פעולת החבלה במסילת הברזל הטורקית לקסיימה
 | ||||||||||||||
| הבריטים מניחים חומרי נפץ מתחת לגשר הרכבת בביר עסלוג' | ||||||||||||||
| מלחמה: מלחמת העולם הראשונה | ||||||||||||||
| תאריכי הסכסוך | 22 במאי 1917 – 23 במאי 1917 (יומיים) | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| קרב לפני | קרב עזה השני | |||||||||||||
| קרב אחרי | קרב באר שבע | |||||||||||||
| מקום | לאורך מסילת הרכבת מנחל שורק לקוסיימה מדרום לבאר שבע | |||||||||||||
| עילה | חשש משימוש במסילה לפלישה חוזרת לסיני | |||||||||||||
| תוצאה | פגיעה קשה במסילת הרכבת | |||||||||||||
| ||||||||||||||
פעולת החבלה במסילת הברזל הטורקית לקסיימה היא פשיטה שערכו הכוחות הבריטים במהלך מלחמת העולם הראשונה, בחודש מאי 1917, על קטעים ממסילת הרכבת מנחל שורק לקוסיימה על מנת לחבל בה ולמנוע מהטורקים להשתמש בה.
רקע היסטורי
החל משנת 1915 התחוללו קרבות בחצי האי סיני בין כוחות האימפריה העות'מאנית לבין הכוחות הבריטים על השליטה על תעלת סואץ. על מנת לתמוך, לוגיסטית, בכוחותיהם סללו הטורקים מסילת רכבת שהחלה במסילת השומרון ונמשכה דרך ראש העין, לוד, ואדי צראר, באר שבע עד ניצנה שם הוקם מרכז לוגיסטי גדול.
בעקבות הניצחונות הבריטים במערכה על תעלת סואץ (פברואר 1915 ואפריל 1916), בקרב רומני (אוגוסט 1916), בקרב מגדבה (דצמבר 1916) ובקרב רפיח (ינואר 1917) נסוגו הכוחות הטורקים מצפון סיני והכוחות הבריטים נערכו לכיבוש ארץ ישראל אולם הכשלונות בקרב עזה הראשון (מרץ 1917) ובקרב עזה השני (אפריל 1917) עצר את התקדמות הכוחות הבריטים.
הרקע לפשיטה
הכשלונות הבריטים לכבוש את עזה הביאו לתוצאות הבאות:
- דמורליזציה של החיילים בעקבות מספר הנפגעים הרב
- חשש שהטורקים ינצלו את ההצלחה בהגנה על עזה וינסו לאגף את הכוחות הבריטים הפרושים בצפון סיני דרך מרכז סיני תוך התבססות לוגיסטית על מסילת הרכבת.
המפקדים הבריטים חיפשו דרך פעולה שתיתן מענה ל-2 הנקודות הנ"ל.
ההכנות לפשיטה
הרעיון לפשיטה הועלה על ידי לוטננט גנרל פיליפ צ'טווד (Chetwode)[1] וקצין האג"מ שלו בריגדיר גנרל גאי דאוני (Guy Dawnay (British Army officer)).
המטרות המיידיות של הפשיטה הוגדרו כדלקמן:
- פגיעה בכשירות המסילה
- איסוף מודיעין על מצב מקורות המים
- פגיעה בשדות החיטה ובמאגרי גרעינים שסיפקו מזון לצבא הטורקי[2]
- מניעת שימוש חוזר בפסים על ידי הטורקים[3]
מתכנני הפשיטה קיוו, בנוסף, שההכנות לפעולה והצלחתה תשפר את מורל הכוחות הבריטים.
על בסיס מידע מודיעיני שנאסף בטיסות סיור, סיורים רכובים ומפי שבויים הועלתה הערכה שהצבא הטורקי החל לפרק קטעים מהמסילה[4] אולם הפיקוד הצבאי דבק בהערכה על רמת הסיכון של המסילה ועל הצורך המיידי לחבל בה.
ב-14 במאי 1917 הוציאה המפקדה הבריטית פקודת מבצע לביצוע הפשיטה. התוכנית כללה 2 כוחות פשיטה, כח אבטחה וכח הטעיה כדלקמן:
- כח הפשיטה המזרחי שיועד לנוע לכוון ביר עסלוג' כלל:
- כח הפשיטה המערבי שיועד לנוע לכוון עוג'ה אל-חפיר כלל:
- פלוגת הנדסה
- חטיבת (בריגדה) הגמלים האימפריאלית.
- כח אבטחה באזור חלוצה
- כח הטעיה בחזית עזה
במסגרת ההכנות לפיצוץ גשרי הרכבת נבנה דגם של גשר ועליו התאמנו כוחות ההנדסה בחפירת בורות ביסודות בגשר ובטכניקה של תליית חומר הנפץ באמצע האומנה על מנת להשיג אפקט פגיעה מרבי.
ביצוע הפשיטה
הכוחות פעלו מ-22 במאי עד ה-23 במאי כדלקמן:
- הכח המזרחי יצא מאזור תל שרוחן (תא פרעה) ונע לכוון חלוצה (חלס'ה) שם התפצל הכח כשחלקו נע מערבה לביר עסלוג' וחלקו נע לכוון תמילת ראשד (אזור שיבטה). בהגיעם ליעדם החלו בפעולות החבלה תוך שהם מתקדמים זה מול זה.
- הכח המערבי יצא מאזור רפיח ונע דרומה, לאורך קו הגבול, לכוון עוג'ה אל-חפיר שם חיבלו בגשרים ובפסי רכבת
- הדיוויזיה הרכובה הקיסרותית ליוותה את הכח המזרחי ושימשה ככח אבטחה שפעל באזור חלוצה כדי להגן על אגפיו של כח הפשיטה.
- כח ההטעייה שפעל מול רצועת עזה נועד להסיח את תשומת לבו של הצבא הטורקי על מנת למנוע את גילוי הכוחות הפושטים. כח זה החל להפגיז, כבר ב-19 במאי, את קו הביצורים בעזה ואף ביצע מספר פעולות תקיפה.
במהלך הפשיטה חיבלו הכוחות בכ-21 ק"מ של מסילה וב-9 גשרים. הגשרים המשמעותים שחובלו בפשיטה היו:
- הגשר מעל נחל רביבים.
- הגשר מעל נחל לבן.
- הגשר הכפול מעל נחל באר חיל.
- הגשר מעל נחל הבשור (ליד אשלים).
- הגשר מעל נחל ניצנה.
למרות איחור בביצוע תוכנית הפעולה היא הסתיימה בהצלחה וללא נפגעים והכוחות חזרו לבסיסם.
תוצאות הפשיטה
- בצד הטורקי:
- הפגיעה במסילה עצמה הייתה דרמטית והנזקים לא תוקנו יותר.
- במהלך הפעולה התברר שאכן החל תהליך פירוק המסילה ושהטורקים כנראה לא תכננו להשתמש בה[5].
- זמן קצר לאחר הפעולה פרקו הטורקים את הפסים והשתמשו בהם לסלילת מסילת הרכבת מנחל שורק לעזה ושלוחת הרכבת לכפר הוג'.
- בצד הבריטי:
- הידיעות על הביצוע המוצלח של הפשיטה הגיעו עד לפיקוד הבריטי העליון וגרמו לשיפור המורל הבריטי. השיפור נמשך במהלך חודש יוני כשאדמונד אלנבי החליף את ארצ'יבלד מארי והפיח רוח חדשה בחייליו.
- יש המעריכים שהפשיטה הייתה חלק מתהליך שינוי מחשבתי בפיקוד הבריטי שהביא, בסופו של דבר לתקיפת באר שבע במקום להמשיך בהקזת הדם מול עזה[6].
- נאסף מידע על בארות בגזרות בהן פעלו הכוחות.
- הושמדו שדות חיטה באזור חלוצה.
- צ'טווד סיכם את התרשמותו מהפשיטה:
מנקודת ראותי התוצאה החשובה ביותר של מלאכת היום היתה הידע שנרכש על השטח באזור ח'לסה (חלוצה) - באר-שבע - ביר-איפטיס (באר-פטיש) - ביר עסאני (באר אסנת). כל השטח הזה יהיה לנו לעזר רב בהמשך. לעת עתה אני מעוניין להתייחס לכך בצנעה, מאחר שבכוונתי להשתלט עליו במהלך מהיר אחד, בבוא היום.
— דבריו של לוטננט גנרל פיליפ צ'טווד לאחר הפשיטה על מסילת הרכבת
ראו גם
- המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה
- הרכבת בארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה
- הרכבת הצבאית העות'מאנית
לקריאה נוספת
- יעקב עיני, עזרא אוריון, לניצנה ולגבול המערבי, כנס החברה להגנת הטבע, מרץ 1994, המנהלה לפיתוח התיירות בנגב, המועצה האזורית רמת הנגב, עמודים 63–71
- א.פ. ויול, מסעי המלחמה בארץ ישראל - המבצעים במצרים ובארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה, ירושלים: הוצאת ספרים אריאל, 2007, עמודים 78–79
קישורים חיצוניים
- התקופה הטורקית והמנדטורית - ביר עסלוג' בניצחון הבריטי במלחמת העולם הראשונה באתר ביר עסלוג'
- יגאל שפי, שורשי השינוי המערכתי בחזית ארץ ישראל: הפשיטה על מסילת הרכבת העות'מאנית בנגב 1917, קתדרה אפריל 1998
- יגאל שפי, הגבול הבין לאומי בין ארץ-ישראל למצרים - הערה למאמרו של יגאל שפי, קתדרה אפריל 1998
הערות שוליים
- ^ צ'טווד מונה ב-21 באפריל לתפקיד מפקד כוח המזרח
- ^ הטורקים הזמינו את אליהו קראוזה לייעץ להם בנושא גידול חיטה באזור ניצנה
- ^ הטורקים החלו בפירוק החלק הדרומי של המסילה כבר בינואר 1917 עבור המסילה בין א-טינה לעזה. הפסים המפורקים הועברו צפונה על גבי הרכבת
- ^ דווקא סיורי האוויר לא תמיד דייקו בהערכתם וחלק מהם הבחינו בהיעלמותם של חלק מהפסים אך בטעות שייכו זאת לחולות הנודדים שכיסו את המסילה
- ^ לפי ציטוט מספרו של קרס פון קרסנשטיין
- ^ גם דאוני (ב 17 ביוני) וגם צ'טווד (ב 21 ביוני) כתבו לפיקוד הבריטי ניירות עמדה בהן הציגו את רעיונותיהם לפעולה בכוון באר שבע
| מסילת הרכבת מנחל שורק לקוסיימה | ||
|---|---|---|
| אישים | היינריך אוגוסט מייסנר |  |
| תחנות רכבת | תחנת נחל שורק • תחנת א-תינה • תחנת תל-שרע • תחנת באר שבע • תחנת ביר אל-מחטה בביר-עסלוג' | |
| גשרים על נחלים | נחל שקמה • נחל פטיש • נחל באר שבע • הגשר בביר עסלוג' • נחל לבן • נחל ניצנה • נחל בארותיים | |
| אתרים | מגדל המים בתחנת באר שבע | |
| אירועים | פעולת החבלה במסילה לקסיימה • הפצצת תחנת באר שבע | |
