיים, אך ב-1899 הסכים להשתתף בתחרות בינלאומית בלונדון, שם השיג ניצחון בהפרש עצום של 4.5 נקודות מהמקום השני. ב-1904 השתתף בתחרות שבה זכה רק במקום השני, כאשר פרנק מרשל, אלוף ארצות הברית הקדים אותו.
בעקבות תוצאה זו נערך דו-קרב בין השניים בשנת 1907 ולסקר הביס את מרשל 11.5-3.5.
מרשל נקט בהגנה הצרפתית בשחקו בצבע השחור, והשיג ארבע תוצאות תיקו ושלושה הפסדים. מרשל בחר בהסתעפות MacCutcheon בה משחקים 3. פג3 פו6 4. רז5 רב-4. בחירה זו לא הייתה יכולה להפתיע את אלוף העולם, אשר שיחק שני משחקי שחמט בהתכתבות שהחלו מעמדה זו נגד מפתח ההסתעפות, MacCutcheon עצמו. התוצאות היבשות מטעות, שכן מרשל היה קרוב לזכות במשחק השביעי, בו הגיע לסיום זכוי.
בשנת 1908 ניצח לסקר בדו-קרב על אליפות העולם מול טאראש 10.5-5.5.
בתחרות הבינלאומית החזקה של סנקט פטרבורג 1909, בה השתתפו כמעט כל השחמטאים הגדולים של אותה תקופה, לאחר שצבר רק נקודה וחצי בשלושת המשחקים הראשונים, לסקר הצליח לסיים את התחרות במקום הראשון יחד עם עקיבא רובינשטיין, מנצח את כל המשחקים בהם פתח בלבן.
בשנת 1909 קיים לסקר דו-קרבות על אליפות העולם מול דוד ינובסקי שהסתיימו בתוצאה 4–10.
בשנת 1910 קיים לסקר דו-קרב נוסף על אליפות העולם מול ינובסקי, לסקר ניצח 9.5-1.5.
בשנת 1910 קיים לסקר דו-קרב על אליפות העולם מול קרל שלכטר, שהסתיים בתיקו 5-5, ולכן לסקר שמר על תוארו אך ראה בתוצאה זו כישלון.
בשנת 1914 נערכה תחרות בין לסקר לבין שני שחקנים שטענו לכתר – חוזה ראול קפבלנקה ורובינשטיין. בתחרות השתתפו גם אלכין, טאראש ומרשל והיא התקיימה בסנקט פטרבורג. לסקר זכה במקום הראשון וקפבלנקה במקום השני. תוצאה זו זיכתה אותו בתואר החדש רב-אמן בשחמט.
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה הופסקו התחרויות, ורק ב-1921 התחדשה הפעילות השחמטאית, כאשר האירוע הראשון היה דו-קרב על האליפות בין לסקר לקפבלנקה. המשא ומתן על דו-קרב זה החל בשנת 1912 אך הופסק עקב מלחמת העולם הראשונה. בשנת 1920 הציע לסקר לוותר על תוארו לטובת קפבלנקה, אך זה סירב וביקש להתמודד בדו-קרב.
דו-קרב על אליפות העולם בין קפבלנקה ללסקר, מרץ-אפריל 1921 בהוואנה 01 02 03 04 05 06 07 08 09 10 11 12 13 14 תוצאה 1 חוסה ראול קפבלנקה ½ ½ ½ ½ 1 ½ ½ ½ ½ 1 1 ½ ½ 1 9 2 עמנואל לסקר ½ ½ ½ ½ 0 ½ ½ ½ ½ 0 0 ½ ½ 0 5
קפבלנקה ניצח בקרב בתוצאה 0–4 ו-10 תיקו וזכה באליפות, אך לסקר טען שתנאי המשחק שהתרחש בהוואנה במזג אוויר טרופי הפריעו לו. קפבלנקה השתמט מקרב גומלין וכך לסקר לא הצליח להשיב לעצמו את הכתר, אולם בתחרויות הבאות המשיך לנצח גם את קפבלנקה ואלכין.
הגירה מגרמניה
בשנת 1933 נאלצו לסקר ואשתו מרתה כהן לעזוב את גרמניה בשל יהדותם. הם עברו לאנגליה, ולאחר שהייה קצרה בברית המועצות שם ויתר לסקר על אזרחותו הגרמנית השתקעו בניו יורק.
גם בגיל מבוגר מאוד לשחמטאי (בן 68) הוכיח לסקר כי עדיין כוחו במותניו.
מוסקבה 1936 01 02 03 04 05 06 07 08 09 10 תוצאה 1 חוסה ראול קפבלנקה x 1½ ½½ 1½ 1½ ½1 ½½ 1½ ½1 11 13 2 מיכאל בוטביניק 0½ x 1½ 1½ 1½ 1½ ½½ ½½ 11 1½ 12 3 סאלו פלור ½½ 0½ x 1½ ½0 1½ ½0 11 ½0 ½1 9.5 4 אנדור לילינטל 0½ 0½ 0½ x ½½ 1½ ½1 ½½ ½1 ½½ 9 5 ויאצ'סלאב רגוזין 0½ 0½ ½1 ½½ x 1½ ½1 0½ 0½ ½½ 8.5 6 עמנואל לסקר ½0 0½ 0½ 0½ 0½ x 1½ ½1 ½½ 1½ 8 7 גריגורי לבנפיש ½½ ½½ ½1 ½0 ½0 0½ x 10 ½½ ½0 7.5 8 אריך אליסקסיס 0½ ½½ 00 ½½ 1½ ½0 10 x ½½ ½½ 7.5 9 איליה קאן אברמוביץ' ½0 00 ½1 ½0 1½ ½½ ½½ ½½ x ½0 7.5 10 ניקולאי ריומין 00 0½ ½0 ½½ ½½ 0½ ½1 ½½ ½1 x 7.5
בשנת 1936 הוזמן לתחרות השחמט בנוטינגהאם 1936 הנחשבת עד היום לאחת התחרויות החזקות שהתקיימו אי פעם. זו הייתה התחרות האחרונה בה השתתף לסקר.
יישום שיטות פסיכולוגיות במשחק
על לסקר נאמר כי ניצל שיטות פסיכולוגיות כדי להכריע את יריביו. נטען כי הוא מנתח את האיכויות הסובייקטיביות של היריב, וזאת בנוסף לדרישות האובייקטיביות של העמדה על גבי הלוח. ריצ'רד רטי העריך אף שלעיתים לסקר בוחר במכוון במסע נחות אם הוא סבור שיגרום אי נוחות ליריבו. לסקר הכחיש טענות אלו, ומרבית הכותבים המודרניים מסכימים עם לסקר. המאפיינים שעשו את משחקו מסתורי לבני תקופתו נראים עכשיו לעיתים תכופות במשחקים מודרניים: ההתקפה ז4 כנגד הסתעפות הדרקון בהגנה הסיציליאנית, הקרבות שנועדו להשיג יתרון עמדתי, בחירת המסע המעשי ביותר ולא לנסות למצוא את המסע הטוב ביותר, התקפה נגדית וניסיון לסבך את המשחק לפני שעמדה לא טובה נהפכת לקשה. Why Lasker Matters דן בנושא. ולדימיר קרמניק אומר "לסקר הבין שסוגים שונים של יתרון ניתנים להחלפה זה בזה: יתרון טקטי ניתן להמיר ליתרון אסטרטגי ולהפך" דבר שנראה מסתורי לבני זמנו שהיו אמונים על התאוריות של שטייניץ או טאראש.
הניצחון המפורסם שלו נגד קפבלנקה בסיבוב האחרון של התחרות בסנקט פטרבורג בשנת 1914, ניצחון לו היה זקוק כדי לנצח בתחרות, מוצג כעדות לסגנון הפסיכולוגי שלו. במשחק זה שיחק לסקר בלבן, ובחר בנוסח של חילופים בהגנה הספרדית, נוסח שבמרבית המקרים נוקטים בו כאשר מנסים להבטיח תיקו בלבן. קרמניק טוען שמשחקו הוכיח הבנה עמדתית עמוקה, ולא פסיכולוגיה בלבד. מכל מקום במשחק זה ניתן לראות מעין מיקרו-קוסמוס של סגנונו של לסקר: הוא השקיע לימוד מועט של שלב הפתיחה, היה יצירתי ביותר ורב-תושייה בשלב המציעה ושיחק את שלב הסיום ברמה הגבוהה ביותר. גם כשהיה לסקר בשנות ה-60 המאוחרות של חייו, עדיין נחשב ליריב מסוכן ביותר בכל משחק נתון.
אחד המשחקים המפורסמים של לסקר הוא נגד באואר[2], מתחרות אמסטרדם בשנת 1889, שם הקריב לסקר שני רצים בתמרון שהופיע לאחר מכן במספר משחקים נוספים. מספר הסתעפויות בפתיחה קרויות על שמו, למשל הגנת לסקר בגמביט המלכה (1. ד4 ד5 2. ג4 ה6 3. פג3 פו6 4. רז5 רה7 5. ה3 0-0 6. פו3 ח6 7. רח4 פה4).
בשנת 1895 הציג לסקר חידוש שקטע את השימוש בגמביט אבנס הפופולרי במשחקים תחרותיים. 1. ה4 ה5 2. פו3 פג6 3. רג4 רג5 4. ב4 ר:ב4 5. ג3 רא5 6. ד4 ד6 7. 0-0 רב6 8. ד:ה5 ד:ה5 9. מה:ד8+ פ:ד8 10. פ:ה5 רה6 . החידוש של לסקר מסכל את הכוונות ההתקפיות של הלבן ולדברי ראובן פיין העמדה המתקבלת היא "מדכאת מבחינה פסיכולוגית עבור השחקן הלבן שבחר בגמביט" ובאופן אובייקטיבי היא טובה לשחור, שלו יתרון קל בשלב הסיום.
שחמטאים שניצחו את לסקר
רשימה זו מתייחסת לשחמטאים שניצחו את לסקר במשחק תחרותי רגיל (לא סימולטני ולא משחק בו קיבלו יתרון חומרי מלכתחילה):
- אלכסנדר אלכין - ציריך 1934
- קורט פון ברדלבן - ברלין 1889 דו-קרב +1 -2 =1, הייסטינגס 1895
- אוסיפ ברנשטיין - מוסקבה 1914 דו-קרב +1 -1 =0, סנקט פטרבורג 1914
- הנרי בירד - ליברפול 1890 דו-קרב +2 -7 =3, לונדון 1892
- ג'וזף הנרי בלקבורן - הייסטינגס 1895, לונדון 1899
- יפים בוגוליובוב - ציריך 1934
- מיכאל בוטביניק - מוסקבה 1936
- גיולה ברייר - בודפשט 1911
- חוסה ראול קפבלנקה - הוואנה 1921 +4 -0 =10, ניו-יורק 1924, מוסקבה 1936
- הורציו קארו - ברלין 1890
- רודולף שארושק - נירנברג 1896
- מיכאל צ'יגורין - הייסטינגס 1895, ברייטון 1903 (דו-קרב +2 -1 =3)
- פיודור דוס-חוטימירסקי - סנקט פטרבורג 1909
- ראובן פיין - נוטינגהאם 1936
- סאלו פלור - נוטינגהאם 1936, מוסקבה 1936
- דוד ינובסקי - נירנברג 1896, פריז 1909 (דו-קרב +2 -2 =0, דו-קרב +1 -7 =2)
- גריגורי לבנפיש - מוסקבה 1925
- אנדור לילינטל - מוסקבה 1936
- גיולה מקובץ - גראץ 1890
- פרנק מרשל - פריז 1900, ניו-יורק 1940 (דו-קרב +1 -0 =1)
- ג'יימס מורטימר - לונדון 1892
- אהרון נימצוביץ' - ציריך 1934
- הרי נלסון פילסבורי - סנקט פטרבורג 1895/96 (פעמיים), נירנברג 1896, אוגסבורג 1900, קיימברידג' ספרינגס 1904
- איגנץ פון פופיל - ברסלב 1889
- ויאצ'סלאב רגוזין - מוסקבה 1936
- שמואל רשבסקי - נוטינגהאם 1936
- עקיבא רובינשטיין - סנקט פטרבורג 1909
- קרל שלכטר - קיימברידג' ספרינגס 1904, וינה-ברלין 1910 (דו-קרב +1 -1 =8)
- ג'קסון שוואלטר - דו-קרב +2 -6 =2
- גדעון סטולברג - ציריך 1934
- וילהלם שטייניץ - ניו-יורק, פילדלפיה, מונטריאול (דו-קרב +5 -10 =4), סנקט פטרבורג 1895/96, מוסקבה 1896/97
- זיגברט טאראש - הייסטינגס 1895, דו-קרב בדיסלדורף-מינכן 1908 (+3 -8 =5)
- קרלוס טורה רפטו - מוסקבה 1925
- לואיס ון וליט - אמסטרדם 1889
דו-קרבות
| שנה | מיקום | המתמודד השני | תוצאה | |
|---|---|---|---|---|
| 1889 | ברלין | קורט פון ברדלבן | 2.5 מ-4 | ניצחון |
| 1890 | לייפציג | ג'ק מיזס | 6.5 מ-8 | ניצחון |
| 1890 | ליברפול | הנרי בירד | 8.5 מ-12 | ניצחון |
| 1890 | מנצ'סטר | נ. מיניאטי | 4 מ-5 | ניצחון |
| 1890 | ווינה | ברטולד אינגליש | 3.5 מ-5 | ניצחון |
| 1891 | לונדון | פרנסיס לי | 1.5 מ-2 | ניצחון |
| 1892 | ניוקאסל | הנרי בירד | 5 מ-5 | ניצחון |
| 1892 | לונדון | ג'וזף הנרי בלקבורן | 8 מ-10 | ניצחון |
| 1892 | ארצות הברית | ג'קסון שואוולטר | 6.5 מ-9 | ניצחון |
| 1893 | הוואנה | צ'לסו גולמאיו | 2.5 מ-3 | ניצחון |
| 1893 | הוואנה | אנדרס ווסקס | 3 מ-3 | ניצחון |
| 1893 | ניו יורק | אלפרד אטלינגר | 5 מ-5 | ניצחון |
| 1894 | ארצות הברית | וילהלם שטייניץ | 12 מ-19 | ניצחון, אלוף העולם |
| 1896 | מוסקבה | וילהלם שטייניץ | 12.5 מ-17 | ניצחון, המשך כהונת אלוף העולם |
| 1901 | מנצ'סטר | דוד ינובסקי | 1.5 מ-2 | ניצחון |
| 1903 | ברייטון | מיכאל צ'יגורין | 2.5 מ-6 | הפסד |
| 1907 | ניו יורק | פרנק מרשל | 11.5 מ-15 | ניצחון, המשך כהונת אלוף העולם |
| 1908 | אמסטרדם | אברהם שפייר | 2.5 מ-3 | ניצחון |
| 1908 | גרמניה | זיגברט טאראש | 10.5 מ-16 | ניצחון, המשך כהונת אלוף העולם |
| 1909 | פריז | דוד ינובסקי | 2 מ-4 | תיקו |
| 1909 | פריז | דוד ינובסקי | 8 מ-10 | ניצחון |
| 1910 | גרמניה | קארל שלכטר | 5 מ-10 | תיקו, המשך כהונת אלוף העולם |
| 1910 | ברלין | דוד ינובסקי | 9.5 מ-11 | ניצחון, המשך כהונת אלוף העולם |
| 1916 | ברלין | זיגברט טאראש | 5.5 מ-6 | ניצחון |
| 1921 | הוואנה | חוזה ראול קפבלנקה | 5 מ-14 | הפסד תואר אלוף העולם |
לסקר המתמטיקאי
לסקר היה גם מתמטיקאי מכובד. את עבודת הדוקטורט במתמטיקה, עשה בשנים 1900–1902 באוניברסיטת ארלנגן, בהנחייתו של דויד הילברט. עבודת הדוקטורט שלו Über Reihen auf der Convergenzgrenze פורסמה בשנת 1901 בכתב העת "Philosophical Transactions".
לסקר היה זה שהציע את המושג אידיאל פרימרי, המכליל את מושג החזקה של מספר ראשוני מן המספרים השלמים לחוגים כלליים. תרומתו החשובה ביותר למתמטיקה היא משפט לסקר-נתר, המספק, עבור כל אידיאל של חוג קומוטטיבי נותרי, פירוק בתור חיתוך של מספר סופי של אידיאלים פרימריים. לסקר הוכיח את המשפט עבור חוגי פולינומים בכמה משתנים מעל שדה; מאמרו בנושא, Zur Theorie der Moduln und Ideale, פורסם בשנת 1905 בכתב העת "Mathematische Annalen". את ההכללה לחוגים קומוטטיביים נותריים, שלהם תפקיד מרכזי בגאומטריה אלגברית, הוכיחה אמי נתר.
צדדים אחרים בחייו
לסקר עסק בפילוסופיה, והיה חבר טוב של אלברט איינשטיין. בשלב מאוחר בחייו היה להומניטר וכתב בלהט על הצורך בהשכלה מובנית ומעוררת השראה לצורך ייצוב והבטחת ביטחון האנושות. הוא החל לשחק ברידג' ונהיה לאמן במשחק זה, בנוסף למשחק הלוח הסיני גו אותו חקר.
הוא המציא את המשחק לאסקה, משחק דמוי דמקה, בו במקום לסלק את הכלים שנלקחו מהלוח מניחים אותם מתחת לכלי הלוכד.
המשוררת אלזה לסקר-שילר הייתה גיסתו, אשת אחיו, ברטולד לסקר, שהיה שחמטאי ורופא.
אדוארד לסקר, אמן בינלאומי לשחמט טען שהוא קרוב משפחה של לסקר. שניהם שיחקו בתחרות הגדולה שהתקיימה בניו יורק בשנת 1924.
ד"ר לסקר עסק רבות בפיתוח "תורת המאבק". הוא שאף להכללה וניסוח מתמטי של רעיון המאבק לצורותיו. במסגרת זו, בחן משחקי לוח שונים כגון את שיטתו בשחמט סיכם בספר "תורת השחמט", שיצא גם בעברית.
מספריו
- הגיון פשוט בשחמט, 1895 (12 הרצאות).
- מאבק, 1907.
- תחרות השחמט הבינלאומית של סנקט פטרבורג 1909 (ניתוח של אחת מתחרויות השחמט החזקות אי פעם, ספר שנלמד פעמים רבות על ידי אלכין).
- הבנת העולם, 1913.
- הפילוסופיה של הבלתי שלם, 1919.
- תורת השחמט (1925), מהדורה עברית: זמורה 1984 (ספר לימוד כללי שהיה מפורסם בחוגי השחמט הן בשל הטון הפילוסופי שלו והן בשל תוכנו).
- משחקי לוח של העמים, 1931.
לקריאה נוספת
- ז'ק האנאק, עמנואל לסקר, לונדון 1952 (באנגלית).
- Schach und Schalom (שחמט ושלום) מאת Ludwig Steinkohl (לודוויג שטיינקוהל) שיצא ב-1995 בהוצאת Rochade Europa, בגרמניה.
קישורים חיצוניים
- עמנואל לסקר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
 |
לעוד מידע על שחמט ראו: פורטל שחמט |
- עמנואל לסקר, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
- עמנואל לסקר, באתר MacTutor (באנגלית)
- עמנואל לסקר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- מבחר תחבולות ממשחקיו,wtharvey.com
הערות שוליים
- ^ גארי קספארוב, על קודמי הגדולים, חלק ראשון, 2003
- ^ לסקר הוא נגד באואר
| אלופי העולם בשחמט | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| עד הקמת פיד"ה | 1886, 1889, 1891, 1892 (וילהלם שטייניץ) • 1894, 1897, 1907, 1908, 1910 (ינואר-פברואר), 1910 (נובמבר-דצמבר) (עמנואל לסקר) • 1921 (חוסה ראול קפבלנקה) • 1927, 1929, 1934 (אלכסנדר אלכין) • 1935 (מקס אויבה) • 1937 (אלכסנדר אלכין) | .jpg)
| |||
| לאחר הקמת פיד"ה | 1948, 1951, 1954 (מיכאל בוטביניק) • 1957 (וסילי סמיסלוב) • 1958 (מיכאל בוטביניק) • 1960 (מיכאל טל) • 1961 (מיכאל בוטביניק) • 1963, 1966 (טיגראן פטרוסיאן) • 1969 (בוריס ספאסקי) • 1972 (בובי פישר) • | ||||
| תקופת הפילוג |
| ||||
| לאחר האיחוד תחת פיד"ה | 2006 (ולדימיר קראמניק) • 2007, 2008, 2010, 2012 (וישוואנתן אנאנד) • 2013, 2014, 2016, 2018, 2021 (מגנוס קרלסן) • 2023 (דינג לירן) | ||||
