פרדס רימונים
פרדס רימונים הוא ספר קבלה יסודי שחיבר רבי משה קורדובירו (הרמ"ק). בספר הפרדס עמל הרמ"ק לפשר בין מחלוקות קדומות ששררו בקרב המקובלים ולהכריע בין השיטות השונות המובאות בספרי הקבלה שקדמו לו. ספר זה הוא כעין ספר בית יוסף של הקבלה.
הקדמה
בתקופה שלאחר גירוש ספרד במחצית השנייה של ליל האלף השני יהודים רבים התיישבו בארץ ישראל. בצפת של המאה ה-16 התרחשה אחת ההתעוררויות הרוחניות הגדולות בתולדות עם ישראל. בימים אלו נכתבו חיבורים חשובים בכל תחומי התורה ובעיקר בחכמת הקבלה.
הרמ"ק היה מגדולי המקובלים בכל הדורות. בכתבי הרמ"ק מוצאים בקיאות עצומה במכמני התורה וניכרת בהם יסודות גדולים שבירר הרמ"ק מתוך פילוסופיה האלוקית ובעיקר מכתבי הרמב"ם.
שם הספר
שם הספר הוא פרדס רימונים. פרדס מוזכר בגמרא כשם לצפיה במרכבה ארבעה ש"נכנסו לפרדס" ( מסכת חגיגה פרק ב'). וכן מוזכר בשיר השירים "פרדס רימונים" בתיאור האהבה לכנסת ישראל (ד, יג) "שלחיך פרדס רימונים עם פרי מגדים". וכן כנהוג בין המחברים נרמז שם המחבר בשם החיבור: פרד"ס וגם 'רמוני"ם', כמנין 'מש"ה' = 543.
את ספרו הוא פותח בתיאור התלמודי על ארבעה חכמים ש"נכנסו לפרדס", במשמעות של חוויות הקשורות לתורת הנסתר (מסכת חגיגה פרק ב'). במסורת ישראל המאוחרת יותר נתפרש ה"פרדס" כראשי תיבות של המילים : פשט, רמז, דרש, סוד, שהן ארבע מתודות הלימוד של התורה.
|
מבנה הספר
הספר מחולק לל"ב שערים כמניין ל"ב נתיבות חכמה בספר יצירה. כל שער פותח בקושיות בספר הזהר ובספרי קבלה של מקובלים שקדמו לרמ"ק. לאורך פרקי השער הרמ"ק מתרץ את הקושיות ומביא ראיות לדבריו מכל ספרי הקבלה: הזהר, ספר יצירה, ספר הבהיר, ספרי ההיכלות ועוד.
ספר הפרדס הוא חיבר גדול המקבץ בתוכו את כל השיטות של קודמיו כשהן ערוכות בו בצורה בהירה ונהירה. הרמב"ם השפיע רבות על הרמ"ק והדבר מתבטא בצורת ספר הפרדס ובתכנו.
התוכן
אף על פי ששנים רבות לפני הולדת הרמ"ק כבר נכתבה ספרות קבלית ענפה, בה יש פירוט עשיר ומסועף לגבי כל תחום בו הקבלה מתעסקת, בכל זאת את ספרו 'פרדס רימונים' פתח הרב בנושא קבלי יסודי מאוד והוא מספר הספירות ותיאורן:
"ידוע ומפורסם כי בדבר מנין הספירות כל העוסקים בחכמה הזאת הנעלמת הסכימו פה אחד היותם עשר ואין בדבר זה מחלוקת כלל..."
— פרדס רימונים שער א פרק א
הרמ"ק מתאר את בנין הספירות, ומחלק אותם לכיתות כיתות - שכל כת מהן בעלת תכונות שונים, הוא מצביע על מקומות שבו הם מוזכרים בכתבי קבלה קדומים ומבהיר דברים שלדעתו יסודם בטעויותיהם של המקובלים שקדמו לו.
לאחר מכן עובר הרמ"ק לדון בסוגיית הספירות מצד החקירה הפילוסופית:
"אחרי שנתאמתנו בעניין מספר הספירות, ראוי שנחקור אם הם מוכרחות מצד החקירה אם לאו..."
— שם, שער א פרק ח
הרמ"ק מביא ראיות בעלות אופי סכולסטי ומחייב את מציאות הספירות על פי ההיקש השכלי. בנוסף לכך הרמ"ק דן בשאלה האם אדם הנאמן לתורה במעשיו אך כופר במציאות הספירות ודוחה את היסודות שעליהן מבוססת תורת הקבלה ייחשב לאפיקורס או לא.
לאחר שסיים הרמ"ק לדון בספירות עצמן הוא עובר לדון בסוגיא עמוקה בה נחלקו מקובלים גדולים והיא השאלה האם הספירות הן עצמות המאציל או שמא רק כלים בהם הוא משתמש ביחסו אל העולם הנברא:
" השער הזה (שער עצמות וכלים) שמו מוכיח עליו, והוא לבאר בעניין הספירות אם הם עצמות המאציל או הם כליו ככלים אל האומן. והיא מבוכה רבה נפלה בין המקובלים האחרונים..."
— שם, שער ד פרק א
הסוגיה העמוקה שבפרקים אלו היא יסודית מאוד לחכמי הקבלה, משום שהרמ"ק מראה שעל אף מה שנראה בדברי המקבלים כעין ריבוי למעלה חלילה, אין זה סתירה כלל וכלל ליחוד ה'.
בפרקים הבאים דן הרמ"ק בשמות האלוקות ובצירופי אותיות, הוא מבאר פסוקים מהמקרא על פי המשמעות שיש לכל אות בפסוק.
הספר נחתם בפרק הדן על הכוונות בתפילה ובקיום המצוות על פי הקבלה.
השפעת הספר
עד לימי הרמ"ק שררו מחלוקות רבות אפילו בדברים יסודיים מאוד בתורת הקבלה. היו שחילקו את צד ימין של העולם העליון לדין והיו שאמרו שזהו חסד, היו שסברו שהכתר עליון והאור אין-סוף זהים והיו שסברו שהכתר הוא העלול הראשון שנברא. חלק תפסו כשיטה האומרת שכל הכוחות שנאצלו בעולמות העליונים הם עצמות הבורא והיו כאלו שאמרו שלמעלה יש אחדות פשוטה וכל החילוקים וההתפרטויות הן מצד בני האדם.
מאז חיבר הרמ"ק את ספר הפרדס נתקבלו הכרעותיו כסופיות וכאמת בלתי מעורערת. כל המקובלים שבאים אחריו מחלקים את העולמות וכל הכלול בהם לפי שיטתו.
גם תורת האר"י, שבכמה דברים יסודיים שונה מתורת הרמ"ק, אף היא עומדת על הכרעותיו של הרמ"ק. האר"י הקדוש אמר על רבי משה קורדובירו "משה אמת ותורתו אמת בעולם הבלימה". לפי משפט זה הבינו מקובלים ששתי השיטות - של הרמ"ק ושל האר"י - אינן סותרות זו את זו, ושכל אחת מהן מדברת על בחינה אחרת בבריאה: משנת הרמ"ק דנה על עולם התוהו, ומשנת האר"י על עולם התיקון.
אמנם אחריהם בא הקדוש הרמ"ק ז"ל, ואיזן חיקר ותיקן למעט את המחלוקות, כי הוא היה חכם גדול מלא וגדוש מתורה חכמה ענוה וחסידות, והיו בידו גנזי אוצרות מספרי הקדמונים ז"ל. ובתחילה נטע את פרדסו בסידור ההקדמות על מתכונתם, ושם הביא דברי הגאונים, ופירש כוונתם בביאור רחב ונגלה, ונשא ונתן על פירושי האחרונים, ובירר האוכל מתוך הפיסולת וכו'. ומשמיה דהאר"י זלה"ה איתמר עליו, משה אמת ותורתו אמת בעולם הבלימה
— שומר אמונים הקדמון - ויכוח ראשון
עיין בספר
- פרדס רמונים, קראקא שנ"ב, באתר היברובוקס
- פרדס רמונים, קארעץ תק"מ, באתר היברובוקס
מפרשי הספר
לספר חוברו שני פירושים מפורסמים, וכבר בשנת תרע"ו הודפס הספר עם שני הפירושים בסופו[1].
הרמ"ע מפאנו כתב פירוש לספר בשם פלח הרימון, ורבי שמואל גאליקו (גאליקא, תלמיד הרמ"ק) כתב פירוש לספר בשם עסיס רמונים[2].
תכלית שני הפירושים היא לבאר כוונת הרמ"ק בקיצור.
ראו גם
לקריאה נוספת
- ברכה זק, בשערי הקבלה של רבי משה קורדובירו, הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון
- יוסף בן שלמה, תורת האלוקות של ר' משה קורדובירו, הוצאת מוסד ביאליק
- כתב יד, פרדס רימונים (חלקי) וקטעים מספר הגירושין, תאריך לא ידוע, ניו-יורק, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 טקסט בוויקיטקסט: פרדס רמונים |
- קישור לספר פרדס רימונים באתר גרימור
הערות שוליים
