פורים סרגוסה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פורים סרגוסה הוא יום הודאה המצוין בי"ח בשבט, לזכר נס שאירע ב-ה'ק"ם או ה'ק"ף בעיר סרגוסה שבספרד. כימי הודאה אחרים דומים הנחגגים בקהילות שונות, הוא נקרא גם בשם פורים שני. אירועי הנס בסרגוסה נכתבו במגילה מיוחדת הנקראת באופן חגיגי ביום זה.

אירועי הנס

האירוע התרחש בעיר סרגוסה בספרד, בשנת ה'ק"ם או ה'ק"ף בימי שלטונו של פדרו הרביעי או אלפונסו החמישי מאראגון. מסופר כי כאשר היה המלך, שבלשון המגלה נקרא בשם סארגוסאנוס מגיע אל העיר, היו יהודי העיר יוצאים לברכו ובידיהם ספרי התורה משנים עשר בתי הכנסיות שבעיר. בשלב מסוים, החליטו רבני הקהילה כי בכדי לשמור על קדושת הספרים, תתקיים קבלת הפנים עם תיקי הספרים בלבד כשהם ריקים ועטופים במעילי רקמה, וספרי התורה עצמם יישארו בבתי הכנסת. מומר בשם מרקוס שמע על העניין והלשין על כך למלך. המלך זעם על כך, אך החליט שלא להעניש את היהודים לפני שבירר אם האשמה נכונה. הוא יצא לכיוון סרגוסה, כשמרקוס מלווה אותו, והחליט כי כשיצאו היהודים לקבלו, יצווה לפתוח את נרתיקי הספרים במפתיע ולראות אם יש אמת בדבר.

בלילה שלפני ביקור המלך, הופיע אליהו הנביא בחלומם של כל שנים עשר גבאי בתי הכנסת השונים, והורה להם להחזיר את ספרי התורה לתיקיהם. למחרת, כאשר ציווה המלך במפתיע לפתוח את נרתיקי הספרים, נמצאו הספרים בתוכם. המלך ציווה לתלות את מרקוס, והקהילה היהודית נצלה. לאות התנצלות מחל להם המלך על מיסי שלושת השנים הבאות.

מנהגים

סיפור הנס נכתב במגילה מיוחדת, הנקראת מידי שנה ביום י"ח בשבט בבתי הכנסת של יוצאי סרגוסה. בדומה לנהוג בקריאת מגילת אסתר, משמיע הקהל רעש רב באמצעות רעשנים וצעקות בעת קריאת שמו של מרקוס המומר. בבית הכנסת הספרדי של נחלת שבעה שבמרכז העיר ירושלים נהוג לפתוח את ההיכל לקראת סוף תפילת ערבית של ליל שבת ולהראות בספר התורה את מקום תחילת הקריאה של אותה שבת. מנהג ייחודי זה שורשו בנס סרגוסה[דרוש מקור].

לקריאה נוספת

  • יוסף ניזר, פורים סראגוסא, ירושלים תשע"א.
  • יום טוב לוינסקי, ספר המועדים, כרך ו: פורים, תל אביב: הוצאת אגודת עונג שבת (אהל שם) על יד דביר, תשי"ט-1959, עמ' 314.

קישורים חיצוניים

  • פורים סרגוסה בספר ספורים נפלאים מאת הרב יוסף הלל קעניג, באתר Hebrew Books.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0