פורטל:עולם הישיבות
ישיבה או מתיבתא (מארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית. המוסד להשכלה גבוהה של החינוך היהודי, שהיווה מוסד המשך למסגרת החינוך היסודי היהודי, ה"תלמוד תורה". הישיבה שימשה במהלך הדורות להעברת מסורת התורה שבעל-פה ודברי חז"ל מדור לדור וללימוד ושינון עצמי.
הישיבה שימשה במשך הדורות כמוסד המרכזי של היהדות התורנית: בה נקבעו ההלכות בשאלות שנתחדשו במהלך השנים והוכרעו ספקות שהתעוררו במסורות ותיקות, ובה תוקנו תקנות בענייני היחיד והרבים. ראשי הישיבות המרכזיות היו בתקופות ארוכות לאורך ההיסטוריה של עם ישראל, מנהיגיו של העם היהודי כולו. גם לאחר כתיבת הקודקסים ההלכתיים הגדולים: משנה תורה לרמב"ם, "ארבעה טורים" וה"שולחן ערוך", שאפשרו הלכה למעשה מעמד רבני נפרד מעולם הישיבות, עמדו הישיבות במרכזו ובתשתיתו של עולם התורה. רבים מגדולי הרבנים היו חניכי ישיבות ורבים מהם החזיקו בעצמם ישיבה במקומות בהם כיהנו כרבנים.
חז"ל מתארים את הישיבה כמוסד ללימוד תורה שהתקיים מאז ומתמיד: "מעולם לא פסקה ישיבה מאבותינו", ואת כל אחד מאבות האומה כ"זקן ויושב בישיבה". ישיבות מסודרות כמוסד המוביל ללימוד תורה מוכרת החל מתקופת האמוראים, כאשר פעלו ישיבות בבל, ובפרט ישיבת סורא, ישיבת נהרדעא וישיבת פומבדיתא, שהמשיכו להתקיים בצורות שונות גם בתקופת הגאונים.
הישיבה כצורת חיים אידיאלית המבטאת את קידוש חיי הרוח ועיסוק בעיקרי העיקרים, מתבטאת גם בתיאורי חז"ל את העולם הבא כישיבה של מעלה, או "מתיבתא דרקיעא", בה מתנהלים לימודים ודיונים הלכתיים במתכונת דומה לזו של הישיבה הארצית.
צורת הישיבה, תפקידי ההוראה בה, חומר הלימודים ודרכי הלימוד בה, השתנו לפי המקום והתקופה. אך קו מאחד משותף היה לה על פני המרחב והזמן: שאיפה לעיסוק בתורה ובמצוותיה תוך ניתוק מהעולם הסובב, ומתן הזדמנות שווה לכל נער יהודי להתמודד במסלול הלימודים שהציעה ולהתקדם במעלה האליטה הרבנית.
ישיבת כרם ביבנה היא ישיבת ההסדר הראשונה בישראל ומהגדולות שבהן, הישיבה שוכנת בישוב הנושא את שמה ומכונה 'אם ישיבות ההסדר'.
הישיבה הוקמה בשנת תשי"ג כישיבה גבוהה, משנת תשכ"ו פועלת הישיבה במתכונת של ישיבת הסדר. ראש הישיבה הראשון היה רבי חיים יעקב גולדוויכט שכיהן כראש הישיבה מהקמתה עד לפרישתו בשנת תשנ"ד, ראשי הישיבה כיום הם הרב גבריאל סרף והרב אהרן פרידמן.
במחזור הראשון היו שלושה עשר תלמידים, כיום לומדים בישיבה כ-350 בחורים, כמאה מהם מגיעים מחו"ל לשנה או יותר.
בנוסף, לומדים בישיבה כשבעים אברכים וחלקם הגדול מתגורר במקום. רובם של האברכים לומדים למבחני הסמיכה של הרבנות, חלקם לומדים לדיינות וחלקם (בעיקר הצעירים) לומדים במסגרת הלימודים הרגילה.
חלק גדול של הבחורים מתגייסים באמצע שנתם השנייה למשך שנה וחצי. אחרים מתגייסים בתחילת השנה השלישית ויש הדוחים את הגיוס לטווח ארוך יותר, במעמד של תורתו אומנותו.
לרשות הישיבה עומד מכון להוצאת ספרים ואוצר ספרים מהגדולים בארץ.
ראשי ישיבת פוניבז' הרב מרדכי שלמה ברמן והרב גרשון אדלשטיין ורבה של רמת השרון הרב יעקב אדלשטיין, הם בני דודים של נשותיהם של הרב אליהו אליעזר מישקובסקי ראש ישיבת כפר חסידים, הרב יצחק יחיאל יעקובוביץ רבה של הרצליה והרב מנחם שלמה בורנשטיין האדמו"ר מסוכטשוב.
יפה שעה אחת של קורת רוח בעיון, מבקר עד ערב ולבו טרוד ואינו עמו. על כך בחר לך שעה שיהיה שכלך פנוי מכל עסקי העולם ואל יהי מחשבתך משוטטת ופונה אל דברים אחרים, ואל תאמר לכשאפנה אשנה אלא הוי דוחה כל הדברים מפני תלמוד תורה.
— דרכי התלמוד, ר' יצחק קנפאנטון
ראש ישיבה (בארמית: ריש מתיבתא; על הקיצור ר"מ) הוא תוארו של רב המנהיג ישיבה.
תפקיד ראש הישיבה קיים עוד מתקופת התנאים והאמוראים והיו שינויים רבים באופיו ובפרטיו בקהילות ישראל השונות ובדורות השונים עד ימינו. המונח "ראש ישיבה" מופיע פעם אחת בתלמוד, אך השימוש הסדיר בו החל כנראה רק בתקופת הגאונים, משהורחבה משמעות המילה "ישיבה" למובן המשמש כיום. בתקופת הגאונים עצמה נקרא ראש ישיבה גם "גאון יעקב". בתקופות שונות כונה ראש הישיבה גם "תופס ישיבה" ו"ריש מתיבתא" (ובקיצור, ר"מ).
בדרך כלל ראש הישיבה נדרש להיות סמכות תורנית חשובה ובעל ידע מקיף ויכולת לימוד בתלמוד. בישיבות רבות השיעור שמעביר ראש הישיבה נחשב השיעור הקשה ביותר ומיועד לבחירי התלמידים. ראש הישיבה גם קובע את סדר היום האידאולוגי והרוחני בישיבה ולעיתים עוסק גם בניהול האדמיניסטרטיבי שלה.
הרב ברוך דוב בֶּר (בער) ליבוביץ (תר"ל, 1870 - ה' בכסלו ת"ש, 1939) היה ראש ישיבת כנסת בית יצחק, מחבר ספר ברכת שמואל וממנחילי דרך הלימוד בעולם הישיבות.
נולד בפולדובצה, פרבר של סלוצק, שם למד ונודע כעילוי. בבחרותו הלך ללמוד בישיבת וולוז'ין, שם הפך לתלמידו המובהק של רבי חיים סולובייצ'יק מבריסק.
נשא לאשה את פייגא - בתו של הרב אברהם יצחק צימרמן, אב"ד הלוסק. אחר שחותנו עבר לקרמנצ'וג תפס את מקומו ופתח שם ישיבה. בשנת תרס"ד התמנה לראש ישיבת כנסת בית יצחק בסלובודקה. בשנת תרפ"א העביר את הישיבה יחד עם חתנו, הרב ראובן גרוזובסקי לווילנה, ובתרפ"ו לקמניץ. נסע לארצות הברית למשך מספר שנים כדי לגייס כספים לישיבתו.
במקום להדגיש תירוץ קושיות או סתירת תירוצים, הדגיש דרך הלימוד שכללה איך להקשות קושיה, כיצד לתרץ תירוץ ואיך להטיל ספק. הוא הדגיש תמיד כי התורה אינה נקנית על פי כללי הלוגיקה של השכל האנושי, אלא את התורה צריכים ללמוד על פי כללי ודרכי התורה, ולכן יש לפתח את השכל על פי התורה ולא את התורה על פי שכלו של האדם{(ראה רבי ראובן גרוזובסקי, בהקדמה ל"ברכת שמואל"). כשהיה מזכיר שם של אחד האמוראים או הראשונים היה מזכירו בחרדה אומר "דער היילגער (הקדוש) רבא" "דער היילגער (הקדוש) רשב"א", וכן הלאה (עדות תלמידו הרב ישראל בארי בהקדמת ספרו משנת ראשונים חלק א).
היה תלמידו של רבי חיים סולובייצ'יק בכל נפשו ומהותו, התבטל בפניו לחלוטין ובספריו עוסק רבות בביאור דבריו. הקפיד מאוד על לימוד מפי רב, היה אומר כי אינו יכול להבין איך יכול אדם לחיות ללא רב, וראה את האושר הכי גדול לאדם שזכה לרב. הוא ראה ברב את המשכיות התורה מדור לדור מרב לרב עד משה רבנו.
ספריו:
- ברכת שמואל - 4 חלקים, פירוש על סוגיות שונות בש"ס.
ברכת שמואל הוא בין הספרים הנלמדים בעיון בישיבות. בעוד שבעל פה היה רבי ברוך בער אומן ההסברה, הרי שסגנונו הכתוב קשה לפעמים להבנה. מתוך כך מקובל להשתמש ברשימות שונות שרשמו תלמידיו ושהתפרסמו מאוחר יותר.
ספרים שהוצאו מכתביו:
- כתבי ברכת שמואל על מסכת שבת חידושים על מסכת שבת, יצא לאור בחשוון תשע"ח על ידי נכדו הרב עוזיאל ליבוביץ.
ספרי שיעוריו שנכתבו על ידי תלמידים:
- שעורי הרב ברוך בער ליבוביץ על הש"ס - על מסכת נדרים, גיטין, בבא בתרא, תשי"ב
- חידושי ושיעורי מרן רבי ברוך בער - על מסכתות כתובות, בבא קמא, בבא בתרא, תשמ"ח
- שעורי הרה"ג ר’ ברוך בער ליבוביץ - על מסכתות בבא קמא, בבא מציעא, חולין, יבמות, כתובות, קידושין, נדרים, גיטין, בבא בתרא, תש"מ, תש"נ, תשנ"א
- שעורי הגרב"ד - על מסכתות יבמות, נדרים, גיטין, קידושין, בבא מציעא, מתוך כתבי תלמידיו, מהדורת ידידיה הלוי פרנקל, תשנ"א
- עדות ליוסף - שיעורי רבי ברוך דב ליבוביץ על מסכתות יבמות, גיטין, בבא קמא, בבא מציעא ובבא בתרא, מרשימות תלמידו הרב יוסף ליס, תשס"ז
ישיבות במדינת ישראל
נכון ל-2008 יש יותר מ-1,500 מוסדות לימוד תורה קלאסיים (לא כולל בתי מדרש חדשים ומדרשות לנשים). 94,500 תלמידים לומדים במוסדות לבוגרים ו־23,000 בישיבות קטנות.[דרוש מקור]
הישיבה הגדולה בישראל היא ישיבת מיר בירושלים שבה כ-6,000 תלמידים כולל אברכי הכולל.
- בקרב הישיבות הליטאיות בולטות ישיבת פוניבז', ישיבת חברון, ישיבת מיר.
- עולם הישיבות החסידי מתחלק בין הישיבות הכלל חסידיות, ובין הישיבות המגזריות אשר הינם משתייכים לבני חסידות אחת בלבד.
בקרב הישיבות הכלל חסידיות בולטות ישיבת חיי משה, ישיבת מאור עינים, ישיבת טשיבין, ישיבת שערי תורה וישיבת טשערנאביל.
- בקרב הישיבות לבני עדות המזרח בולטות ישיבת פורת יוסף, ישיבת כסא רחמים וישיבת מאור התורה.
- בקרב הישיבות הציוניות בולטות ישיבת מרכז הרב, ישיבת הר עציון וישיבת הר המור.
- רבי יעקב אדלשטיין
- רבי חיים יהודה לייב אוירבך
- רבי שלמה זלמן אוירבך
- רבי שמואל אוירבך
- רבי שבתי אטון
- רבי חיים מוולוז'ין
- רבי שמואל איינשטיין
- רבי חיים דוב אלטוסקי
- רבי מרדכי אליפנט
- רבי פינחס מנחם אלתר
- רבי אברהם ארלנגר
- רבי אברהם אהרן בורשטין
- רבי אפרים בורודיאנסקי
- רבי שבתי בורנשטיין
- רבי אהרון בן שמעון
- רבי חיים שאול ברוק
- רבי שמואל יעקב בורנשטיין
- רבי שלום נח ברזובסקי
- רבי חיים ברים
- רבי חיים ברלין
- רבי נפתלי צבי יהודה ברלין
- רבי אבא מרדכי ברמן
- רבי שלום ברנדר
- רבי אהרן ברנשטיין
- רבי בנימין יהודה לייב ברנשטיין
- רבי ירוחם פישל יהושע ברנשטיין
- רבי משה ברנשטיין
- רבי חיים יעקב גולדוויכט
- רבי ישראל זאב גוסטמן
- רבי יחיאל מרדכי גורדון
- רבי יעקב גלינסקי
- רבי אברהם גנחובסקי
- רבי אברהם יצחק גרשונוביץ
- רבי ראובן יוסף גרשונוביץ
- רבי יעקב הורוביץ
- רבי גדליה הרץ
- רבי שלמה זלמן הבלין
- רבי דב בריש וידנפלד
- רבי הלל ויטקינד
- רבי חיים וולקין
- רבי אפרים זורייבין
- רבי יצחק וסרמן
- רבי משה מרדכי חדש
- רבי יעקב משה חרל"פ
- רבי גבריאל טולדנו
- רבי ניסים טולדנו
- רבי יעקב יוסף
- רבי אברהם רפאל כלפון
- רבי רפאל שלמה לניאדו
- רבי סלמן מוצפי
- רבי חביב חיים דוד סתהון
- רבי יעקב עדס
- רבי נסים דוד עזראן
- רבי שמואל עזראן
- רבי עזרא עטייה
- רבי אברהם פילוסוף
- רבי יהודה צדקה
- רבי יצחק קוב'ו
- הרב צבי יהודה קוק
- רבי חיים קמיל
- רבי אברהם משה באב"ד (גורה הומורה)
- רבי נתן קמנצקי
- רבי דב צבי קרלנשטיין
- רבי ברוך רוזנברג
- רבי יוסף רוזובסקי
- רבי אהרן יהודה ליב שטינמן
- רבי חיים פינחס שיינברג
- רבי נח שימנוביץ
- רבי חיים שמואלביץ
- רבי משה שמואל שפירא (באר יעקב)
- רבי פנחס שרייבר
- רבי אליהו שרם
רשימת ישיבות שיש עליהן ערך במכלול:
- ישיבת אבני נזר
- ישיבת אדרת אליהו
- ישיבת אופקים
- ישיבת אור אלחנן
- ישיבת אור ברוך
- ישיבת אור ישראל
- ישיבת אור שמחה
- ישיבת אור תורה
- ישיבת איתרי
- ישיבת ארחות תורה
- ישיבת באר התורה
- ישיבת באר יהודה
- ישיבת באר יעקב
- ישיבת באר יצחק (קריית יערים)
- ישיבת באר מרדכי
- ישיבת בוהוש
- ישיבת בית אברהם
- ישיבת בית דוד (חב"ד)
- ישיבת בית התלמוד
- ישיבת בית יוסף (בני ברק)
- ישיבת בית ישראל ודמשק אליעזר
- ישיבת בית מאיר
- ישיבת בית מדרש עליון
- ישיבת בית מתתיהו
- ישיבת בית שמואל
- ישיבת בית שמעיה
- ישיבות בריסק
- ישיבת ברכת אפרים
- ישיבת ברכת יוסף (קריית הרצוג)
- ישיבת ברכת יצחק
- ישיבת גאון יעקב (בני ברק)
- ישיבת גבעת שאול
- ישיבת גרודנא (ישראל)
- ישיבת גרודנא באר יעקב
- ישיבת גרודנא
- ישיבת דרך השם
- ישיבת דרך חכמה
- ישיבת דרך חיים (שעלבים)
- ישיבת הרב שטרנבוך
- ישיבת הנגב
- ישיבת הנגב-שכר שכיר
- ישיבת זכרון מיכאל
- ישיבת חברון החדשה
- ישיבת חברון כנסת ישראל
- ישיבת חידושי הרי"ם
- ישיבת חיי משה
- ישיבת רבנו חיים עוזר
- ישיבת חכמי לובלין (בני ברק)
- ישיבת חזון עובדיה
- ישיבת חפץ חיים (כפר סבא)
- ישיבת טשעבין
- ישיבת יחל ישראל
- ישיבות חסידי חב"ד ליובאוויטש
- ישיבת ישועות משה
- ישיבת כנסת אליהו
- ישיבת כנסת הגדולה
- ישיבת כנסת חזקיהו
- ישיבת כנסת יחזקאל
- ישיבת כנסת יצחק (מודיעין עילית)
- ישיבת כנסת יצחק (חדרה)
- ישיבת כסא רחמים
- ישיבת מאור התורה
- ישיבת מאור התלמוד
- ישיבת מאור עיניים
- ישיבת מאורות התורה
- ישיבת מאירת שמועה
- מוסדות הר"ן
- מוסדות יקירי ירושלים
- ישיבת מאור התלמוד
- ישיבת מיר מודיעין עילית
- ישיבת מיר
- ישיבת מן ההר
- ישיבת מעלות התורה
- ישיבת מרכז הרב
- ישיבת משכנות התורה
- ישיבת משכן ידידיה
- ישיבת משנת עקיבא
- ישיבת נחלת דוד
- ישיבת נחלת משה
- ישיבת נחלת הלויים
- ישיבת נחלת שלמה
- ישיבת נתיב הדעת
- ישיבת נתיב התורה
- ישיבת נתיבות חכמה
- ישיבת סלבודקה
- ישיבת עטרת חכמים
- ישיבת עטרת ישראל
- ישיבת עטרת שלמה
- ישיבת עטרת יוסף
- ישיבת פורת יוסף
- ישיבת פחד יצחק
- ישיבת קול יעקב
- ישיבת קול תורה
- ישיבת קלצק (ארץ ישראל)
- ישיבת קמניץ
- ישיבת קריית מלאכי
- ישיבת קריית מלך
- ישיבת רנה של תורה
- ישיבת רש"י
- ישיבת שערי יושר (ירושלים)
- ישיבת שערי שמועות
- ישיבת שערי תורה
- ישיבת שערי תשובה וחיים
- ישיבת שפת אמת
- ישיבת תולדות אהרן
- ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש המרכזית בישראל
- ישיבת תורה אור
- ישיבת תורה בתפארתה
- ישיבת תורת אמת (חב"ד)
- ישיבת תורת זאב
- ישיבת תושיה
- ישיבת תפארת הכרמל
- ישיבת תפארת ישראל
תקופת החופשה בין זמן לזמן נקראת בין הזמנים (נהגה בעולם הישיבות במלעיל), והיא ניתנת כדי לאפשר לבני הישיבה לשהות עם משפחתם תקופה מסוימת, בייחוד בחגים, לנוח מעמלה של תורה (שהרי "תורה מתשת כוחו של אדם"), ולאגור כוחות לקראת הזמן הבא. בישיבות נזהרים מלקרוא לה "חופשה", על מנת להבדיל בין מטרתן של הישיבות בנתינת זמן מנוחה להתרעננות בלבד לבין החופשה הנהוגה בבתי ספר הכלליים, המנוצלים, לדעתם, לבילויים אגרסיביים. סיבה נוספת היא משום שגם בתקופת בין הזמנים מקפידים רבים מן הלומדים להמשיך וללמוד במסגרת מצומצמת יותר, לעיתים במסגרת "ישיבות בין הזמנים", ולמילה "חופשה" יש הקשר של חופש מוחלט ללא עול תורה כלל. בתקופה האחרונה מתרחבת המגמה בחלק מהישיבות לצמצם את ימי בין הזמנים כדי שיהיו יותר ימי לימוד, והתלמידים יוצאים לחופשה כמה ימים לאחר הזמן המקובל ואף בימי החופשה קיימות עדיין מסגרות הלימוד של "ישיבת בין הזמנים", שבה שעות הלימוד נוחות וכל אחד לומד במה שחשקה נפשו. כמו כן קיימת גם מלגה לפי שעות הלימוד אשר מחולקת על ידי עמותות שונות.
בישיבות רבות ישנה חופשה קצרה אף בזמן ימי החנוכה, בדרך כלל רק לארבעה ימים, מחצית מימי החנוכה. ימים אלו נקראים לעיתים בבדיחוּת "בין הזמנים דרבנן", משום שחופשה זאת לא הייתה נהוגה בעבר והתחדשה רק בזמן האחרון, בדומה לחגים שחז"ל תיקנו שהתחדשו רק בתקופה מאוחרת (ומכיוון שחג החנוכה הוא מדרבנן).
ברכת שמואל הוא ספר שנכתב על ידי רבי ברוך בער לייבוביץ, ראש ישיבת קמניץ. הספר כולל ארבעה ספרים העוסקים בפלפולים על התלמוד בבלי בשיטת בריסק.
בשם הספר, "ברכת שמואל", הנציח המחבר את אביו הרב שמואל דוד. הרב ליבוביץ טיפל בעצמו בסידור חידושיו והכנתם לדפוס. בחורף תרצ"ה עסק בכתיבת חידושיו לבבא מציעא, אבל לא הגיע להשלמתם, כי בינתיים פרצה מלחמת העולם השנייה ונפטר ללא שזכה לראות את חידושיו בדפוס.
הספר נחשב לקשה יחסית, מכיוון שכתיבתו הייתה בקיצור נמרץ ובביטויים מיוחדים.
רבי ברוך בער היה דייקן בדבריו. כתב על כך חתנו רבי ראובן גרוזובסקי (בהקדמה לברכת שמואל על מסכת בבא מציעא): ”היה אצלו עיקר גדול באיזה אופן ובאיזה מילים להביע את הקושיא והתירוץ או את החקירה, ולזאת בכל פעם שחקר את אותה החקירה עצמה הייתה בעיניו כחקירה חדשה, ואם הביעה במילים אחרות או שנתווספה אצלו איזו הרגשה חדשה נחשב הדבר בעיניו כדבר חדש וחידוש הפלא.”
בישיבות רבות נחשב הספר לאחד מספרי היסוד מבין ספרי האחרונים.
בתשע"ח יצא כרך נוסף מכתב ידו, "כתבי ברכת שמואל - על מסכת שבת", שנערך על ידי נכדו, הרב עוזיאל ליבוביץ.
נכדי המחבר הוציאו את "חידושי ושיעורי רבי ברוך בער", שיעוריו של רבי ברוך בער כפי שנרשמו על ידי תלמידיו. הספר נועד בעיקר להסביר את שיעוריו של רבי ברוך בער כפי שנרשמו על ידו ב"ברכת שמואל".
שבת:
רוצים לעזור? הנה כמה משימות שבהן אתם יכולים לתרום:
- חלקו את הפורטל למסגרות נוספות לראשי ישיבות מפורסמים ולישיבות קדומות.
- הוסיפו ערכים לתצוגה מתחלפת במסגרות- הידעת/תמונה מומלצת/מושג.
- הוסיפו מידע גם לישיבות מהמגזר החסידי והספרדי שהידע שלי בהם מוגבל.
- כתבו או תרגמו ערכים מבוקשים בתחום עולם הישיבות. ברשימה זו תוכלו גם להוסיף ערכים שלדעתכם חסרים.
- כאן אפשר למצוא ערימה של קצרמרים בנושא עולם הישיבות שרק מחכים שירחיבו אותם.
- הוסיפו את הקטגוריה של הפורטל בדפים הקשורים לפורטל. קטגוריה:עולם הישיבות
רשימת הערכים המבוקשים ודורשי שיפור |
---|
תבניות מתחלפות לדפים הבאים:
ציטוטים נבחרים חדשים. הידעת. כדאי לעבור על הקטגוריה: קטגוריה:ישיבה: מושגים ישיבות שעדין אין עליהם ערך:ישיבות ספרדיות: • ישיבת אוצרות התורה (בני ברק) • ישיבת אור אליצור (בני ברק) • ישיבת אור לציון (ירושלים) • ישיבת דעת חיים (ירושלים) • ישיבת קול יהודה (בני ברק) • ישיבות ליטאיות: ישיבת דברי אמת (ירושלים) • ישיבת היכל התורה (ירושלים) • ישיבת ראשון לציון-תפארת ישראל (ראשון לציון) • ישיבת בית מאיר (תפרח) • ישיבת מגדל עוז (גבעת זאב) ישיבות חסידיות: ישיבת אוהל שמעון - ערלוי (ירושלים) • ישיבת אלכסנדר (בני ברק) • • ישיבת בית דוד - חב"ד (קרית גת) • ישיבת לב שמחה - גור (ערד) • ישיבת לומדי תורה - גור (ערד) • ישיבת מאור ישראל - גור (בני ברק) • ישיבת מאמר מרדכי נדבורנה (בני ברק) • ישיבת מחנה אברהם - חוג חתם סופר • ישיבת עמלה של תורה (ירושלים) • • ישיבת קדושת ציון - באבוב (בני ברק) • ישיבת שפתי צדיק גור (חצור הגלילית) • ישיבת תפארת משה בצלאל - גור (ירושלים) |
מצאו ערכים לשיפור בנושא עולם הישיבות: לשכתוב • לעריכה • להשלמה • קצרמרים • חדשים • דורשי מקור • לפישוט •
בלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה)