פורטל:עולם הישיבות

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

Gnome-colors-view-refresh.svg רענון הפורטל Netvibes.svg כיצד אוכל לעזור?    

PikiWiki Israel 16929 limud in the yeshiva.JPG
לימוד בישיבה
סמל פורטל עולם הישיבות.png

ישיבה או מתיבתאארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית. המוסד להשכלה גבוהה של החינוך היהודי, שהיווה מוסד המשך למסגרת החינוך היסודי היהודי, ה"תלמוד תורה". הישיבה שימשה במהלך הדורות להעברת מסורת התורה שבעל-פה ודברי חז"ל מדור לדור וללימוד ושינון עצמי.

הישיבה שימשה במשך הדורות כמוסד המרכזי של היהדות התורנית: בה נקבעו ההלכות בשאלות שנתחדשו במהלך השנים והוכרעו ספקות שהתעוררו במסורות ותיקות, ובה תוקנו תקנות בענייני היחיד והרבים. ראשי הישיבות המרכזיות היו בתקופות ארוכות לאורך ההיסטוריה של עם ישראל, מנהיגיו של העם היהודי כולו. גם לאחר כתיבת הקודקסים ההלכתיים הגדולים: משנה תורה לרמב"ם, "ארבעה טורים" וה"שולחן ערוך", שאפשרו הלכה למעשה מעמד רבני נפרד מעולם הישיבות, עמדו הישיבות במרכזו ובתשתיתו של עולם התורה. רבים מגדולי הרבנים היו חניכי ישיבות ורבים מהם החזיקו בעצמם ישיבה במקומות בהם כיהנו כרבנים.

חז"ל מתארים את הישיבה כמוסד ללימוד תורה שהתקיים מאז ומתמיד: "מעולם לא פסקה ישיבה מאבותינו", ואת כל אחד מאבות האומה כ"זקן ויושב בישיבה". ישיבות מסודרות כמוסד המוביל ללימוד תורה מוכרת החל מתקופת האמוראים, כאשר פעלו ישיבות בבל, ובפרט ישיבת סורא, ישיבת נהרדעא וישיבת פומבדיתא, שהמשיכו להתקיים בצורות שונות גם בתקופת הגאונים.

הישיבה כצורת חיים אידיאלית המבטאת את קידוש חיי הרוח ועיסוק בעיקרי העיקרים, מתבטאת גם בתיאורי חז"ל את העולם הבא כישיבה של מעלה, או "מתיבתא דרקיעא", בה מתנהלים לימודים ודיונים הלכתיים במתכונת דומה לזו של הישיבה הארצית.

צורת הישיבה, תפקידי ההוראה בה, חומר הלימודים ודרכי הלימוד בה, השתנו לפי המקום והתקופה. אך קו מאחד משותף היה לה על פני המרחב והזמן: שאיפה לעיסוק בתורה ובמצוותיה תוך ניתוק מהעולם הסובב, ומתן הזדמנות שווה לכל נער יהודי להתמודד במסלול הלימודים שהציעה ולהתקדם במעלה האליטה הרבנית.

ישיבת כרם ביבנה היא ישיבת ההסדר הראשונה בישראל ומהגדולות שבהן, הישיבה שוכנת בישוב הנושא את שמה ומכונה 'אם ישיבות ההסדר'.

בית המדרש של הישיבה

הישיבה הוקמה בשנת תשי"ג כישיבה גבוהה, משנת תשכ"ו פועלת הישיבה במתכונת של ישיבת הסדר. ראש הישיבה הראשון היה רבי חיים יעקב גולדוויכט שכיהן כראש הישיבה מהקמתה עד לפרישתו בשנת תשנ"ד, ראשי הישיבה כיום הם הרב גבריאל סרף והרב אהרן פרידמן.

במחזור הראשון היו שלושה עשר תלמידים, כיום לומדים בישיבה כ-350 בחורים, כמאה מהם מגיעים מחו"ל לשנה או יותר.

בנוסף, לומדים בישיבה כשבעים אברכים וחלקם הגדול מתגורר במקום. רובם של האברכים לומדים למבחני הסמיכה של הרבנות, חלקם לומדים לדיינות וחלקם (בעיקר הצעירים) לומדים במסגרת הלימודים הרגילה.

חלק גדול של הבחורים מתגייסים באמצע שנתם השנייה למשך שנה וחצי. אחרים מתגייסים בתחילת השנה השלישית ויש הדוחים את הגיוס לטווח ארוך יותר, במעמד של תורתו אומנותו.

לרשות הישיבה עומד מכון להוצאת ספרים ואוצר ספרים מהגדולים בארץ.



קובץ:ישיבת תורה בתפארתה.JPG
ישיבת תורה בתפארתה
בית המדרש של ישיבת תורה בתפארתה


יפה שעה אחת של קורת רוח בעיון, מבקר עד ערב ולבו טרוד ואינו עמו. על כך בחר לך שעה שיהיה שכלך פנוי מכל עסקי העולם ואל יהי מחשבתך משוטטת ופונה אל דברים אחרים, ואל תאמר לכשאפנה אשנה אלא הוי דוחה כל הדברים מפני תלמוד תורה.

דרכי התלמוד, ר' יצחק קנפאנטון


שיעור בישיבה

ראש ישיבה (בארמית: ריש מתיבתא; על הקיצור ר"מ) הוא תוארו של רב המנהיג ישיבה.

תפקיד ראש הישיבה קיים עוד מתקופת התנאים והאמוראים והיו שינויים רבים באופיו ובפרטיו בקהילות ישראל השונות ובדורות השונים עד ימינו. המונח "ראש ישיבה" מופיע פעם אחת בתלמוד, אך השימוש הסדיר בו החל כנראה רק בתקופת הגאונים, משהורחבה משמעות המילה "ישיבה" למובן המשמש כיום. בתקופת הגאונים עצמה נקרא ראש ישיבה גם "גאון יעקב". בתקופות שונות כונה ראש הישיבה גם "תופס ישיבה" ו"ריש מתיבתא" (ובקיצור, ר"מ).

בדרך כלל ראש הישיבה נדרש להיות סמכות תורנית חשובה ובעל ידע מקיף ויכולת לימוד בתלמוד. בישיבות רבות השיעור שמעביר ראש הישיבה נחשב השיעור הקשה ביותר ומיועד לבחירי התלמידים. ראש הישיבה גם קובע את סדר היום האידאולוגי והרוחני בישיבה ולעיתים עוסק גם בניהול האדמיניסטרטיבי שלה.

הרב ברוך דוב בֶּר (בער) ליבוביץ (תר"ל, 1870 - ה' בכסלו ת"ש, 1939) היה ראש ישיבת כנסת בית יצחק, מחבר ספר ברכת שמואל וממנחילי דרך הלימוד בעולם הישיבות.

נולד בפולדובצה, פרבר של סלוצק, שם למד ונודע כעילוי. בבחרותו הלך ללמוד בישיבת וולוז'ין, שם הפך לתלמידו המובהק של רבי חיים סולובייצ'יק מבריסק.

נשא לאשה את פייגא - בתו של הרב אברהם יצחק צימרמן, אב"ד הלוסק. אחר שחותנו עבר לקרמנצ'וג תפס את מקומו ופתח שם ישיבה. בשנת תרס"ד התמנה לראש ישיבת כנסת בית יצחק בסלובודקה. בשנת תרפ"א העביר את הישיבה יחד עם חתנו, הרב ראובן גרוזובסקי לווילנה, ובתרפ"ו לקמניץ. נסע לארצות הברית למשך מספר שנים כדי לגייס כספים לישיבתו.

במקום להדגיש תירוץ קושיות או סתירת תירוצים, הדגיש דרך הלימוד שכללה איך להקשות קושיה, כיצד לתרץ תירוץ ואיך להטיל ספק. הוא הדגיש תמיד כי התורה אינה נקנית על פי כללי הלוגיקה של השכל האנושי, אלא את התורה צריכים ללמוד על פי כללי ודרכי התורה, ולכן יש לפתח את השכל על פי התורה ולא את התורה על פי שכלו של האדם{(ראה רבי ראובן גרוזובסקי, בהקדמה ל"ברכת שמואל"). כשהיה מזכיר שם של אחד האמוראים או הראשונים היה מזכירו בחרדה אומר "דער היילגער (הקדוש) רבא" "דער היילגער (הקדוש) רשב"א", וכן הלאה (עדות תלמידו הרב ישראל בארי בהקדמת ספרו משנת ראשונים חלק א).

היה תלמידו של רבי חיים סולובייצ'יק בכל נפשו ומהותו, התבטל בפניו לחלוטין ובספריו עוסק רבות בביאור דבריו. הקפיד מאוד על לימוד מפי רב, היה אומר כי אינו יכול להבין איך יכול אדם לחיות ללא רב, וראה את האושר הכי גדול לאדם שזכה לרב. הוא ראה ברב את המשכיות התורה מדור לדור מרב לרב עד משה רבנו.

ספריו:

  • ברכת שמואל - 4 חלקים, פירוש על סוגיות שונות בש"ס.
    ברכת שמואל הוא בין הספרים הנלמדים בעיון בישיבות. בעוד שבעל פה היה רבי ברוך בער אומן ההסברה, הרי שסגנונו הכתוב קשה לפעמים להבנה. מתוך כך מקובל להשתמש ברשימות שונות שרשמו תלמידיו ושהתפרסמו מאוחר יותר.

ספרים שהוצאו מכתביו:

  • כתבי ברכת שמואל על מסכת שבת חידושים על מסכת שבת, יצא לאור בחשוון תשע"ח על ידי נכדו הרב עוזיאל ליבוביץ.

ספרי שיעוריו שנכתבו על ידי תלמידים:

  • שעורי הרב ברוך בער ליבוביץ על הש"ס - על מסכת נדרים, גיטין, בבא בתרא, תשי"ב
  • חידושי ושיעורי מרן רבי ברוך בער - על מסכתות כתובות, בבא קמא, בבא בתרא, תשמ"ח
  • שעורי הרה"ג ר’ ברוך בער ליבוביץ - על מסכתות בבא קמא, בבא מציעא, חולין, יבמות, כתובות, קידושין, נדרים, גיטין, בבא בתרא, תש"מ, תש"נ, תשנ"א
  • שעורי הגרב"ד - על מסכתות יבמות, נדרים, גיטין, קידושין, בבא מציעא, מתוך כתבי תלמידיו, מהדורת ידידיה הלוי פרנקל, תשנ"א
  • עדות ליוסף - שיעורי רבי ברוך דב ליבוביץ על מסכתות יבמות, גיטין, בבא קמא, בבא מציעא ובבא בתרא, מרשימות תלמידו הרב יוסף ליס, תשס"ז


בית המדרש של ישיבת מאור התלמוד

ישיבות במדינת ישראל

נכון ל-2008 יש יותר מ-1,500 מוסדות לימוד תורה קלאסיים (לא כולל בתי מדרש חדשים ומדרשות לנשים). 94,500 תלמידים לומדים במוסדות לבוגרים ו־23,000 בישיבות קטנות.[דרוש מקור]

הישיבה הגדולה בישראל היא ישיבת מיר בירושלים שבה כ-6,000 תלמידים כולל אברכי הכולל.

מדינת ישראל מסבסדת את הלימודים בישיבות ובכוללים בסכומים משתנים.
בחרו קטגוריה מהרשימה וצפו בתוכן הנטען
רשימת ראשי ישיבותראשי ישיבות שנפטרו

רשימת ישיבות שיש עליהן ערך במכלול:

תקופת החופשה בין זמן לזמן נקראת בין הזמנים (נהגה בעולם הישיבות במלעיל), והיא ניתנת כדי לאפשר לבני הישיבה לשהות עם משפחתם תקופה מסוימת, בייחוד בחגים, לנוח מעמלה של תורה (שהרי "תורה מתשת כוחו של אדם"), ולאגור כוחות לקראת הזמן הבא. בישיבות נזהרים מלקרוא לה "חופשה", על מנת להבדיל בין מטרתן של הישיבות בנתינת זמן מנוחה להתרעננות בלבד לבין החופשה הנהוגה בבתי ספר הכלליים, המנוצלים, לדעתם, לבילויים אגרסיביים. סיבה נוספת היא משום שגם בתקופת בין הזמנים מקפידים רבים מן הלומדים להמשיך וללמוד במסגרת מצומצמת יותר, לעיתים במסגרת "ישיבות בין הזמנים", ולמילה "חופשה" יש הקשר של חופש מוחלט ללא עול תורה כלל. בתקופה האחרונה מתרחבת המגמה בחלק מהישיבות לצמצם את ימי בין הזמנים כדי שיהיו יותר ימי לימוד, והתלמידים יוצאים לחופשה כמה ימים לאחר הזמן המקובל ואף בימי החופשה קיימות עדיין מסגרות הלימוד של "ישיבת בין הזמנים", שבה שעות הלימוד נוחות וכל אחד לומד במה שחשקה נפשו. כמו כן קיימת גם מלגה לפי שעות הלימוד אשר מחולקת על ידי עמותות שונות.

בישיבות רבות ישנה חופשה קצרה אף בזמן ימי החנוכה, בדרך כלל רק לארבעה ימים, מחצית מימי החנוכה. ימים אלו נקראים לעיתים בבדיחוּת "בין הזמנים דרבנן", משום שחופשה זאת לא הייתה נהוגה בעבר והתחדשה רק בזמן האחרון, בדומה לחגים שחז"ל תיקנו שהתחדשו רק בתקופה מאוחרת (ומכיוון שחג החנוכה הוא מדרבנן).


שער הספר

ברכת שמואל הוא ספר שנכתב על ידי רבי ברוך בער לייבוביץ, ראש ישיבת קמניץ. הספר כולל ארבעה ספרים העוסקים בפלפולים על התלמוד בבלי בשיטת בריסק.

בשם הספר, "ברכת שמואל", הנציח המחבר את אביו הרב שמואל דוד. הרב ליבוביץ טיפל בעצמו בסידור חידושיו והכנתם לדפוס. בחורף תרצ"ה עסק בכתיבת חידושיו לבבא מציעא, אבל לא הגיע להשלמתם, כי בינתיים פרצה מלחמת העולם השנייה ונפטר ללא שזכה לראות את חידושיו בדפוס.

הספר נחשב לקשה יחסית, מכיוון שכתיבתו הייתה בקיצור נמרץ ובביטויים מיוחדים.

רבי ברוך בער היה דייקן בדבריו. כתב על כך חתנו רבי ראובן גרוזובסקי (בהקדמה לברכת שמואל על מסכת בבא מציעא): ”היה אצלו עיקר גדול באיזה אופן ובאיזה מילים להביע את הקושיא והתירוץ או את החקירה, ולזאת בכל פעם שחקר את אותה החקירה עצמה הייתה בעיניו כחקירה חדשה, ואם הביעה במילים אחרות או שנתווספה אצלו איזו הרגשה חדשה נחשב הדבר בעיניו כדבר חדש וחידוש הפלא.”

בישיבות רבות נחשב הספר לאחד מספרי היסוד מבין ספרי האחרונים.

בתשע"ח יצא כרך נוסף מכתב ידו, "כתבי ברכת שמואל - על מסכת שבת", שנערך על ידי נכדו, הרב עוזיאל ליבוביץ.

נכדי המחבר הוציאו את "חידושי ושיעורי רבי ברוך בער", שיעוריו של רבי ברוך בער כפי שנרשמו על ידי תלמידיו. הספר נועד בעיקר להסביר את שיעוריו של רבי ברוך בער כפי שנרשמו על ידו ב"ברכת שמואל".


במסגרת זו תוכלו לראות איזו מסכת לומדת כל ישיבה בזמן הנוכחי
בחרו מסכת מהרשימה וצפו בתוכן הנטען
ברכותשבתפסחיםיבמותכתובותנדריםגיטיןקידושיןבבא קמאבבא מציעאבבא בתראסנהדריןמכות


שימו לב, לא כל המסכתות עדיין מעודכנות, מסכת בה לא מעודכנות ישיבות לא תיטען. להסבר כיצד לערוך את הדפים ראה כאן
P judaism.svg סמל פורטל הציבור החרדי.png P halacha2.png P Bible.png Jewish History P.png
פורטל יהדות פורטל הציבור החרדי פורטל הלכה פורטל התנ"ך פורטל תולדות עם ישראל

Exquisite-kwrite.png

רוצים לעזור? הנה כמה משימות שבהן אתם יכולים לתרום:

  • חלקו את הפורטל למסגרות נוספות לראשי ישיבות מפורסמים ולישיבות קדומות.
  • הוסיפו ערכים לתצוגה מתחלפת במסגרות- הידעת/תמונה מומלצת/מושג.
  • הוסיפו מידע גם לישיבות מהמגזר החסידי והספרדי שהידע שלי בהם מוגבל.
  • כתבו או תרגמו ערכים מבוקשים בתחום עולם הישיבות. ברשימה זו תוכלו גם להוסיף ערכים שלדעתכם חסרים.
  • כאן אפשר למצוא ערימה של קצרמרים בנושא עולם הישיבות שרק מחכים שירחיבו אותם.
  • הוסיפו את הקטגוריה של הפורטל בדפים הקשורים לפורטל. קטגוריה:עולם הישיבות


רשימת הערכים המבוקשים ודורשי שיפור

תבניות מתחלפות לדפים הבאים:

ציטוטים נבחרים חדשים.

הידעת.

כדאי לעבור על הקטגוריה: קטגוריה:ישיבה: מושגים

ישיבות שעדין אין עליהם ערך:

ישיבות ספרדיות: • ישיבת אוצרות התורה (בני ברק) • ישיבת אור אליצור (בני ברק) • ישיבת אור לציון (ירושלים) • ישיבת דעת חיים (ירושלים) • ישיבת קול יהודה (בני ברק)  • 

ישיבות ליטאיות: ישיבת דברי אמת (ירושלים)  •  ישיבת היכל התורה (ירושלים)  •  ישיבת ראשון לציון-תפארת ישראל (ראשון לציון)  •  ישיבת בית מאיר (תפרח)  •  ישיבת מגדל עוז (גבעת זאב)

ישיבות חסידיות: ישיבת אוהל שמעון - ערלוי (ירושלים)  •  ישיבת אלכסנדר (בני ברק)  •   •  ישיבת בית דוד - חב"ד (קרית גת)  •  ישיבת לב שמחה - גור (ערד)  •  ישיבת לומדי תורה - גור (ערד)  •  ישיבת מאור ישראל - גור (בני ברק)  •  ישיבת מאמר מרדכי נדבורנה (בני ברק)  •  ישיבת מחנה אברהם - חוג חתם סופר  •  ישיבת עמלה של תורה (ירושלים)  •   •  ישיבת קדושת ציון - באבוב (בני ברק)  •  ישיבת שפתי צדיק גור (חצור הגלילית)  •  ישיבת תפארת משה בצלאל - גור (ירושלים)

מצאו ערכים לשיפור בנושא עולם הישיבות: לשכתובלעריכהלהשלמהקצרמריםחדשיםדורשי מקורלפישוט

בלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה)

מהו פורטל?רשימת כל קטגוריות המשנה והערכים