פנטזיה אפית
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. |
פנטזיה אפית היא סוגה ספרותית, המשתייכת לז'אנר הפנטזיה, ומתרחשת בעולמות אחרים או עולמות מקבילים.
הפנטזיה האפית החלה את דרכה עם יצירותיהם של סופרים כק. ס. לואיס וג'. ר. ר. טולקין, שהתפרסמו בשנות ה-50 של המאה ה-20. אף על פי שהיא איננה נחשבת לתת-הז'אנר הוותיק מבין מגוון תתי-הז'אנר של ספרות הפנטזיה, הפנטזיה האפית נחשבת לפופולרית מביניהם ומשויכת לרוב לצד חרב וכושפות כאחת משני תתי-הז'אנר העיקריים ששמם נרדף למושג הכללי "פנטזיה".
סקירה
היצירות המובאות בתת-הז'אנר של הפנטזיה האפית הן בדרך כלל רציניות בטון המתאפיין בהם וכן לעיתים אפיים בגודלם, שדנים בנושאים כמאבק ממושך כנגד כוחות רוע על-טבעיים[1]. מספר אפיונים בפנטזיה האפית כוללים אלמנטים פנטסטיים כאלפים, פיות, גמדים, קסם, כישוף, קוסמים, מסעות, שפות מומצאות, תמות של תהליכי התבגרות, ועלילה המשתרעת על-פני מספר כרכים.
הפנטזיה האפית היא תת-ז'אנר מבוסס היטב בעל אפיונים קבועים מראש. ביצירות מסוימות, גיבור עכשווי מ"העולם האמיתי" נופל לתוך העולם הדמיוני, לעיתים כתוצאה משימוש בשערים בין-ממדיים או אף מסעות תת-הכרתיים. העולם הדמיוני מתבסס לרוב על העולם האמיתי, אך גם על זה המבוסס על אגדות כמיתולוגיה קלטית.
כאשר נקודות הדמיון ביניהם חזקות, תת-ז'אנר הפנטזיה האפית לעיתים חופף עם היסטוריה מקבילה, ואילו כאשר הסיפור הוא פחות אפי ויותר על מאבקו האישי של הגיבור תוך מטרה כלשהי נגד כוחות הרוע, הפנטזיה האפית חופפת עם תת-ז'אנר חרב וכושפות.
אפיון הדמויות
רוב סיפורי הפנטזיה האפית נשקפים דרך נקודת ראותו של גיבור עיקרי אחד. מרבית העלילה נסובה סביב תורשתו או הרקע המסתורי ממנו הגיע. אותו גיבור מתחיל את הסיפור בתקופת ילדותו, לרוב יתום מאב ומאם ובעל כישורים מיוחדים בתחום זה או אחר (בעיקר השימוש בקסם או שימוש בכלי נשק). במספר יצירות דמותו של הגיבור כבר מפותחת והוא בעל כישורים מבוססים, ובמספר יצירות קיימת גיבורה.
בתחילת הסיפור, הגיבור מאוים על ידי כוח בלתי ידוע. אחת הסיבות לכך היא, שבניגוד להרפתקאות חרב וכושפות, הגיבור משועמם מחייו הנורמטיביים ויבחר לנטוש אותם במהרה תוך כל תירוץ שהוא. הוא שואף לחיי הרפתקנות, כמו בילבו בגינס, ומעריך רבות את חיי השגרה. בנימה זו, גיבור הפנטזיה האפית מסוגל להשלים את הרפתקאתו ולשוב לחיים נורמליים במהרה.
כמתבקש מתת-ז'אנר זה, הגיבור מגלה אט אט אודות עברו הודות לאגדות, נבואות, חברי משפחה אבודים, או מציאת מורי דרך אשר מגלים לו פרטים אודותיו. דרך מציאת הידע מגיע גם כוח וביטחון עצמי - הגיבור מתחיל כדמות ילדותית אך מתבגר מהר מאוד, ומרוויח כישורי לחימה ופתרון בעיות לאורך הדרך[2]. אולם, הרפתקה אפית היא לעיתים לא כזו סטראוטיפית. דוגמה לכך היא הפיכתה של דמות לגיבור דרך מעשיו וכוחותיו ולא כי הדבר נכפה עליו בלידתו.
בספרים רבים קיימת דמות של מורה, איש זקן מיסטיקן וחכם. דמות זו היא לרוב לוחם ותיק או מכשף, אשר מספק לגיבור עצה ועזרה.
יש את דמות הלורד האפל שמאיימת על הגיבור ועל עולמו. דמויות כגון סאורון של טולקין, לורד וולדמורט של רולינג.
ברוב הספרים יש ללורד האפל נאמנים.
טוב נגד רע
מוטיב "הטוב נגד הרע" הוא מושג שגור בפנטזיה האפית, ודמויות הרוע הן חלק חשוב ביצירה (דוגמת האורקים בספרי שר הטבעות). ההבחנה בין טוב לרע היא גורם מכריע כאשר באים להבדיל בין תת-הז'אנר של הפנטזיה האפית לבין זה של חרב וכושפות.
סאגה או סדרה
עולמות מערכה של משחקי תפקידים (דוגמת רומח הדרקון מאת מרגרט וייס וטרייסי היקמן וגרייהוק מאת גארי גייגקס) מהווים בסיס לסדרות ספרים רבות, בהן תורמים וממשיכים לתרום סופרים רבים.
מאז ימיו של טולקין, סופרים של הז'אנר יוצרים אדפטציה משלהם ליצירות המקוריות. כך למשל הבלגריאד והמלוריאן של דייוויד אדינגס. סופרים נוספים כרוברט ג'ורדן, טרי גודקיינד, כריסטופר פאוליני, ר. א. סלבטורה, ריימונד א. פייסט וטרי ברוקס יוצרים סיפורים נרחבים המשתרעים על-פני מספר כרכים המספרים את סיפור הגיבורים.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Philip Martin, The Writer's Guide to Fantasy Literature: From Dragon's Lair to Hero's Quest, p 34, מסת"ב 0-87116-195-8
- ^ Casey Lieb, Unlikely heroes and their role in Fantasy literature
