פורטל:רפואה/הידעת?/קטעי הידעת

לקט קטעי "הידעת?"

1	המכשיר הרפואי, מסכת (בלועזית: סְטֶתוֹסְקוֹפ), הומצא על ידי הרופא הצרפתי רנה לאנק ב-1816. עד המצאת המסכת, היו הרופאים נוהגים להניח אוזנם על חזה החולה ולהקשיב לקולות הלב והריאות. טכניקה זו לא הייתה נפוצה במיוחד משום לעיתים החולים מיוזעים ומלוכלכים. ביום שהגיעה אליו מטופלת מלאה, הרופא הנוצרי האדוק חש לא בנוח להניח את ראשו על החזה שלה. הוא לקח כמה ניירות, גלגל אותם למין גליל, הצמיד קצה אחד לבית החזה של האישה וקירב את אוזנו לקצה השני. להפתעתו, הוא הצליח לשמוע את פעימות לבה של החולה בצורה טובה יותר מאשר לו היה מצמיד את ראשו ישירות לחזה שלה. לאנק התגאה מאוד בהמצאה שלו, וראה בה ההישג הגדול ביותר של חייו. הישג גדול כל כך, שכאשר חלה בעצמו במחלת השחפת בשנת 1826 נעזר בו כדי לאבחן את מחלתו שלו. אך זה לא עזר לו לשרוד את השחפת והוא נפטר באותה שנה. מאז שוכלל המסכת, שופרה איכות השמיעה ונוספו לו שני צינורות האזנה לכל אחת מן האוזניים.	עריכה | תבנית | שיחה
2	הסרת התוספתן היא מהניתוחים השכיחים בעולם, ומבוצעת לרוב בעקבות דלקת התוספתן. אצל בני אדם שנולדו ללא איבר זה לא נמצאו מחלות הקשורות להיעדרו, ובמשך שנים רבות לא היה ידוע תפקידו של התוספתן ומכך אף נגזר שמו בשפות שונות וביניהן: עברית-תוספתן, מלשון תוספת ואנגלית- appendix שמשמעות נרדפת למילה היא "נספח". לאחרונה, תאוריה ומחקרים חדשים סבורים שהתפקיד נמצא, והתוספתן הוא מאגר של חיידקים "טובים", אשר משמש את גוף האדם במקרים של זיהום במערכת העיכול.	עריכה | תבנית | שיחה
3	מקור שמה של השפעת הספרדית, שקטלה בין 50 ל-100 מיליון אנשים בין השנים 1919-1918, אינו בכך שמוצא המגפה מספרד, אלא בכך שהיא פרצה בשלהי מלחמת העולם הראשונה, והעיתונות הספרדית הייתה היחידה שפרסמה את התפרצותה משום שלא השתתפה במלחמה ולא הייתה כפופה לצנזורה שנכפתה על העיתונות במדינות הלוחמות.	עריכה | תבנית | שיחה
4	אבעבועות שחורות היא מחלה נגיפית שקטלה מאות מיליוני בני אדם במהלך ההיסטוריה. היא גם המחלה היחידה עד כה שהאנושות הצליחה להדביר, וזאת עקב מסע חיסון כלל-עולמי שנערך על ידי ארגון הבריאות של האו"ם במחצית השנייה של המאה ה-20. כיום נותרו נגיפי אבעבועות שחורות רק בשתי מעבדות מחקר, ויש הדורשים להשמידם מחשש שהם ישמשו כנשק ביולוגי קטלני. החיסון למחלה, שהתגלה ב-1796 על ידי רופא כפרי בריטי, אדוארד ג'נר, פותח מסרום של בקר. בשל העובדה שהחיסון הראשון בעולם נעשה על ידי נגיפים הגורמים לאבעבועות הפרות, חיסון נקרא Vaccination באנגלית, על שם המילה הלטינית Vacca (פרה).	עריכה | תבנית | שיחה
5	-	הוספה
6	הדוגמה העתיקה ביותר לתותב נמצאה במומיה של אישה מצרית המתוארכת לשנת 1000 לפני הספירה. הותאם לה תותב עשוי עץ ועור המחליף את אצבעות כף הרגל. אצבעות כף הרגל המלאכותית שימשו כנראה לצרכים אסתטיים בלבד ולא סייעו ליציבה. כיום, חלק מהתותבים של כפות רגליים עשויים מחומרים מרוכבים מתוחכמים, דוגמת סיבי פחם. הם סופגים היטב את אנרגיית הנחיתה על הקרקע, אוצרים אותה ומחזירים אותה לגוף לצורך הנעתו קדימה.	עריכה | תבנית | שיחה
7	-	הוספה
8	כלבת היא מחלה נגיפית התוקפת את מערכת העצבים. המחלה נחשבת לקטלנית ביותר ולאחר ההידבקות והופעת התסמינים הראשונים, המתבטאים בעיקר בשינויי התנהגות קיצוניים, החולה מת תוך עשרה ימים לכל היותר. את החיסון לכלבת פיתח לואי פסטר, אבי המיקרוביולוגיה, והוא חייב להינתן מיד לאחר הנשיכה ובטרם התפרצה המחלה. מבין מיליוני אנשים שנדבקו במחלה, ידוע רק על שישה אנשים בעולם ששרדו את המחלה לאחר הופעת התסמינים. חמישה מהם קיבלו חיסון בשלב כלשהו בחייהם, ואילו האחרונה, ג'ינה גיזה, שננשכה על ידי עטלף, נרפאה בזכות טיפול חדשני. גופה הוכנס לתרדמת ובאותו זמן ניתן לה קוקטייל של תרופות אנטי-נגיפיות.	עריכה | תבנית | שיחה
9	החוקר הגרמני מקס פון פטנקופר האמין שחיידקים עלולים להפוך למיאזמה בתנאים מסוימים, אך הוא התנגד לגישה שלפיה החיידקים מהווים גורם ישיר למחלות. בהתאם לעצתו, מי השתייה של המבורג לא סוננו. ב-1892 תקפה מגפת כולרה את העיר, ופון פטנקופר זכה לביקורת פומבית. על מנת לשקם את מעמדו החליט פון פטנקופר לבלוע מים מזוהמים בחיידקי ויבריו כולרה, שסיפק לו רוברט קוך, יריבו המושבע. הוא פיתח תסמינים קלים של כולרה, אך למרבה הפלא הבריא תוך כמה ימים. כיום משערים שגופו פיתח חיסון לכולרה עקב חשיפה קודמת לחיידק, או שאולי עוזרו של קוך החליט לחוס על חייו ושלח לו מנה מדוללת של תרבית חיידקים.	עריכה | תבנית | שיחה
10	בעיצומה של מלחמת העולם השנייה התחננה הנוירוביולגית ההתפתחותית ריטה לוי-מונטלצ'יני בפני תושבי הכפרים סביב טורינו, שימכרו לה ביצים עבור פעוטיה הרעבים. לאמיתו של דבר הייתה לוי-מונטלצ'יני רווקה מבחירה, שהקדישה את זמנה למחקר מחוץ לכותלי האקדמיה, אחרי שהשלטון הפאשיסטי באיטליה מנע ממנה לעבוד כרופאה נוירולוגית בשל יהדותה. את הביצים המופרות לקחה למעבדה מאולתרת שהקימה בחדר השינה שלה ובעזרתן חקרה את התפתחות מערכת העצבים המרכזית בעוברי תרנגולות. לאחר המלחמה המשיכה בעבודתה באוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס, שם בודדה בשנת 1952 את גורם הגדילה העצבי, הישג שזיכה אותה בפרס נובל לרפואה לשנת 1986. על כך אמרה לוי-מונטלצ'יני: "אלמלא הפלו אותי ורדפו אותי, לעולם לא הייתי מקבלת את פרס נובל". לוי-מונטלצ'יני בת המאה האריכה ימים יותר מכל זוכי פרס נובל אי פעם ונפטרה בגיל 103.	עריכה | תבנית | שיחה
11	-	הוספה
12	ראש הממשלה הצעיר ביותר בתולדות בריטניה היה ויליאם פיט הבן. פיט, בנו של ויליאם פיט האב, שהיה ראש ממשלת בריטניה בעצמו, מונה בפעם הראשונה לתפקיד בגיל 24 שנים ו-205 ימים. כהונתו הראשונה נמשכה 17 שנים, ולאחר הפסקה של שלוש שנים מונה שנית לתפקיד. לאורך השנים, נאלץ פיט להתמודד עם גרעון תקציבי ענק ממלחמת העצמאות של ארצות הברית, ניהול המלחמות הנפוליאוניות ומחלת הנפש של המלך ג'ורג' השלישי. אם לא די בכך, הרי שפיט חלה במחלת שיגדון תורשתית ונפטר בגיל 47 בלבד, בעודו מכהן כראש ממשלה.	עריכה | תבנית | שיחה
13	וודקה מזויפת גורמת למותם של עשרות אלפי אנשים מדי שנה, בעיקר ברוסיה. משקאות מזויפים מכילים לעיתים קרובות כהלים נוספים מלבד האתנול, שהוא האלכוהול המוכר ממשקאות חריפים ומופק באמצעות התססה וזיקוק של דגנים או סלק. מבין כהלים רעילים אלה נפוץ המתנול, ששתייתו עלולה לגרום לעיוורון כתוצאה מפגיעה בעצב הראייה ואף למוות. זאת כתוצאה מתוצר החמצון הרעיל של המתנול – פורמאלדהיד. במקרה של שתיית מתנול יש להגיע במהירות האפשרית לבית חולים, עוד בטרם החל המתנול להתפרק בגוף. הטיפול המקובל במקרה כזה הוא החדרת כמות גדולה של אתנול לגופו של החולה. האתנול תופס את מקומו של המתנול בכבד, ומאלץ אותו לצאת עם השתן.	עריכה | תבנית | שיחה
14	המעבדה של הרופא והמדען הסקוטי אלכסנדר פלמינג הייתה תמיד מבולגנת. יום אחד, לאחר שחזר מחופשה ארוכה, מצא פלמינג זיהום פטרייתי בכמה צלחות פטרי שבהן גידל חיידקי סטפילוקוקוס. הוא התבונן במיקרוסקופ והבחין שחיידקים לא גדלים סביב העובש. לאחר מחקר אינטנסיבי, גילה פלמינג ב-1928 כי החומר הפעיל בפטריות אלה, הפניצילין, הורג חיידקים. הפניצילין הפך מאז למרכיב מרכזי בחלק גדול מהתרופות האנטיביוטיות. גילוי הפניצלין נחשב לאחת התגליות החשובות ברפואה בכל הזמנים ופלמינג זכה עליו בפרס נובל לפיזיולוגיה ולרפואה לשנת 1945 ולתואר האצולה סר.	עריכה | תבנית | שיחה
15	רופאו האישי של מלך בריטניה ג'ורג' החמישי, הודה שזירז את מותו של המלך, ב-20 בינואר 1936 בשעה 11:55 בלילה, על ידי הזרקת קוקאין ומורפיום. הוא הסביר את מעשהו בכך שרצה למנוע סבל נוסף ממשפחתו של המלך הגוסס וכדי שהחדשות על מותו של המלך יספיקו להתפרסם במהדורת הבוקר של עיתון הטיימס של לונדון. למרות זאת, כאשר עלה נושא המתת החסד לדיון בבית הלורדים, התנגד לו הרופא.	עריכה | תבנית | שיחה
16	בילירובין הוא צבען אורגני המוכר לנו באופן אינטימי. כתוצר פירוק של תאי דם אדומים, עובר הבילירובין דרך הכבד אל התריסריון יחד עם מיצי המרה. לאחר שחיידקים משנים את הרכבו במערכת העיכול, משתנה צבעו לחום, והוא מקנה לצואה את צבעה האופייני. חלק ממנו נספג בחזרה ממערכת העיכול לגוף ומופרש בשתן. צבעו הצהוב של השתן נובע מנוכחות בילירובין. מחלות כבד שונות פוגעות ביכולת הגוף להפריש בילירובין, והצטברתו ברקמות הגוף נותנת לעור וללובן העין את הצבע האופייני לצהבת.	עריכה | תבנית | שיחה
17	מבנה ה-DNA, הנושא את החומר התורשתי בגופם של כל היצורים החיים, פוצח בשנת 1953 הודות לעבודתה של הביופיזיקאית היהודיה, רוזלינד פרנקלין. פרנקלין צילמה את פיזורן של קרני רנטגן ממולקולת DNA באיכות חסרת תקדים לזמנה. את הצילום הטוב ביותר שלה מסוף 1952, "תצלום 51", הראה עמיתהּ מוריס וילקינס, ללא ידיעתה, למתחרה שלהם ג'יימס ווטסון מאוניברסיטת קיימברידג'. לאחר שלמד את הצילום, הצליח ווטסון עם שותפו פרנסיס קריק להקדים את פרנקלין בגילוי מבנה ה-DNA, וכשפרסמו את עבודתם הצניעו את חלקה של פרנקלין בתגלית. פרנקלין, שהייתה אחייניתו של הרברט סמואל, הנציב העליון הראשון בארץ ישראל, נפטרה מסרטן בשנת 1958, בהיותה בת 37 בלבד. ווטסון, קריק ווילקינס זכו בפרס נובל לפיזיולוגיה ולרפואה ב־1962.	עריכה | תבנית | שיחה
18	-	הוספה
19	לרפואה ידועות כ-4,000 מחלות תורשתיות. רוב המחלות הללו נדירות למדי, ומופיעות אצל תינוק אחד לכל כמה מאות אלפי או מיליוני לידות. סיסטיק פיברוזיס היא המחלה התורשתית הנפוצה ביותר; כ-5% מאוכלוסיית ארצות הברית וכ-4% מקרב האנשים ממוצא אירופאי, נושאים את הגן הפגום. בממוצע תינוק אחד מכל 2,500 לוקה במחלה.	עריכה | תבנית | שיחה
20	לאורך ההיסטוריה האנושית היוו חיידקים, וירוסים, פטריות וטפילים אחרים, גורם מרכזי שהשפיע על גודלן של אוכלוסיות. מגפת הדבר המכונה המוות השחור התחוללה באירופה במאה ה-14, וקטלה כשליש מאוכלוסיית היבשת. הרעב הגדול שהתחולל באירלנד בין השנים 1846 ו-1849 נבע מפרוטיסט שגרם למחלת הכימשון בתפוחי האדמה. ברעב ההמוני גוועו למעלה ממיליון איש, כ-10% מאוכלוסיית אירלנד. דוגמה נוספת היא מחלת האבעבועות השחורות שתקפה את האצטקים וסייעה לספרדים להשתלט על ממלכתם. למעשה, במהלכן של מלחמות מספר המתים בשל זיהומים היה גבוה ממספר החללים בקרבות עצמם, אך מאז גילויים של המזיקים הזעירים נמצאו דרכים חדשות להילחם בהם, באמצעות תרופות וחיסונים. מלחמת האזרחים האמריקנית היא המלחמה הראשונה שעליה ניתן לומר בוודאות כי נהרגו בה יותר בני-אדם מידיהם של בני-אדם אחרים, מאשר מזיהומים.	עריכה | תבנית | שיחה
21	הכל יודעים שלאחר ניתוח, העור והרקמות הפנימיות נתפרות בחוט ובמחט כמו בגד. החוט והמחט אינם כלי העבודה היחידים שחדר הניתוח אימץ מבתי מלאכה אחרים. המנתחים סוגרים את חלל הבטן לאחר ניתוח בעזרת מכשיר הדומה לאקדח סיכות, מוודאים שהורידו כמות של ריקמה שווה משני הצדדים בעת ניתוח פלסטי בחזה בעזרת מאזניים ומסירים עור לקראת השתלת עור עצמית בעזרת מכשיר דמוי קולפן גזר. מגדילים לעשות המנתחים האורתופדיים. הם מנסרים עצמות במסורי דיסק, קודחים בהן במקדחות ידניות, משתילים רצועות מלאכותיות שדומות לרצועות להורדת תריס ומבריגים את הרצועות לעצמות בברגים ומברגים.	עריכה | תבנית | שיחה
22	-	הוספה
23	מחקרים רבים מראים כי אחוז המעשנים בקרב חולי סכיזופרניה בעולם עומד על יותר משני שלישים, לעומת פחות מחצי בקרב חולים במחלות פסיכיאטריות אחרות, ופחות מעשרים אחוזים בקרב כלל האוכלוסייה. לפי אותם מחקרים, מספר סיבות גורמות לאחוז העישון הגבוה כל-כך בקרב חולי סכיזופרניה: העישון מגביר את פירוק וסילוק התרופות נוגדות-הפסיכוזה בגוף; בנוסף העישון מקל על תופעות לוואי הקשורות בתנועה, בעלות מאפיינים פרקינסוניים. לעישון גם השפעה נפשית על החולים, והוא מפחית את השפעת החושים על ההכרה כתוצאה מגירויים חיצוניים. מסיבות אלה הסיקו החוקרים כי העישון מהווה מעין "טיפול-עצמי" של חולי הסכיזופרניה. גם צריכת אלכוהול או מוצרי קנביס נפוצה יותר בקרב חולי סכיזופרניה, וכן בקרב הלוקים בהפרעת חרדה, הפרעה פוסט-טראומטית או דיכאון. מוצרים אלה יכולים להרגיע אי-שקט או חרדה. עם זאת, בשימוש לטווח ארוך, המוצרים עלולים דווקא להחמיר את תופעות ההפרעות הנפשיות, וכאשר ההתמכרות גוברת – לרוב התופעות מחמירות.	עריכה | תבנית | שיחה
24	הסם הרואין סונתז לראשונה ב-1874 על ידי הכימאי הבריטי סי.אר.איי רייט, שעבד בבית חולים בלונדון. היינריך דרסלר, אשר עבד בחברת התרופות הגרמנית "באייר" ועמד בראש הצוות שפיתח את האספירין, הבחין שהחומר החדש פעיל יותר ממורפין. חברת באייר רשמה את הסימן הרשום "הרואין" (במשמעות של "טיפול הרואי", מהמילה הגרמנית Heroisch). בין השנים 1898 ו-1910, לפני שכל השפעות הסם התגלו, החלה החברה לשווקו כתחליף לא-ממכר למורפין וכתרופת שיעול לילדים.	עריכה | תבנית | שיחה
25	מימן ציאנידי, סוג של ציאניד, הוא אחד הרעלים החזקים בעולם. החומר זוהה לראשונה בשנת 1782, כאשר הכימאי השוודי קרל וילהלם שלה הצליח להפיק אותו מכחול פרוסי, צבע שפותח בשנת 1704 על ידי יצרן הצבעים הגרמני היינריך דיסבאך, כשניסה לייצר דווקא צבע אדום. בהיכנסו לגוף האדם תופס הציאניד את מקומו של החמצן ומונע מהתאים לייצר אנרגיה. אחת הדרכים היעילות להציל אדם שלקה בהרעלת ציאניד היא לספק לו במהירות כמות גדולה של ויטמין B12, משום שהצורה הבסיסית של הוויטמין יכולה להיקשר היטב לציאנידים. קרל וילהלם שלה עצמו לא היה מודע לרעילותו של החומר אותו חקר, ואפילו התפתה לטעום אותו. משערים שמת כתוצאה מחשיפה ממושכת לרעלים דוגמת ציאניד וארסן.	עריכה | תבנית | שיחה
26	-	הוספה
27	-	הוספה
28	עין עצלה היא ליקוי ראייה בו האותות המתקבלים בעין אחת נדחים על ידי המוח על מנת לאפשר פיענוח חד של התמונה המתקבלת. המוח האנושי מסנן את התמונות ובוחר להשתמש רק באחת, הטובה יותר. מצב זה יכול להיגרם מפזילה או כאשר הראייה בעין האחת פחות טובה משמעותית מאשר בעין השנייה. אם לא מרכיבים משקפיים לתיקון הבעיה, העין הפוזלת או החלשה עלולה להתנוון ולא לתפקד עוד.	עריכה | תבנית | שיחה
29	השתלת האיברים המוצלחת הראשונה באדם התרחשה בשנת 1954 בבוסטון שבארצות הברית כאשר כליה נלקחה מאדם והושתלה באחיו התאום. השתלה זו התאפשרה עקב ההתאמה המלאה בין התורם והמקבל בשל היותם תאומים זהים. לולא התאמה מספקת, המערכת החיסונית של המקבל דוחה את ההשתלה. כיום מתבצעות בעולם מאות אלפי השתלות מדי שנה, רובן ככולן ללא קרבה משפחתית בין התורם והמקבל. הדבר מתאפשר על ידי בדיקת רקמות לפני ההשתלה ותרופות חדשות מונעות דחייה.	עריכה | תבנית | שיחה
30	-	הוספה
31	-	הוספה
32	בין השנים 1318-1320 לפנה"ס, במהלך המלחמה האנטולית היוו חיידקי ‏Francisella tularensis גורם משמעותי לניצחון האימפריה החתית על ממלכת ארזוה. במהלך המלחמה הצבא החתי (ומאוחר יותר גם הצבא הארזוי) שלח למחנה האויב בהמות ואנשים חולים כדי שאלו יפיצו את המחלה. בכך הייתה המלחמה לאירוע המתועד הראשון בהיסטוריה בו השתמש האדם בנשק ביולוגי בשדה הקרב. המגפה מופיעה במכתבי אל-עמארנה מהמאה ה-14 לפנה"ס.	עריכה | תבנית | שיחה
33	קוליטיס מקלוסטרידיום דפיצילה עם קרום מדומה השתלת צואה היא טיפול רפואי לחולים, הסובלים משלשול כרוני בשל זיהום מחיידק ה"קלוסטרידיום דיפיצילה". כל אדם חי עם מיליארדי חיידקים במעיו. לכל אחד יש תבנית של מושבת חיידקים ייחודית לו ובה יש שווי משקל בין חיידקים "טובים", החיוניים לגוף וחיידקים "רעים", שיכולים לגרום נזק כאשר יש חריגה מהתנאים הנורמליים. ה"קלוסטרידיום דיפיצילה" הוא אחד מהאחרונים והוא עשוי לגרום לקוליטיס בדרגות שונות. בקוליטיס קשה יש הרס של רירית המעי הגס (בתמונה) וגרימת שלשולים דמיים קשים, עד כדי סיכון חיים. טיפול באנטיביוטיקה לא תמיד פוטר מהזיהום וגם הורס את מבנה המיקרוביוטה. מטרת השתלת הצואה היא לבנות מחדש את המיקרוביוטה של החולה, על ידי השתלת מיקרוביוטה מצואת אדם בריא.	עריכה | תבנית | שיחה
34	-	הוספה
35	-	הוספה
36	רוב מיני העלוקות נצמדים ו ונדבקים לבעלי חיים שונים, כגון, יונקים, עופות ודגים, ומוצצים את דמם. הם מוגדרים כטפילים, משום שהם נתפשים כמי שעושה רק נזק למי ממנו הם מתפרנסים. אולם, במשך שנים רבות שימשה העלוקה הרפואית (Hirudo medicinalis) במספר הליכים רפואיים. עלוקה זו מסוגלת למצוץ פי חמישה דם ממשקל גופה, ומפרישה לפצע חומר נוגד קרישה, המותיר את הפצע מדמם עד כ-10 שעות. לבד מלהקזת דם, הדבר יעיל לחיבור רקמות, כמו למשל אצבע גדומה. זאת עקב אי-יכולת המנתחים לחבר מחדש את הוורידים. (הם מחברים אך את העורקים הראשיים, שמים מסמר פלטינה, שסביבו מתאחה העצם ותופרים את העור). טיפול באמצעות עלוקה רפואית נותן זמן לוורידים להישאל פתוחים, ומאפשר לגוף לאחות אותם מחדש.	עריכה | תבנית | שיחה
37	מיץ אשכוליות הוא לכאורה משקה תמים. אלא שהוא עשוי להיות חומר מסוכן, כאשר הוא מעורבב עם תרופות מסוימות, שלא מעט אנשים לוקחים כדרך קבע. הסיבה לכך היא שמרכיבים מסוימים הנמצאים במיץ האשכוליות, כמו פלבונואידים, גורמים לעיכוב בפעילותיו של אחד האנזימים, האחראי לפירוק התרופות בגוף. אנזים זה ממוקם בדפנות של המעי הדק, ותפקידו לפרק תרופות לפני שהן נספגות בזרם הדם. כאשר מעוכב האנזים, ישנה עלייה משמעותית ברמת התרופות בדם, וכתוצאה מכך עשויה להיגרם הרעלה במנת יתר.	עריכה | תבנית | שיחה
38	במהלך מלחמת העולם השנייה פעל הצבא הגרמני למנוע הפצת מחלות מידבקות בקרב חייליו ובפרט ניטר דיווחים על מחלת הטיפוס. צמד רופאים מטעם הצלב האדום בעיירה רוזוואדוב שבפולין, סטניסלב מָטוּלֶביץ' ואאוגניוש לזובסקי, העריכו שהכרזה על העיירה כמוקד התפרצות מגפה תמנע מהנאצים להתקרב וכך תגן על הקהילה היהודית מהשמדה. הרופאים ידעו שדגימות דם של חולי טיפוס חשודים נבדקות עם חיידקים מומתים מסוג Proteus, ועל כן הדביקו פולנים לא-יהודים בחיידקים אלו אך נמנעו מלהדביק יהודים, שכן יהודי אשר היה נחשד כחולה היה נורה במקום. זמן קצר מתחילת התרמית הגרמנים הכריזו על הֶסגר על העיירה. לאחר שנה של עבודה משותפת מטולביץ' עזב ולזובסקי המשיך בתרמית שנתיים נוספות. בסוף 1943, בעקבות הלשנה של משתף פעולה פולני, שלח הצבא לאזור משלחת רפואית כדי לבחון את היקף התחלואה. ד"ר לזובסקי חשש מחשיפת התרמית ופגש את המשלחת מחוץ לרוזוואדוב, סעד איתם ודאג לשלב בארוחה גם אלכוהול. הרופא הבכיר נהנה מחברתו של לזובסקי ושלח את הרופאים הזוטרים לבצע את הבדיקות הרפואיות, אך אלו חששו מהטיפוס והסתפקו בבדיקה שטחית והתרמית לא נחשפה. בסוף שנת 1942 חוסל גטו רוזוואדוב, אך בזכות התרמית הצליחו הרופאים לדחות את השמדתם של כ-8,000 איש, יהודים ופולנים, תושבי רוזוואדוב והעיירות היהודיות באזור.	עריכה | תבנית | שיחה
39	ישנן מחלות ולקויות ראייה, שסיבתן היא תפקוד לקוי של המוח, בעת שהעיניים עצמן תקינות לחלוטין. לדוגמה, הגורם ל"עין עצלה" הוא פגם בהתפתחות מרכז הראייה במוח, האחראי על תמונת אחת העיניים. לכן השם "עין עצלה" הוא שם מטעה, שהרי חלק מהמוח הוא זה, שכביכול "עצלן". פזילה נגרמת לרוב כאשר המוח לא מצליח למקד את שתי העיניים על אותה הנקודה, או בגלל שיתוק של עצבי הגולגולת. אף על פי כן, רופאי עיניים הם אלו, שמבצעים את האבחון, הטיפול והמעקב בתופעות אלה.	עריכה | תבנית | שיחה
40	-	הוספה
41	תאומים זהים אינם זהים. הם מכונים "זהים" כי הרבה דברים אצלם זהים. אך הם לא זהים בכול. החומר התורשתי שלהם זהה, אבל טביעות האצבעות שלהם, למשל, אינן זהות. ישנה גם תופעה אצל חלק מהתאומים הזהים, המכונה תאומי ראי – תאומים בעלי מאפיינים עם כיוונים הפוכים; האחד מהם ימני והשני שמאלי, כיוון צמיחת השיער אצל אחד מהם הפוך לשני, צמיחת שן ראשונה של אחד מהם בצד ימין ואצל השני בשמאל. במקרים נדירים, אחד מתאומי הראי לוקה בתסמונת סיטוס אינברסוס. דהיינו, כל האיברים הפנימיים שלו נמצאים בצד הנגדי למקובל – החדר השמאלי של הלב נמצא בצד ימין וכולי. ייתכן שהפילוסוף לייבניץ צדק, כשטען שאין ביקום שני עצמים זהים.	עריכה | תבנית | שיחה
42	מחלת שיתוק הילדים, היא זיהומית, המועברת מאדם לאדם, בעיקר במחזור צואה-פה. לכן, חלק חשוב מההתגוננות ממנה אמור להיות בשמירת הניקיון. אולם, היא התפרצה כמגפה בין אמצע המאה ה-19 לאמצע המאה ה-20, דווקא לאחר, שהמודעות הציבורית לניקיון השתפרה מאוד. בדיעבד התברר, שדווקא הניקיון הביא להתפרצות המגפה. זאת משום שלפני השיפור בהיגיינה, כמעט כל בני האדם היו נדבקים בנגיף שיתוק הילדים בתור תינוקות, והסתייעו בנוגדנים שבחלב האם כדי להתגונן ממנו, ולקבל אותו רק במנות קטנות, שאפשרו להם לפתח גם הם נוגדנים עבורו, בזמן סביר. אולם כשהניקיון הפך את הדבקה בנגיף לנדירה יותר, הנדבקים קיבלו אותו אחרי שכבר חדלו לינוק, והתקשו להתגונן מפניו.	עריכה | תבנית | שיחה
43	ברבות ממשחות השיניים המיוצרות כיום קיימים נציצים, שהם גבישים סיליקטיים, אשר משייפים ומנקים בעדינות את משטח השן מפלאק ומשאריות מזון. שימוש דומה יש למרכיב הסיליקה שבחול: בעת ניקוי פניהם של מבני אבן באמצעות התזת חול, הסיליקה שבחול משייפת את משטח האבן ומקלפת ממנו את הפיח, את החלודה, את האבנית ואת שאריות המשקעים המכתימים או המאכלים אותו.	עריכה | תבנית | שיחה
44	-	הוספה
45	ההסגר הוא כלי שכיח להתמודדות עם התפרצות מגפות. בעשורים האחרונים, נעשה בו שימוש נרחב במסגרת מגפת הסארס (שנת 2002-2003) וכן במאבק במגפת הקורונה. אולם, ההסגר שימש עוד מימים ימימה ככלי לצמצום ההדבקה במחלות, מאות שנים לפני גילוי החיידקים והנגיפים. למשל, עוד במאה ה-14, עם פרוץ המגפה השחורה, נקבע על ידי הרשויות בוונציה הסגר על מלחים. כל צוות מלחים חויב בהסגר על ספינתו לתקופה של ארבעים ימים, בטרם יוכל לרדת לחוף. למעשה, המקור האטימולוגי של המילה "הסגר" באנגלית – quarantine – הוא במילה האיטלקית quarantino, שפירושה ארבעים.	עריכה | תבנית | שיחה
46	ב-2002, בסין, אדם נדבק במחלה לא מוכרת מחיות בר. הוא הדביק אנשים נוספים, ואלו התאשפזו והדביקו את רופאייהם, למרות כל אמצעי הזהירות של בתי החולים. אחד הרופאים שנדבקו טס להונג קונג, למרות שחש ברע. שם הוא הדביק, בין השאר, עשרות מדיירי בית מלון, שכלל לא פגש בהם. הם עברו במסדרון, אחרי שהוא, כנראה, התעטש בו. חקירות אפידמיולוגיות גילו גם, שהנגיפים עברו דרך מערכת הביוב מדירת אחד המודבקים בעיר אל מערכת מיזוג האוויר של הבניין כולו, ומשם נישאו ברוח, והדביקו את דיירי הבתים המשותפים הסמוכים. העיר הפכה למדגרת מגפת הסארס הקטלנית, שהתפשטה לכ-30 מדינות וחלו בה כ-8,000 איש. אולם לפתע, ארבעה חודשים מיום הדבקות החולה הראשון, ההידבקויות פסקו.	עריכה | תבנית | שיחה
47	כאשר בני אדם אינם אוכלים כלל פירות וירקות למשך תקופה ארוכה, הם לא מקבלים ויטמין סי במזונם, וכתוצאה מזה חולים במחלת הצפדינה. אולם כל מי שגידל כלב או חתול יודע, שתפריטן של חיות אלו מצומצם מתפריטו של האדם, הן אינן אוכלות כלל פירות וירקות, ולמרות זאת, בריאותן תקינה. זאת משום, שכמרבית החולייתנים, לכלבים ולחתולים יש בכבד חלבון בשם GULO, שמייצר ויטמין סי. יתרה מזאת, בחומר התורשתי של האדם יש אזור, שרצף הקודונים בו דומה מאוד לרצף הקודונים, שבגן, המקודד לGULO. אולם בגנום האדם, אזור זה אינו מקודד לשום דבר.	עריכה | תבנית | שיחה
48	-	הוספה
49	מחלות ומגפות רבות נושאות שמות של אזורים או מדינות, לדוגמה: קדחת מערב הנילוס, קדחת ים-תיכונית משפחתית, קדחת נשיכת הקרציה האפריקאית, שושנת יריחו, שפעת סינגפור והשפעת הספרדית. גם העגבת זכתה לכינויים רבים על שם מדינות רבות: באיטליה היא נקראה במשך מאות שנים, בשם "המחלה הצרפתית". בצרפת היא נקראה "המחלה האנגלית", ביפן – "המחלה הפורטוגלית", ברוסיה – "המחלה הפולנית" ובפולין – "המחלה הגרמנית". בשנת 2015 החליט ארגון הבריאות העולמי, שאין לתת למחלות או גורמי זיהום שמות של מקומות גאוגרפיים.	עריכה | תבנית | שיחה
50	ג'ורג' וושינגטון, שסבל מבעיות שיניים רבות במהלך חייו, עקר שן לראשונה בגיל 22, וביום ההשבעה לתפקיד נשיא ארצות הברית, נשארה בפיו רק שן בודדת. היסטוריונים מודרניים מייחסים בעיה זו לטיפולי הכספית שניתנו לו לטיפול במלריה ובאבעבועות שחורות. למרות שמקובל לחשוב שמערכת השיניים התותבות שבפיו הייתה מעץ היא הורכבה מזהב ושיניים אמיתיות של עבדים שחורים, שעבדו במשכנו מאונט ורנון. בהמשך רכש סט שייצר עבורו רופאו האישי ג'ון גרינווד משנהב שנלקח מהיפופוטם ומפיל. וושינגטון התבייש במשך כל חייו בהרכבת התותבות ונהג לאכול את ארוחותיו בנפרד, גם כשהשתתף בישיבות ומשתים רחבי היקף. שני סטים שהרכיב מוצגים במוזיאונים בוירג'יניה ובמרילנד.	עריכה | תבנית | שיחה
51	בערבית, עץ האקליפטוס מכונה "שג'אראת אל כינא", דהיינו, עץ הכינין, בשל התפישה השגויה, לפיה תרופה מפורסמת הזו, להקלת תסמיני המלריה, מופקת מעצי אקליפטוס. במציאות, הכינין מופק מקליפת עץ הצ'ינצ'אה הדרום אמריקני, ולא מהאקליפטוס, שמוצאו מאוסטרליה. כינוי ערבי אחר לאקליפטוס הוא "שג'אראת אל יהוד", דהיינו, עץ היהודים. כינוי זה דווקא מוצדק, משום שבשלהי המאה ה-19 וראשית המאה ה-20, אנשי היישוב היהודי בארץ ישראל אכן נטעו הרבה עצי אקליפטוס סביב מושבותיהם. אם כי גם לכינוי זה יש קשר, הן למלריה והן לתפישה שגויה. נוטעי האקליפטוסים, כמו אנשי המדע בני תקופתם, ידעו שיש קשר בין ביצות לבין מלריה. אך הם חשבו, שסירחון הביצות הוא גורם המחלה, כפי שהשתקף בשם המחלה עצמו, שפירושו באיטלקית הוא "אוויר רע". נוטעי האקליפטוסים חשבו, שהעץ יטהר את האוויר וגם ייבש את הביצה. בסופו של דבר התברר, שלאקליפטוסים השפעה זניחה על ייבוש הביצות, וגורם המלריה הוא טפיל חד תאי (פרוטיסטי) מסוג פלסמודיום, המועבר בעקיצות יתושות האנופלס, המטילות ביצים בביצות.	עריכה | תבנית | שיחה
52	בעשורים האחרונים, קופות החולים מנהלות תחרות על לבו וכיסו של צרכן שירותי הבריאות הישראלי. מצב זה אינו לגמרי חדש. למעשה, בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה העשרים, המצב היה קיצוני בהרבה. עם היציאה מן החומות, הרחוב היוקרתי בירושלים היה רחוב הנביאים. ודווקא ברחוב זה, התמקמו שמונה בתי חולים, ולצדן מרפאות קטנות, שהתחרו זה בזה, בטיפול ואשפוז חולי אוכלוסייתה הקטנה של העיר. אלא שבניגוד לימנו, הקרב בין מוסדות הרפואה לא היה על כספו של המטופל. אחדים ממוסדות אלו אפילו הציעו שירות חינם. הקרב היה על נשמת המטופל. חלק נכבד ממוסדות הרפואה מומן בידי המיסיון, והצוות הרפואי בו ניסה לפתות את היהודים והמוסלמים להמיר את דתם. המוסדות האחרים קמו כדי לתת למטופלים ברירה רוחנית, יותר מאשר ברירה בריאותית.	עריכה | תבנית | שיחה
53	הפיזיקאי הגרמני וילהלם רנטגן גילה ב-1895 את קרינת הרנטגן (קרני X) במקרה, בעת שערך ניסוי בשפופרת קתודית אטומה והבחין כי לוח שהיה מונח בקרבת השפופרת החל לזהור בחשכה. התגלית חוללה מהפכה בעולם הפיזיקה והרפואה, וזיכתה את רנטגן בפרס נובל הראשון לפיזיקה ובתהילת עולם. פרדריק סמית, פיזיקאי מאוניברסיטת אוקספורד, החמיץ את התגלית ואת התהילה; שנה קודם לגילויו של רנטגן, ב-1894, סמית שם לב לכך שלוחות צילום שהונחו בקרבת שפופרות קתודיות נטו להתערפל, אולם במקום לחקור את התופעה, הוא פשוט הורה להעביר את לוחות הצילום למקום אחר.	עריכה | תבנית | שיחה

בחזרה לפורטל