פודוחפה
פוּדוּחֶפַּה (משמעות שמה הוא "המשרתת של חבת"[1]; המאה ה-13 לפנה"ס) הייתה מלכה חתית, אשתו של המלך החתי חתושיליש השלישי (1267–1237 לפנה"ס). היא נחשבת כאחת הנשים המשפיעות הידועות במזרח הקרוב העתיק.[2] אהבתם של בני הזוג באה לידי ביטוי בטקסטים החתיים, בתפילות שהיא נשאה לשלום בעלה ולבריאות בעלה בעת שהיה זקן, כשאהבה מיוחסת להשגחת האלילה אשתר.[3]
ביוגרפיה
מוצאה ונישואיה
פודחפה נולדה במאה ה-13 לפנה"ס בעיר לַוַוזַנתִיַה בממלכת כִּיזוּוַאתנַה (ממלכה באזור קיליקיה, מחוז בדרום הממלכה החתית). אביה בנטפשארי (Bentepsharri) היה הכהן הגדול של האלה אשתר, האלוהות הראשית של העיר. פודוחפה גדלה כשהיא מתאמנת להיות כוהנת האלילה אשתר. ייתכן והייתה ממוצא מלכותי. האזור היה ידוע בקשריו עם החורים וממלכת מיתני החורית.[4]
חתושיליש פגש את פודוחפה כאשר חזר כמצביא מקרב קדש שהתרחש בשנת 1274 לפנה"ס. באותה עת, עדיין לא היה המלך. הוא עבר בעיר לווזנתיה כדי להקריב קורבן לאלילה אשתר, שהייתה האלה המועדפת עליו, ועל פי הטקסטים קיבל הוראה מאשתר לשאת אותה לאישה. גילה היה כמחצית גילו. היא הלכה איתו צפונה כדי למלוך על חַכּפִּישה שהייתה ממלכה משנית של ממלכת החתים. בתקופת מלכותם שם, היה חתושיליש עסוק במלחמות כנגד פולשים ואויבים שמסביב לאזור מלכותו. לאחר שחתושיליש הצליח להוריד מהשלטון את אחיינו מורשיליש השלישי, הוא הפך למלך והיא למלכה. לפודוחפה וחתושיליש נולדו לפחות ארבעה ילדים ששמותיהם ידועים.[4]
תקופת מלוכתה
פודוחפה מילאה תפקיד חשוב בחצר המלכות החתית ובדיפלומטיה הבינלאומית של התקופה. היא הופיעה בקביעות לצד בעלה בעת שהוא הודיע על החלטותיו ופסיקותיו. היא מופיעה כמי שמלכה ביחד עם בעלה, ולא כמי שהייתה כפופה לו. פודחפה מוזכרת רבות במסמכים של בעלה: במסמך "ההתנצלות" שלו, בתפילותיו, שבועותיו, ומסמכיו האישיים שנשלחו אל ומאת חצר המלוכה. בעקבות כך, ידוע עליה הרבה יותר מאשר על כל אישה אחרת שחיה בתקופת הברונזה המאוחרת. המלכות החתיות היו מעורבות תמיד בפולחן הדתי בעקבות תפקידן ככוהנות הגדולות של אלילת השמש של ארינה, אבל פודחפה הרחיבה את תפקידה גם להיבטים פוליטיים וחברתיים של הממלכה. לפודחפה היה חותם משלה שבו רואים אותה מאוחזת בחיבוק את אלילת השמש של ארינה. החותם נשא את הכתובת "המשרתת של האלה",[1] היא ניהלה בעצמה את ההתכתבויות הדיפלומטיות שלה, ארגנה את נישואי בנותיה בנישואים דיפלומטיים. אחת לרעמסס השני, השנייה לנסיך ממלכת אמורו. הייתה לה מרכבה משלה, כנראה כדי שתוכל להגיע בקלות לביצוע תפקידה הפולחניים ברחבי הממלכה. הייתה לה גישה לאוצרות המקדשים, אבל היא לא יכלה לגבות מסים.[4] היא הייתה מעורבת גם בעניינים שיפוטיים, תוך כדי התערבות בתיקים משפטיים, מצב שהיה בלתי רגיל בהליך המשפטי החתי.[1]
לפודחפה היה תפקיד חשוב בדיפלומטיה של האימפריה החתית עם מצרים העתיקה. היא התכתבה מספר פעמים עם המלך המצרי רעמסס השני, שהיה צד בהסכם השלום החתי-מצרי שנחתם כנראה בשנת 1259 לפנה"ס, בינו ובין חתושיליש השלישי. כחלק מההסכם, נשלחה בתה למצרים כדי להינשא לרעמסס השני. בארכיון בואזקיי נמצאו מכתבים רבים בין שתי הממלכות. תקופת מלכותם של חתושיליש ופודוחפה נחשבת כעידן "השלום החתי". הם שמרו על הממלכה, אבל נקטו במדיניות החוץ בקו פייסני.[5]
לאחר נישואי נסיכה מבבל, כנראה בתו או אחותו של כודור-אנליל, לתודחליאש הרביעי בנם של פודוחפה וחתושיליש, הביע רעמסס השני את אי שביעות רצונו מנישואים אלה כשהוא מציין שאינו מחשיב יותר את בית המלוכה הבבלי-כשי, ככוח פוליטי משמעותי. פודחפה ענתה לו במכתב: "אם אתה אומר שמלך בבל אינו "מלך גדול", אינך יודע מהו מצבה של בבל". על פי איתמר זינגר, ההתקרבות בין הממלכה החתית ובבל נעשתה על רקע עליית כוחה של ממלכת אשור, שהייתה אויבת משותפת של שתי הממלכות.[6] ייתכן והיא השיאה את אחת מבנותיה למלך בבל הכשי כדאשמאנאנליל השני (1263–1255 לפנה"ס).
במסגרת פעילותה, עסקה גם בארגון וייעול הדת החתית. פודוחפה פעלה נמרצות להפצת פולחן אשתר ופולחנים נוספים מדרום אנטוליה ברחבי הממלכה החתית.[7] בתקופתה התקיים תהליך של סינקרטיזם, כשהיא מזהה את האלים הראשיים של מולדתה כִּיזוּוַאתנַה, שהיו אלים חוריים, עם ראשי האלים בפנתאון האלים החתי. בתפילה שנשאה לשלום בעלה לעת זיקנתו, היא הכריזה שאלילת השמש של ארינה היא בעצם האלילה חבת.
- תפילתה של פודוחפה
או אלילת השמש של ארינה גבירתי, מלכת כל הארצות! בארץ חַתי את נושאת בשם אלילת השמש של ארינה, ואילו בארץ שבה את בוראת את עצי הארז, שמך חבת ופודוחפה תמיד עמדה לשירותך.
לאחר מותו של חתושיליש השלישי
לאחר מותו של חתושיליש השלישי בשנת 1237 לפנה"ס, עלה לשלטון בנה תודחליאש הרביעי. תפקידה של פודחפה התרחב והיא קיבלה את התואר אלה-מלכה. היא הייתה מעורבת בעניינים דיפלומטיים ועסקה בענייני הממלכה לצד בנה המלך.[10]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 omen in the Hebrew Bible: A Reader, מאת Alice Bach, הוצאת Routledge, 2013, עמ' 171
- ^ Puduhepa. Eine hethitische Königin in ihren Textzeugnissen by Heinrich Otten מאת Judith O. Barisas, 1979, באתר Jstor
- ^ איתמר זינגר, החתים ותרבותם, בסדרה ספרית האנציקלופדיה המקראית (בעריכת שמואל אחיטוב), מוסד ביאליק, ירושלים, 2009, עמ' 82
- ^ 4.0 4.1 4.2 Women in the Hebrew Bible: A Reader, מאת Alice Bach, הוצאת Routledge, 2013, עמ' 170
- ^ איתמר זינגר, החתים ותרבותם, עמ' 84
- ^ איתמר זינגר, החתים ותרבותם, עמ' 85
- ^ איתמר זינגר, החתים ותרבותם, עמ' 83
- ^ החתים ותרבותם, עמ' 169
- ^ Historical Dictionary of the Hittites מאת Charles Burney, הוצאת Scarecrow Press, 2004, עמ' 29
- ^ איתמר זינגר, החתים ותרבותם, עמ' 93