עקב אכילס
עקב אכילס הוא ביטוי המתאר נקודת חולשה, לרוב אצל מי שחזק וחסין למראית עין.
מקור הביטוי בסיפור מתוך המיתולוגיה היוונית. אמו של אכילס, הנימפה תטיס, טבלה אותו בנהר הסטיקס בהיותו עולל, מכיוון שחששה שמא ייעשה ללוחם וימות בקרב. מהטבילה בנהר נעשה כל גופו של אכילס בלתי פגיע מלבד עקבו. זאת מכיוון שכאשר הוטבל אמו החזיקה בעקבו, וכך איבר זה לא נגע במים.
על פי אחת הגרסאות של הסיפור, בעת מלחמת טרויה, שאכילס היה מגיבוריה הבולטים, נורה אכילס בעקבו על ידי פאריס, נסיך טרויה, בחץ מורעל שהונחה על ידי אפולו, ומת. כך נהרג גיבור שנחשב בלתי מנוצח מפגיעה פשוטה בעקב. למרות גורלו של אכילס נשארה תהילתו כגיבור שלא נוצח בשדה הקרב.
ישנו אזור בעקב הנחשב פגיע, במקום בו קיים גיד המקשר בין שרירי השוק האחורית לקרסול, ועל כן נקרא "גיד אכילס". מדען הולנדי בתחום האנטומיה בשם פרהיידן (Verheyden) השתמש לראשונה בביטוי זה בשנת 1693 בהקשר לאזור זה בעקב הרגל.
ראו גם
